"ביטול האג"ח המיועדות ישחרר לשוק 30% מתיקי המוסדיים. שוק ההון צריך להיערך לכך"

בריאיון ראשון ל"אחד העם" מאז נכנס לתפקידו, ח"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, מתייחס לנושאים הבוערים במשק, כמו שער הדולר וסוגיית העלאת הריבית, מעריך שלאישור התקציב תהיה השפעה חיובית על שוק ההון וקובע שהפיקוח הפרלמנטרי על הרגולטורים בשוק ההון הוא חיוני

יואל צפריר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר | צילום: צילום המכון הישראלי לדמוקרטיה
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
יואל צפריר
תוכן שיווקי

כשמונה ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, רבים ראו בו את הזרוע הארוכה של שר האוצר, אביגדור ליברמן, באחת הוועדות החשובות בבית המחוקקים. המינוי שלו גם סימן חידוש: מאז ינואר 2005 לא הייתה זהות מפלגתית בין שר האוצר ליו"ר ועדת הכספים. כששר האוצר ויו"ר עדת הכספים מתואמים הדבר מבטיח העברה חלקה של חקיקה כלכלית. אי הנחת של מפלגות האופוזיציה, ובמיוחד של סיעת יהדות התורה שהחזיקה בוועדה באמצעות היו"ר המיתולוגי ח"כ משה גפני, הייתה מובנת. מאז ח"כ קושניר מנסה להדוף את הטענות, כי הוא לא יותר מעושה דברו של ליברמן. את ניהול הוועדה בעת דיוני התקציב הוא ניהל ביד רמה, והכנסת לא קיבלה את הצעות החקיקה של הממשלה, אבל בסך הכל התקציב עבר חזק, מהר ובאופן אלגנטי.

"אינני חושב שלאחר בחינת צעדיה של וועדת הכספים בראשותי במהלך דיוני התקציב וגם לפניהם, למישהו נשאר ספק בנוגע לעצמאותה של ועדת הכספים", אומר ח"כ קושניר בריאיון מיוחד ל"אחד העם". "אני מקיים שיח מקצועי שוטף עם משרד האוצר ועם שר האוצר עצמו על סוגיות רבות. כפי שאמרתי בהזדמנויות רבות, ועדת הכספים אינה לעומתית למשרד האוצר, אך היא מבצעת את הפיקוח הפרלמנטרי המוטל עליה, משנה את החוקים במידת הצורך ואינה דורשת מיסי מעבר עבור סקטורים כאלה או אחרים באוכלוסייה לצורך אישור החקיקה".

מהי לדעתך ההשפעה של אישור התקציב על שוק ההון?

"אין לי שום ספק שההשפעה של אישור התקציב על שוק ההון הישראלי הינה חיובית. אישור התקציב נותן יציבות וודאות למשק ולכלכלה וזהו סיגנל חיובי גם לשוק ההון. נתוני הצמיחה של החודשים האחרונים ותחזיות הצמיחה לשנה הבאה, אשר מתעדכנות כלפי מעלה, יקבלו ביטוי גם בביצועים של שוק ההון. בעקבות אישור התקציב חברת דירוג האשראי FITCH פרסמה בשבוע שעבר הודעה חיובית בדבר מצבו הפיסקלי של המשק ופעולות הממשלה. אין ספק שאנו עדים לסנטימנט חיובי בכל הקשור לכדאיות ההשקעה במשק הישראלי, גם מצד גורמים בינ"ל רבים".

מדוע לא נכללה בחוק ההסדרים שום התייחסות לשוק ההון? האם הכנסת והממשלה מפחדים לעזור לשוק ההון?

צילום: אוהד צויגנברג

"אינני מקבל את השיח הזה ושימוש במושגים כגון פחד או חוסר רצון לעזור. במסגרת חוק ההסדרים נעשתה רפורמה מהפכנית שתשפיע באופן דרמטי על שוק ההון בישראל - החלפת מנגנון של אג"ח מיועדות במנגנון הבטחת תשואה לפנסיה. מעבר למשמעויות הפיסקליות על תקציב המדינה, על הורדת היחס חוב-תוצר ושיפור מצבם של החוסכים, צעד זה ישחרר 30% מתיקי ההשקעה של המוסדיים מאג"ח מדינה לשוקי ההון. בהבשלה מלאה נגיע לעשרות מיליארדים של שקלים. שוק ההון צריך להיות מוכן למצב החדש ואנחנו יחד חייבים לייצר אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות כדי להשאיר את הכסף בארץ. ברור לי שמהלך כזה דורש גם חשיבה מצד המדינה".

