"מערכת החינוך במרחב הכפרי מובילה בזכות נשות ואנשי החינוך המנהיגים והפועלים בה. אם אין ניצוץ בעיניים ומידה נכבדת של נשמה - זה פשוט לא עובד. וזה בדיוק מה שאני רואה בסיורים שלי במועצות האזוריות: ברק בעיניים, להט ומחויבות לכל תלמיד באשר הוא. אני רואה מורים שיעשו כל שביכולתם כדי שיהיה 0 אחוז נשירה ושכמה שיותר תלמידים ייגשו לבחינות הבגרות ויצליחו בהן".
את הדברים האלו אומרת מירב בן שימול, ראש תחום חינוך, רווחה וקהילה במרכז השלטון האזורי. בתפקידה היא אמונה על מערכת חינוך ייחודית בעלת מאפיינים המוכתבים מנסיבותיה המיוחדות. נסיבות אלה מייצרות הן מבנה שונה והן אתגרים שונים מאלו איתם מתמודדות רשויות מקומיות.
דגש על החינוך הבלתי פורמלי
מכיוון שבשלטון האזורי לכל תחום יש ועדה, עיקר העבודה בתחום היא בוועדת החינוך, בראשה עומד ראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון. "אחת לחודש אנו מתכנסים ומטפלים בצרכים השונים העולים מהשטח. הצרכים האלו מוצפים על ידי משתתפי פורום מנהלי אגפי החינוך במועצות האזוריות, אותו אני מנהלת. 54 מנהלי האגפים מ-54 המועצות האזוריות עובדים בשיתוף פעולה מלא", אומרת בן שימול. "במועצות האזוריות רוב התלמידים לא מגיעים לבית הספר ברגל. הם נאלצים לנסוע, לפעמים 45-60 דקות לכל כיוון. מלבד חוסר הנוחות יש לכך משמעויות נוספות".
אילו משמעויות נוספות יש לבעיית הנגישות?
"היתרון שיש לגודל היישוב. ברשויות גדולות תלמידים יכולים להיחשף בקלות למגוון רחב של תחומי עניין - במרחב הכפרי הנגישות הזאת הרבה פחות אלמנטרית. צריך ממש לבנות תשתית עבורה, כמו מרכזי מוזיקה, אמנות או מדעים. אחת הדרכים לגשר על כך היא היוזמה שהתלמידים ישוייכו לתנועות נוער כבר מכיתה ד'. הם מתחילים כחניכים וחלקם מתקדמים לתפקידי הדרכה. הפן הזה של חינוך לא פורמלי משולב אצלנו עם החינוך הפורמלי בבתי הספר. אנחנו מאמינים מאוד בחינוך חברתי, ערכי וקהילתי ובכוחו לתרום לפיתוח החוסן האישי ותחושת המסוגלות של נערים ונערות, לצד חיזוק העולם הערכי ומעורבותם בקהילתם המקומית ובחברה הישראלית כולה".
חוק עבודה מועדפת בחינוך
כדי להתגבר על הקשיים שמתארת בן שימול עובדת מחלקת החינוך שבראשה היא עומדת בצורה הדוקה עם משרד החינוך. בן שימול מייצגת את המרחב הכפרי מול המשרד ונמצאת בצמתי קבלת ההחלטות. "בשנה האחרונה היינו בקשר הדוק במיוחד", היא מספרת. "בין השאר מוניתי להיות שופטת בוועדת פרס החינוך הארצי כנציגת השלטון האזורי, קיימתי ישיבות רבות עם אנשי המשרד ויזמתי פעילויות שונות, למשל כנס חינוך גדול במועצה האזורית לב השרון בנושא מארג שתפני: שילוב של חינוך בלתי פורמלי ופורמלי במועצה אזורית. כל הדברים הטובים שנעשים לא היו יכולים להתקיים ללא הקשר החזק והטוב שיש לנו עם משרד החינוך. ועדת החינוך פועלת רבות כדי להנגיש את נושא מרכיבי המרחב הכפרי בקולות הקוראים של משרד החינוך ולהבהיר את צרכינו הייחודיים ואת האתגרים שעולים מאגפי החינוך במועצות האזוריות. לשמחתנו, משרדי הממשלה - לא רק משרד החינוך - מודעים לנושא וקשובים לנו כשאנו מציפים סוגיות כמו רישום למעונות יום לפי אזור גיאוגרפי וחוק עבודה מועדפת בחינוך".
