שיעור ההיחלשות של הדולר מתחילת השנה עומד על כ-8%. הדולר נע כיום סביב 3.32 שקל, כאשר בשיא הוא אף עבר את ה-4 שקל. גם בטווח הקצר, מדובר בשינוים דרמטיים ותנודתיות גבוהה.
לתנודתיות הדולר השפעה ישירה על החלטות ההשקעה, במט"ח עצמו בפרט, אך גם בהשקעות נקובות דולר בשוקי ההון בחו"ל. חשוב להבין את התמונה השלמה לפני קבלת ההחלטה, ולכן צריך להבין את התנודתיות לא רק מתוך התבוננות טכנית, אלא תוך ניתוח של מכלול הכוחות המניעים את השוק.
הגורמים להתחזקות השקל
שוק ההון הישראלי מציג ביצועים חזקים מאוד מתחילת השנה. מדדים ת"א 125 ות"א 90 שוברים שיאים, מה שמושך השקעות זרות ומחזק את הביקוש לשקל. חזרתם של המשקיעים הזרים משתלבת עם תחזיות חיוביות למגזר ההייטק המקומי, שמתאושש בצורה עקבית ומציג גידול משמעותי בגיוסי הון ובהשקעות בינלאומיות.
בנוסף, נרשמת עלייה בפעילות של גיוסי הון וחידוש הגנות מט"ח מצד חברות ישראליות במגוון סקטורים, שיוצרים זרמי הון חיוביים – הן מצד משקיעים זרים שרוכשים נכסים בשקלים, והן מצד חברות מקומיות שמבצעות עסקאות גידור ומקדמות ביקוש למטבע המקומי.
נקודה נוספת היא היציבות שמפגין המשק הישראלי, חרף המתיחות הגיאופוליטית. הכלכלה הישראלית נתפסת בעיני משקיעים זרים כיצרנית, יציבה ודינמית, בעלת חשיפה חלקית בלבד לתנודתיות שנוצרת בשל מלחמת הסחר והמכסים. בשוק של חוסר ודאות ותנודתיות גבוהה יציבות היא נכס.
אך לצד הכוחות התומכים, קיימים גם מנגנונים מאזנים שעשויים לבלום התחזקות נוספת של השקל. הראשון הוא המדיניות של בנק ישראל, שבמקרה של התחזקות חריגה עשוי להתערב בשוק ולרכוש דולרים כדי לרסן את מגמת הייסוף.
בנוסף, שקל חזק מדי פוגע בתחרותיות של היצואנים, מה שעלול להחליש את הביצועים של מגזרי מפתח בתעשייה המקומית. ככל שהיצוא יהפוך לפחות רווחי, כך תתעורר דרישה לאיזון בשער החליפין.
היבט נוסף הוא מדיניות הריבית. אם האינפלציה תישאר בטווח היעד, ייתכן שבנק ישראל יבחר להוריד את הריבית כבר במחצית השנייה של השנה – צעד שצפוי להחליש את השקל באופן טבעי ויחזיר את המאזן מול הדולר.
ניתוח טכני של שוק המט"ח מצביע על טווח סביר של 3.17–3.37 שקל לדולר במהלך החודש הקרוב, תוך שמירה על דינמיקה תנודתית, אך מאוזנת יחסית. בפורומים כלכליים כמו Reddit ובניתוחים באתרים כגון Markets Insider מתוארת מגמה כללית של התחזקות השקל בטווח הבינוני והארוך, תוך הסתייגות מסוימת לגבי קצב ההתחזקות והקושי לפרוץ את רף 3.30 שקל באופן יציב.
התחזקות מתונה ואפשרות לאיזון
השקל מציג ביצועים מרשימים, אולם התחזקות חדה נוספת אינה ודאית. הגבולות הברורים – כמו התערבות רגולטורית, מדיניות ריבית ושיקולי יצוא – מהווים בלמים אפשריים. סביר להניח שנראה תנועה בטווח של 3.30–3.40 שקל לדולר בחודשים הקרובים, עם נטייה לחיזוק מתון כל עוד הכוחות התומכים נשארים חזקים.
בסביבה זו אנו מציעים לעקוב אחרי פרסומי בנק ישראל בנוגע לריבית ולהתערבות בשוק המט"ח, להיות ערים ולהעמיק בתחזיות מקרו כלכליות בינלאומיות לגבי ביצועי השקל, ולנטר באופן קבוע את התנהגות מדד ת"א 125 ואת רמות העניין של משקיעים זרים בשוק הישראלי. בזירה שבה רגולציה, גיאופוליטיקה ומומנטום שוק משתלבים יחד, הבנה עמוקה של הדינמיקה המט"חית היא קריטית למי שמחפש לנצל את ההזדמנויות בשוק הישראלי.
אין האמור לעיל מהווה משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.רימון קרנות גידור מנהלת קרנות גידור המתמחות בתחום המט"ח וסחורות.
בשיתוף רימון קרנות גידור