"אינני רואה צורך בהורדת מס רווחי הון"

בשלוש השנים שחלפו מאז אושר התקציב האחרון בכנסת, שוק ההון ידע ימים יפים. מספר ההנפקות גדל, כלים חדשים כמו שותפיות הון הזרימו דם חדש לבורסה בת"א והמוסדיים הרחיבו את השקעותיהם בחברות טכנולוגיות. דווקא בצד הרגולטורי חלה נסיגה מסוימת, כאשר רשות ניירות ערך ניסתה להעביר חקיקה שתעקוף את הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת עליה ותאפשר לה לחזור לשנות ה-80' העליזות בהן היא והבורסה עיצבו את הנורמות בשוק ההון כרצונן. כל זה כאשר הממשלה עצמה מנסה להפחית את הנטל הרגולטורי על עסקים בישראל ואף דחפה לאישור חוק האסדרה, שמחייב "רגולציה חכמה" ומכפיף לרשות-על רגולטורית את גופי הרגולציה הקיימים, אם כי הגופים המפקחים על שוק ההון זכו לפטור חלקי מכך.

מה דעתך לגבי הפחתת מס רווחי הון כדי להסיט פעילות משוק הנדל"ן הרותח לשוק ההון?

"צריך להבין שהון רב שמושקע היום בשוק הנדל"ן מתחלק לשניים: ישנו הון תומך היצע, כגון קרנות נדל"ן, קרנות אשראי וכדומה, וישנו הון תומך ביקוש, שהם כל אותם משקיעים שרוכשים דירות מוכנות ומתדלקים את מחירי הדיור. בתוכנית הממשלתית לריסון מחירי הדירות ישנן פעולות רבות להגדלת ההיצע, לצד פעולות לריסון ביקושים שנוצרים על-ידי המשקיעים, לדוגמה, איסור על שימוש עסקי בדירות מגורים והעלאת מס הרכישה על דירות להשקעה. לצד זה, במסגרת חוק ההסדרים יצרנו מודלים אטרקטיביים להשקעה בקרנות ריט וכן במסגרת חוק עידוד השקעות הון להשכרה ארוכת טווח. בכל הקשור למדיניות המס על רווחי ההון קיימים שיקולים נוספים שחייבים להילקח בחשבון, ביניהם תחשיב הכנסות המדינה, בחינת אלטרנטיבות להשקעת הון ועוד. על רקע הביצועים של שוק ההון בשנה האחרונה, אינני רואה צורך בהורדת המס על רווחי ההון בשנת 2022".

דיון בוועדת הכספים בכנסתצילום: אמיל סלמן

האם תסכים לדרישת רשות ני"ע לקבל פטור מאישור וועדת כספים בכל הקשור להוראות גילוי?

"קיימים שיקולים לכאן ולכאן. מצד אחד מניעת סרבול ומצד שני מתן כוח בלתי מפוקח לרגולטור. אינני נוהג לתת תשובות נחרצות לפני שראיתי ובחנתי את הנושא ואת ההצעה. אתייחס לנושא בכובד ראש מתוך תפיסה שלפיקוח הפרלמנטרי על הרגולטורים בכלל ובתחום שוק ההון בפרט, ישנו חשיבות רבה".

האם לדעתך המאסדרים הפיננסים צריכים לעמוד בכללי הרגולציה הנכונה (RIA)?

"המדינה עוברת שינוי משמעותי מאוד בתחום הרגולציה. עד כה, הרגולטורים הפיננסים הוחרגו מכללי RIA. מצד אחד, ריבוי הרגולטורים והמפקחים על המערכת הפיננסית עלולה לייצר כשלי שוק וחוסר תיאום, ומצד שני יש צורך לאפשר לרגולטורים אפשרות להגיב לשינויים בשוק בזמן אמת. אין ספק שמדובר בשאלה כבדת משקל וחייבים לדון בה לעומק".

האם אתה תומך שינוי משטר המס של השותפויות?

