האם ידעתם ש-54 המועצות האזוריות, הנמצאות בסמכות מרכז השלטון האזורי, מנהלות לא פחות מ-85% מהשטחים הפתוחים שבישראל? כן, מסתבר שרבים מאתרי הטבע, שאינם שמורות או גנים לאומיים, נמצאים בשטחי המועצות האזוריות והן נדרשות לעסוק רבות בניהולם. לדברי הילה אקרמן, ראש תחום חקלאות וסביבה במרכז השלטון האזורי, המועצות האזוריות לוקחות את משימתן במלוא הרצינות, כשמרכז השלטון האזורי עושה רבות כדי לסייע להן.
הצורך: תחזוקת נכסים לאומיים
"בעבר יצרנו מדריך לניהול השטחים הפתוחים למועצות האזוריות. בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ובמכון דש"א שבאוניברסיטת תל אביב יש לנו גם קורס לעובדי מועצות אזוריות המספק כלים וידע בנושא. עוד אנחנו נמצאים בקשר עם משרדי הממשלה, כדי לקבל תקציבים וכלים נוספים לניהול שטחים", היא אומרת. "בראש הוועדה לאיכות הסביבה עומד דורון שידלוב, ראש המועצה האזורית ברנר, ויחד עם חברי הוועדה אנחנו פועלים עם משרדי הממשלה כדי לתת מענה לסוגיות הרבות שעולות בניהול השטחים הפתוחים.
"ניהול שטחים פתוחים הוא עסק מורכב. יש בו הרבה מאוד שותפים ואתגרים. לכן חשוב לבנות מנגנונים שיסייעו למועצות ולשותפים לבצעו כנדרש", מסבירה אקרמן. "בכל מועצה זה בא לידי ביטוי בצורה קצת שונה, אך לכולן יש חסמים או אתגרים גדולים בנושא. למועצות רבות יש אתרי טיול ונופש - והיום הן נאלצות לנהל אותם לבד, לבצע פיקוח, לאסוף את האשפה ולתחזק מבלי שהן מקבלות סיוע מהמדינה. לדוגמה, השנה הגיעו לגליל העליון ולגולן 2 מיליון מבקרים, רובם לא מהאזור אלא מכל הארץ. הזרם הזה רק יתגבר, אך המדינה מצפה מאיתנו לנהל את השטחים האלה מבלי לתקצב אותנו כמועצות אזוריות. לכן אנחנו נאלצים להתמודד עם תופעות בעייתיות".
מה למשל?
"בכל המועצות האזוריות אנו סובלים מהשלכת פסולת על כל סוגיה בשטחים פתוחים. כמועצות אזוריות אנחנו מאוד מעוניינים שיקודם חוק פסולת בניין, שיצמצם משמעותית את התופעה, וזה עדיין לא קורה. תופעה נוספת, שאנו מקווים שהמשרד להגנת הסביבה יפעל נגדה, היא שריפת פסולת בשטחים פתוחים. מי שנושמים את החומרים המזיקים משריפה כזאת הם כל מי שגר בסמוך".
נושא הטיפול בפסולת הוא אחד הנושאים המרכזיים עמם מתמודדת אקרמן במסגרת תפקידה, כשאת הבעייתיות שבנושא היא רואה כארצית, ולא אזורית. "הטיפול הנפוץ ביותר בפסולת בישראל כיום הוא הטמנה", היא מספרת. "לשם הולכת 80% מהפסולת, כשרק 20% הולכת למיחזור. זו בעיה, כי אתרי ההטמנה הולכים ומתמלאים ועתידים להתמלא לחלוטין במהלך 2022. טיפול בפסולת היא אחת ההוצאות הגדולות ביותר של כל רשות מקומית ואנחנו כמרכז שלטון אזורי מעורבים בנושא ופועלים בנוגע אליו מול המשרד להגנת הסביבה, שהוא בעצם הרגולטור של התחום ומכתיב את המדיניות ואת מה שקורה בשטח. בקדנציה של השרה הקודמת, גילה גמליאל, הוכנה תוכנית לאסטרטגיית פסולת חדשה למדינה. השרה הנוכחית, תמר זנדברג אישרה אותה, כשהכוונה היא להפוך את הפירמידה מבחינת אחוזי ההטמנה-מיחזור כך ש-80% מהפסולת תמוחזר ו-20% תיטמן. יהיו לכך השלכות רבות על הרשויות המקומיות. כדי להתמודד איתן ולצמצם את הפסולת להטמנה מבלי לפגוע ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות אנחנו נמצאים בקשר רציף עם המשרד להגנת הסביבה, עם מרכז השלטון המקומי ועם פורום ה-15 (פורום המאגד את הערים הגדולות והעצמאיות בישראל בפעולה משותפת מול הממשלה - א.ל.)".
מה השגתם עד כה?
"טיפלנו בהיבטים רבים של הנושא, ביניהם: נושא הפסולת הביתית, מפגעי פסולת, השלכת פסולת בשטחים פתוחים, שריפת פסולת וטיפול בפסולת חקלאית - שזה משהו ייחודי למרחב הכפרי, הגדוש בפעילות חקלאית".
