כניסת ארה"ב למערכה מול איראן משנה את כללי המשחק

הגאווה הישראלית על המערכה מול איראן היא לגמרי סיפור מקומי. אך ההשפעה של אירועי הימים האחרונים היא השפעה עולמית מרחיקת לכת. כניסת ארה"ב למערכה מול איראן והפצצת הכורים הגרעיניים ומתקני ההעשרה העיקריים שלה (פורדו, נתנז ואיספהאן) הן אירועים דרמטיים בעלי השפעות מרחיקות לכת, הן ברמה הגיאופוליטית העולמית ומאזן הכוחות בין הצירים השונים, והן ברמה הכלכלית. חוסר הוודאות נמצא כעת בשיאו, ומאתגר מאוד לדעת איך יתפתחו הדברים. עם זאת, לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי התקיפה היתה "הצלחה צבאית מסחררת" וכי "פורדו איננו", כדאי למפות את ההשפעות והתרחישים העיקריים.

ההשפעה הצבאית והגיאופוליטית

ההשפעות הכלכליות העולמיות של המשך המערכה מול איראן נגזרות למעשה מעוצמת ההתנגשות הגיאופוליטית הצפויה לנו, שיכולה להשתנות במהירות רבה. המטרה העיקרית של התקיפות היתה נטרול יכולת ההעשרה הגרעינית של איראן. אם אכן המתקנים הושמדו לחלוטין, הדבר מסיר לטווח ארוך את האיום הגרעיני המיידי מצד איראן, לפחות בכל הנוגע להשגת נשק גרעיני בטווח הזמן הקרוב. עם זאת, כניסת ארה"ב למערכה מגבירה באופן משמעותי את הסיכון להסלמה אזורית: שיתוף הפעולה הישראלי אמריקאי מחזק את מעמדה של ישראל מול האיום האיראני. לאחר ההפצצה האמריקאית, איראן איימה בתגובה "בעוצמה כבדה" ושיגרה כבר מטחי טילים כבדים לעבר ישראל. ארגוני הטרור הנתמכים על ידי איראן (כמו החות'ים) איימו גם הם להצטרף למערכה. מזכ"ל האו"ם גינה את התקיפות והזהיר מפני "הסלמה מסוכנת באזור שגם כך נמצא על הקצה".

החשש העיקרי הוא מאפשרות למלחמה ממושכת: למרות הניצחון הטקטי הראשוני, יש הטוענים כי המלחמה עלולה להיות ממושכת, שכן איראן עלולה לנקוט מלחמת התשה. השאלה הנוספת שנשאלת היא האם איראן תמשיך להילחם לבדה, או שנראה מדינות נוספות מהציר, שכעת מתבוננות מהצד בלבד, מצטרפות אליה.

השלכות כלכליות ותרחישים

ההשלכות הכלכליות תלויות במידה רבה בעוצמת ההסלמה ובמשך המערכה, ולכך קיימים מספר תרחישים אפשריים:

תרחיש ריסון (סבב קצר ומוגבל):

בתרחיש זה שני הצדדים מבינים את המחיר ומעדיפים להימנע מהסלמה כוללת. איראן מסתפקת בתגובה מוגבלת, וישראל וארה"ב עוצרות את התקיפות הישירות. גורמים בינלאומיים מפעילים לחץ להסדרה. השפעה כלכלית:

שוק המניות: ירידה זמנית וקצרה של 3%‏-5% במדדים המרכזיים, ולאחריה התאוששות מהירה תוך כחודש.

מטבעות: ירידה זמנית בשקל מול הדולר והאירו, אך התייצבות מהירה.

סחורות (נפט, זהב): עלייה ראשונית במחירי הנפט והזהב (כבר ראינו זינוק בנפט ובזהב), אך התייצבות ואף ירידה הדרגתית בחזרה למחירים נמוכים יותר לאחר שוך המתיחות.

הייטק: השקעות זרות יתערערו לזמן קצר ומוגבל אך ישובו לסדרן.

כלכלת ישראל: הוצאות הביטחון נשארות ברף סביר, צמיחה מתונה תתחדש בהמשך השנה.

