"אחת התופעות המעניינות בשנה האחרונה היא שנראה כאילו שוקי ההון נפרדים מהכלכלה הריאלית ומתנהלים באיזשהו חוסר שליטה. גם בישראל וגם בשווקים בעולם, אפשר לראות שממשלות ובנקים מרכזיים פועלים כשחקנים בתוך השוק, ובלי המעורבות הזאת היינו במציאות אחרת לגמרי. אנחנו רואים את המעורבות של בנק ישראל. יש בזה מסר מרגיע לשווקים, וזה מייצר את התנאים הנדרשים כדי שחברות יוכלו להמשיך לגייס כסף מהמשקיעים", כך אמרה ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, בשיחה "אחד על אחד" עם יו"ר איגוד החברות הציבוריות, גדעון תדמור, בפתיחת הוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, בשיתוף בנק הפועלים ומשרד עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון.
נתחיל במשבר הקורונה. בדברי הפתיחה שלי דיברתי על המשבר המנהיגותי בכנסת והממשלה, ושעל הרקע הזה דווקא הרגולטורים יכולים לפרוח ולעצב את השוק. הובלת כמה מהלכים חשובים במהלך המשבר. מהם התרחישים הפיננסיים שעדיין מטרידים אותך? מהם הצעדים שקידמתם ואלה שעוד תרצו לקדם?
"במהלך הגל הראשון ראינו פדיונות כבדים בקרנות הנאמנות, ואני חושבת שהתהליך שחווינו בשנה האחרונה היה שיעור מצוין לציבור הישראלי מבחינה פיננסית וחידוד התובנה שאי אפשר לתזמן שוק. החלפת הידיים שהייתה בין הגל הראשון לגל השני גרמה לכך שציבור המשקיעים פדה עשרות מיליארדי שקלים מקרנות הנאמנות וכל מי שפדה מכר למעשה לידיים חזקות, שהרוויחו לאחר מכן עם גל העליות. אי אפשר לתזמן את השוק וזה שיעור טוב למשקיעים. אני מקווה שהם יפיקו בעתיד את הלקחים מכך.
"באופן מפתיע, מה שראינו במהלך הגל הראשון והשני היה שינוי בתמהיל של ענפי המשק בבורסה. באופן מסורתי, הבורסה מאופיינת בייצוג יתר לנדל"ן ופיננסים, ובאמת ראינו במהלך המשבר שינוי בתמהיל הענפי עם הרבה יותר ענפי טק, שעד כה לא היו מיוצגים כראוי, וראינו שהמשקיעים מגלים בכך עניין. אנחנו מאד מקדמים את המגמה הזאת ומעודדים מכך. למעשה, כבר לפני שלוש שנים הרשות חרתה על דגלה להרחיב את השוק הציבורי על פני השוק הפרטי, תוך חיבור ההיי-טק לשוק ההון, ונעשו הרבה מאד צעדים בתחום הזה. הקורונה טרפה את הקלפים ויצרה שינוי בסדר העדיפויות של המשקיעים והחברות כך שהנפקה בישראל נהפכה לאופציה מועדפת. זאת מגמה שכאן כדי להישאר. גם השינוי שעברה הבורסה והפיכתה לחברה ציבורית הוביל לכך שהרבה משקיעים זרים גילו אותה וחשפו דרכה את השוק הישראלי למשקיעים זרים.
"מבחינתנו כרשות, החוויה מרכזית שלנו, גם בגל הראשון וגם בגל השני, הייתה הצורך האקוטי בגמישויות. רגולטורים לא גמישים, בעידן הזה וגם בעתיד, הם רגולטורים שקשה להם לייצר ערך לשווקים שהם מפקחים עליהם. אחד הלקחים שלמדנו הוא החשיבות בגמישות בסמכויות של הרשות, ואנחנו גם רוצים להסדיר בחוק את הדבר הזה. לרגולטורים לא גמישים יש קושי להשפיע בתקופות דינאמיות. רשות ניירות ערך, שידועה כרגולטור שפחות גמיש בסמכויות שלו, פעלה כדי לייצר הרבה מאד הקלות שיאפשרו לתעשייה להמשיך לתפקד. יש שורה שלמה של הקלות שפעלנו בהן, גם בתחום הפיקוח".
