יהודית סיבוני היא לא מעצבת רגילה. כשהיא נפגשת עם לקוחותיה בביתם, היא באה כדי לבחון - את אורח החיים של הדיירים, את היחסים במשפחה ואת הדקויות העדינות שלא תמיד מבוטאות במילים, אבל היא מצליחה לקלוט בין השורות. "לא פעם אני נתקלת בזוגות שלא ישנים יחד אלא בחדרים נפרדים, מכל מיני סיבות, אבל הם לא מרגישים נוח לספר את זה", היא אומרת. לאט לאט, עם השאלון המעמיק שפיתחה ועם ההתקרבות שמתרחשת בתהליך, הדברים עולים על השולחן ולפתיחות שהיא חווה אין תחליף כדי להגיע למטרה – בית שמתאים בדיוק עבורם.
מילת המפתח של סיבוני, שעובדת באזור השרון והמרכז, היא ההקשבה, והשאלון ממקד מאוד את הלקוחות כדי שהיא תוכל ליצור להם בית להתגורר בו, בשונה מבית שכמו לקוח מתוך ז'ורנלים אך לא משרת את דייריו. החוזק שלה הוא במיטוב החלל וניצולו, התאמה לדנ"א של הלקוח ולאישיות שלו. הבית נחלק בצורה שונה, פריטים חשובים מקבלים במה, ולא משנה אם מדובר בבית גדול או קטן. דירת חמישה חדרים קטנים ברעננה הפכה לסוג של בית פרטי עם סוויטות מרווחות, שמתאימה לזוג פנסיונרים. מצד שני, דירה ישנה בת ארבעה חדרים של משפחה צעירה וארבעת ילדיה, הפכה בתכנונה לדירה בת שישה חדרים עם שלושה חדרי רחצה. את היכולת הזו היא תולה בחלוקה נכונה ובניסיון שצברה מאז עזבה את עולם ההוראה לפני 20 שנה והפכה למעצבת פנים.
היא מתאימה את סגנון הבתים שהיא מעצבת להעדפות הדיירים, אבל מגלה לא פעם שלקוחות מצהירים על סגנון מודרני עדכני אך מרגישים נוח יותר עם הכפרי. או אז היא נרתמת לאיזון ועידון. מקומות אחסון מקבלים דגש רב, ובשיקולים התכנוניים שלה היא כוללת גם מבט לעשור הבא. המפתח בדירות קטנות מבחינתה הוא לשבור כמה שיותר קירות כדי לתת תחושה של מרחב בחלל האירוח, לחבר אליו את המטבח וליצור מקום התכנסות מזמין. ריהוט רב–תכליתי, כמו קונסולה שהופכת לשולחן אוכל או ספה שהופכת למיטה, הם חלק מהפתרונות שהיא משתמשת בהם, כמו גם שימוש במראות ופתחי חלונות גדולים שמכניסים אור רב וניצול כל נישה אפשרית לאחסון או פינת עבודה ביתית. "כשיש מקום לכל דבר, מדלי ומטאטא ועד המזוודות לטיסה, הבית ייראה תמיד מסודר, גם אם הוא קטן", היא אומרת. "בית הוא פסיפס של מורכבויות שאני מחברת בתהליך מלא שכבות, והוא זה שיוצר בסופו של דבר את המיזוג המושלם".
למעבר לאתר של יהודית סיבוני >>
בשיתוף יהודית סיבוני
