עו"ד ענת פילצר סומך: "היום נדון ב- ESG, או בעברית 'היבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי', שזה הטרנד החדש בשוק ההון בשנים האחרונות. אנחנו באיגוד החברות הציבוריות אמביוולנטיים לגבי הרעיון הזה. כמובן שאנחנו מברכים עליו, אנחנו שמחים על החדירה של המונחים לשיח, אבל במקביל חושבים שיש קצת הגזמה, ונטייה לייחס לרעיון קדושת יתר, בלי לבחון את הדברים בקונטקסט הנכון. היום ננסה לתקוע סיכה בבלון של המונח הזה, שנתפס בטעות ככזה שאסור לפגוע בו.
"אין ספק ש-ESG זה דבר מבורך, המגמה היא ראויה, כולנו רוצים לחיות בעולם טוב יותר. אך יש לו כמה מורכבויות שאי אפשר להתעלם מהן. המורכבות הראשונה היא, כמובן, עלות היישום והדיווח שלו. עולה כסף גם ליישם עקרונות ESG וגם לדווח על דרך היישום, ובראייתנו אסור, בשום צורה ואופן, שהעלות הזו תיפול על החברות הציבוריות.
"היבט נוסף הוא הקונפליקט שעלול להיווצר בין ESG לבין סעיף 11 לחוק החברות, הקובע שתכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה. בסופו של יום, יש פוטנציאל להתנגשות חזיתית בין ESG לבין תכלית החברה להשאת רווחיה, נשמע היום כיצד הרגולטורים רואים את היכולת להיחלץ מהקונפליקט הזה.
"היבט חשוב נוסף, הוא המורכבות הנובעת מעמימות המונח. המונח ESG מוצג כאילו יש תמימות דעים מוחלטת לגבי הפירוש שלו והיישום שלו בפועל. בפרקטיקה הוא בעצם מורכב מאלפי מושגים, מאות רבדים ועשרות דיסציפלינות שונות שיכולות להיות נתונות לפרשנות בהיבטים רבים. משקיע בלונדון יכול לחשוב ש-ESG פירושו להוקיע חברות ישראליות שיש להן מפעלים מעבר לקו הירוק, ואנחנו בישראל נתאמץ לומר לו שאולי הוא שוגה בפרשנות שלו למושג.
"יש היבט נוסף שאנחנו מתייחסים אליו בביקורתיות והוא הגופים המוסדיים. אנחנו באיגוד לא בטוחים שקידום מגמת ה- ESG על ידי המוסדיים מונעת ממוטיבציה טהורה לשפר את העולם. יכול להיות שזה נובע מהצורך של גופים מוסדיים לשווק את עצמם, לקדם את המותג שלהם ולבדל גוף מוסדי א' מול גוף מוסדי ב'; בבחינת 'עמיתים יקרים, בואו לנהל אצלי את כספכם ואל תבואו לגוף המוסדי המתחרה שלי, כי אני אוהד יותר ESG מאחרים'. בקיצור, הנושא הזה הוא רב פנים".
רשות ני"ע מעדיפה דיווח ESG אלקטיבי ולא כופה
עו"ד ענת פילצר סומך: "נשמח לפתוח עם עו"ד שרה קנדלר, מרשות ניירות ערך, שהוציאה קול קורא מעמיק לדיון בסוגית ה- ESG. האיגוד שיגר לרשות מכתב תגובה נרחב, ובו הקריאה שלא לחייב חברות בדיווח/אימוץ כופה של ESG. נשמח לשמוע מהן התוכניות של הרשות לאחר קבלת התגובות בנושא".
עו"ד שרה קנדלר: "אכן הרשות זיהתה בשנים האחרונות את ה- ESG כמגמה. אני פחות רואה את זה כ'טרנד', אני רואה את זה כמגמה חיובית. מהצד של החברות הציבוריות, ראינו שהרבה חברות בעולם מתייחסות לזה ובוחנות את העניין. ראינו הרבה יותר משקיעים, בעיקר גופים מוסדיים כמו BlackRock שראו בזה משהו חשוב שהם לוקחים אותו בחשבון. ראינו רגולטורים בכל העולם שמתייחסים למגמה הזאת. ולכן התחלנו גם אנחנו, לפני כשלוש שנים, לבחון את הנושא והוצאנו קול קורא. קיבלנו הרבה מאד תגובות, יותר ממה שציפינו - גם מגופים פרטיים, גם מגופי ייעוץ, גם מגופים בינלאומיים, לצד משרדי ממשלה וגופים מוסדיים. רובם ככולם הראו נטייה מאד חיובית כלפי הנושא. היו תגובות מסוגים שונים, אבל בגדול, אחרי שניתחנו את כל התשובות, גיבשנו לאחרונה מתווה שאיתו אנחנו רוצים להתקדם ובקרוב מאד אנחנו מתכוונים לקיים שולחן עגול עם כל בעלי העניין, על מנת להציג את העמדה שלנו.