ניהול חברות ללא גרעין שליטה
בהחלט גילתם גמישויות חשובות בתקופה הזו, ויש לנו באיגוד דיאלוג עם הרשות כדי שנוכל למצוא את האיזון שיאפשר לרשות להיות למבוגר האחראי מצד אחד, ומצד שני לדאוג לאינטרסים של החברות הציבוריות שאנחנו אחראים עליהם.
אחת התמורות המרכזיות בשוק ההון הוא המעבר לחברות ללא גרעין שליטה. האם לאור השינוי שנוצר אין צורך לבחון את המעמד המיוחד והמחוזק שניתן לבעלי מניות המיעוט?
"חלה תמורה בשוק ההון הישראלי בכל הקשור לסטטוס ולעוצמת הפעילות של בעלי מניות מיעוט בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. מדובר במהלך טבעי, אבולוציוני, שלרגולטורים אין השפעה עליו. התפקיד של בעלי מניות רק מתחזק בעולם ללא גרעיני שליטה. הספרות המחקרית בעולם מראה שבעלי מניות מהציבור בחברות ללא גרעין שליטה מווסתים את הסיכונים שנובעים משלטון המנהלים.
"לנו, כרגולטורים, חשוב להבטיח ולשמר את הפעילות האקטיבית של בעלי מניות מהציבור ולראות שהיא ממשיכה להתקיים בחברות האלה, זאת על מנת להגן על הציבור מפגיעה בשווי האחזקות שלו, כתוצאה מכך שמתפתחת בעיית סוכן, באמצעות שלטון מנהלים, שלא ניתן לווסת אותה באמצעות בעלי המניות.
יש תחומים שצריכים לשקול אותם בהסדרה של אותן חברות. יש מקום ליצור כללים שיבהירו לשוק כיצד חברות ללא גרעין שליטה צריכות להתנהל מול בעלי מניות ציבור, המשקיעים שלהן, ואיך מנהלי כספים צריכים להתנהל מול חברות ללא גרעין שליטה. אנחנו פועלים לייצר כללי התנהגות כאלה כדי לייצר בהירות בתחום".
ליצור בהירות וודאות לשוק
משה ברקת הופיע כאן לפנייך והתייחס לחילוקי הדעות ביניכם בנושא חברות הביטוח, שהתפרסמו בעיתונות. האם תוכלו לגשר על הפערים ולהציג חזית אחידה בנושא חברות הביטוח?
"השפה של התקשורת אלימה ולא מתאימה לסוג הדיון שמתקיים כאן. אני מכירה את משה ברקת במשך שנים ארוכות. אני מעריכה אותו מאד ויש לנו המון דיונים מקצועיים. בסופו של דבר, אנחנו מסתכלים על המציאות של שוק ההון משתי נקודות מבט שונות. רשות שוק ההון היא מפקח יציבותי. רשות ניירות ערך אינה מפקח יציבותי. היא מפקח שתכליתו להגן על האינטרסים של משקיעים בשוק ההון, לדאוג לפיתוח השוק לטובת המשקיעים. ולכן, מתוך העובדה שאנחנו מסתכלים על שוק ההון משתי נקודות מבט שונות, נוצרים לעיתים חילוקי דעות. וטבעם של חילוקי דעות שהם גם לא חייבים להגיע לעמק השווה. נכון להתייחס לדיון ככזה. כשמשה ברקת מסתכל על חברות הביטוח מתוך האינטרס שלו כמפקח יציבותי, בהחלט יש הצדקה לדאגה שלו. לפעמים הנושא של פיקוח יציבותי מתנגש באופן חזיתי עם האינטרסים של בעלי המניות, וכאן תפקידי, לייצג את האינטרסים של בעלי המניות, ולנסות להגיע למרחב משותף שמוצא פתרונות לקשיים האלה. תפקידנו כרגולטורים הוא ליצור בהירות וודאות לשוק, וגם להגביר את האמון של משקיעים, כולל בחברות האחזקה של חברות הביטוח, ולהבהיר באיזה אופן הם צריכים לפעול, כדי שלא נוריד אותם מהכביש".