מה מטרתו של חוק זה?
"החוק יאפשר לנו להתמודד עם מחסור קשה בכח אדם בגיל הרך ובתחום ההדרכה בחינוך חברתי, ערכי קהילתי. נרוויח פעמיים, גם כח אדם איכותי בעל מוטיבציה גבוהה ולרוב, לאחר התנסות בעבודת החינוך, הצעירות והצעירים בוחרים ללמוד חינוך באקדמיה. לכן אנו שואפים שלאחר השירות הצבאי הבנים והבנות שלנו לא יעברו למרכז הארץ אלא יישארו במועצות וידריכו ילדים ובני נוער. רבים מהמעוניינים בכך לא עושים זאת מכיוון שהם רוצים לקבל את מענק העבודה המועדפת. אם עבודה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי במרחב הכפרי תוכר ככזאת - תיסלל עבורם הדרך גם להישאר כאן, גם לעשות עבודת חינוך משמעותית וגם לקבל את המענק".
על אילו עוד נושאים אתם עובדים בימים אלו?
"אנחנו מאוד עסוקים בנושא מעבר מעונות היום אל אגפי החינוך במועצות האזוריות. יש קשר רציף עם משרד החינוך בנושא הזה על כל צדדיו: המעבר, הרישום, הרישוי, הפיקוח ודרך הביצוע הנכונה. אנו יושבים בוועדות שנועדו להתוות את הדרך הזאת. כמי שמאמינים מאוד בהצמחת ההון האנושי במועצות האזוריות אנו מקיימים מפגשי העשרה, למידה ופיתוח למנהלי אגפי החינוך".
חוסן קהילתי ופתרונות דיור לבעלי מוגבלויות
כובע נוסף אותו חובשת בן שימול הוא תפקידה כאחראית הרווחה והקהילה במרכז השלטון האזורי. גם שם היא מובילה שורה של פעילויות שקצרה היריעה מלהכיל. היא לוקחת חלק בוועדת הרווחה האזורית, בראשותו של ראש המועצה אזורית משגב דן עברי ובשולחנות עגולים המתכנסים בנושא וכן עובדת בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה. במסגרת עבודה זאת הוקם בין השאר צח"י - צוות חירום יישובי. "חשיבותו במועצות האזוריות היא קריטית לחוסנה של הקהילה", אומרת בן שימול. "בעבר זה נגע בעיקר לנושאי ביטחון אך בקורונה הוכח שיש גם מעבר לזה ושכדי לבנות חוסן קהילתי חייבים לשמר מתנדבים לאורך זמן. אנחנו מגייסים מתנדבים, מעבירים אותם הכשרות ומפעילים אותם בקהילה. אנו רואים את ההתנדבות כבסיס לתהליך בינוי הקהילה ורוצים לפתח אותה כפרופסיה. כך מתחזק החוסן הקהילתי ונעשית עבודה מצוינת רבה בתוך היישובים".
"עוד אנחנו מנסים להתאים את מרכיבי הזיקנה במרחב הכפרי לקולות הקוראים שיוצאים ממשרד הרווחה. לשמחתי יש שם אוזן קשבת. פרויקט נוסף הוא 'בתים לחיים' - קידום פתרונות דיור בקהילה לבעלי מוגבלויות. התוכנית כבר קיימת במספר קיבוצים ואנו מעוניינים להרחיבה ליישובים נוספים. דבר נוסף שנשמח אם יתרחב אלה התקנים לשנת שירות. כשליש מהצעירים שלנו מעוניינים לתרום שנת התנדבות לפני שירותם הצבאי ולקחת חלק בשינוי פני החברה הישראלית. ישנם יותר מבקשים ממקומות שיכולים להכיל אותם והשאיפה היא שמצב זה ישתנה. ועבור שלב החיים שאחרי השירות הצבאי אנו פועלים להקמת מרכזי תעסוקה בתוך המועצות, שיתנו מענה למשוחררים וגם לתושבים מבוגרים יותר וישאירו אותם ביישובים שלנו". על התוכנית הזו עובדת בן שימול יחד עם יו"ר ועדת צעירים תמיר עידאן, ראש
המועצה האזורית שדות נגב, ופורום מנהלי מרכזי הצעירים במועצות.
בשיתוף מרכז השלטון האזורי