אני יכולה לתת לכם כבר את הכיוון של המתווה. אנחנו בהחלט בעד שחברות יבחנו את הנושא ויתנו גילוי. אנחנו לא נקבע את זה ברגולציה, אנחנו לא בעד קביעת חובה מנדטורית. זה יהיה משהו וולונטרי לגמרי. אנחנו חושבים שנכון להתחיל עם החברות הגדולות ביותר, שלהן, מבחינת העלויות, יותר קל להתמודד עם זה, אבל אנחנו נציג מתווה ובו נעודד את החברות. אגיד עוד משהו. אנחנו חושבים שבטווח הארוך נכון יהיה להתייחס לכל הנושא הזה בצורה רחבה יותר מאשר רק חברות ציבוריות. מדינת ישראל צריכה להסתכל על זה, כי אנחנו לא רוצים שזה יגרום לחברות לא להיות ציבוריות בגלל שיש להן עוד חובה כזאת. היינו רוצים לראות את זה מתחיל מצד המשקיעים, אבל לא ראינו את זה קורה בישראל. אנחנו רוצים לתת את זריקת המרץ הזאת מהכיוון שלנו, של הרגולטורים, לכיוון הגילוי הוולונטרי בנושאים של ESG.
עו"ד ענת פילצר סומך: "תודה שרה. אמרת 'נעודד חברות' לדווח ESG, אני מקווה שלצד הקריאה לאימוץ וולונטרי תייצרו גם תמריצים".
אבחנה ברורה בין משקיעים פרטיים למוסדיים
עו"ד ענת פילצר סומך: "אני רוצה לפנות ליאיר לפידות כנציג הגופים המוסדיים. אשמח לשמוע מה אתה אומר על התופעה שבה גופים מוסדיים פונים במוצהר לעבר השקעות מבוססות ESG. האם אתה חושב שגוף שעושה את זה מיטיב עם העמיתים שלו, או חוטא להם? האם גוף מוסדי בכלל רשאי לראות, כנר לרגליו, איזשהו עיקרון אחר שהוא לא עיקרון התשואה המרבית, אלא עיקרון חלופי?
יאיר לפידות: "אני הייתי עושה אבחנה ברורה בין אנשים פרטיים לבין מוסדות שכספי אחרים מתנהלים באמצעותם, שזה בגדול העולם של תאגידים ציבוריים, גם גופים מוסדיים בתוכם. בעיניי, האיש הכי ESG בעולם, יותר מה-BlackRock-ים וכל החברים האלה עם יחסי הציבור, הוא ביל גייטס. האיש, שדרך מיקרוסופט הצליח לייצר הון אישי של 100 מיליארד דולר, פרש לפני יותר מעשר שנים מעיסוקיו, ויחד עם אשתו הקים את הקרן שאליה הוא העביר, למעשה, כמעט את כל הונו. הקרן הזו היא, כל כולה, צדיקות אמיתית לטובת הציבור. פיתוח תרופות ומזון באפריקה ובהודו, לכל החלכאים והנדכאים, פיתוח אנרגיות חליפיות. זה ESG אולטימטיבי בעיניי. אדם עם כספו ומרצו יכול לעשות מה שהוא רוצה. והדוגמה של ביל גייטס, בעיניי, מול כל המטיפים והמתייחצנים בתחומים האלה, זו הדוגמה של אנשים שבאמת עושים לטובת הכלל בענק, בענק.