לחבר בין ההיי-טק לבין הבורסה
מספר החברות הציבוריות נמצא בירידה עקבית במהלך העשור האחרון, וברקע הרשות מקדמת את המסחר ברצף מוסדי, רחוק יותר מעיני הציבור. האם את לא חוששת ליצירת ארביטראז' רגולטורי שיוביל למיעוט של חבות ציבוריות שמתנהלות בממשל תאגידי מוקפד ושקיפות מלאה?
"בפער שבין השוק הפרטי לציבורי מתקיים ארביטראז' פיננסי, שמגלם את זה שחברה ציבורית צריכה להשקיע משאבים ברגולציה, שקיפות, ציות לרגולטורים ועוד. העלות הזאת אמורה להיות כלכלית, כי כשהחברה מגייסת, היא מגייסת יותר בזול. אנחנו רואים שהשווקים הציבוריים בכל העולם הולכים ומתכווצים בעשור האחרון. יש היצע כסף אדיר והשוק הציבורי צר מלהכיל. השוק הפרטי לא מפוקח ויש הרבה מוטיבציות להשקעה באזורים האלה. זה קל, לא מפוקח ומתחת לרדאר. אז הארביטראז' הפיננסי בהכרח מוליד ארביטראז' רגולטורי. אנחנו ברשות רואים את התועלות האדירות להשקעה בשוק הציבורי, מאמינים בשקיפות, שחשובה לכל משקיע, מוסדי או פרטי, בנזילות וגם באכיפה. טבע לב האדם הוא אחד - בשוק הפרטי ובשוק הציבורי. האם הגופים המוסדיים, שמשקיעים כמויות אדירות של כסף בשוק הפרטי, מבצעים פעילות אכיפה ראויה. אם התשובה היא לא, אז כנראה שנגרם נזק למשקיעים. היכולת של הגופים המוסדיים לתת דירוגים פנימיים להלוואת שהם עצמם נותנים לחברות ולבעלי שליטה זה דבר קיים וזה מטריד. החיבור של הרצף המוסדי ה-TASUP נולד מתוך הצורך שלנו לייצר חיבור טוב יותר בין תעשיית ההיי-טק ובין הבורסה הישראלית. רצינו לייצר מסדרון לחברות היי-טק הפרטיות ולאפשר להן לגייס הון גם בפלטפורמות מסחר שמאפשרת פעילות מול משקיעים מוסדיים כשירים, כסוג של צעד מקדים לכניסה לבורסה. אנחנו באמת חווים בימים האלה ביקוש ער מאד של חברות טק שרוצות להיכנס לבורסה. הן מגיעות בהמוניהן, גם בגלל שהקורונה יצרה ריחוק חברתי ולא טסים סביב העולם לפגוש משקיעים, וגם מתוך הבנה שהבורסה הישראלית נמצאת שם והיא יודעת לספק את מבוקשם ברמה ובאיכות שהם צריכים. היה גם מהלך גדול מול המוסדיים שלנו, עם רשתות ההגנה של רשות החדשנות, כאשר המדינה ממנת עבורם תשתיות מחקר בהיי-טק, תוך שיתוף פעולה של כל הרגולטורים. רשתות ההגנה מוסיפות הרבה מאד ביטחון ואפשרות לייצר מומחיות בענפים שבהם המוסדיים נמצאים בתת-ייצוג. הפער הרגולטורי קיים וזה מטריד. העובדה שרשות ניירות ערך לא מפקחת על הגופים המוסדיים, לא מאפשרת לנו לנצל את התנופה בשוק הפרטי ולייצר מהלכים שיעודד מעבר לשוק הציבורי, אבל נמשיך לעשות כמיטב יכולתנו כדי לגוון את המוצרים ולהרחיב את הפלטפורמות כדי השוק הציבורי יהיה פתוח וזמין להשקעות".
רפורמה בשוק המידע הפיננסי
יש תיאבון גדל והולך להשקעות פרטיות ואלטרנטיביות. זמינות המידע, מכשירי אנליזה וטכנולוגיות מסחר נותנות מרחב אופציות רחב. בהקשר הזה, איך אתם מתייחסים לטכנולוגיית הבלוקצ'יין?
