הנוף באזור התעשייה של אשדוד משתנה במהירות. בין המחסנים המסורתיים והמכולות, מתנשא מבנה שמזכיר יותר מתקן עתידני מאשר מחסן סחורות רגיל. זהו HoneyLog, פרויקט הדגל של קבוצת משקיעים הכוללת את כלל ביטוח ופיננסים, אספן גרופ ואיוויב מניבים (מקבוצת איוויב נדל"ן), שנועד להעניק פתרון טכנולוגי לבעיית הנדל"ן הלוגיסטי היקר בישראל.
אחד מהוגי המיזם הינו רם לוי, שותף בחברת R&R, המנהל את פעילות HoneyLog". HoneyLog הינו מתקן אחסנה למשטחים, אוטומטי לחלוטין, שמאפשר ליבואנים ויצרנים להקטין משמעותית את העלויות הגבוהות של שטחי המחסן וכוח האדם שמתפעל אותו ולהסתמך עלינו בתור מתקן האחסנה שלהם", מתאר רם את הבשורה שהמיזם מביא לענף הלוגיסטיקה. "אם נדמה את זה לעולם המחשבים, אנחנו בעצם מקימים בישראל את 'ענן המשטחים'. וכך, כמו שבעל עסק לא שומר דאטה על המחשב שלו אלא בענן, ומשתמש במידע הזמין לצורך התפעול – כך אנחנו נאחסן את המשטחים של החברות ונביא אותם למרכז ההפצה שלהן בדיוק לפי הצורך". הוא מוסיף ומסביר: "המתקן שהוקם בסטנדרט גבוה במיוחד וכולל אחסנה במיזוג, נותן גם מענה לחוק התמרוקים ומאפשר אחסנת מוצרי מזון, תוספי מזון, קוסמטיקה, אלקטרוניקה ועוד. לאחר גיבוש המודל והתכנון העקרוני, רתמנו לטובת הפרויקט שותפים לדרך, לרבות: חברת פרוגרמה לתכנון הפונקציונלי וניהול פרויקט האוטומציה, מסד עוז לניהול ופיקוח הנדסי, אילן פרץ האדריכל, עמיר מגן הקונסטרוקטור ובהמשך את פולדמיר-אלקטרה כקבלן מפתח להקמת הפרויקט".
כיצד הרעיון בא לעולם?
"HoneyLog נולדה מתוך ההבנה שהחולייה החסרה בשרשרת האספקה בישראל אינה עוד מחסן – אלא מודל חדש לניהול האחסון. כשגיבשנו את רעיון 'ענן המשטחים', הבנו שהעתיד אינו טמון בכך שכל חברה תמשיך להשקיע הון עתק בבניית קיבולת אחסון משלה, אלא בכך שתוכל לצרוך קיבולת אחסון אוטומטית, גמישה וזמינה בדיוק לפי הצורך. בעולם העסקי הון צריך להיות מושקע ביצירת יתרון תחרותי. לכן, במקום להשקיע מאות מיליוני שקלים בבניית שטחי אחסון ותפעולם, חברות יוכלו להפנות את המשאבים הנדרשים לאוטומציה של הליקוט, ההפצה, מערכות המידע וחוויית הלקוח".
HoneyLog צפוי להיפתח ממש בקרוב, במרץ 2027, והצורך בפתרון שהוא מציע נובע, לדברי רם, מהמבנה הייחודי של השוק הישראלי. "חברות המפיצות מוצרי צריכה, משימורים וחיתולים ועד טלוויזיות ואלקטרוניקה, נדרשות למערך לוגיסטי כבד הכולל מחסנים ורכבים", הוא מסביר. "כדי להביא סחורה מהמפעל או מהיבוא, החברות צריכות מרכז הפצה שבו פותחים את המשטח הגדול ומכינים הזמנות ספציפיות לכל חנות או נקודת מכירה. אלא שהנדל"ן בישראל יקר מאוד, והעלות הלוגיסטית הופכת למעמסה כבדה. במרכז לוגיסטי סטנדרטי, כ-60% עד 70% מהשטח מוקדש למלאי, ורק 30% להפצה. כאן נכנסת לתמונה HoneyLog שנותנת מענה לשטחי המלאי. אנו אומרים ללקוח: תקטין את המחסן שלך, תשים את המלאי אצלנו, וכל פעם שהמשטח אצלך יתרוקן, אנו נביא לך את המשטח הבא. תהליך זה מאפשר ללקוח חיסכון משמעותי מאוד בעלויות וחשוב מכך, מאפשר לו למקד את ההון באוטומציה לליקוט והפצה, שתשפר את האפקטיביות הלוגיסטית ותצמצם את התלות בכוח אדם". במקביל, רונן קקו, שותפו של רם, מוביל את הקמת מערך ההפעלה של HoneyLog ואת ההיערכות התפעולית לקראת תחילת הפעילות המסחרית.