מה אומרים כל האחרים, כמו אצל BlackRock? אנחנו עכשיו מייצרים גם מסלול של ESG. מי שלא עושה דברים אחרים יוכל להשקיע במסלול הזה. זה עוד מוצר בתפריט שלי וגם ממנו אני מרוויח. לכן, השאלה היסודית היא, כשמישהו מתרים את כספי ואת הפנסיה שלי, אני צריך לדעת האם זה עולה לי בפנסיה. לכן, אני חושש מאד, שהאליבי של הנהלות ודירקטוריונים כושלים ברמה העסקית, ברמה הניהולית, ברמה של ביצועי חברות לאורך זמן יהיה 'תראו כמה אני ESG, לכן תשאירו אותי במקום. מה שיש לי למכור לכם זה: אני תורם את כספכם בצורה טובה'. וזה הקטע שאני אומר: 'תרום, מנהל, את כספך האישי, כמו ביל גייטס, אל תתרים את האחרים'. אלא אם כן, זה משהו שהוא מחזיר את ההשקעה, או שהוא בפרופורציות לחברה עסקית. במקרה כזה זה משהו שאפשר לעמוד בו".
השינוי בשיח משפיע על הדירקטוריונים
עו"ד ענת פילצר סומך: "רוני טלמור ממשרד המשפטים, איך את רואה את הקונפליקט הזה שיאיר רמז עליו, בין תכלית החברה לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, לבין עקרונות ESG שלא תמיד עולים בקנה אחד עם העיקרון הזה? בתור מי שאמונה על פרשנות חוק החברות, כיצד בעינייך מתיישב ESG עם תכלית החברה להשיא רווחים במקרה ששני העקרונות מתנגשים זה עם זה?"
עו"ד רוני טלמור: "זה מאד מענין שדווקא בתקופה הזאת של הקורונה, עם כל האתגרים שיש למשק ולעולם בכלל, הכנס שלכם מתייחס לנושא הזה. אני חושבת שאירועי הקורונה ממחישים עד כמה סיכונים שרגילים לדבר עליהם, יכולים גם להתממש. עד כמה הלא צפוי יכול להפוך למציאות. דווקא בתקופה הזו הדיון על ה-ESG מאד-מאד גבר בעולם, לפחות בשיח המשפטי שאני נחשפת אליו, ואני חושבת שזה באמת נובע ממה שאמרתי, מהקשר הקלאסי שנהוג לראות בנושאי ESG לבין ניהול סיכונים של חברה. אז נכון, חוק החברות קובע שתכלית החברה היא לפעול על-פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה. אבל ניתן להביא בחשבון, במסגרת השיקולים האלה, בין השאר את העניין של הנושים, של העובדים ושל הציבור. אז קודם כל, צריך לומר שאפו למי שניסח את הסעיף הזה בשנת 99', כי הרבה מדינות עושות את זה רק עכשיו, בשנים האחרונות.
"שנית, השאלה היא באמת מה היחס בין השאת רווחים, שזה ההוראה של סעיף 11 לבין העניינים האחרים של הנושים, של הציבור, של הסביבה. וצריך להזכיר שסעיף 11 הוא לא סעיף תיאורטי, כולנו יודעים שבסופו של דבר זה מה שמנחה את חובות הזהירות בעסקאות של החברה, כך שזאת שאלה לא תיאורטית בכלל. עכשיו, אני רוצה להזכיר שבפסיקה, השופט כבוב, לפני לא הרבה זמן, הכשיר את החלוקות שהיו בבזק. הוא חידד את ההבדל בין טובת החברה לבין טובת בעלי המניות, בהקשר של חלוקת דיבידנדים, שתמיד מתייחסים אליהם בתור התפר בדיני החברות בין טובת החברה לטובת בעלי המניות, והדגש בפסיקתו היה שמה שדירקטורים צריכים לראות זה את טובת החברה עצמה. זאת אומרת, כשמדברים על השאת רווחים זה נועד קודם כל לשרת את החברה, את טובת החברה בכללה.
"אז מה בעצם היחס בין טובת החברה ובין השאת רווחים ל-ESG? ה- Business Round Table האמריקאי פרסם הצהרה לפני יותר משנה על תכלית החברה, חתומה על-ידי 200 מנהלים של חברות ענק בארה"ב. ההצהרה מתייחסת לטובת החברה, באופן שנותן מקום מאד דומה למה שיש בסעיף 11 לחוק החברות. אני מודה שהדגש הוא קצת פחות על הנושאים של ה-E ב-ESG, פחות סביבה, אבל זה בהחלט מראה שיש תזוזה בחשיבה לגבי המקום של החברה העסקית במדינה ובקהילה בכלל.
