בשנת 1995 פנו אל זאב טמקין (המוכר גם בשם זורקין) נציגים של נכי צה"ל בבקשה: "יש לנו חלום, לעלות לפסגת המצדה". "זה היה בעיניי האתגר האמיתי של המקום", מתאר זורקין, מתכנן ערים ומנהל פרויקטים לשימור ופיתוח אתרי מורשת. "איך יכול להיות שחיילים אינם יכולים ליהנות מאחד האתרים המרגשים והמשמעותיים שיש לישראל להציע? בו במקום הבטחתי לעצמי שאעשה הכל כדי לאפשר לכל אחד, בכל מצב, להגיע לכאן".
זורקין, בעל תואר מוסמך לתכנון ערים ואזורים מהטכניון, הוא המייסד והמנכ"ל של ת.י.ק פרויקטים - חברה המתמחה בניהול פרויקטים לתכנון ושימור שטחים פתוחים, גנים לאומיים ומתחמים עירוניים. "לאורך שלושת העשורים האחרונים הובלנו מהלכים חשובים ומשמעותיים בעיצובה של מדינת ישראל. עם זאת, אנחנו אוהבים לחזור למצדה לא משום גודלה ועוצמתה, אלא בעיקר משום שבסיפור הזה היינו חלק מדבר הגדול מאיתנו. אנחנו קוראים לזה 'שליחות' ומאמינים בערך הזה, בלא טיפה של ציניות.
"הגעתי לאתר בשנת 1995", מספר זורקין, "לאחר ששכרו אותנו כחברת הניהול שתכשיר את האתר למסת מבקרים גדולה. הימים היו ימי תיירות 2000, כולנו חיכינו לאפיפיור, וטיפחנו תחזיות לנהייה של מיליוני צליינים ומבקרים בישראל בכלל ובאתר בפרט. ברור היה לכולם שמצדה לא תעמוד בעומס המבקרים. הרכבל היה מיושן ואטי, השביל אל פסגת ההר לא היה מונגש, הממצאים הארכיאולוגיים הוזנחו ונצלו בשמש, וכך גם המבקרים. כך קיבלנו את האתר וידענו שעליו לעבור מהפך".
ומהפך אכן היה
החברה גיבשה צוות מומחים רב–תחומי מהארץ ומחו"ל מתחומי ההנדסה, פיתוח סביבתי, תכנון, אדריכלות, ארכיאולוגיה ושימור. "הידע בתחום השימור היה חסר בימים אלה", מתאר זורקין. "שכרנו מומחים מאיטליה ואנגליה, שהביאו לכאן שיטות שמשמשות את גופי השימור בארץ עד היום. גיבשנו 'צוות סיפור' שהורכב מחיים באר, עמוס עוז ומומחים נוספים. במקביל בנינו את אחת מתשתיות הרכבל המתקדמות והחדישות בעולם. לראשונה אפשר היה להגיע מהחניון המרכזי ועד לפסגה דרך שער שביל הנחש המקורי, ללא מדרגה אחת. תכננו את מגרש החניה כך שיספק צל למכוניות החונות לאורך היום, והכשרנו שבילים נגישים לאורכו של האתר. בסיס ההר תוכנן גם הוא מחדש, וכלל רחבה מוצלת, מזנון, מוזיאון וחזיון קצר שיבנה את המתח ויכין את המבקרים למסע המרשים המחכה להם". לאחר שנים של עבודה אתר מצדה זכה להכרה עולמית, הוכרז כאתר מורשת עולם על ידי אונסק"ו, ובעיקר - עמד ביעד: בשנות התיירות שלפני משבר הקורונה האתר עבר את רף מיליון ורבע מבקרים בשנה, ונחשב לאחד מאתרי המורשת המוערכים בעולם. כעבור 20 שנה סגרה החברה מעגל, עם קריאתה פעם נוספת לדגל, והפעם, למשימת חידוש החיזיון האורקולי במקום.
פעם שלישית הורדוס
הרומן של חברת ת.י.ק פרויקטים עם הורדוס לא נגמר במצדה. בשנת 2014 היא נקראה לאתגר חדש: נמל קיסריה. התוכנית כללה פיתוח מסיבי ונרחב של הנמל, לצד החברה לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.
"הגעתי לסיור ראשוני באתר יחד עם מנהל החברה לפיתוח, שלמה ינאי", מספר זורקין. "ינאי הסתכל ימינה, הסתכל שמאלה ושאל: 'רגע, מה השתנה כאן מאז הפעם האחרונה שביקרתי בנמל, בטיול השנתי של כיתה ב'?'. כולנו צחקנו, אבל המציאות היתה בדיוק זו: דבר לא השתנה".
ביחד התחלנו להניע מגה-פרויקט בקנה מידה עצום בגודלו, עם תקציבים משמעותיים, שתוצאותיו מעצימות את חוויית הביקור בנמל קיסריה". במקביל, חברת ת.י.ק פרויקטים מנהלת את הקודקוד השלישי בכתר ההרודיאני: ההרודיון – ארמון הקיץ ואתר קבורתו של המלך הורדוס.
"במשך יותר מעשור נחפרו אזורים נרחבים באתר", מתאר בנימין בר דוד, מתכנן ערים וראש צוות מורשת ותיירות בחברה, "ואנחנו קיבלנו משימה: להכין את האתר לקליטה של קהל רחב. הכשרנו שורה של מוקדים חדשים, ביניהם התא המלכותי בתיאטרון של הורדוס, הכולל מיצג מרהיב. אנחנו גאים במיוחד להיות חברה מובילה בארץ, שנוגעת באופן רחב ועמוק כל כך בשכיות החמדה המשמעותיות ביותר מימי הורדוס".
המשמרת השנייה של שוק הפשפשים
בתחילת שנות ה-2000 ניהל המשרד תוכנית פיתוח כוללת לפיתוח התיירות ביפו, בדגש על העיר העתיקה והנמל. "הגעתי לשוק הפשפשים באחד הימים לקראת ערב", מספר זורקין, "בשעה שהרוכלים אספו את מרכולתם ונעלו את הדוכנים. נתקלתי במרחב מוזנח ועזוב. הגעתי למשרד, התיישבתי וכתבתי מסמך לעירייה, שכותרתו: 'המשמרת השנייה של שוק הפשפשים'. בדמיון ראיתי מרחב מטופח, תוסס וחי שמשמר את אווירת השוק גם בשעות החשכה. תכננו תשתיות חדשות, שיפצנו מבנים והקמנו שוק רוכלים חדש. במקביל הכשרנו מסלולי סיור והטמענו גופי תאורה לאורך האתר, בפרויקט שנחשב למוצלח במיוחד בהחייאת מרכזי ערים". בשנים האחרונות קיבלה לידיה ת.י.ק פרויקטים משימה לאומית חשובה - הכנת תוכנית אסטרטגית לשיקום, שימור והעצמת המורשת הלאומית (תוכנית תמ"ר). לצד זאת החברה עוסקת בפיתוח פרויקטים עירוניים בעלי חשיבות מקומית, תכנון אסטרטגי וסטטוטורי ותכנון סביבתי, כל אלה הודות לשיתוף פעולה הדוק מול צוותים רב–תחומיים המורכבים ממהנדסים, אדריכלים ומומחי תוכן וידע.
חברת ת.יק פרויקטים ממוקמת בקריית התקשורת נווה אילן, מונה כ-20 עובדים ועובדת בשיתוף פעולה מול רשויות ממשלתיות, עירוניות, חברות כלכליות ורשויות מקומיות.
בשיתוף ת.י.ק פרויקטים