טכנולוגיית עגורנים
המיזם הייחודי הוא פרי שיתוף פעולה בין שלוש חברות: כלל ביטוח ופיננסים, אספן גרופ ואיוויב מניבים (מקבוצת Ewave Nadlan). המרכז, שנבנה בהשקעה של כ-1.2 מיליארד שקל, כולל שני מחסנים אוטומטיים בשטח של כ-20 אלף מ"ר לצד מבנה תפעולי בשטח של כ-30 אלף מ"ר.
שילוב אמצעי הטכנולוגיה שבבסיס HoneyLog והאוטומציה המלאה, הם אלו שמבדילים אותו מכל מחסן אחר בארץ. המתקן מחולק לשלושה מבנים עיקריים: A ,B ו-C. מבנים A ו–C הינם מחסנים אוטומטיים המכילים כ-150 אלף מיקומים לאחסון משטחים. מחסן A, שנמצא בשלבי בנייה סופיים, מבוסס על טכנולוגיית עגורנים – מכונות בגובה 48 מטרים שנוסעות בין המעברים ושולפות משטחים ללא מגע יד אדם. מבנה C, שבנייתו מתחילה בימים אלו, יתבסס על טכנולוגיית קרוניות (Multi-deep), המאפשרת אחסון בצפיפות גבוהה במיוחד.
"המחסן של העגורנים הוא בנגישות ישירה לכל משטח, שמתאימה למשל ליבואני בשמים שצריכים משטח ספציפי", מסביר רם לוי. "לעומת זאת, במחסן הקרוניות המשטחים מאוחסנים בקבוצות, שמושלם למוצרים כמו במבה של אוסם, שם יש מאות משטחים זהים ולא משנה איזה מהם יישלף קודם".
בין שני המבנים הללו ניצב מבנה B, לב הפעילות, הכולל שתי קומות של רציפי פריקה וטעינה וקומה ייעודית לעבודות ערך מוסף – כלומר עבודות המשלימות את שירות האחסנה. "אם יבואן מקבל למשל מוצרי חשמל עם שקע אמריקאי, נוכל כחלק מהשירות להחליף אותם לשקעים ישראליים. אם דאודורנט הגיע ביבוא מקביל ללא מדבקה בעברית, נוכל להדביק את המדבקה המתאימה, וכן הלאה. כלומר הערך המוסף מתבטא בביצוע כלל ההתאמות הנדרשות לשוק המקומי".
החזון של רם לוי אינו עוצר באוטומציה הקיימת. הוא כבר צופה קדימה אל עבר עולם שבו המחסן יהיה אוטומטי לחלוטין מקצה לקצה. "כרגע המתקן אוטומטי מהרגע שהמשטח על המסוע ועד שהוא צץ בצד השני, אבל אנחנו עוקבים אחרי טכנולוגיית ה-AMR (רכבים אוטונומיים)", הוא משתף. "יש כבר מלגזות אוטונומיות בתוך המבנה, אבל האתגר הוא הכניסה למשאית – טריטוריה לא מוכרת ומשתנה. אנחנו מעריכים שתוך שלוש שנים הטכנולוגיה תבשיל מספיק ונוכל להוסיף את הרכבים האוטונומיים לפני המסוע וביציאה מהמערכת, ולהפוך את HoneyLog למחסן אוטונומי מלא".
מה השלב הבא בענף לפי דעתך?
"אני מאמין שבשנים הקרובות נראה את מערכות המידע של הלקוחות מתחברות באופן ישיר למרכזים הלוגיסטיים האוטומטיים. המערכות יזהו ביקושים, ינטרו את רמות המלאי וינהלו באופן אוטומטי את חידוש המלאי והעברת הסחורה למחסני הליקוט – במהירות, בדיוק וללא התערבות אנושית. המרכז הלוגיסטי יהפוך מתשתית אחסון למנוע תפעולי המחובר בזמן אמת לשרשרת האספקה של הלקוח".