אז אפשר להתווכח כמה חשובה ההצהרה הזאת ומה היא באמת אומרת - האם היא שיווקית או האם היא אמיתית, ואולי יש בה אפילו איזשהו רצון להשיג יתרון פוליטי, אבל אי אפשר להתווכח עם השיח השונה. אני בטוחה שבהרבה דירקטוריונים מרגישים את השינוי בשיח ושהוא משפיע על האופן שבו מתקבלות החלטות בדירקטוריון, ובעיקר מבחינת השיקולים שמביאים בחשבון. בסופו של דבר, השיח של ESG, שיח שמשתלב בסעיף 11, ומשתלב בדיון על השאת רווחים של החברה ואיך עושים את זה, אני בהחלט לא רואה את זה כקול נגדי. אני גם לא חושבת שיש סתירה בין אינטרסים של בעלי מניות לבין ESG, בוודאי לא כאשר מדברים על משקיעים מוסדיים. אני חושבת שהגישה צריכה להיות לא להילחם ב-ESG אלא לחבק את המגמה וללכת איתה, כמובן, עם כל האיזונים שדיברנו עליהם, אבל אני חושבת שזה צריך להיות הכיוון".
עו"ד ענת פילצר סומך: "כבר בחלוף שנה ממועד החתימה על ההצהרה של ה- Business Round Table התפרסם מחקר, שמדד את השוני בהתנהלות החברות שחתומות על ההצהרה, באופן יחסי- לפני החתימה ואחרי החתימה, ונמצא שלא היה שום שינוי בהתנהלות שלהן בהיבטי ESG לאורך ציר הזמן הזה, מה שבעיניי מחזק את הנחת העבודה שככל הנראה מדובר היה בלא יותר מצעד שיווקי מבריק".
החלטה של בעלי המניות
עו"ד ענת פילצר סומך: "אני רוצה לשאול את עו"ד אברמי וול, כמי שמלווה חברות ודירקטוריונים, האם לדעתך, בסופו של דבר, ברמת המהות, ה-ESG הוא מגמה שצריך לחבק, כמו שרוני המליצה, או להדוף, או לפחות להסתכל עליה בעין בקורתית?
עו"ד אברמי וול: "הנושא של ה-ESG הוא נושא מורכב, יש לו הרבה זוויות. ישנה זווית אחת שעוסקת בשאלה האם משקיעים רשאים להפעיל שיקולים כאלה, ובעיניי, אם אני רשאי להחליט לקנות נעליים רק מחברה שמקפידה על תנאי ייצור הוגנים, אז זה הגיוני שאני גם אוכל להחליט להשקיע במניות רק של חברות מן הסוג הזה; אבל שאלה מהותית לדעתי נובעת מהשאלה האם אנחנו רוצים בכלים כאלה או אחרים, רגולטוריים, משפטיים, לכוון חברות לעסוק בדרך הזו. בין אם על ידי כך שאנחנו נגרום לדירקטוריונים לשקול שיקולים כאלה כשיקולי חובה, ובין אם על ידי זה שמשקיעים יאמצו כללים כאלה ולכן גם את הפנסיה שלי ישקיעו בתחומים כאלה בלי לשאול אותי. וגם כאן אני חושב שאפשר לעשות לנו לפעמים חיים קלים, כי בחלק גדול מהמקרים אין דילמה. כולם מבינים שצריך לשמור חוק. הרבה פעמים אימוץ מדיניות חברתית בתאגיד עוזרת גם מבחינת היחסים עם העובדים, הספקים והלקוחות, ולכן הקונפליקט בין השיקולים האלה לבין ה-ESG לא קיים.
"אבל השאלה הקשה באמת עולה כאשר הקונפליקט הזה מתעורר ויש מקרים שהוא מתעורר. אתן שתי דוגמאות. קודם כל, כולנו יודעים שעדיף להיות מונופול כדי להרוויח הרבה, ובוא נניח שאנחנו נמצאים בסביבה מונופוליסטית שדיני ההגבלים לא יתערבו בה, האם הדירקטוריון צריך לוותר על עמדות מונופוליסטיות שהוא לא חייב לוותר עליהן, לטובת החברה, במחירים של פגיעה בבעלי המניות שלו? אני לא בטוח כמה מאיתנו היו תומכים בצעד כזה.
