שורשי הסחר בבני אדם מזוהים עם ההיסטוריה האנושית כבר לפני אלפי שנים. לכן העובדה שמדובר בתופעה חיה ובועטת בימים אלה, כולל בעולם המערבי, היא מפתיעה ואף בלתי נתפסת. לפי נתונים של ארגונים בין-לאומיים, מספר הקורבנות המוערך בעולם הינו הגבוה אי פעם, ועומד על 40.3 מליון בני אדם, בענף שמגלגל את הסכום העצום של כ-150 מיליארד דולר בשנה.
הסטטיסטיקה המטרידה הזו היא שהביאה את נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, להכריז בינואר השנה על חודש המודעות הבין-לאומי לסחר בבני אדם, ולסמן יעד חשוב לריכוז מאמץ בין-לאומי משולב למאבק בתופעה. המהלך הוגדר על-ידו כ"מלחמה בתופעה חוצת גבולות אשר מונעת מרבים את ביטחונם, חירותם והגינותם".
כיצד בא לידי ביטוי הסחר בבני אדם של ימינו?
התופעה, סוג של עבדות מודרנית, כוללת העברה או מתן מחסה לבני אדם, במטרה לנצלם, תוך שימוש באמצעים בלתי חוקיים כמו חטיפה או רמייה. מומחים מספרים, כי נפח הפעילות עלה לאחרונה בעקבות מגמות מאקרו עם השפעה גלובלית כמו מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה ומשחקי המונדיאל שהקפיצו את המספרים באופן ניכר.
גם אצלנו בישראל, בדו"ח של משרד המשפטים מחודש דצמבר האחרון, עולה כי בחמש השנים האחרונות הוכרו בישראל מאות קורבנות סחר, רובם בנסיבות של ניצול מיני והחזקה בתנאי עבדות. עוד עולה מהדו"ח, כי בשנים אלו התנהלו בישראל 798 חקירות בתיקי סחר והוגשו 155 כתבי אישום בעבירות קשורות, ברובן סרסור וניהול בתי בושת.
איסוף וניתוח של ראיות דיגיטליות
החדשות המעודדות הן, כי עם המודעות העולה ועם התפתחות היכולות הטכנולוגיות הרלוונטיות, יותר ויותר חברות טכנולוגיה רותמות את הידע והמשאבים הטכנולוגיים והאנושיים שלהן ומצטרפות למאבק.
בראש אותן חברות עומדת סלברייט הישראלית, מובילה עולמית בתחום פתרונות ה-Digital Intelligence, המשתפת פעולה בסוגיה זו עם רשויות אכיפת החוק ותומכת בארגונים בין-לאומיים ללא כוונת רווח, המובילים את המאבק למיגור התופעה.
סלברייט, שנסחרת בנאסד"ק ומעסיקה כ-1,000 עובדים ברחבי העולם, כמחציתם בישראל, מפתחת פתרונות טכנולוגיים למודרניזציה של תהליכי חקירה, בהם משתמשות אלפי סוכנויות אכיפת חוק מובילות ברחבי העולם. המטרה היא לאפשר להן לפענח תיקי פשיעה באמצעות איסוף, ניתוח וניהול ראיות דיגיטליות.
"הפעילות של סלברייט במאבק בסחר בבני אדם היא חלק בלתי נפרד מהאג'נדה של החברה, להפוך את העולם לבטוח יותר", אומר ליאור בן פרץ, סמנכ"ל אסטרטגיה בכיר של סלברייט. "הטכנולוגיה של סלברייט סייעה עד היום במיליוני חקירות שונות מסביב לעולם. ככל שהעולם נעשה דיגיטלי יותר, גופי אכיפת החוק נדרשים יותר ויותר לשימוש בכלים כאלה כדי להציל חיים ולהגן עליהם, תוך שמירה על פרטיות המידע. בניית תמונה דיגיטלית מקיפה על החשוד, המשלבת גם את הפורנזיקה הקלאסית וגם את הראיות הדיגיטליות, מסייעת לגופי החקירה לגבש תשתית ראייתית יציבה להעמדה לדין. כל זה תופס כמובן גם בסוגי פשיעה ייחודיים כמו סחר בבני אדם ועבריינות מין נגד ילדים".