עימות ממושך:

בתרחיש זה, שנמצא בהסתברות גבוהה יותר כעת, הלחימה תתבצע בגלים, עם הפסקות אש בלתי רשמיות ותקיפות חוזרות, בעיקר מהאוויר ובאמצעות מתקפות סייבר. ייתכן שאיראן תפעיל את שלוחותיה באופן נרחב יותר, אך ללא מלחמה כוללת. השפעה כלכלית:

שוק המניות: תנודתיות חריפה עם ירידות משמעותיות יותר של 8%‏-15% במדדים המרכזיים וקשיי התאוששות.

מטבעות: המשך חולשה של השקל מול הדולר והאירו, עם אפשרות להתקרבות ל-4 שקל לדולר. הדולר יתחזק מעצם היותו "מטבע מקלט" (Safe Haven).

סחורות (נפט, זהב): מחירי הנפט יזנקו ויישארו גבוהים באופן ניכר, עקב החשש משיבושים באספקה (בעיקר בשל שיבושים במעבר ימי במצרי הורמוז). הזהב ימשיך לעלות כ"חוף מבטחים".

הייטק: השקעות זרות יוקפאו זמנית, סטארט-אפים יתקשו בגיוס והנפקות תידחנה.

כלכלת ישראל: עלייה בהוצאות הביטחון, פגיעה משמעותית באמון הצרכנים והמשקיעים.

מלחמה כוללת:

זהו תרחיש הקצה, שבו העימות מידרדר למלחמה רחבת היקף עם מעורבות ישירה של כוחות קרקע ופתיחת חזיתות נוספות. תרחיש זה פחות סביר לדעת חלק מהאנליסטים, אך אי אפשר לשלול אותו לחלוטין. השפעה כלכלית:

מיתון חד: ירידה חדה של 2%‏-4% בתמ"ג כבר ברבעון הקרוב.

קריסה בשוקי ההון: ירידה של עד 25% במדדים, נטישת משקיעים מוסדיים, פאניקה.

חולשה חריגה של השקל: שער הדולר יזנק לרמות של 4.5‏-4.8 שקל.

סחורות (נפט, זהב): זינוק דרמטי במחירי הנפט (אף למעלה מ-100 דולר לחבית) בשל שיבוש דרכי שינוע גלובליות וחשש אמיתי מאספקה. הזהב יזנק גם הוא לשיאים חדשים.

כלכלת ישראל: הוצאות ביטחון אדירות, פגיעה בלתי הפיכה בכלכלה, יציאת משקיעים מהארץ.

נדגיש שלכל אחד מהתרחישים ישנם גם אספקטים נוספים שיש לקחת בחשבון, למשל – סנקציות בינלאומיות. ההתנהלות האיראנית והתגובה האמריקאית והישראלית ישפיעו גם על הסנקציות הבינלאומיות על איראן ועל יכולתה לסחור בנפט (שכיום מבוצע רבות דרך חברות קש). בנוסף, חשוב לזכור שאירוע כזה יכול ליצור תגובת שרשרת, וההשלכות אינן ניתנות לחיזוי מלא. יש לעקוב אחר ההצהרות של המנהיגים, אך גם להיות ערים לפער בין הצהרות לבין המציאות בשטח. האירועים מתרחשים בקצב מהיר מאוד, וחשוב להיות מעודכנים ולבצע הערכות סיכונים באופן שוטף.

לסיכום, כניסת ארה"ב למערכה נגד איראן היא אירוע בעל משמעויות דרמטיות. בעוד שהיא עשויה לנטרל את האיום הגרעיני לטווח קצר (ואף לטווח ארוך יותר, כתלות בפגיעה בפועל), היא טומנת בחובה סיכון להסלמה אזורית ולטלטלה כלכלית עולמית, שיתבטאו בעיקר בתנודתיות בשווקים, עלייה במחירי האנרגיה והזהב, וחולשה במטבעות של מדינות באזור. אי הוודאות של השנה האחרונה מעפילה לשיאים חדשים, אך כדאי לזכור שתקופה זו גם מביאה הזדמנויות רבות למי שיודע לזהות אותן בשוקי המט"ח והסחורות ובשוק ההון הגלובלי. לצד זאת, בראש ובראשונה נדרש לנהל סיכונים באופן הדוק ומותאם ולגוון את תיק ההשקעות.

אין האמור לעיל מהווה משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.

למעבר לאתר >>

בשיתוף רימון קרנות גידור