ארבעה ימים לפני תום השנה האזרחית, קיים מרכז השלטון האזורי בישראל כנס מיוחד שכותרתו הייתה ״אתגרי הביטחון במרחב הכפרי, במועצות האזוריות וביישובי קו התפר״. לאירוע הגיעו ראשי מועצות אזוריות והבכירים בהן מרחבי הארץ, אנשי ביטחון ופוליטיקאים מובילים, כשכל הנוכחים מסכימים כי הכנס הוא עדות נוספת להתעצמות השלטון האזורי, ולהשפעה ההולכת וגוברת של המרחב הכפרי בזירה הציבורית ועל מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.
״רבים מהאורחים בכנס ניגשו אליי ואמרו לי בהתרגשות גדולה שהמעמד של השלטון האזורי נמצא כיום במקום שהם לא חלמו שיגיע אליו״, מתאר מנכ״ל מרכז השלטון האזורי בישראל, איציק אשכנזי. ״אין סיפוק גדול מזה. הדברים האלה רק העצימו אצלי את ההבנה שאנחנו חייבים להמשיך לטפס במעלה ההר, כי יש לפנינו אתגרים נוספים ומשמעותיים מאוד״.
מודעות לחשיבות השלטון האזורי
אשכנזי (45), תושב עפולה, הגיע למרכז השלטון האזורי בישראל בשנת 2019. בתחילה כיהן כסמנכ״ל ולפני כשנתיים מונה לתפקיד המנכ״ל. הניסיון הציבורי שהביא עמו לתפקיד רחב: בעבר כיהן כיועצו הבכיר של משה (בוגי) יעלון במשרד הביטחון ובמשרד לנושאים אסטרטגיים, ועוד קודם היה חלק מהצוות של בנימין נתניהו, עת כיהן כיו״ר האופוזיציה, לצידם של נפתלי בנט ואיילת שקד. למרות זאת, מינויו נחשב להפתעה כיוון שלמרות הקשר ההדוק שלו עם ראשי מועצות ברחבי הארץ, אשכנזי נתפס כאאוטסיידר בכל הקשור למרחב הכפרי. "לי לא היה ספק שאיציק יידע להוביל את השלטון האזורי לפסגות חדשות", מעיד בכיר לשעבר במערכת הביטחון שעבד עימו במשרד הביטחון. "הוא הגיע לתפקיד הזה כשבאמתחתו יכולות ניהול, יצירתיות והיכרות עמוקה עם מערכות השלטון ותהליכי קבלת החלטות מורכבים. זה בדיוק מה שקורה".
״בכל השנים האלו הגעתי פעמים רבות למועצות אזוריות ברחבי הארץ״, מספר אשכנזי, ״פגשתי ראשי מועצות ותושבים, ועסקתי בבעיות שהטרידו אותם - מטרור וירי רקטות, דרך חינוך ותחבורה ועד חקלאות, פיתוח עירוני ותיירות. תמיד התרשמתי מהאיכות, מהמחויבות ומהמסירות שלהם. הם נכס למדינת ישראל. יש למעלה ממיליון תושבים ב-54 מועצות אזוריות, והן נוגעות בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו, גם אם איננו מתגוררים בהן״.
מה היה האתגר המרכזי שניצב בפניך עם כניסתך לתפקיד המנכ״ל?
״היו לא מעט כאלו, אבל אין ספק שהמטרה הראשונה שלי הייתה לגרום לכך שגם מקבלי ההחלטות וגם הציבור יבינו שמרכז השלטון האזורי בישראל חי, בועט ויש לו חשיבות עצומה למהלך החיים. עם כניסתי לתפקיד הבחנתי שאנחנו נתפסים כאח החורג והפחות חשוב של מרכז השלטון המקומי, למרות שאנחנו חולשים על 85 אחוז משטח מדינת ישראל ומאפייני החיים במרחב הכפרי שונים מאלו במרחב העירוני. קבעתי אז עובדה לכל מי שעובד איתי: תמו הימים בהם השלטון האזורי הוא Second best. לכן גם הובלתי מהלך משולב של הגדלת המעורבות והפעילות של המרכז בכנסת ובממשלה, לצד מיתוג מחדש״.
כיצד בא לידי ביטוי המיתוג מחדש?
״מיתוג לא מתחיל ונגמר בהחלפת לוגו או שם. עשינו גם את זה, כאשר עברנו מהשם ׳מרכז המועצות האזוריות׳ ל׳מרכז השלטון האזורי בישראל׳. אבל זה היה בד בבד עם שינוי עמוק שהובלתי במבנה הארגוני ובתרבות הארגונית: הוכנסו נהלי עבודה חדשים, מונו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה לעמוד בראש תחומים שונים, מתקיימים הליכים סדורים של בקרה ומעקב, יש אינטגרציה בין המחלקות ונערכים פורומי חשיבה קבועים. ברגע שניירות העבודה שלנו הונחו על שולחנות השרים וחברי הכנסת, התחילו להבין שאנחנו גוף מאוד רציני״.
