מהם האתגרים המרכזיים בהחלמה לאחר ניתוח לב?
האתגר המרכזי הוא לאתר מוקדם תופעות לוואי של הניתוח ולטפל בהם בהקדם האפשרי. המטרה בסופו של דבר הינה ששום בעיה הקשורה לניתוח לא תעכב את החזרה לשגרה. מדובר בניתוח מורכב המהווה ציון דרך בחייו של כל מטופל כאשר מטרתו כפולה, הן להאריך את תוחלת החיים והן לשפר את איכותם. אף על פי שמדובר בניתוח גדול, מפליא לראות באיזו מהירות מטופלים מתאוששים לאחריו. בדרך כלל משך האשפוז הוא חמישה ימים, כאשר לאחריהם המטופל משתחרר לביתו כשהוא עצמאי לחלוטין - הולך בכוחות עצמו, אוכל בכוחות עצמו ומתקלח ללא עזרה. עם זאת, נדרשים עוד שישה עד שמונה שבועות שבהם באופן הדרגתי המנותח חוזר לשגרה מלאה.
למה התקופה שאחרי השחרור נחשבת קריטית כל כך?
כפי שציינתי, בתקופה הזו יש צורך במעקב אחר תופעות לוואי שהן שכיחות אך זמניות, ובדרך כלל, אם כי לא תמיד, אינן מסכנות חיים, אבל יכולות "להציק" ולעכב את ההחלמה. חשוב לאתר אותן מבעוד מועד ולטפל בהן, כי לכל אחת מהן יש טיפול יעיל. למשל, תופעה שכיחה לאחר ניתוח לב הינה הפרעת קצב ממקור עלייתי הנקראת פרפור עליות, שיש לה טיפול תרופתי יעיל מאוד שמחזיר את המטופל לקצב התקין הנקרא סינוס. עבור מי שלא סבל מפרפור עליות לפני הניתוח, בדרך כלל מדובר בתופעה זמנית שחולפת לחלוטין לכל היותר תוך שלושה חודשים.
תופעה שכיחה נוספת היא דלקת של קרום הלב או קרומי הריאה, שאינה על רקע זיהומי, אלא תגובה של מערכת החיסון לניתוח. היא מתבטאת בכאבים בבית החזה בעל אופי דוקר בנשימה עמוקה וכן בהצטברות נוזלים בבית החזה, ולעתים באופן משני בחלל הבטן או ברגליים. הטיפול הינו בתרופות נוגדות דלקת כגון קולכיצין או תרופות נוגדות דלקת נון- סטרואידליות, כגון איבופן, נקסין או אספירין במינון גבוה, וכן סטרואידים במידת הצורך.
תופעה שלישית היא הפרשות מפצע הניתוח בחזה, שברוב המקרים הן טבעיות וחולפות מעצמן, אך במיעוט המקרים עלולות להעיד על זיהום המצריך טיפול אנטיביוטי ממוקד.
איך נראה תהליך השחרור מבית החולים, ומה קורה אחריו?
בתהליך השחרור אנחנו מתייחסים למספר נושאים מרכזיים: ראשית, התרופות שהמטופל צריך ליטול בתקופה הראשונית, שחלקן זמניות; שנית, הסבר מפורט על זיהוי תופעות הלוואי שהזכרתי; שלישית, כל מטופל זכאי במסגרת סל הבריאות למכשיר מוניטור לשידור טלפוני של קצב הלב. חברת "מוניטור" שמרכזה באסותא מספקת לכל מטופל שמשתחרר את המכשיר עם הנחיות מתאימות. אם המטופל חושד בהפרעת קצב, הוא משדר את הנתונים ומקבל תשובה מיידית האם אכן קיימת הפרעת קצב כגון פרפור עליות שהזכרתי, אם לאו, ומה לעשות. לבסוף, המטופל יוצא עם המלצה להצטרף לתוכנית של שיקום לב כשישה שבועות לאחר הניתוח.
עד כמה הסביבה הביתית משפיעה על הקצב והאיכות של ההחלמה?
