האתגר הגדול העומד בשנים האחרונות בפתחה של המועצה האזורית דרום השרון, הוא לשמר את הצביון החקלאי והכפרי של יישובי המועצה, אל מול תהליכי האורבניזציה המאיימים על השטחים החקלאיים והפתוחים שלה, ולמעשה בריאות הירוקות מבין האחרונות שנותרו באזור המרכז. במועצה הממוקמת בלב ליבו של מרכז הארץ, ומתאפיינת בהתיישבות כפרית וחקלאית, מתגוררים 34 אלף תושבים ב-31 יישובים בהם 20 מושבים וכפרים, 7 קיבוצים, שלושה ישובים קהילתיים ומרכז אקדמי (בית ברל).
שמירה על הירוק והקיימות
מי שנמצאת בחזית המאבקים לשימור צביונו של האזור היפה והירוק, לצד פיתוחו העתידי, היא ראשת המועצה אושרת גני גונן, המכהנת בתפקיד משנת 2018. טרם לכן כיהנה כמנכ"לית עיריית כפר סבא, תפקיד אותו עזבה לטובת התמודדות בבחירות. "מועצת דרום השרון משתרעת על שטח של כ-90 אלף דונמים וגובלת עם 22 רשויות", היא מספרת. "המועצה מוגדרת כרשות איתנה, אחת מ-36 בכל הארץ. בשנה החולפת דורגנו בין 10 הרשויות המובילות באחוז הזכאות לבגרות ו-98.5% מבין בוגרי התיכונים שלנו מתגייסים לצה"ל, כאשר אחוז המתנדבים לשנת שירות או מכינה קדם צבאית הוא בין הגבוהים בארץ ועומד על 33%. בנוסף 80% מבני הנוער פעילים בתנועות הנוער השונות במועצה".
עד כמה המאבק שלך לשימור צביון המועצה הוא אקוטי לתפיסתך?
"אנו מתמודדים בכל רגע נתון עם כ-20 ועדות ג"ג, ותמ"לים ותוכניות תשתיות לאומיות שמאיימות לנגוס בשטחים הפתוחים והירוקים לטובת בינוי לערים הסמוכות או עבור תשתיות. במקביל אנו פועלים בכדי לשמר ולהגן על אותם שטחים. הירוק הזה הוא לא רק שלנו, הוא של כולנו. בסופו של יום שטחים פתוחים וירוקים במרכז הארץ זהו אינטרס לאומי. בתקופת הקורונה במיוחד ראינו את הצורך, גם של תושבי הערים, לצאת לטבע והבנו את חשיבות הביטחון התזונתי ומכאן את החשיבות של החקלאות. ככל שיבנו עוד ועוד יחידות דיור על גבי שטחים פתוחים, הדבר יחסל ישובים חקלאיים ויותיר את אזור המרכז ללא ריאות ירוקות".
ערך השמירה על הירוק והקיימות בא לידי ביטוי בכל העשייה של המועצה, החל מחינוך ועד בינוי והנדסה. דוגמה טובה לכך היא החווה החקלאית שהייתה במשך שנים חלום עבור תושבי המועצה והחלה לפעול בשנה שעברה. "החווה הוקמה מאחורי בניין המועצה והיא נושקת לשטחים החקלאיים של מושב נווה ירק ולאופק הירוק של נחל הירקון", מציינת אושרת. "זוהי חווה חקלאית לימודית ראשונה בדרום השרון המקדמת את ערכי הטבע, הקיימות וההתיישבות ומחברת בין הקהילה ובני הנוער לאדמה. החווה נקראת על שמו של יוסף זמוסטיאנו ז"ל שהיה ראש המועצה האזורי
"לפני קצת יותר משנה כל השטח עליו ניצבת כעת החווה היה הר חול. היום החווה שוקקת חיים ובכל שעות היום מגיעים אליה תלמידים ללמוד ולעבוד בשטח. בחווה מתקיימות בנוסף פעילויות לתנועות הנוער, קבוצות של מחויבות אישית, תושבים ותיקים ובעלי צרכים מיוחדים. החווה היא מקום ללמידה חווייתית, של קהילה ושל חיבור לאדמה, והיא פועלת בשיתוף פעולה עם גורמים רבים, בהם משרד החינוך, תנועת השומר החדש וחברת נטפים. בקרוב נקים בחווה מרכז זואולוגי, גינה קהילתית טיפולית ובוסתן עם אזור לינת שטח מה שיהפוך אותה למוקד של שביל ישראל".