או דוגמה נוספת, שהיא נשמעת קצת דמיונית, אבל היא מופיעה בכללי ההצבעה של ה-ISS מלפני זמן קצר, והיא בחירה בדירקטוריונים לא על בסיס של כישורים בהכרח, אלא על בסיס גיוון גזעי ולפי מגזרים שונים. בנושא הזה, לפני קצת יותר מעשר שנים, היה דיון בישראל שבעקבותיו הוחלט לחייב דירקטוריונים למנות גם דירקטור בן המין השני, שזה היה אז שם קוד לנשים. היו הרבה דיונים האם הייצוג צריך להיות לפי חלקן היחסי באוכלוסייה, ואפילו הועלה ברצינות הדיון האם חרדים אמורים להיות מיוצגים בדירקטוריונים כפי שיעורם היחסי באוכלוסייה. עכשיו, אם מסתכלים על מה שקורה בעולם, כשאנשים שעד לא מזמן היו סמל הקפיטליזם מדברים בטון סוציאליסטי, אם מסתכלים על מה שקורה בארה"ב זה מאד ברור שהמגמה היא כאן, היא כאן בכל הכוח והיא כאן להישאר, אבל גם לי יש סימני שאלה האם בכל המקרים האלה באמת מדובר במגמה אמיתית.
קודם כל, יש את אותם מחקרים שמראים שחברות מדברות על דבר אחד, אבל עושות דבר שני. ישנן אפילו טענות שאומרות שזו הדרך של דירקטוריונים להתגונן בפני אקטיביזם, כי במקום לנהל את המאבק בשאלות של איך אני מגדיר את התשואה ואת הרווחיות, עדיף לי לקחת את הדיון למקומות אחרים, אני אתרום לקהילה וכדומה. ולכן, אני חושב שצריך לחשוב על זה בזהירות. רוני עמדה על סעיף 11 לחוק החברות, והיכולת וההיתר לשקול שיקולים של החברה האנושית והעובדים במסגרת שיקולי השאת הרווח, אבל אני חושב שמעניין לא פחות החלק השני של הסעיף, כי החלק השני של הסעיף שגם הוא נחקק אז אומר ככה: 'כמו כן, רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התמורה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון'.
כשחוק החברות חוקק, המקבילה ל-ESG היה הפילנתרופיה התאגידית. גם אז היו כאלה שחשבו שתאגידים צריכים לתרום. היו כאלה כמו יאיר, שחשבו שבעלי המניות יעשו מה שהם רוצים עם כספם שלהם ולא התאגיד יתרום עבורם, והפשרה שהמחוקק בחר אומרת שהסכום צריך להיות סביר וצריכה להיות לו מטרה ראויה, וההסברים אז היו שזה צריך להיות משהו שהוא בקונצנזוס, ואולי הכי חשוב זה שההסמכה של זה צריכה להיקבע בתקנון, קרי, זאת לא צריכה להיות החלטה של הדירקטוריון, אלא של בעלי המניות עצמם".
המשקיעים הגלובליים מצביעים ברגליים
עו"ד ענת פילצר סומך: "אני רוצה לעבור לרונית הראל בן זאב. איך גוף דירוג מסוגל להתמודד עם העמימות והמורכבות של מושג כמו ESG, שהוא כל כך רב-פנים, באופן שבו יכולה להיות גם שונות פנימית בתוך אותו תאגיד? למשל, תאגיד שמצטיין בהיבטי ממשל תאגידי, אך 'מזייף' בהיבטי סביבה. איך את יכולה לדרג אותו?".
רונית הראל בן זאב: "מעלות הוא חלק מחברה גלובלית. אנחנו מאד מאד חשופים למגמות בחו"ל, באמת באופן יום-יומי. כשאני משווה את הדיון הזה לדיונים שאני משתתפת בהם בנושא הזה בחו"ל, גם באירופה וגם בארה"ב, אז אין שום ספק שהמשקיעים מקדישים הרבה מאד זמן לרעיון הזה. אנחנו רואים את הסכומים שהולכים וגדלים, וב-SMP500, שהוא אחד המדדים המובילים בעולם, בוודאי בשוק האמריקאי אבל גם בשווקים הגלובליים, יש הסטה משמעותית מהשקעה ב-SMP500 ל-SMP500ESG. ורואים גם את התוצאה. אז גם אם לחברה קשה להאמין בחלק מהעקרונות האלה, בסופו של דבר המשקיעים הגלובליים מצביעים ברגליים. אנחנו רואים חברות ישראליות שפונות אלינו בתחום הזה ואולי באמת מציון תצא תורה, אבל בסך הכל, בעולם, ההתייחסות היא מאוד שונה מההתייחסות שיאיר הציג אותה.
