חיפוש

האם ראוי להפחית את שיעורי המכס כדי להילחם ביוקר המחיה?

למרות כל הוועדות שהוקמו לאורך השנים וההצעות לרפורמות, אנו עדים עדיין למחירי מזון יקרים מאד בהשוואה למדינות אחרות. עשרה צעדים שעל הממשלה לנקוט

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
עו"ד דורון ארבלי
תוכן שיווקי

בשבוע שעבר התבשרנו על הרפורמה החדשה במוצרי מזון. לא מעט וועדות היו לאורך השנים שניסו לטפל בבעיה. הוועדה המרכזית היתה "ועדת טרכטנברג", שהמליצה על שורת צעדים בתחום המזון, כגון הידוק הפיקוח על המחירים, המשך הפחתת מכסים ופתיחת המשק לייבוא, תוך צמצום משמעותי ברגולציה והסרת חסמים. "ועדת קדמי", שקמה בעקבותיה ובעקבות "מחאת הקוטג'" עסקה בצד היישומי יותר של "ועדת טרכטנברג". הוועדה קבעה כי מרבית ענפי החקלאות במשק הישראלי הם ריכוזים מאד ופעולות הממשלה לא הביאו לירידת מחירים ולא "גולגלו" לכיסו של הצרכן אלא לכיסם של היבואנים, היצרנים והמשווקים. ועדה נוספת, בראשותו של הראל לוקר, התמקדה במשק החלב והבקר במטרה להביא שוב לירידת מחיר החלב ומוצריו. הוועדה המליצה לשנות את מדיניות המכסות ולהגדיל את הסובסידיות לחלק מהענפים. עוד אציין את "רפורמת הקורנפלקס". הרפורמה התייחסה לשורה ארוכה של מוצרים ובמיוחד להסרת חסמים וצמצום הרגולציה הקיימת כיום לצורך יבואם ופתיחת המשק לתחרות.

עו"ד דורון ארבלי
עו"ד דורון ארבלי
עו"ד דורון ארבלי צילום: יח"צ
עו"ד דורון ארבלי צילום: יח"צ

צריך לזכור, כי ענף מוצרי המזון מורכב וקיימים שיקולים נוספים המשפיעים על המדיניות והם: הסכמים בינ"ל במסגרתם מחוייבת המדינה למדיניות מכס מסויימת, השאיפה של המדינה לעצמאות כלכלית בתחום המזון, הרצון של המדינה להגן על משק כזה או אחר מטעמים של משק מסורתי, או לאור העובדה שלענף מסוים יש לובי חזק, וכן שיקולים נוספים הקשורים לעובדה כי מדינת ישראל הינה משק קטן וסגור המוקף במדינות עוינות, עובדה המקטינה את אפשרויות הסחר הבינ"ל. מצב גיאו-פוליטי זה מחייב את המדינה לנקוט בצעדים שלכאורה אינם עולים בקנה אחד עם ההיגיון הכלכלי, אך הם מחוייבי מציאות.

המסקנה המתבקשת היא כי רק נקיטת מהלך גדול, מורכב, הכולל מספר צעדים בו-זמנית, ולא רק הורדת מכסים, יכול לסייע למציאת פתרון לבעיית יוקר המחיה של מוצרי המזון.

להלן עשרה צעדים שעל הממשלה לנקוט והם:

  • המשך הורדת מכסים וחשיפת המשק הישראלי לייבוא.
  • צמצום משטר המכסות הנהוגות כיום.
  • הענקת סובסידיות ישירות למשקים עליהם המדינה מעוניינת להגן.
  • המשך צמצום הרגולציה.
  • הגברת הסנקציות והענישה על כל מי שמפר הוראות חוק.
  • הטלת פיקוח זמני על מוצרים.
  • העמקת מעורבות הצרכן הישראלי בשוק.
  • מלחמת שיווק ופרסום כנגד יבואנים, יצרנים ומשווקים המוכרים במחירים מופקעים.
  • קיומם של שולחנות עגולים בין כל השותפים לשרשרת האספקה.
  • הגברת הפיקוח של הממונה על רשות התחרות לצמצום ופיקוח על מונופולים.

למרות כל הוועדות שהוקמו לאורך השנים, אנו עדים עדיין למחירי מזון יקרים מאד בהשוואה למדינות אחרות ולכן המסקנה אליה אני מגיע היא, כי ללא יישום כל הצעדים ובעיקר הקמת צוות לצורך מעקב ויישום כל הצעדים, נחווה עם הזמן לצערי שוב עליית מחירים.

הכותב שימש בעבר כראש מינהל המכס ומנהל רשות המיסים. משמש כיום כיועץ לחברות וארגונים

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    בר וינקלר (מימין) ורועי ללזר. "זה עלינו, ליצור את החברה הכי גדולה שיצאה מישראל"

    בדרך לשבור את השיא של וויז: המרוץ של שני יזמים בני 24 ו-35בדרך לשבור את השיא של וויז: המרוץ המשוגע של שני יזמים בני 24 ו-35

    שגיא כהן
    טל ישראלי דה מרקר

    "אני מרוויח יותר מ–80% מהאוכלוסייה - ועדיין לא יכול לקנות בית"

    עמית קמינסקי
    קיבוץ בית קמה

    "הקיבוץ מרוויח מהשכרת הבתים. למה שאנחנו, היורשים, לא נהנה מזה?"

    ענת ג'ורג'י
    מכירת דירה ירושלים עיר עתיקה

    הדירה האחרונה בפרויקט היוקרה נמכרה לחרדי אמריקאי תמורת 100 מיליון שקל

    מיכאל רוכוורגר
    התעשייה Industry סדרה סדרות

    "לא משנה כמה אנוח, משהו בי לא חוזר לעצמו": ברוכים הבאים לעידן השחיקה

    יהלי פדרבוש
    מייסדי פאגאיה: יהב יולזרי (מימין), גל קרובינר ואביטל פרדו, בהנפקה בנאסד"ק ב-2022, יחד עם תחזית התשואה הפנימית של הקרן, מתוך מצגת שיווקית מאוקטובר 2022

    הפרצה לא נסגרה: השקיעו מיליונים בקרן של פאגאיה — ועכשיו תובעים אותה