חם לכם למרות שעונת הקיץ הרשמית עוד לא התחילה? מרגישים שיותר קשה לכם לנשום? זה לא אתם, זו ההתחממות הגלובלית. פליטת גזים מחברות אנרגיה ותעשייה, כלי רכב ממונעים, כימיקליים ופסולת מזהמת את כדור הארץ ואת האוויר שאנחנו נושמים. כשגרים במרחב עירוני צפוף, זיהום האוויר נכלא ולא מתפזר, ובישראל 91% מאוכלוסייה גרים בעיר, שיעור שהוא בין הגבוהים בעולם.
לפי הערכות, כ- 2,500 ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר אשר גורם למחלות נשימה, כלי דם, לב, ריאות, סרטן, מקרי שבץ ומומים מולדים. אוויר מזוהם הוא לא בעיה רק של ערים מסוימות או של תושבים שגרים ליד ארובות או אזורי תעשייה - למעשה, זה קורה גם אצלכם מחוץ לחלון.
ומה העירייה שלכם עושה בשביל להפחית את הזיהום? מסתבר שלא מספיק.
"העולם היום הולך לעבר מידע, מצלמות ופתרונות טכנולוגיים, וכחלק מהמהלך הזה מקבלי ההחלטות בעיר צריכים לדעת מה קורה בכל פינה בעיר", אומר חגי קוצר, מנכ"ל חברת ההנדסה והייעוץ בתחומי הסביבה DHV MED. "כדי לקבל החלטות הם צריכים לאסוף דאטה ולהפיק נתונים. כמו שבעירייה יודעים מהם עומסי התנועה בעיר ומקבלים דיווחים בזמן אמת על אירועים חריגים כדי לשלוח את הפיקוח העירוני, כך הם צריכים לדעת גם מה איכות האוויר ומצב זיהום האוויר. התושבים מצפים מראשי הערים שידעו לפקח על התעשייה בתחומם, לווסת את כמויות התנועה והתחבורה המזהמת בעיר ולדעת לשלוט באיכות האוויר שהם נושמים".
גם ממדורה קהילתית אפשר להפיק דאטה
ל"ג בעומר, שצוין לפני שבועיים, הוא דוגמה מצוינת ואקטואלית לצורך בפיתוחים טכנולוגיים שיודעים לנטר את זיהום האוויר בעיר. בעוד שנתוני מערכת הניטור הארצית הצביעו על עלייה מתונה בזיהום האוויר, מדידות שבוצעו בערב ל"ג בעומר עם מערכת Safe-Air, המספקת מדידה מדויקת ברדיוס ממוקד, מצאו שריכוז המזהמים באוויר עלה פי 5 לעומת אזורים אחרים באותה עיר שלא היו בסמיכות למדורות. בנוסף לכך, ריכוזי החלקיקים הנשימים מסוג PM2.5 ו-PM10, שנמדדו על ידי מערכת Safe-Air החדשנית, גבוהים פי 6 לעומת הנתונים שהתקבלו מתחנות ניטור אוויר אזוריות שהיו רחוקות ממוקדי המדורות. הפער בין המדידה של מערכת הניטור הארצי לבין המערכת החדשה נובע מכך שהמדידה של המשרד להגנת הסביבה נעשית באמצעות כ־180 תחנות ניטור אוויר מרחביות, אשר מספקות תמונת מצב רחבה, ולא נותנת תמונה שלמה של איכות האוויר ברמה העירונית והמקומית.
מערכת Safe-Air פותחה בישראל והיא מתכללת את נתוני המדידה של חיישני המערכת יחד עם נתוני תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה הנותנות מידע ברמה הארצית. כך מתקבלת מפה מדויקת ונקודתית, אשר יכולה לאמוד את איכות האוויר גם במקומות בהן אין תחנות ניטור של המשרד להגנת הסביבה, ואף למדוד הבדלים בין שכונות שונות באותה העיר.
ורדינה היבנר, ראש תחום איכות אוויר בחברת DHV MED, מסבירה ש"מערכת ניטור לוקאלית משלימה את הרשת הארצית שנועדה לפקח על עמידה בתקנות איכות אוויר. הרשת הארצית מספקת מידע מרחבי, ובעידן של ערים חכמות אנחנו רוצים לראות את איכות האוויר ברמת המיקרו. המערכת המקומית מאפשרת להגדיל ולצופף את הרשת, ולא להסתפק בנקודות מייצגות".
