בשנת 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, היינו עדים לגל של הנפקות בבורסה בתל-אביב, אשר נמשך גם לתוך שנת 2021. גל ההנפקות החל דווקא בתקופת הקורונה וזאת לאחר שהמשבר הביא לעליית קרנן של חברות הטכנולוגיה על חשבון הכלכלה המסורתית. גורם חשוב נוסף מאחורי גל ההנפקות בישראל הוא שינויים רגולטוריים, שהובילו רשות ניירות ערך והבורסה, על מנת להנגיש את הבורסה למגוון רחב יותר של תאגידים ולאפשר להם לגייס כספים מהציבור. ברשימה זו נסקור את האפיקים והחידושים העיקריים שנפתחו בפני תאגידים המעוניינים לגייס כספים מהציבור בישראל.
שותפויות מו"פ
מזה שנים רבות אנו שומעים על כך שתעשיית ההון סיכון בישראל היא מהמובילות בעולם ומהווה את הקטר של המשק הישראלי, ואולם עד לאחרונה ההשקעה בתעשיית ההון הסיכון היתה נחלתם של מעטים, שהינם בעלי אמצעים ויכולות להשקיע דרך קרנות הון סיכון פרטיות. אחד השינויים הרגולטוריים העיקריים שביצעו רשות ניירות ערך והבורסה הוא תיקון תקנון הבורסה באופן המאפשר רישום בבורסה של שותפויות מו"פ המשקיעות בחברות מחקר ופיתוח, כך שנפתחה הדלת, למעשה, לציבור להשקיע בקרנות הון סיכון. עם זאת, נראה, כי גל ההנפקות של שותפויות מו"פ החל להתקרר בשל התשואות של שותפויות המו"פ עד כה והצעה לתיקון כללי הרישום של שותפויות המו"פ, שמגדילה משמעותית את דרישת השקעת ההון הראשוני מהיזמים, מאריכה משמעותית את הוראות החסימה החלות על החזקות היזמים ומצריכה "צביעה" ותיאור של השקעות בהיקף גדול יותר כבר בתשקיף ההנפקה. בנוסף, המשקיעים בשוק מכתיבים אף הם תנאים משלהם להשתתפות בהנפקות של שותפויות מו"פ, בדגש על צמצום מבנה ההוצאות, הנהלה בעלת ניסיון בתחום ורצון לראות משקיע עוגן שהינו גוף אסטרטגי בתחום בו שותפות המו"פ מתמקדת.
SPAC
כלי נוסף שעושה בימים אלה "עלייה" לבורסה בתל-אביב הוא הנפקות ה- SPAC. מדובר בחברות ריקות (ללא נכסים או פעילות) המגייסות כסף מהציבור, במטרה להשתמש בו כדי לרכוש חברה אחרת בעלת פעילות ריאלית בתוך פרק זמן של עד כשנתיים. חברות ה- SPAC נפוצות בעיקר בבורסות בארה"ב ועל-פי פרסומים שונים, בשנת 2020 תועדו יותר מ-180 הנפקות SPAC בהיקף של מעל 65 מיליארד דולר. יחד עם זאת, הנפקות ה-SPAC כרוכות בסיכונים לא מבוטלים שהמרכזי שבהם הוא הסיכון שמנהלי ה-SPAC יקדמו עסקה בתנאים שמשרתים אותם, אך לא את כלל הציבור. אשר על כן, רשות ניירות ערך בישראל פרסמה קווים מנחים להנפקת SPAC בישראל, אשר נועדו להפחית את אותם סיכונים ולהלן עיקריהם: (א) היקף גיוס מינימלי של 400 מיליון שקלים ; (ב) לפחות 70% מכספי הגיוס יגיעו ממשקיעים מוסדיים ; (ג) השקעת בעלי שליטה בהיקף של 40 מיליון שקלים לפחות ; (ד) רכישת פעילות/חברה יחייב אישור מראש של אסיפת בעלי מניות, כאשר בעלי מניות שיתנגדו להכנסת הפעילות יוכלו לקבל חזרה את כספם ; (ה) רוב של דירקטורים בלתי תלויים בדירקטוריון ה- SPAC.
למועד זה, טרם הונפקה חברת SPAC בישראל, אך אנחנו מעריכים, כי נראה מספר הנפקות כאלה בזמן הקרוב. להערכתנו, בניגוד לארה"ב, לאור דרישת הגיוס המינימלי הגבוהה, הגורמים שיצליחו להשלים הנפקת SPAC צריכים להיות בעלי מוניטין והיכרות עם שוק ההון בישראל.
