מדינת ישראל נחשבת כבר שנים לאחת המדינות הבולטות בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק. בשנת 2021 גייסו חברות היי-טק ישראליות סכום עתק של כמעט 26 מיליארד דולרים – סכום המהווה רבע מהיקף הגיוסים של יבשת אירופה כולה. הטכנולוגיה הישראלית משחקת תפקיד מפתח בזירות התקשורת, המחשוב, הפיננסים והרפואה – אך גם בענף ותיק אחר: תעשיות הביטחון.
התעשייה הביטחונית בישראל עברה כברת דרך משמעותית מאז ימי קום המדינה, אז סדנאות חשאיות ייצרו קליעים ומקלעים מאולתרים עבור המחתרות השונות. כיום חולשות החברות הביטחוניות השונות על תחומים רבים ומגוונים: החל מחימוש ואמצעי לחימה המיועדים ללוחם בשדה הקרב עצמו ועד לכלים טכנולוגיים מורכבים ומתקדמים המשמשים למטרות תקשורת, הגנת סייבר ומבצעים מיוחדים.
בשנים האחרונות חלה צמיחה משמעותית בהיקף הייצוא הביטחוני של החברות הישראליות. לפי נתוני משרד הביטחון, בשנה שחלפה נחתמו בענף המקומי חוזים חדשים לייצוא מערכות ביטחוניות בהיקף מצטבר של 11.3 מיליארד דולרים. לשם השוואה, בשנת 2020 הגיע הייצוא הביטחוני לסכום של 8.55 מיליארד דולרים – כלומר, ענף הייצוא הביטחוני זינק יותר מ-30% בשנה אחת בלבד.
במשרד הביטחון חשפו כי 120 חברות שונות חתמו על חוזים לייצוא מערכות ביטחוניות – כאשר ענפי הייצוא המרכזיים כוללים מערכות טילים והגנה אווירית, שירותי הדרכה ואימון, רחפנים ומל"טים – וכן מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית. הייצוא הביטחוני כולל גם ענפים אחרים בעלי נגיעה הדוקה לעולמות הטכנולוגיה והחדשנות – בהם כלי טיס מאוישים, אופטרוניקה, מערכות תקשוב, מודיעין וסייבר.
עדות נוספת לכוחה של תעשיית הביטחון הישראלית ניתן היה למצוא בתערוכת יורוסאטורי האחרונה שנערכה בחודש יוני בפריז, ובה ניצב דוכן ישראלי בהשתתפות לא פחות מ-56 חברות שונות. לפי הצהרות נציגי משרד הביטחון, יותר מרבע מכלל החברות הישראליות שהשתתפו בתערוכה הן חברות קטנות העוסקות בפיתוחים טכנולוגיים.
השקעה במחקר ופיתוח
כבר מראשית ימיה, הצטיינה תעשיית הביטחון הישראלית בחזית הפיתוחים טכנולוגיים. עוד בשנת 1949 הכריז ראש הממשלה דוד בן גוריון כי "את מה שלא נוכל להשיג בכמות – עלינו להשיג באיכות". בשנים שלפני קום המדינה הוקמה תעש, ובמקביל לה גם חיל המדע ששקד על פיתוחים טכנולוגיים ביטחוניים שונים.
גם היום נחשבת ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם בכל הקשור לפיתוחים טכנולוגיים. מנתוני ה-OECD עולה כי 4.934% מהתמ"ג של מדינת ישראל מושקעים במחקר ופיתוח – השיעור הגבוה יותר מכל מדינות הארגון. ההשקעה הנרחבת הזאת מתבטאת גם במאמצי הפיתוח והטכנולוגיה של החברות הביטחוניות בארץ.
בניגוד לטכנולוגיות ישראליות פורצות דרך בעולמות החקלאות או התרופות – המככבות באופן תדיר בכותרות החדשות – תעשיית הביטחון מתאפיינת בחשאיות רבה יותר. מרבית הפיתוחים הישראליים בענף נשמרים בסודיות מסוימת – הן מסיבות של הגנה על סודות עסקיים והן מסיבות של צנזורה (רק השנה צה"ל התיר לפרסם שישראל משתמשת במל"טים תוקפים בעת פעילות מבצעית).
הדומיננטיות הישראליות בתחומי המחקר והפיתוח הטכנולוגיים מתבטאת בתחומים רבים. אל ענף המל"טים והרחפנים, למשל, נכנסה התעשייה הישראלית עוד בשנות ה-90. לאחר סופו של פרויקט הלביא שנועד לפתח מטוס קרב ישראלי – החלה התעשייה האווירית לשקוד על פיתוח מל"טים צבאיים. כיום נחשבת ישראל לאחת מיצרניות המל"טים והרחפנים הגדולות בעולם, כאשר אלביט והתעשייה האווירית זוכות למקומות מכובדים בצמרת דירוגי החברות המובילות בענף. לפי משרד הכלכלה, ענף המל"טים אחראי לכ-10% מכלל הייצוא הביטחוני הישראלי.
תחום משמעותי נוסף שבו מצטיינות התעשיות הביטחוניות בארץ הוא עולם הסייבר ואבטחת המידע. חברות ישראליות רבות אחראיות לפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בתחומי הסייבר האזרחי והצבאי – כאשר במערך הסייבר הלאומי מתגאים בכך ש-40% מההשקעות הגלובליות בתחומי הסייבר מתבצעות בישראל וכי 33% מ"חדי הקרן" בענף הן חברות ישראליות. באופן טבעי, קשה לאמוד את חלקו של תחום הסייבר הביטחוני בתוך הענף אבל אין ספק שחברות ישראליות רבות פועלות באופן שוטף גם מול מדינות, צבאות וארגוני ביטחון אחרים.
בתחילת השנה דווח כי המרכז לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון (מפא"ת) יקים בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות את המחשב הקוונטי הלאומי הראשון. עולם המחשוב הקוונטי הוא אחד מהתחומים הטכנולוגיים המדוברים ביותר בעת האחרונה – ולאחר בניית המחשב החדש תצטרף ישראל למועדון מצומצם של מדינות המפעילות מחשבים קוונטיים מבצעיים, בהן ארצות הברית וסין.
גם החתימה על הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ פתחה צוהר להגברת הייצוא הביטחוני למדינות אלו. לפי נתוני משרד הביטחון, בשנה החולפת תפסו המדינות החתומות על ההסכם נתח של כ-7% מסך כל הייצוא הביטחוני הישראלי: כ-800 מיליון דולרים. החשש של איחוד האמירויות ומדינות נוספות מפני איומים ממדינות סמוכות עשוי לגרום להגדלת הרכש הביטחוני מהמפרץ הפרסי.
שדה המערכה הגלובלי משנה את פניו – כאשר צבאות וארגוני ביטחון ברחבי העולם משקיעים משאבים משמעותיים ביכולות מתחומי המל"טים, הסייבר, התקשוב והטכנולוגיה. היתרונות הישראליים בתחומים אלו עשויים לסייע לחיזוק התעשייה הביטחונית הישראלית ולפריצת הטכנולוגיה המקומית לשווקים חדשים.