שיתופי פעולה עם ארגונים בין-לאומיים
כאמור, סלברייט משתפת פעולה עם ארגונים בין-לאומיים ללא כוונת רווח, הפועלים למיגור התופעה, ועושה זאת במשך שנים. אחד מאותם ארגונים הוא הוא The Exodus Road, אשר מאחוריו שורה ארוכה של הישגים בסיכול הסחר בבני אדם במדינות כמו תאילנד, הודו, אמריקה הלטינית ועוד. סלברייט עובדת בשיתוף פעולה עם Exodus Road במשך שנים ומספקת לו הדרכה והכשרות, זאת לצד משאבים טכנולוגיים המהווים מכפיל כוח אסטרטגי בפיצוח ראייתי של תיקים, העמדה לדין של הסוחרים והצלה בפועל של הקורבנות, שמקבלים הזדמנות לחזור לשגרת חיים נורמטיבית ומוגנת.
בשנה שעברה למשל, פעילות משותפת של סלברייט והארגון כללה מבצע משולב עם גופי הביטחון בברזיל, במסגרתו נעצרו 20 סוחרים בבני אדם ושוחררו כ-152 קורבנות סחר, בהם מספר גדול של ילדים.
פריצת הדרך הטכנולוגית שמציגה סלברייט היא ניתוח דפוסי התקשורת וההתנהלות של הסוחרים. מסביר ליאור בן פרץ: "באמצעות פלטפורמת ה-PathFinder של סלברייט הכוללת Dashboard מבוסס AI, ניתן לקבל פילוח מלא של אנשי הקשר, הודעות טקסט וקבצי מדיה המסייעים לגיבוש תמונת החקירה והתשתית הראייתית הנדרשת לטובת העמדת הסוחרים לדין". "הדיגיטל הוסיף ממד חדשני ודומיננטי בעולמות החקירה. רובד שלם ועשיר שמאפשר לשחזר את השתלשלות העניינים".
איתור והצלה ילדים
שותף נוסף של סלברייט הוא ארגון NCMEC (National Center for Missing and Exploited Children), "המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים". הארגון הוקם על ידי ג'ון וולש, איש עסקים אמריקאי, שבנו אדם נחטף בשנות ה-80' של המאה הקודמת כשהיה בן 6, בחנות בפלורידה. שבועיים לאחר מכן, נמצא ראשו הכרות של הבן בתעלה. "מתוך המשבר האישי, וולש הקים מפעל חיים מדהים של איתור והצלה של ילדים, כולל תוכנית טלויזיה לחיפוש אחר מבוקשים שה-FBI לא הצליח למצוא, בעזרת הציבור", מספר בן פרץ.
נכון להיום, NCMEC ממומן על-ידי משרד המשפטים של ארה"ב ופועל באיסוף מידע ושיתוף פעולה עם גופי אכיפת החוק במקרים של ילדים חטופים וילדים שעוברים התעללות ברחבי העולם.
אלה רק שניים מתוך הארגונים וגופי אכיפת החוק הרבים ברחבי העולם, הנעזרים בהדרכות המקצועיות של סלברייט ובמוצריה הטכנולוגיים להצלת חיי קורבנות סחר בבני אדם ולמניעת התדרדרות הקורבנות הבאים למעגל הסחר האכזרי. "שיתוף פעולה הדוק בין רשויות החוק, ארגונים חברתיים וחברות טכנולוגיה, המציעות כלים ושיטות חדשניות ויעילות לניתוח דאטה, מאפשר פריצות דרך משמעותיות וטיפול אפקטיבי בתופעה הקשה הזו שחייבת לחלוף מהעולם", אומר ליאור בן פרץ, ומסכם: "אין דבר מרגש יותר מהידיעה שהטכנולוגיה שלנו מסייעת להגנה על זכות אדם בסיסית, משיבה לילדים, נשים ומבוגרים את חירותם ומונעת מנוספים להיכנס למעגל הסחר ולהפוך לקורבנות בעצמם".
