המערכה המדממת באוקראינה ניטשת כבר כמעט כשנה ביבשה, בים, באוויר, בכלי הסייבר, בתקשורת ובמודיעין. היא נפתחה בשלהי פברואר 2022 בפלישה רוסית לתוככי אוקראינה אך הולכת ומתפתחת למלחמת התשה סטאטית מלווה באש.
כוח התקיפה הרוסי - לרשות רוסיה כוח אווירי מרשים הכולל מגוון כלי טיס: מסוקים לסוגיהם, מטוסי סיוע קרוב, מטוסי קרב, מפציצים ועוד. כוח התקיפה הרוסי נקלע למערכה באוקראינה בתזמון אומלל, כשהוא נמצא בשלבי מעבר לחימוש מונחה מדויק ותחילת הצטיידות במערכי כלי טיס בלתי מאוישים. להעדרם הכמעט מוחלט של חימושי לייזר וקיטים להפיכת פצצות "טיפשות" למדויקות, נודעה בהמשך משמעות רבה ביעילות הפעלת כוחו. מאידך, שימוש אוקראיני נרחב בטילי כתף ליירוט, דוגמת ה"סטינגר", יצר תוך פחות מחודש מציאות חדשה: מערך הסיוע הקרוב הרוסי, שהורכב ממסוקי תקיפה ומטוס ייעודי סוחוי 25, ספג אבדות בהיקף בלתי נסבל של לפחות 150 כלי טיס (לפי המספרים המוגזמים של משרד ההגנה האוקראיני – לא פחות מ-400 - 184 מסוקים ו-217). התוצאה: מרבית הסיוע האווירי הרוסי ברום הנמוך - הופסק.
נשק רוסי מדויק וארוך טווח - הרוסים עושים שימוש בשלושה סוגים של אמצעי תקיפה ארוכי טווח: טילי שיוט למיניהם, טילים בליסטיים ולאחרונה כטמ"מי תקיפה (כטמ"מ - כלי טיס מאוישים מרחוק, מל"ט, כטב"מ) שנרכשו מאיראן. מקורות מערביים מדווחים על שיגור למעלה מ-4,000 טילים ארוכי טווח לעומק אוקראינה, ולפחות 200 כלי תקיפה איראניים ממשפחת ה"שהד" 131 ו-136 (נקראים ברוסיה - גרניום 2). טילי השיוט הרוסיים ממשפחת "קאליבר", "ראדוגה" ו"קריפטון" (על קולי) מצליחים ברובם להגיע למטרות התשתית אליהם הוכוונו ולהשיג פגיעות טובות למדי, כאשר רמת דיוקם איננה ברורה.
נמשכים שיגורי הטילים הבליסטיים, ממשפחת ה"איסקנדר" שאינם מיורטים, ואף אין התראה על הגעתם. לצדם, לראשונה בהיסטוריה, נורו 5 עד 7 טילים היפרסוניים מדגם "קינזאל".
ההצהרות האוקראיניות על יירוט רובם הגדול של הטילים התוקפים, אינן מגובות בראיות והן לרוב ביטויי תעמולה. בחודשים האחרונים מרבים הרוסים לשגר לעומק אוקראינה את המערכות שמקורן באיראן. הן נעות באיטיות רבה (כ-150 קמ"ש) וחלקן כנראה מיורט. הראש הקרבי שלהן קטן אך דיוקן נחשב לגבוה יחסית.
על השאלה: עד מתי יספיק המלאי הרוסי של טילים ארוכי טווח אלו? אין תשובה כמו גם, מהו קצב הייצור של חימושים אלו בתעשייה הרוסית?
ומה באשר לחימוש המדויק האוקראיני? לרשות אוקראינה עמד מערך כטמ"מים טורקיים חמושים מרשים בן 50 כלים מסוג ביראקטאר 2 - TB. מתברר כי חרף שירי הלל בתקשורת, מלווים בציפיות מוגזמות – רובם הופל ובניגוד לעימות בנגורנו-קראבאך, הם כמעט ולא באו לידי ביטוי בלחימה. מצד שני, טילי חוף-ים אוקראינים טיבעו את ספינת הדגל הרוסית "מוסקבה" עוד בשלבי הלחימה הראשונים.
היתרון המוכח של החימוש המדויק
החל ממאי 2022 התייצבו בשדה הקרב מערכות טילים אמריקאיות מדויקות: ראשית – מעט מטוסי מיג 29 אוקראינים ששרדו, צוידו בטילי אוויר-קרקע מודרניים כנגד קורנים והופעלו ביעילות מול מכ"מי הגנה אווירית רוסיים. בנוסף, פגזים ארטילריים מונחים (בפועל, המדובר בטילים) שנורו על בסיס מידע מודיעי אמריקאי, פגעו במטרות איכות רוסיות. אלא שמעל הכל, האפילה רקטה מונחית אמריקאית בעלת השם הסתמי ג'י.אם.אל.אר.אס (GMLRS). רקטות אלו לטווח של 84 ק"מ, בדיוק מצוין של 2 עד 3 מטר, ראש קרבי בן 92 ק"ג החלו לפעול מאז יוני 2022. אלפי רקטות אלו הובאו מארה"ב ופגעו באורח שיטתי במערכי הלחימה הרוסים, בתשתיות, במחסנים ובריכוזי הלוחמים. רבים מעריכים שהן הן הגורם שאיפשר לאוקראינים לבסס את מתקפת הנגד המוצלחת שלהם בין אוגוסט לאוקטובר 2022.
לסיכום ניתן לטעון, במידה רבה של צדק, כי מקצת מהלקחים כבר נצפו בעימותים קודמים של העשור האחרון, בעוד שאחרים – חדשים לחלוטין. החימוש המדויק מנגד, מוכיח עצמו פעם נוספת והוא יעיל בהרבה מזה הסטאטיסטי שמצריך מערכים לוגיסטיים אדירים ומחסני חימוש פגיעים.
נראה כי המערכה באוקראינה הופכת בהדרגה ללחימה בין מעצמתית - כאשר ארה"ב תומכת במשאבים בהיקפים שטרם נראו בעבר, באוקראינה. ראוי להדגיש כי קצב צריכת החימוש שנמסר על ידה עד כה, עולה בהרבה על יכולת הייצור של התעשייה האמריקאית שהיא גדולה ועשירה בהרבה מזו הרוסית.
לא מעט סבורים כי מסקנות טקטיות ואופרטיביות מהלחימה באוקראינה יחייבו צבאות בכל העולם להיערך באופן שונה. יכולה להיות לכך השפעה על ישראל בשני מישורים מרכזיים: תפיסת הלחימה הצה"לית והיבטי יצוא של תעשיות הביטחון הישראליות לעולם כולו על בסיס הביקושים הגואים למוצרים אלו.
הכותב הוא יו"ר UVsion, לשעבר ראש מנהלת "חומה" במשרד הביטחון וסמנכ"ל שיווק בתע"א
תוכן שיווקי
