"המשבר הנוכחי פשוט לא מנוהל - יש לקבוע מגבלה תקציבית ולקדם רפורמות והשקעות בתשתית"
ירום אריאב, מנכ"ל האוצר לשעבר, יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריו בנגב
"גם במשבר של 2008, הייתה תחושת שהשמיים נופלים. זה היה אמיתי מאוד ומאוד מפחיד, אך זה היה במהותו משבר פיננסי. נכנסו אליו בתנאים נוחים במובן הזה שהיה לנו איזון תקציבי ב-2007 ומערכת הבנקים שלנו הייתה יציבה. לעומת זאת, הפעם אנחנו במשבר שונה לחלוטין. קודם כל מבחינת הדיאגנוזה, אנחנו במשבר ריאלי. אנחנו במשבר שהתחיל בצד ההיצע, כאשר ענפים שלמים אמרו לעובדים שלהם להישאר בבית, והוא מתגלגל לצד הביקוש, כאשר כל אחד מהמרכיבים של הביקוש נסוגים, או צפויים לסגת. כך שאנחנו נמצאים במיתון ריאלי. מבחינת תנאי הפתיחה, אנחנו ביחס חוב-תוצר מאד נמוך, שזה באמת עוזר לנו, אנחנו בריבית נמוכה, אנחנו ברזרבות מאד גדולות של מט"ח בבנק ישראל.
"השוני המהותי הוא בהתנהלות, כי המשבר הנוכחי פשוט לא מנוהל. המדיניות הממשלתית היא טלאי על גבי טלאי. בעוד שבמשבר הקודם היה לנו צוות מקצועי מאוד חזק - אני הייתי מנכ"ל האוצר, אבל היו לידי ממונה על התקציבים, חשב כללי ומנהל שוק ההון, אנשים מרכזיים שניהלו את זה בשיתוף עם בנק ישראל שבראשו ישב אז פרופ' סטנלי פישר. נוצר אמון בין הציבור לבין המערכת הפוליטית והדרג המקצועי. הדרג הפוליטי שמע את הדרג המקצועי וכיבד אותו. לא תמיד הוא קיבל את דעתו, אבל הוא נתן לו להתבטא בלי מורא, מה שהיום לא קיים. הביטוי הכי קיצוני לדבר הזה, והוא מזעזע, שאין תקציב. לא רק שאין תקציב, אלא ברור לכל אזרח מאזרחי המדינה שהתקציב נלקח כבן ערובה לפתרון בעיות פוליטיות. זה פוגע מאוד באמון הציבור, שהוא קריטי במשבר מהסוג הזה. הציבור מבין שהצמרת הכלכלית והמערכת הפוליטית לא עובדים לטובת האזרחים, אלא עובדים לטובת האינטרסים שלהם.
"זו טעות שמציבים את הבריאות מול הכלכלה. הם קשורים אחד בשני. זה לא יכול ללכת בלי התאמה בין האחד לשני. האינטרס הכלכלי העליון זה שליטה על המגפה. העניין הזה של האקורדיון, שפותחים וסוגרים, הוא הרסני לכלכלה ומייצר אי-וודאות אדירה.
"אז מה צריך לעשות? א. תמריצים נכונים בשוק העבודה. החל"ת בזמנו באמת עזר, היום התמריצים הם תמריצים שליליים להיכנס לשוק העבודה, גם מנקודת ראות המעביד וגם מנקודת ראות העובד. ב. לקבוע איזושהי מגבלה תקציבית, גם אם היא מורחבת בגלל כל מה שקשור בקורונה. זה ימנע צעדים מהסוג של 'מענק לכל אזרח', שהיום ברור לכולם שזה פשוט היה בזבוז כסף לא נכון - גם מבחינה מוסרית, גם מבחינה כלכלית וגם בעיתוי שלו - ויש סכנה שבלי מגבלה תקציבית עוד ייתנו דברים כאלה נוספים. ג. פרויקטים תשתיתיים עם הרשויות שיודעות לנצל תקציבים, אבל צריך לעשות את זה בעיתוי הנכון. לעשות את זה כרגע, כאשר המגפה משתוללת, אני חושב שזה יהיה פשוט בזבוז של כסף. צריך לעשות את זה בעיתוי שבאמת יוכל להגדיל את הביקושים. ד. צריך להתרכז בשלוש-ארבע רפורמות, מגה רפורמות, כשאחת מהם היא בתחום החינוך. הגיע הזמן לעשות פה משהו מאד משמעותי כפתרון לפריון לטווח הארוך, כולל ניצול מה שכבר נעשה, כמו מעבר לכיתות קטנות ולמידה מרחוק. כמו כן, כל הנושא הכשרה מקצועית, שבו מתבקשת רפורמה מאוד-מאוד גדולה, וגם מערכת המס. אני חושב שהגיע הזמן לעשות שינוי גדול במערכת המס, שגם תפשט את המערכת וגם תבטל פטורים. אני חושב שאלה הדברים המרכזיים שצריכים לבוא עם אותה תוכנית כלכלית שבמרכזה תקציב 2021. צריך לעשות את הדבר הזה כמה שיותר מהר וזה ייתן איזושהי וודאות על רקע אי-הוודאות הכללית שקיימת".