תנשמו עמוק: העירייה לא יודעת מה רמת זיהום האוויר בעיר
ישנם מדדים רבים לדירוג הערים הטובות בישראל ובעולם. חלקם שמים דגש על תמהיל האוכלוסייה או השטחים הירוקים, חלקם על רמת החינוך וחלקם על הכנסה למשק בית. אם תמדדו את העיר הטובה בישראל לפי קריטריונים של בריאות, תוחלת חיים וסביבה תגלו מכנה משותף מרכזי לכולם: רמת איכות האוויר בעיר, או במילים אחרות: מה אנחנו נושמים.
מתי סוף סוף יוכלו התושבים לנשום לרווחה? זה תלוי בעיקר ברשות המקומית. על אף שאיכות האוויר השתפרה, כתוצאה מאכיפה משמעותית ומרגולציה שהחלו לפני כ-15 שנה, ישראל עדיין סובלת מזיהום אוויר גבוה. מבקר המדינה מעריך שמדובר בפליטות של מדינה בסדר גודל בינוני, למרות שישראל היא מהקטנות שבמדינות העולם.
קוצר: "הרשויות צריכות להבין מה קורה בתחומן ולבנות מסד נתונים שיאפשר להן לקבל החלטות נבונות. מוטלת עליהן האחריות לדאוג לתושבים באמצעות פיקוח על התעשייה ועל תחנות הכוח שבשטחן, להטיל מגבלות על תחבורה מזהמת ולאמץ פתרונות של ניטור לוקאלי. הן חייבות למדוד את איכות האוויר בעיר באופן שוטף ולפרוס מערכת לניטור אוויר באזורי תעשייה, באזורים שיתכנו בהם זיהומים מתחבורה ובכל שכונות העיר, כדי להפיק דאטה שתיתן להם מידע מדויק על הבעיות שהם צריכים להתמודד עמן".
היבנר: "רשויות שנמצאות בתנופת בנייה בעקבות התחדשות עירונית ופיתוח תשתיות לא מנטרות את איכות האוויר באתרי הבנייה, ואף אחד לא יודע מה איכות האוויר שהשכנים נושמים. כיום הרשות מטפלת רק במקרים שחורגים מערכי איכות האוויר שבחוק, ולא במה שפוגע באיכות החיים של השכנים. באמצעות רשת של מערכות הפרוסה בכל העיר אפשר לתת פתרונות ממוקדים למקומות ספציפיים שיש בהם בעיית זיהום אוויר, מבלי להקשות על כל אתרי הבנייה בעיר באופן גורף".
קוצר: "כיום גם הרשויות וגם התושבים לא יודעים מה איכות האוויר בעיר. מדד איכות האוויר בעיר אמנם קיים, אבל הוא לא מפותח מספיק והתושבים לא חשופים אליו. להיות עיר חכמה זה גם לאפשר לתושבים לקבל החלטות יומיומיות לפי זיהום האוויר, כמו בחירת מסלול ההליכה לבית־הספר ויציאה לפיקניק או לפעילות ספורטיבית בהתאם לאיכות האוויר בשכונה או בפארק".
התמודדות עם משבר האקלים וההתחממות הגלובלית
משבר האקלים הפוקד את העולם בשנים האחרונות לא פוסח על ישראל. ארגון הבריאות העולמי הכריז עליו כעל האיום הבריאותי הגדול ביותר, וציין שזיהום אוויר הנגרם בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים בתחבורה, הורג בכל שנה כ-7 מיליון בני אדם ברחבי העולם, כמחצית מהם כתוצאה מזיהום באוויר הפתוח.