אף על פי שהמטופל משתחרר כשהוא עצמאי, הוא עדיין אינו במיטבו, והחזרה לשגרה היא תהליך הדרגתי שנמשך כחודשיים. לכן רצוי שהוא יעביר את התקופה הזאת בסביבה תומכת, פיזית ורגשית. אם המצב הבריאותי מאפשר, עדיף למטופל להחלים בביתו, עם המיטה שנוחה לו והאוכל שהוא אוהב במגבלות המתאימות. רצוי שהוא יהיה מוקף באנשים הקרובים לו, אף כי הוא אינו תלוי בהם פיזית. הרוב המוחלט של המטופלים מתאים להחלמה בבית, ורק המיעוט שבמיעוט זקוק למסגרת החלמה עם השגחה רפואית.
מה כוללת תוכנית ההחלמה הביתית של "אסותא עד הבית" לאחר ניתוח לב?
ברמה הרפואית המטרה ברורה: התוכנית נועדה לגשר על התקופה שבין השחרור מבית החולים לבין תחילת שיקום הלב במכון, תקופה שבמערכת הציבורית חסר בה מענה מובנה. בתוכניות מסוג זה נהוג לשלב ביקורי בית של רופא שיקום או קרדיולוג, אחות מוסמכת ופיזיותרפיסט. האחות מבצעת ביקורים לניטור מדדים, מעקב אחר פצע הניתוח, לקיחת בדיקות דם והדרכת המטופל והמשפחה. הפיזיותרפיסט מוביל שיקום נשימתי, תרגילי הליכה ופעילות גופנית מדורגת, בהתאם להנחיות הרפואיות. בתוכנית משולבות גם בדיקות דימות וכאמור ניטור של קצב הלב בעזרת מכשיר מוניטור המוזכר לעיל.
מהו תפקידו של הרופא המנתח בתקופת ההחלמה בבית?
זו נקודה חשובה. הרופא או האחות שמגיעים לבית המטופל נמצאים בקשר עם הרופא המנתח משום שהוא זה שמכיר את המטופל; הוא שכב אצלו במחלקה. המנתח יכול להיכנס לתיק הרפואי הממוחשב, להשוות צילום חזה חדש שנעשה בבית המטופל לצילום קודם מהאשפוז, לבחון תרופות שהוא מקבל כרגע לעומת אלה שקיבל לפני כן ולעזור בקבלת החלטות. הקשר בין הצוות שרואה את המטופל בביתו לבין המנתח שמכיר את הבעיות הספציפיות מתוך האשפוז הוא חיוני.
האם מעקב נכון יכול למנוע אשפוזים חוזרים?
כפי שציינתי, אחת התופעות שיכולות להתרחש בתקופה הראשונה שלאחר הניתוח היא צבירת נוזלים בגוף, עד כדי אשפוז חוזר לצורך טיפול תוך-ורידי במשתנים. הדרך למנוע את זה פשוטה - שקילה יומית. המטופל קם בבוקר ומתפנה בשירותים. לפני שהוא פותח בארוחת הבוקר הוא נשקל באותם בגדים ומתעד את משקלו יום ביומו. ברגע שמזהים עלייה במשקל של לפחות 1 ק"ג ביום במשך יומיים רצופים יש לשקול מתן פומי של תרופות משתנות ובכך למנוע הידרדרות המצריכה אשפוז חוזר.
מהו היתרון המרכזי של מודל ההחלמה בבית מבחינה רפואית?
ראשית, נגישות: המטופל לא צריך לרוץ לרופא המשפחה או לקופת החולים לצורך בדיקות דם, צילום חזה, אק"ג או אקו לב בסיסי. כל זה נעשה אצלו בבית. כמו כן, ואולי זה העיקר, זה מאפשר לנו לאתר בעיות בשלב המוקדם שלהן, עוד לפני שהן מתפתחות לסיבוך משמעותי המחייב התערבות משמעותית יותר.
מה חשוב שמטופלים ידעו לפני שהם נכנסים לניתוח לב?
הרוב המוחלט של המנותחים חוזרים לאחר הניתוח לחיים טובים וארוכים. הגבלה פיזית שהיתה קיימת טרם הניתוח במרבית המקרים נעלמת תוך פרק זמן משתנה לאחר הניתוח, והמטופל הופך מאדם מוגבל לאדם שאינו מוגבל. דברים שהיה לו קשה לעשות לפני הניתוח הופכים פתאום לטריוויאליים.
ד"ר ירון מושקוביץ הוא מנהל מחלקת ניתוחי לב באסותא רמת החייל. בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת רופא מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף אסותא מרכזים רפואיים