"הרשות הקימה בשנה שעברה צוות ייעודי שבוחן כיצד ניתן למסד שווקים דיגיטליים בישראל. בכוונה הסתכלנו בקונספט רחב, מתוך ראיית העתיד והבנה שאותן פלטפורמות מסחר דיגיטליות עומדות להתממשק למרחב דיגיטלי רחב יותר. המסקנה שלנו היא שטכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לייעל ולאפשר פעילויות, שיכולות לקדם את טובת המשקיעים ופעול לטובת פיתוח שווקים חדשים בישראל. אנחנו ערים גם למגמות בעולם בכל הקשור לפיתוח פלטפורמות מסחר. לאחר שהוועדה סיימה את עבודתה הלכנו על פיילוט מול מספר יזמים מחו"ל ואנחנו ממשיכים לעבוד מולם. במקביל אנחנו ממתינים לתהליך חקיקה שאמור להיות מושלם בקרוב. בתזכיר הצעת חוק שהגשנו בנושא הקמת בורסות ייעודיות בישראל, מוצע שיתאפשר לנו להעניק סמכות ליזמים להקים פלטפורמות ייעודיות, כולל גם לטכנולוגיות כאלה. ישראל יכול להיות מקום מצוין להתחיל בו, כי הרבה מאד מהשכל בעולם הזה הוא של יזמים ישראלים שמחפשים הזדמנויות בעולם ואנחנו יכולים להיות המקום להתחיל בו".
מהם היעדים המרכזיים שלך לשנים הקרובות? מהי תהיה המורשת שלך כיו"ר רשות ניירות ערך?
"בינואר אשלים שלוש שנים בתפקיד. כשנכנסתי לתפקיד באתי כדי לתקן ולשנות. ראיתי שליחות במקום שאני נמצאת - לבוא לתקן ולפתח את שוק ההון. המטרה היא לשים את שוק ההון הישראלי על המפה, שהוא יהיה יעד מעניין למשקיעים זרים. יש לנו ענפי משק מובילים שהם מושא לקנאה בכל העולם והכלכלה שלנו היא משהו שאפשר להתפאר בו. אנחנו רוצים שהחברות שלנו יגייסו כסף בישראל ושמשקיעים מכל העולם יביאו להשקיע כאן ולא מעבר לים. אנחנו נמצאים בימים אלה בתחילתה של רפורמה מאד משמעותית בשוק השירותים הפיננסיים, בו רשות ניירות ערך נבחרה להיות הגורם המאסדר, בעצם כחלק מהרפורמה של ה-Open Banking, שבמסגרתה בנקים יהיו מחויבים לפתוח את שוקי המידע שלהם לצדדים שלישיים, לחברות פינטק.
אני רואה בצעד הזה כמהלך פורץ דרך. אנחנו בתחילתה של מהפכה. אני בטוחה שעוד עשור נשאל את עצמנו איך יכול היה להיות שכדי למחזר משכנתא נדרשנו לבזבז חמישה ימי עבודה ולכתת רגליים בשוק, ובסוף לקבל את הצעת המחיר הכי טובה מהבנק שהיית בו? את הדברים האלה צריך לעשות בלחיצת כפתור, כמו שמקובל בכלכלות מערביות מתקדמות. אנחנו רואים במהפכה הזאת, בשוק השירותים הפיננסיים, גם חיבור טוב יותר של שוק ההון למערכת הפיננסית ואפשרות לשתף את הציבור בצורה יעילה וחכמה יותר בכל הפעילויות של שוק ההון. כיום, חלקו של הציבור הישראלי במעורבות בשוק ההון קטנה מאד בהשוואה למה שמקובל בשווקים מערביים. הדרך לעשות את זה היא לחבר את המערכת הפיננסית לשוק ההון בצורה ישירה, דיגיטלית ומתקדמת, ובלי מתווכים שמפריעים לקשר הזה לקרות. הרפורמה היא צעד משמעותי בכיוון הזה".