וזה תרם להגדלת המעורבות והפעילות שלכם בכנסת ובממשלה?
״באופן חד-משמעי. אתן לך דוגמה: כשהחל משבר הקורונה, היה חוסר מודעות בולט בנוגע למרחב הכפרי. היכן יכולת להבחין בכך? למשל, בעובדה שבקבינט הקורונה לא היה נציג של השלטון האזורי. הרי למועצות האזוריות ולתושבים שלהן יש לעיתים צרכים שונים מאלו שיש לתושבי הערים. אבל הדבר הזה השתנה, וכיום יו״ר המרכז שי חג׳ג׳ הוא דמות משפיעה בתהליכי קבלת ההחלטות הרלוונטיים. גם ראשי מועצות, ואנחנו אנשי המרכז, מעורבים יותר בוועדות הכנסת, קולנו נשמע ועמדתנו באה לידי ביטוי. לא קיים מצב בו אנחנו לא מוזמנים לדיון בכנסת שקשור בנו״.
דלת פתוחה במשרד הפנים - כיצד זה בא לידי ביטוי בקשר שלכם עם משרד הפנים?
״עברנו גם כאן, לשמחתי, כברת דרך. במשרד הפנים לא הבינו בעבר את המשמעות והחשיבות של המועצות האזוריות והמרחב הכפרי. למשל, הקמתם של אשכולות שיאגדו כמה מועצות בכל אזור במתכונת של מחוזות. צעד מיותר לחלוטין, כי הרי כל מועצה חולשת על שטח גיאוגרפי נרחב והיא כמו אשכול בפני עצמו. זה בזבוז של משאבים וכסף ציבורי רב, שעדיף שיופנו לרשויות עצמן ואין לי ספק שאז התמורה תהיה משמעותית יותר. כיום יש לנו דלת פתוחה גם לשרה איילת שקד, שאני מכיר היטב מתפקידים קודמים ויודע עד כמה היא מחויבת, וגם למנכ״ל יאיר הירש וצוותו, שלמדו להכיר את חשיבות המועצות האזוריות והמרחב הכפרי ועובדים איתנו בשיתוף פעולה מלא. זה מאפשר לנו להוביל מהלכים ולממש יעדים וחזון״.
אחת הטענות שנשמעת בקרב ראשי ערים וראשי מועצות, היא הצורך להעניק להם יותר סמכויות ניהול. זה משהו שאתם מנסים באמת לשנות?
״בהחלט. זה אחד הפרויקטים החשובים שלנו מול משרד הפנים בימים אלו. הממשלה חייבת לבזר סמכויות ולהעניק לראשי המועצות, וגם לראשי הערים, יותר חופש פעולה, כמובן בתוך כללים ברורים. המטרה היא שמשרדי הממשלה יהיו הגוף המחוקק והמבקש והרשויות יהיו הגוף המבצע. ראשי המועצות מכירים טוב מכולם את המרחב שבאחריותם, הם נמצאים בקשר עם התושבים ויש להם יכולת לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בלוח הזמנים המהיר ביותר, בכל רבדי החיים. הממשלה חייבת לשחרר את החבל ולתת לנו יותר כלים וסמכויות. זה יקטין את העיסוק בביורוקרטיה וישפר את השירות שהתושבים יקבלו״.
ועדיין, יש רק ארבע ראשות מועצה. מספר נמוך מאוד.
״אני מסכים. ארבע ראשות מועצה מתוך 54 בסך הכול, זה נתון בלתי מתקבל על הדעת. את כל סוגיית השוויון המגדרי לקחנו כפרויקט, ואני רואה בקידום נשים ובהעצמתן אתגר מרכזי. במטה המרכז יש רוב נשי ואנחנו מעודדים אותן ואת הנשים בכלל המועצות האזוריות לצאת לקורס דירקטוריות, לפתח תכונות מנהיגות באמצעות הכשרה, להיות מעורבות יותר. ככל שיהיו יותר נשים מעורבות, כך יגדל הסיכוי שהן גם יעמדו בראשות מועצות אזוריות. אני מקווה שבשנים הקרובות נראה מספר דו-ספרתי של ראשות מועצה״.
אפשר להתרשם שמסוגיית הביטחון והפרצות בקו התפר, אתם מאוד מוטרדים.
