"הייתה לנו ולכל החתמים תקופה מעניינת וגם התקופה הקרובה תהיה מעניינת – השאלה היא לאיזה כיוון", כך פתח את דבריו רנן כהן-אורגד, המשמש כמנכ"ל לידר הנפקות משנת 2010, בנאום בוועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שנערכה בשיתוף עם משרד עוה"ד פישר [FBC & Co], לידר הנפקות, בית ההשקעות מור ו- Diligent ישראל.
"התחזית האישית שלי במרץ 2020, עם תחילת הקורונה הייתה שאנחנו עתידים להיכנס לתקופת יובש של שנה עד שנתיים בבורסה, אבל אשתי אומרת שכבר עשר שנים אני מבטיח את זה וקורה הפוך. 80% מהמזמן דיברנו רק על אג"ח, מעט מאד על הנפקות אקוויטי, אבל עכשיו יש משהו חדש לא הכרנו", הוא הוסיף.
ההנפקה של דוראל סימנה את הכיוון
לדברי אורגד, השיח על היובש בבורסה נגמר. "בעשור החולף רוב הגיוסים בבורסה היו בעיקר גיוסי אג"ח, אך כעת המשקל עבר למניות. למה זה קורה? אני חושב שזה בגלל ההנפקה של דוראל, הראשונה ב-2020, שפרצה את הסכר עם רוד שואו בזום, באמצע הסגר, והיא אחד הגורמים לכך. אחריה באו עוד 25 הנפקות, וברבעון הראשון של השנה הזאת - 33 הנפקות. תופעה בלי אח ורע. פנומנאלית. לא היה דבר כזה בשוק ההון הישראלי מאז ומעולם".
"אז למה יש גל הנפקות? חשוב לזכור ש-30% מהשכר (ברוטו) של 50% מהמועסקים במשק הישראלי מגיע לחסכונות - כ-2.5 מיליארד כל חודש והמגמה הזאת כאן להישאר. זה יוצר זרימה של כסף חדש למשק הישראלי. זה יוצר ביקוש שלא קיים כמוהו במקומות אחרים בעולם. המגמה הזאת תימשך", הסביר אורגד.
"כמו כן, השיטה הישנה של הנפקה בצורת מכרז, עשתה רע לשוק ההנפקות. השיטה החדשה של הצעה לא אחידה, כלומר שסוגרים מראש על מחיר וכמות של מניות עם מוסדי אחד (או יותר) מייצרת תנאים שנותנים עוגן להנפקה", המשיך אורגד. "אמנם זה בא על חשבון הציבור, אך הוא כמעט אף פעם לא השתתף בהנפקות בצורה משמעותית".
ה-TASEUP – פלטפורמה שמגשרת על פערים
לדברי אורגד, אלמנט נוסף שתורם לגל ההנפקות הוא השינוי בהתנהלות המוסדיים והחיבור להיי-טק. "מאז פיצוץ בועת הדוט.קום בשנת 2000 ראינו יציאה מאסיבית של משקיעים מוסדיים משוק ההיי-טק, והם עברו להתמקד בעיקר בנדל"ן, פיננסים ואנרגיה. לראייה, בבורסה של תל-אביב היו ב-2018 רק שתי הנפקות של חברות טכנולוגיה וב-2019 אף לא אחת, וזה במדינה שנקראת 'סטארט-אפ ניישן'.
"חוסר ההלימה הזה זעק לשמיים, הרגולטורים השונים עשו כמה צעדים לעידוד החיבור בין הגופים המוסדיים לסקטור ההיי-טק. ב-2020 היו כבר 14 הנפקות של חברות טכנולוגיה, וברבעון הראשון של 2021 היו 33 הנפקות של חברות חדשות, מתוכן 23 הנפקות של חברות טכנולוגיה. זה תחום עתיר הון, וזו מגמה מבורכת לשוק ההון, לחוסכים ולכלכלה הישראלית".
עוד פלטפורמה שהקימה הבורסה היא ה-TASEUP של הבורסה לניירות ערך, שמאפשרת להנפיק מניות ולהיסחר רק על-ידי משקיעים כשירים. זאת לא חברה ציבורית, אבל זו כן השקעה פרטית שניתן לסחור בניירות הערך שלה. העובדה שהם לא מחויבים לעבור לרגולציה הישראלית בתקופת הביניים מאפשר פלטפורמה שלא הייתה קיימת בעבר, ומצליחה לגשר על פערים.
אורגד הוסיף כי, "הדבר היחיד שצורם לי הוא כמות השחקנים. מאז וועדת בכר ב-2004 שוק ההון עבר קונסולידציה וכיום ישנם פחות גופים מוסדיים ואלו שקיימים מנהלים הרבה מאוד כספים. חשוב מאד להגדיל את מספר השחקנים בשוק ההון".