קוצר: "זיהום האוויר כתוצאה מתחבורה יכול להשתפר בזכות מעבר לשימוש בדלקים יותר טובים ובפילטרים שמתקינים ברכב. יש עדיין הרבה מאוד מכוניות, אוטובוסים ורכבות עם מנועים ישנים, ובערים אירופאיות שבהן מונהג אזור מופחת פליטות נרשמה ירידה בזיהום האוויר ועלייה באיכות החיים. רשויות צריכות לוודא שהאוטובוסים והמשאיות שבשטח העיר חדישים ומזהמים פחות, להעביר את ציי רכבי פינוי האשפה שלהן לגז טבעי או גפ"מ ולהדק את הפיקוח על תחנות דלק, כי שם נמדדות באופן קבוע חריגות מהערכים של בנזן".
היבנר: "במסגרת הטיפול במשבר האקלים נדרשו הרשויות בישראל להכין תוכנית היערכות הממפה את האיומים והאתגרים המרכזיים מולם ניצבת כל רשות וכן את דרכי ההתמודדות שלה. באמצעות פיזור מערכת Safe-Air בעיר ומדידת טמפרטורה, לחות וכיווני רוח - כל רשות יכולה לזהות אתרי 'hot spot' פוטנציאליים בעייתיים בקלות ולמצוא להם פתרונות תכנוניים. אבל הדרך לפתרון מתחילה בפריסת חיישנים שיתנו לרשויות את המידע".
קוצר: "המערכת נותנת פתרון בר השגה לכל רשות מקומית ואזורית. אני מבין מדוע הרשויות הסתפקו במערכת הניטור הארצית עד עכשיו, מפני שהמערכות האחרות הקיימות בשוק הן הרבה יותר גדולות, מסורבלות ויקרות, ורוב הרשויות לא יכולות להרשות לעצמן יותר ממערכת אחת כזו בכל העיר. אבל כיום, עם Safe-Air החדשה הם יכולים לפרוס רשת שלמה של מערכות ניטור באותה עלות".
ייעול משאבים, חסכון בכסף ושיפור השירות לתושב
הטכנולוגיה משפרת אמנם את השירות לתושבים ואת איכות חייהם, אבל היא משפרת גם את שיטות העבודה של הרשויות ומגבירה את היעילות שלהן. רשת של מערכות חכמות לניטור אוויר יהפכו את העירייה ליעילה יותר גם בתחום הפיקוח המקומי בנושא איכות האוויר.
קוצר: "המערכת הזו היא העיניים של הרשות ואפשר להשתמש בה ככלי פיקוח כדי למקסם את המשאבים העומדים בפני העירייה. היתרון שלה הוא בבניית רשת צפופה שנותנת תמונת מצב נקודתית בזמן אמת, ומאפשרת לעירייה להקצות ולהפנות משאבים לפי הצרכים העירוניים שלה. ניטור קבוע מעניק אינדיקציה תמידית ויכול להיות מתוכלל בתוך מרכז בקרה שיציג את התמונה הכוללת, יסייע ברמת השירות לתושב ויאפשר להפנות משאבים בהתאם לצורך וברמה כירורגית, בהתאם למספר המערכות הפזורות בעיר".
היבנר: "לדוגמה, אם מישהו שפך פסולת בניין ממנה עולה ענן אבק - המערכת תזהה את הזיהום ברמה המקומית ותמדוד אותו, מה שקשה לראות בניטור הארצי המרחבי. כך אפשר לקבל תמונה אונליין על מה שקורה בשטח ולנתב את המשאבים הקיימים של הרשות בצורה יותר חכמה למקומות שבאמת צריך אותם. באופן זה אפשר לשלוח את כוחות הפיקוח והסיוע העירוניים להיכן שצריך בדיוק, ולא לפזר אותם על כל פני העיר בהיעדר מידע מבוסס נתונים".
קוצר: "כולם רוצים עיר חכמה, אך שוכחים שזו רק אסטרטגיית ניהול, וכדי שהיא לא תישאר ריקה מתוכן צריך לוודא שיש לה ביטוי בשטח בדמות איסוף מידע, ניתוח והפקת תובנות. מערכת ניטור אוויר היא לא רק איכות אוויר, אלא איכות חיים. טכנולוגיה בשירות הסביבה חוזה מגמות, מוזילה עלויות, מאפשרת לעירייה לתפקד בצורה יעילה והכי חשוב - היא דואגת לתושבים".
בשיתוף חברת Dhvmed