"אני תומך בצורך לעשות סדר בנושא מיסוי על שותפויות. החלטתי לפצל את החוק היות והבנתי כי מדובר בחקיקה מורכבת, בעלת השפעות רבות על הפעילות העסקית בישראל. בימים אלה אני מקיים פגישות עבודה רבות בנושא, הן עם הגורמים העסקיים, כולל איגוד החברות הציבוריות, והן עם הגורמים בממשלה. המטרה היא לייצר חקיקה אפקטיבית שתעשה סדר בכל הקשור לסוגי הרווחים (הוני ופירותי), תמנע תכנוני מס אגרסיביים ותתמוך בפעילות הכלכלית".

הוצאות הנפקה אינן מוכרות לצרכי מס. למעשה, נוצר כאן עיוות ואפליה לטובת מקורות הון אחרים (בנקים, מוסדיים). מה דעתך בנושא?

"הנושא הזה הוצג בפניי לפני כשבועיים. בימים אלה אני מבצע בדיקות על מנת לגבש דעה ודרך פעולה בסוגיה".

"להעלות ריבית? רק אם השווקים הגלובליים משנים כיוון"

לאחר שהתבדו התקוות לצמיחה כלכלית מואצת לאחר הגל השני והשלישי של הקורונה, הכלכלה הגלובלית מראה סימני האטה. העיכובים בשרשרת האספקה, התייקרות חומרי הגלם ועליית מחירי האנרגיה מלבים את הלחצים האינפלציוניים לאחר עשורים שבהם האינפלציה דעכה. הסגרים החדשים שמוטלים היום בחלק ממדינות אירופה מתדלקים את החששות לסטגפלציה נוסח שנות ה-70' של המאה הקודמת, שילוב מסוכן של מיתון ואינפלציה. ברקע כל הדברים עומדים המאבק הדרמטי בין ארה"ב לסין על הבכורה הכלכלית, משבר האקלים ותרבות הפייק ניוז שלא מבשרים על יציבות. מעל הכל עומד החשש שעידן ההתרחבות המוניטרית, שתדלק את הבורסות, עומד להסתיים.

ישראל היא אמנם סיכה קטנה על מפת העולם, אבל היא מושפעת מאוד ממה שקורה. בינתיים סימני המאקרו הם חיוביים ואישור תקציב המדינה חיזק את האמון של המשקיעים בכלכלה הישראלית. עם זאת, שיעור האבטלה יורד באיטיות ועולה החשש מפני אבטלה כרונית בקרב חלקים באוכלוסייה. ח"כ קושניר מתייחס לנושאים אלה בריאיון עימו ובסך הכל מפגין אופטימיות לגבי ביצועי המשק.

מה דעתך לגבי הריבית? צריך להעלותה, או שמא מוקדם מידי?

"מדינת ישראל הינה משק קטן בכלכלה העולמית, אשר מושפע מתנודות בשווקים הגדולים. אנו עדים לסימנים אינפלציוניים בעולם וחייבים לעקוב אחריהם. לכן, אני חושב שבמקרה הזה ישראל צריכה לפעול אך ורק במידה והשווקים העולמיים משנים כיוון בנוגע לריבית".

האם המדינה צריכה להתערב בשוק המט"ח ולעזור לייצואנים?

"להתחזקות של השקל מול מטבעות העולם ישנם צדדים חיוביים רבים. אחת הסיבות להתחזקות השקל היא הזרמת הון זר אל תוך שוק הישראלי, בעיקר בתחום של פיתוח וייצוא של טכנולוגיות ושירותים מתקדמים. יחד עם זאת, חייבים להיות עם יד על הדופק ולוודא שכושר התחרות של התעשייה הישראלית לא נפגע".

מה תהיה השפעתו של שער הדולר הנמוך על הכלכלה בישראל?

"חייבת להיות לו השפעה חיובית על יוקר המחייה. צריך להבין שהייבוא של מוצרים וחומרי גלם הופך להיות זול יותר. על רקע גל ההתייקרויות בעולם, שנובע מעליית מחירי ההובלה הימית והאנרגיה, ישראל יכולה לנצל את התחזקות השקל ולהיות יוצאת דופן בכל הקשור לעליית המחירים העולמית. כפי שציינתי קודם, חייבים להיות עם יד על הדופק בכל הנוגע לכושר התחרות של היצואנים הישראלים ולסייע להם במידת הצורך".