חברות טכנולוגיה
מלבד האפיקים חדשים שתיארנו לעיל, חלק משמעותי מגל ההנפקות ששטף את הבורסה הוא הנפקות של חברות טכנולוגיה שנרשמו למסחר תחת המסלולים הקיימים, ולעתים תוך שימוש במסלול לרישום למסחר של חברות טכנולוגיה צעירות (הכוללים תנאי רישום למסחר מקלים בדגש על הון עצמי [לאחר ההנפקה] נמוך והיקף גיוס נמוך). אם בעבר שוק ההון גילה חשדנות כלפי חברות טכנולוגיה ותמחר אותן בחסר והן מצאו את עצמן מגייסות באופן פרטי או בזירות מסחר אחרות (שבראשן הנאסד"ק), הרי שבגל הנוכחי אנו עדים לגיוסים של חברות טכנולוגיה רבות, לעיתים אף בשלב הפיתוח ולפני מכירות, אשר זכו לשוויים גבוהים במיוחד. אמנם, הנפקה בבורסה בת"א מאפשרת לחברות נגישות לשוק ההון ולמגוון משקיעים רחב, ולעתים היא מהווה שלב מקדים לפני רישום למסחר בנאסד"ק, ואולם חשוב להביא בחשבון שרישום בבורסה מטיל על החברה חובות דיווח, כללי ממשל תאגידי ועלויות שוטפות משמעותיות. לפיכך, כניסה לבורסה בשלב מוקדם מידי ו/או גיוס כספים בהיקף שאיננו מספק, עלולים להיות לרועץ לחברות טכנולוגיה צעירות. בחודשים האחרונים אנו רואים ששוק ההון הופך מעט יותר בררני כלפי חברות הטכנולוגיה והתמחור של חברות אלה הפך להיות צנוע יותר. כמו כן, בשל השלבים הראשוניים בהם מגיעות חלק מחברות הטכנולוגיה לבורסה והצורך במתן אפשרות למשקיעים להעריך את שווי החברות הללו, נוצר מצב חדש שהחברות נותנות תחזיות ומידע צופה פני עתיד בצורה נרחבת באופן משמעותי מזה שהיינו רגילים בו. אין וודאות ביחס למידת הסיכון והחשיפה של החברה ונושאי המשרה במקרה של אי מימוש תחזיות אלה.
הקלות לכלל החברות
בנוסף לאמור לעיל, בשנים האחרונות רשות ניירות ערך קידמה מספר הקלות לחברות הבוחרות להנפיק בבורסה בת"א וזאת מתוך אותו רצון להנגיש את הבורסה לחברות רבות ככל הניתן, בדגש על חברות טכנולוגיה צעירות, אשר בעבר נרתעו מעודף הרגולציה והעלויות המשמעותיות הכרוכים ברישום בבורסה. בין ההקלות המשמעותיות ניתן למנות את ההקלות להלן: (א) פרסום דוחות חצי שנתיים בלבד (חלף דוחות רבעוניים) לתאגיד שההון העצמי שלו במועד ההנפקה נמוך מ- 300 מיליון שקלים ; (ב) תשקיף IPO שהינו גם תשקיף מדף המאפשר לחברה לבצע הנפקות המשך (למשך תקופה של שלוש שנים נוספות) בהליך קצר ופשוט ; (ג) אפשרות לתאגידים לדווח בשפה האנגלית.
TASEUP
תיקון נוסף לתקנון הבורסה נועד לאפשר רישום למסחר של מניות (ומכשירים הוניים אחרים) במערכת המסחר של הבורסה המיועדת למשקיעים מוסדיים וכשירים בלבד - TASEUP (עד עתה ניתן היה לרשום במערכת ה- TASEUP אגרות חוב בלבד). הליך הרישום ב- TASEUP נעשה מול הבורסה ואיננו מחייב פרסום תשקיף או אישור רשות ניירות ערך, וניתן להשלימו באמצעות פרוצדורה פשוטה שאורכת ימים בודדים. כלומר, מדובר בהליך פשוט, המתבצע בתוך פרק זמן קצר, בעל עלויות מינימליות ושאינו מטיל על החברה את כל אותן מגבלות וחובות החלות על חברות ציבוריות. הנפקות ה-TASEUP מיועדות לחברות המעוניינות לאפשר חשיפה שלהן למשקיעים מוסדיים וכשירים, לעיתים כשלב ביניים לפני הנפקה בבורסה הראשית (בישראל או בחו"ל). יחד עם זאת, אנו סבורים שעל מנת ליצור מסחר ער במניות החברה ב-TASEUP חשוב ללוות את הרישום באימוץ וולנטרי של מדיניות דיווח לציבור המשקיעים ב-TASEUP ואולי אף אימוץ וולנטרי של כללי ממשל תאגידי מסוימים.
לסיכום, נראה שהבורסה בתל-אביב הפכה מגוונת יותר ואטרקטיבית יותר, בייחוד עבור חברות הטכנולוגיה, שבעיני רבים נתפסות כחוזקה של המשק בישראל. כעת, נותר לראות האם חברות הטכנולוגיה יצליחו להשתלב בחוכמה בשוק ההון כדי שגל ההנפקות לא יהיה גל חולף.
עו"ד בן ליפץ הוא שותף במחלקת שוק ההון במשרד גרוס ושות'. עו"ד אדוה ביתן היא שותפה במחלקת שוק ההון במשרד גרוס ושות'