שמו של המיזם, HoneyLog, המשלב בתוכו את המילים "דבש" ו"לוגיסטיקה" מעיד על החזון והמדיניות של קבוצת המשקיעים – כדרכם של הדבורים והדבש שהם מייצרות, HoneyLog חרטה על דגלה מתן שירותים המשלבים סדר וארגון, חדשנות, אמינות, אופטימיות ושירות חם ואנושי.
מחסן אוטומטי בליסינג
רם לוי משוכנע שהמודל של HoneyLog הוא הפתרון הנכון גם עבור חברות הלוגיסטיקה המסורתיות, שסובלות ממתח רווחים נמוך ומתקשות להשקיע בטכנולוגיה יקרה. "אנחנו מציעים מחסן אוטומטי ב'ליסינג'. עבורם זהו מענה לוגיסטי מצוין המאפשר את מקסום ערך הנכסים הנדלניים שברשותם", הוא אומר. "ישראל היא מדינת 'אי' שצריכה להחזיק מלאים גדולים בגלל טלטלות ביטחוניות. בשילוב עם עלויות הנדל"ן, בנייה לגובה של 50 מטר היא הדרך היחידה להפוך את הלוגיסטיקה לכלכלית".
"לראייה, כבר היום, עוד לפני תחילת הפעילות המסחרית, אנו מנהלים שיחות מתקדמות עם חברות מובילות במשק, כולל הסכמים שנסגרו, על הקצאת קיבולות אחסון ושיתופי פעולה ארוכי טווח. מבחינתנו, זו ההוכחה שהשוק כבר מבין שהמודל משתנה. היתרון התחרותי של העתיד כבר לא יהיה למי שבנה את המחסן הגדול ביותר – אלא למי שיודע להתחבר למחסן החכם ביותר".
להנגיש את האוטומציה לחלק רחב יותר מהשוק
רו"ח תומר טפר, מיוזמי הפרויקט ואדריכל המודל המימוני שאיפשר את הקמתו מוסיף: "בכל מהפכה טכנולוגית מגיע רגע שבו השאלה כבר אינה האם השינוי יתרחש, אלא מי יהיה הראשון שידע להפוך אותו ליתרון תחרותי. להערכתי, ענף הנדל"ן הלוגיסטי כבר נמצא בדיוק בנקודת המפנה הזו. הטכנולוגיה של האוטומציה אינה חזון עתידי – היא כבר קיימת, בשלה ומוכחת במרכזים הלוגיסטיים המובילים בעולם. בישראל, אימוצה עד כה התאפשר בעיקר לחברות הגדולות, משום שהיקפי ההשקעה, מורכבות הפרויקטים ומודלי המימון המסורתיים הציבו חסמי כניסה משמעותיים".
"אני מאמין שהמהפכה הגדולה של השנים הקרובות לא תהיה בפיתוח הרובוט הבא, אלא בפיתוח מודלים עסקיים ומימוניים שיאפשרו להנגיש את האוטומציה לחלק רחב יותר מהשוק", מוסיף רו"ח טפר. "ככל שהחסם הכלכלי יוסר, נראה את האוטומציה משנה בהדרגה כל אחת מחוליות שרשרת האספקה – מהייצור, דרך האחסון, הליקוט, ההפצה וההובלה ועד למסירה ללקוח. מרכזים לוגיסטיים אוטומטיים יהפכו לתשתית דיגיטלית המחוברת בזמן אמת למערכות המידע של הלקוחות, וינהלו באופן אוטונומי את תנועת הסחורות, המלאי והאספקה".
ומה החזון לעתיד?
רו"ח טפר: "בעיניי, היתרון התחרותי של העתיד לא ייקבע רק על ידי איכות הטכנולוגיה, אלא על ידי היכולת לחבר בין טכנולוגיה, נדל"ן, מימון ושוק ההון לכדי מודל כלכלי בר-קיימא שיאפשר את אימוצה בקנה מידה רחב. ההיסטוריה של הענף לא תזכור מי בנה את הרובוט המתקדם ביותר – היא תזכור מי פיתח את המודל שאפשר לכל השוק להשתמש בו".
ליצירת קשר: ram@honeylog.co.il
בשיתוף HoneyLog
