קשה לדמיין את שדה הקרב הנוכחי והמודרני ללא נוכחותם של הכלים הבלתי-מאוישים, שהולכים ותופסים חלק נכבד יותר ויותר בלחימה. חשיבותם ניכרת במיוחד במשימות המודיעין והתצפית, המבוצעות בידי מל"טים, בציון מטרות ואף ב"סגירת מעגלים" בדרכים כאלו ואחרות.
מה שהחל בראשית שנות ה-70' של המאה הקודמת, אז העמידה התעשייה האווירית לראשונה בעולם, מל"ט למשימות צבאיות, בעיקר למשימות תצפית, הלך והתפתח בצורה אקספוננציאלית עד למציאות כיום שבה מרבית שעות הטיסה המבצעיות מתבצעת באמצעות כלי טייס לא מאוישים, במגוון תצורות ומשימות, מהדרג הטקטי עד לדרג האסטרטגי.
שילוב מערך הכטב"מ ביבשה
תחום הכטב"מ, שהחל ממשימות חיל האוויר, בעיקר למטרות מודיעין, כחליף לשעות טיסה של מטוסים מאוישים, התפתח במעלה השנים והשתלב בקרב היבשה לסיוע צמוד לכוחות היבשה - בתצפית "מעבר לגבעה" ובמגוון משימות נוספות. ככל שהטכנולוגיה התפתחה ומוזערו אמצעי המודיעין והתצפית, התחלנו לראות כטב"מים שמשויכים אורגנית למסגרות היבשתיות ומופעלים על-ידם ללא סיוע של חיל האוויר, או הקצאת הכלים שלו להשתתפות בקרב היבשה.
היכולות האוטונומיות שפותחו בעולמות המל"טים החלו לבוא לידי ביטוי ויישום בכלים קרקעיים, תוך מימוש יכולות של מערכות אוטונומיות המבוססות על אלגוריתמים שפותחו בעולמות המל"טים. ועם זאת, כיוון שהאתגרים ביבשה עולים משמעותית על האתגרים הטכנולוגיים בכלים האוויריים - אתגרי קווי ראייה לתקשורת, אתגרי הקרקע, עבירות ומכשולים - התובנה הברורה הייתה כי אתגר המערכות האוטונומיות ליבשה מורכב ודורש שילוב יכולות מעולמות החישה, הראייה הממוחשבת, תקשורת מבוססת דור-5 ועוד. בדיוק משום כך, החלו יותר ויותר יכולות, שפותחו בעולמות האזרחיים בהשקעות עתק, לחלחל למערכות האוטונומיות ליבשה.
קפיצת-דרך משמעותית נוספת ביכולות באה לידי ביטוי עם התפתחות עולמות הרחפנים ולצידה מזעור מערכות המודיעין והתצפית, שהביאו לכך שאנו מוצאים שילוב של האמצעים על גבי רחפנים שהופכים לחלק מלוחמת היבשה.
שילוב היכולות מעולמות הרחפנים והמל"טים הטקטיים בקרב היבשה, יחד עם כרב"מ (כלי רכב בלתי מאוייש), יוצר מסגרת לוחמת המשלבת את הכלים האוטונומיים לצד מערכות מאוישות (MUMT – Maned Unmanned Teaming).
מענה לאתגרים של האויב הנעלם
בפרספקטיבה לאחור ניתן לראות כיצד מדינת ישראל, בהובלת התעשיות הביטחוניות, הפכה למעצמה בתחום המערכים הלא-מאויישים. כך, הניסיון הטכנו- מבצעי של מערך הסרצ'ר למשימות מודיעין התפתח בצה"ל ל"מערך הזיק", שהופנה בעיקר למשימות טקטיות והיה למערך אווירי משמעותי ביותר. הוא השתתף גם במשימות היבשה, אבל עדיין נותר תלוי בהקצאות של הפלטפורמות ליבשה דרך חיל האוויר. כמותו גם מערכים טקטיים יותר שהיו בהפעלה ישירה של היבשה וכן מערכים אסטרטגיים משמעותיים מאוד, לרבות "מערך השובל", שהוקצו גם הם למשימות של היבשה.
כל מי שבוחן את התפיסות המבצעיות שצופות את שדה הקרב העתידי מבין את החשיבות הטמונה בהשתתפות היכולות האוטונומיות בקרב היבשה, כמענה לאתגרים של האויב הנעלם, וכחלק מהבנת שדה קרב מורכב והצורך בהקטנת חשיפת כוחותינו לאיומים. צרכים אלה מגדירים את ההתפתחות של המערכות, מעניקים עצמאות גדולה יותר למערכים הלא מאויישים, משלבים יכולות בינה מלאכותית בניתוח שדה הקרב, ומסייעים בתהליכי קבלת החלטות עד מימוש פעולה מתואמת של נחילים. יכולות אלה, בשילוב מודעות מצבית שמסתייעת במידע מרחבי ברזולוציה גבוהה, אותו מספקים לוויני תצפית והפצתו בתקשורת לוויינית, יוצרות אחיזה מיטבית ושליטה בשטח.
הכותב הוא סמנכ"ל מו"פ וטכנולוגיה של התעשייה האווירית (CTO). שירת בחיל האוויר ובמפא"ת במגוון תפקידים עד לתפקיד ראש מו"פ
תוכן שיווקי