"כמו הרבה דברים אחרים, הנושא הזה הוא נושא מורכב. אם אנחנו ניתן את אותם דו"חות כספיים לארבעה אנליסטים, לא בהכרח הערכת השווי של המניה שלהם תהיה אותו דבר. כי כל אחד, יש לו את הזווית שלו ויש הרבה דברים שהם נכסים לא מוחשיים. לכן זה בהחלט גם נכון שיכולות להיות הערכות שונות, גם סביב נושא כמו ESG. אם ניקח את עולם הרכב לדוגמה. אפשר להשקיע ב-BMW, שיש לה ממשל תאגידי מצטיין ורווחיות, אבל המכוניות שלה מזהמות, ואפשר להשקיע בטסלה, שהממשל התאגידי שלה הוא מן הסתם אולי פחות חזק, כי יש מנכ"ל מאד משמעותי בחברה, אך ברור שהמכוניות הן הרבה יותר ידידותיות לסביבה. השאלה היא גם אם אתה משקיע אקוויטי, או אם אתה משקיע חוב.
"אנחנו, בכל נושא דירוג אשראי, נכנסים לפרמטרים של ESG, בהנחה שהם פוגעים באיכות האשראי. כל עוד הם לא פוגעים באיכות האשראי, השיקולים האלה הם לא שיקולים אמיתיים. מצד שני, לאור הדרישה של השוק - וזה מובל ע"י השוק האירופאי והשוק בארה"ב - יש ל-SMP מוצר שנקרא ESG valuation, שמסתכל באופן כללי על כל הפרמטרים ומשקלל אותם, כאשר כל משקיע בסופו של דבר יכול להסתכל על פרמטרים שונים ולקבל בסוף החלטה שונה. אני חושבת שזה מאד נכון שמאפשרים למשקיע להחליט לבחור באיזה רמה של ESG הוא רוצה לנהל את ההשקעות שלו, ועל איזה משלושת הפרמטרים הוא רוצה לשים דגש.
"בנושא של חוק החברות אני לגמרי מסכימה עם רוני. לא בהכרח ההשקעה או הרווחיות הרבעונית היא הרווחיות שדירקטורים או משקיעים מסתכלים עליה. אם אנחנו מסתכלים על ESG אנחנו חושבים שזה נושא מאד משמעותי בניהול השקעות לטווח ארוך ולכן להערכתנו אין כל סתירה בין השאת רווחים לחברה לבין ניהול על-פי עקרונות של ESG, ואנחנו גם רואים את זה גם במחקרים. חברות שמתנהלות לפי שיקולים של ESG, ניהול הסיכונים שלהם הוא יותר טוב, האסטרטגיה ארוכת הטווח שלהם טובה יותר וגם הקיימות מנוהלת בצורה הרבה יותר נכונה".
עו"ד ענת פילצר סומך: "אני חוזרת שוב לסעיף 11 לחוק החברות. אם שטראוס חושבת שהמחאה החברתית צריכה להוביל אותה, ברמת החוסן של המותג, להוריד את מחיר הקוטג', זה אומר שהיא מסתכלת על זה כשיווק ולא כעל ESG. זה אולי ענין של טרמינולוגיה, אבל יש פה כלל הכרעה מאד-מאד חשוב לדיונים בדירקטוריון".
רונית הראל בן זאב: "SMP הייתה אחת מ-200 החברות שחתמו על העצומה שהוזכרה קודם ואני באופן אישי יכולה להעיד שההתנהלות של החברה במהלך השנה היתה שונה. מן הסתם ייקח עוד רבה זמן להטמיע תהליכים".
ESG - מכלול של ניהול סיכונים של חברה
עו"ד ענת פילצר סומך: "שאלה אחרונה לשרה. הצהרת שאתם עומדים לצאת במתווה וולונטרי של ESG לחברות הגדולות. שתי שאלות. א. האם אתם חושבים שנכון ליישם זאת במהלך משבר הקורונה, שכבר פגע קשות בחלק גדול מהחברות? ב. האם אתם שוקלים להעניק גזרים, כך שאם חברה תאמץ גילוי ועקרונות של ESG, רשות ניירות ערך תצ'פר אותה בכל מיני מישורים אחרים כדי לעודד את המגמה?"