נערכים לאתגר שינוי האקלים
אחד הנושאים המרכזיים שמעסיק רבות את אגף החקלאות והסביבה במרכז השלטון האזורי הוא ההתחממות הגלובלית. אחד היעדים שהציב המרכז הוא קידום היערכות לשינוי אקלים במועצות האזוריות. לצורך כך עובד המרכז בשיתוף פעולה עם משרד האנרגיה ועם המשרד להגנת הסביבה. "יש כבר מספר מועצות שהתחילו להכין תוכנית לנושא ואנו מקווים שעד סוף השנה יצטרפו מועצות נוספות", מעדכנת אקרמן. "לאור זה שהמועצות האזוריות מחזיקות ברוב השטחים הפתוחים במדינת ישראל - יש חשיבות רבה לכך שהמועצות האזוריות יהיו מוכנות לאתגר שינוי האקלים. אצלנו במרחב הכפרי אנו צפויים להרגיש את השינוי בכמה מישורים: יש מועצות אזוריות הנמצאות בסמיכות ליערות ושם צפויה התגברות בתדירות ובעוצמות השריפות - מה שמצריך היערכות מתאימה. נדבך נוסף זה מי הנגר - מים הזורמים על פני הקרקע. מאוד קשה לעיר לטפל בכל הניקוז שנוצר אצלה, שכן היא בנויה מכבישים, מדרכות ובתים - אלמנטים אליהם מים לא מחלחלים. המועצות האזוריות נותנות כיום את הפתרונות ליישובים ולערים הסמוכים להן. הנגר מגיע לרוב אלינו והטבע שנמצא אצלנו מטפל בו, מאפשר את חלחולו והשהייתו. חשוב מאוד לראות איך משאירים את הפתרונות האלה קיימים, איך מאפשרים לשטחים הפתוחים להמשיך לתת את המענה לניקוז הנגר".
אילו משימות נוספות מציבים בפניכם שינויי האקלים?
"במרחב הכפרי שלנו יש כאלף יישובים בהם גרים כמיליון תושבים. עלינו לראות איך אנחנו מתאימים את הישובים לסיטואציה הנוצרת. למשל: לייצר יותר צל ולדאוג שלא יהיו שטפונות בתוך היישובים ובשטחים הפתוחים. ההבדל המשמעותי בין ערים למועצות האזוריות, בהקשר שינוי האקלים, הוא הניהול הדו-רובדי. במועצות האזוריות היישובים מנהלים חלק גדול מהדברים שבמרחב העירוני מנוהלים על ידי הרשות המקומית. לכן במרחב הכפרי צריך לשים דגש גדול יותר על הקניית יכולת וכלים גם ליישובים עצמם ולאנשים שגרים בהם - וזה משהו שאנו פועלים לגביו.
"בנוסף עלינו להיערך לנושא מהזווית החקלאית: חלק גדול מהשטחים הפתוחים הם חקלאים. השינויים האקלימיים הצפויים ישפיעו על הגידולים. לכן גם פה צריכים משרדי הממשלה, ובמיוחד משרד החקלאות, לתמוך במחקר ופיתוח להתאמת גידולים חדשים שיאפשרו ביטחון מזון בעידן של שינויי אקלים. גידולים יצטרכו להתמודד עם מקרי קצה של חום כבד או גשם שוטף. צריך לבחון אילו גידולים יוכלו להמשיך איתנו ואילו צריכים לעבור שינוי. זו משימה חשובה שלוקחות בה חלק גם הוועדות החקלאיות, שהן העוגן של החקלאות במועצות האזוריות".
מובילים חדשנות חקלאית
ואי אפשר שלא לדבר על חקלאות. שכן, מרכז השלטון האזורי מייצג את המועצות האזוריות, שהן חקלאיות, ובמסגרת זו פועלת ועדה חקלאית, שבראשה עומד מאיר צור, ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה ונציגים מהמועצות. בכל אחת מ-54 המועצות שתחת מרכז השלטון האזורי יש ועדה חקלאית סטטוטורית. היא זו שמייצרת את הקשר בין המועצה לחקלאים שתחת תחום שיפוטה ואת הקשר בין החקלאים למשרד החקלאות. אקרמן מאמינה שהמחלקה החקלאית ממלאת תפקיד קריטי ביותר. "היא בעצם יכולה לעלות דרגה את כל החקלאות המקומית. איפה שיש ועדה חקלאית חזקה - אפשר לראות את התוצאות בשטח. דוגמה ראויה לציון היא הוועדה החקלאית המשותפת לשלוש מועצות בנגב: מרחבים, בני שמעון ושדות נגב. היא פועלת רבות לקידום החקלאות המקומית ובין הדברים המדהימים שביצעה נמצאת הקמת בית ספר לתלמידי חקלאות מחו"ל. הם באים ללמוד את הנושא בארץ ומשלבים בין לימודי חקלאות לעבודה בחקלאות המקומית, כך כולם מרוויחים. דוגמה נוספת היא היחידה לחדשנות וחקלאות בגולן, שהוקמה בשיתוף עם מכון שמיר. היא מקדמת גידולים חקלאיים חדשים ויוזמת הכשרות חקלאיות ושיתופי פעולה עם שותפים שונים. כך ניתן ערך מוסף אמיתי לחקלאים באזור".
בשיתוף מרכז השלטון האזורי