״חד-משמעית. אנחנו ממש במצב חירום, ברמה הלאומית. זו הפקרות מוחלטת. עשרות אלפי שב״חים נכנסים לישראל מדי יום, רובם לצורכי פרנסה, וחלקם למטרות פשיעה או פעילות חבלנית עוינת. אנחנו מקדישים לכך חלק ניכר מהזמן שלנו. גם בניסיונות למצוא פתרונות יצירתיים כדי להיאבק בתופעה, שהיא כבר הרבה מעבר לתופעה; וגם במפגשים עם מקבלי ההחלטות בממשלה, בכנסת, במערכת הביטחון ובמשטרה. להגיד לך שיש שינוי מהותי בשטח? עדיין לא״.
יש לך הסבר לכך?
״אני לא מוציא מכלל אפשרות שלמדינת ישראל נוח שיש עשרות אלפי שב״חים שנכנסים לתחומיה באופן לא חוקי, העיקר שיעבדו, לא ייצרו לחץ על המעברים ולא יעסקו בטרור או בפשיעה. אבל חלקם כן עוסק בכך, גם אם מדובר באחוז קטן. אנחנו מאוד רוצים שהפלסטינים יוכלו להתפרנס בכבוד בעבודה בישראל. אבל המדינה חייבת לדאוג שזה יהיה מסודר. המדיניות של מערכת הביטחון בשנים האחרונות היא שגויה, כי לצד ההשקעה החשובה במכשול בצפון, סוגיית הגדר בקו התפר הוזנחה. אני מכיר היטב את היכולות של משרד הביטחון, ולכן מסיק לצערי שזו מדיניות. שר הביטחון חייב להוביל מהלך של טיפול במעברים וסגירת הפרצות, כי לא נוכל להמשיך לחיות תחת האיום הזה״.
בדרך לבית חדש
שלב משמעותי נוסף בהתפתחות מרכז השלטון האזורי הוא מעברו הצפוי למשרדים חדשים בפארק העסקים הייפורט בשוהם. ״המשרדים הנוכחיים ממוקמים בבית אמות משפט בלב תל אביב, והשכירות שאנחנו משלמים גבוהה מאוד״, מסביר אשכנזי. ״עם כניסתי לתפקיד המנכ״ל שוחחתי עם היו״ר שי חג׳ג׳ וסיכמנו לצאת ממרכז תל אביב ולרכוש נכס במקום לשלם שכירות כל כך גבוהה. יצאנו ביחד למסע חיפושים והגענו לשוהם. לא רק שהמהלך הזה יחסוך למרכז עשרות אלפי שקלים בחודש, שיופנו לטובת פרויקטים חשובים, מבחינתנו המעבר הזה יהיה נדבך נוסף בהעצמת המרכז. סוף סוף יהיה לנו בית משלנו״.
כיצד אתה עוד שואף לפתח את המרכז?
״בימים אלו אנחנו עושים עבודת מטה בנוגע להקמה של חברה כלכלית, שתכניס עוד כסף לשלטון האזורי בישראל. מבחינתי, זה כבר להוביל את השלטון האזורי לעידן חדש לגמרי. כמנהל, אני מאמין בחדשנות, ביוזמה ובמנהיגות. מעולם לא חשבתי שכל החוכמה נמצאת במקום אחד, ולכן אני גם מבזר סמכויות ומעניק עצמאות לעובדי המרכז להוביל תהליכים שנמצאים בתחום עיסוקם. לשמחתי הצוות כאן מוכשר באופן יוצא דופן, מחויב, אחראי ויצירתי מאוד, וכל בעיה שעולה זוכה לטיפול מיידי. כל רעיון חדשני שעולה נלקח בחשבון ועובר תהליך של חשיבה. גם את זה אני מעודד מאוד״.
וזה מקרין גם על הקשר והעבודה עם המועצות עצמן?
״בוודאי. גם לראשי המועצות יש רוח יזמית ונכונות לפתיחות ולחדשנות. אנחנו מקפידים להגיע למפגשים של מטה מול מטה, עובדי המרכז ועובדי כל מועצה, ולקיים דיונים מעמיקים על מה יש ובעיקר מה צריך להיות. לכל תחום חיים רלוונטי במרחב הכפרי יש ועדה, והיו״ר שלה הוא ראש או ראשת מועצה מכהנים.
"יש לי קשר ישיר עם כל ראשי המועצות, והם נותנים לי יד חופשית להוביל תהליכים רבי-משמעות. זה מגיע במקביל לעבודה שוטפת וקשר הדוק גם עם סגני ראשי המועצות ועם המנכ״לים והמנכ״ליות. הם השותפים שלנו. מהבחינה הזו זכיתי לעבוד עם יו״ר מחויב ומגבה כמו שי חג׳ג׳, ועם ראשי מועצות שהם קודם כל ולפני הכול שליחי ציבור מסורים ומחויבים. זה גורם לי להיות אופטימי מאוד בנוגע לעתיד המועצות האזוריות בישראל״.
בשיתוף מרכז השלטון האזורי