עו"ד שרה קנדלר: "קודם כל אני חייבת לציין, שאני רואה ESG בצורה הרבה יותר רחבה. זאת אומרת, לא רק בנושאים של סביבה, זכויות עובדים וייצוג נשים. אני חושבת שזה מכלול של ניהול סיכונים של חברה. זאת אומרת, זה מביא את החברה לנהל החלטות נכונות יותר, לניהול תקין בכל הרמות, ולכן אני חושבת שחברה שבוחנת סיכוני ESG היא גם תתנהל בצורה יותר טובה. ולטווח הארוך ,אני חושבת שזה יביא אותה למקומות טובים יותר וגם מבחינה כלכלית ותשואה כמובן. עכשיו, לגבי המתווה שלנו, אז הקורונה היא פה, היא עובדה, וגם קיבלנו כמה התייחסויות בעניין, אבל היות ואנחנו מדברים על טווח ארוך, אנחנו לא חושבים שזה משהו שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. לגבי גזרים, אז זה נושא שאנחנו עדיין דנים בו. אבל אם אנחנו באמת רוצים לתת תמריצים, כנראה נצטרך לעשות את זה בתיקוני חקיקה, וזה כנראה לא יקרה בזמן הקרוב. אנחנו כן חושבים על תמריצים מסוגים שונים, זה עדיין לא משהו שאני יכולה להצהיר עליו, אבל זה במחשבה".
עו"ד ענת פילצר סומך: "תודה לכל מי שהשתתף ברב-שיח, גם מקרוב וגם מרחוק. בריאות לכולם ואיתנות פיננסית".
רונית הראל בן זאב - מנכ"ל חברת דירוג האשראי S&P מעלות מאז בשנת 2011. לפני כן כיהנה במשך כ-15 שנה כסמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בעלת תואר ראשון בכלכלה ובמינהל עסקים ובעלת תואר שני במינהל עסקים (התמחות במימון) מאוניברסיטת תל-אביב. מרצה בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב במסגרת לימודי MBA ובעבר שימשה כמרצה בבית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה.
עו"ד אברמי וול - שותף בכיר בפירמת עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. מתמחה בדיני חברות, ניירות ערך, מיזוגים ורכישות. בעבר שימש כיועץ משפטי ראשי של קונצרן כלל (באותה עת הקונצרן הגדול במשק). היה חבר בוועדת גולדשמידט לבחינת אופן השקעת גופים מוסדיים בהלוואות מותאמות. בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מרצה בקורס למיזוגים ורכישות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב.
עו"ד רוני טלמור - ראש אשכול תאגידים ושוק ההון במחלקה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי).
יאיר לפידות - מנכ"ל משותף ומנהל השקעות ראשי משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. שימש במשך 13 שנים כמנכ"ל חברת הייעוץ נשיונל קונסלטנטס בע"מ (.N.C) מקבוצת בנק לאומי לישראל בע"מ, שהיוותה גורם אנליטי מוביל בשוק ההון בישראל. בשנת 2004 הקים את ילין לפידות. רואה חשבון, משפטן ומוסמך בכלכלה ומינהל עסקים. מחבר הספר "הערכת שווי חברות" ומרצה במוסדות אקדמיים.
עו"ד ענת פילצר סומך - יועצת משפטית לאיגוד החברות הציבוריות. עומדת בראש משרד פילצר-סומך, עורכי דין; מומחית בייעוץ לתאגידים, לדירקטוריונים ולנושאי משרה בארץ ובחו"ל, בדיני תאגידים וני"ע, מיזוגים ורכישות. יו"רית ודירקטורית בחברות ציבוריות ופרטיות. בעלת תואר שני במשפטים-מינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א. מנהלת אקדמית ומרצה בכירה בקורסי דירקטורים במי"ל. מרצה במוסדות שונים. חברה בוועדת תאגידים ובוועדת ניירות ערך של לשכת עורכי הדין.
עו"ד שרה קנדלר - מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך. בעבר שימשה כיועצת המשפטית של המחלקה לרישוי ופיקוח על יועצי השקעות ומנהלי תיקי השקעות ברשות. בשנת 2008, עם הקמת מחלקת השקעות, מונתה ליועצת בכירה למנהל המחלקה ואחר כך לסגנית מנהל המחלקה. במסגרת תפקידיה השונים ברשות, הייתה שותפה והובילה פרויקטים שונים, בעיקר בתחום ההסדרה והחקיקה. בעלת תואר ראשון במשפטים (LLB) מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במשפטים (LLM) מהאוניברסיטה העברית.