מה בנוגע לפיתוח מתחמי תעשייה ועסקים המהווים את מקורות התקציב של הרשויות המקומיות?
"אנו נמצאים כיום בשלבים מתקדמים של עבודות הפיתוח של 'אקו פארק' - פארק העסקים הראשון בדרום השרון. הפרויקט מפותח בהובלת החברה הכלכלית של דרום השרון על שטח של 500 דונם, בשיתוף עם רשות מקרקעי ישראל. הוא נאמד בעלויות פיתוח והקמה של כ-300 מיליון שקלים ושווי עסקאות של כמיליארד שקלים.
"היקפי הבנייה בתוכנית אושרו ע"י הוועדה המחוזית בתב״ע כבר בשנת 2000 ורק עכשיו התוכנית מתממשת. אזור התעסוקה יפותח ע"פ תקני בנייה ירוקה ויישב סמוך לצירי תנועה מרכזיים, בהם כביש 6, כביש 444, מסילת הרכבת המזרחית, כביש 55 וצירי מטרו עתידיים. מדובר בפרויקט דגל של המועצה, שיהווה עוגן לחוסנה הכלכלי ולהמשך פיתוחה, ויאפשר מקומות תעסוקה חדשים לתושבי האזור, תוך שהוא נגיש תחבורתית לבעלי העסקים ולצרכנים".
בשנה האחרונה בהתאם למדיניות ראשת המועצה נעשה שדרוג תכנוני מקיף ומאזור תעשייה הופך המקום לפארק עסקים בתקן ירוק ובעל יעודים אטרקטיביים. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בשימוש במשאבים הנופיים הקיימים והגדלה של שטחים פתוחים, כמו שילובו של נחל בלב הפארק. "התחלנו בשיווק המגרשים, ובין היתר רשת ג'מבו היוונית תקים במקום את חנות הדגל המשולבת שלה הכוללת מבנה משרדים. כמו כן בחרו להתמקם בפארק חברות קונטרופ והמחלבה".
הקיימות ושמירה על הסביבה עוברות כחוט השני בכל תוכניותיה והחלטותיה של המועצה. הדבר מתבטא כאמור בפיתוח תוכניות ותשתיות, אך גם במאבקים אליהם יוצאת המועצה כנגד תוכניות אשר יפגעו סביבתית באזור הכפרי. אחד המאבקים היותר מתוקשרים הוא המאבק נגד הקמתן של שתי תחנות כוח חדשות בשטחה של המועצה. "בעוד החלטת הממשלה מאוקטובר 2020 הגדירה יעדים לקידום אנרגיה מתחדשת על פני הקמת תחנות כוח מזהמות חדשות, בו בזמן הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) אישרה את הקמתן של תחנות כוח המבוססות גז וסולר, המהוות פגיעה סביבתית, בריאותית וביטחונית", אומרת אושרת. "המועצה מובילה את המאבק הזה בשותפות עם 17 ראשי רשויות נוספים מאזור השרון והשומרון. במקביל אנחנו מתחייבים לפעול לקידום אנרגיה מתחדשת בשטחים שלנו על מנת לסייע לקדם את היעדים הלאומיים לייצור אנרגיה ירוקה. בין היתר, התחלנו ואף נוסיף להקים גגות סולאריים על כל מבני הציבור, וכן נציע שטחים פתוחים בתחומי הרשות שלנו למתקנים עבור אנרגיה סולארית, אם נראה שיש בכך צורך".
מה הסטטוס של המאבק כרגע?
"נכון להיום האישור הסופי של התחנות עומד לפני החלטת ממשלה ואנחנו ממשיכים לפעול בכל החזיתות כדי שהממשלה תעמוד בהתחייבויותיה ותמנע את מה שעלול להיות בכייה לדורות. ככל שיידרש נפעל גם באמצעים משפטיים כדי למנוע את הקמת תחנות הכוח הללו בלב אוכלוסייה. ההחלטות שיתקבלו כעת, ישפיעו עלינו ועל הסביבה שלנו עשורים קדימה. המציאות ומשבר האקלים העולמי, מחייבים אותנו לחשב מסלול מחדש ולעבור לאנרגיות מתחדשות, למעננו ולמען הדורות הבאים".
כדאי לדעת
למעלה מ-90% מהשטחים החקלאיים במועצה הן שטחים מעובדים המניבים תוצרת חקלאית.
בשיתוף המועצה האזורית דרום השרון