"צריך לראות בבורסה מנוע צמיחה. לצערנו, שום שר אוצר בעשור האחרון לא ראה בבורסה את התפקיד החיוני שהיא יכולה למלא"
צבי סטפק, ממייסדי ובעלי מיטב דש בית השקעות
"יש ניהול כאוטי של המשבר ומדינת ישראל התגלתה במערומיה. לא 'אומת סטארט-אפ', שכל כך היינו גאים בה. כל התשתיות התגלו במלוא ערוותן. עכשיו, התוצאה היא שיש 22% מובטלים במובן הרחב, חלקם חל"תניקים, שעודדו אותם לשבת בבית, כי נתנו להם אפשרות עד יוני שנה הבאה לשבת ולקבל פחות או יותר את המשכורת.
"מה שצריך לעשות על הרקע הזה זה שורה של צעדים לטווח הקצר. קודם כל, לתת פיצוי יותר נדיב, למרות הגירעון, לענפים שנפגעו קשה ולאנשים שנפגעו מאוד קשה - הצעירים, שהרבה מאד מהם עובדים בענף ההסעדה וענפים מהסוג הזה ; הנשים, כי היד הקלה על ההדק של המעסיקים מכוונת קודם כל לנשים, לצערנו ; וכמובן העצמאים והעסקים הקטנים. למרות הגירעון ולמרות כל האילוצים המוכרים, המדינה הייתה צריכה לתת הרבה יותר. נכון, זה יעלה את היחס חוב-תוצר, ויהיו לזה כל מיני אפקטים עתידיים, אבל פשוט אין ברירה.
"שנית, הסבה מקצועית. עולם התעסוקה, עם קשר ובלי קשר לקורונה, הולך לעבור שינויים דרמטיים בשנים הבאות, ובמקום עודפים של עורכי דין נצטרך מהנדסים ונצטרך בעלי מקצועות אחרים. זו הזדמנות עכשיו להכשיר אותם וגם לתת לצעירים אפשרות ללמוד באוניברסיטאות לימודים אקדמאיים, עם מימון, חלקי כמובן, של המדינה.
"יש כמובן את סוגיית התקציב שכבר דיברו עליה בהרחבה. אני חושב שדווקא הגופים הרגולטוריים, קרי רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך ובנק ישראל, פעלו בסך הכל נכון. בנק ישראל פעל נכון, אבל אני לא מספיק שומע את הקול של הנגיד בנושא התקציב. הוא אמנם התייחס לזה, כולל היום, אבל זה מתחת לרדאר. אני חושב שעל בנק ישראל, בתור היועץ הכלכלי של הממשלה, מוטלת החובה לצאת בפומבי ובקול גדול, לא בצורה חרישית בחדרי חדרים, לצאת לציבור ולומר את אמירתו: 'חייב להיות תקציב כמו כל שנה'. אין סיבה שבגלל אילוצים כאלה או אחרים, או סיבות פוליטיות או אישיות, אנחנו ניקלע למצב שבו אנחנו, כפי שאמר פרופ' ליידרמן, נאבד את היתרון התחרותי שלנו וייקח לנו עוד חצי שנה להתחיל לחזור בכלל לעצמנו. אם הוא לא יעשה את זה, אז הוא יהיה שותף לכישלון, לצערי.
"לגבי צעדים לטווח ארוך, אז צריך לנהל את המשבר הזה וכולם יודעים מה צריך לעשות. קודם כל, תשתיות פיזיות. אנחנו בפיגור של כ-100 מיליארד שקל כדי להגיע לרמה שוות משקל למדינות ה-OECD. תשתיות פיזיות זה אומר הרבה דברים, זה אומר גם אנרגיה, כולל אנרגיה מתחדשת, תחבורה ציבורית וכדומה.
שנית, תשתיות אנושיות. פשוט בושה מה שקורה במשרד החינוך. אני חושב שהגיע הזמן לעשות מהלך מאד גדול, כי צריך לשנות את המשרד הזה מא' עד ת'.
מס רווחי הון. מס רווחי הון היום הוא 25% אפקטיבי, כי אין אינפלציה. מצד שני, יש מס נומינאלי של 15%. צריך להשוות אותם ולקבוע שהמס הוא 15%, נקודה. וגם להוריד את המס על דיבידנדים. אם מתייחסים לבורסה כמנוע צמיחה, ואנחנו מדברים פה על מנועי צמיחה, אז צריך להתייחס לזה ולעשות את המהלכים המתבקשים בעניין הזה. לצערנו, שום שר אוצר בעשור האחרון לא ראה בבורסה את התפקיד החיוני שהיא יכולה למלא. אני לא מדבר עכשיו על אדם אחד או משקיע מוסדי אחד שקונה שמוכר. זה לא מעניין. זה השוק המשני. אני מדבר עכשיו על גיוסי הון. יש דרך לעודד את זה. אנחנו יודעים שלהיות חברה ציבורית כרוך גם בחסרונות, אז כנגד החסרונות צריך לתת פתרונות שיגרמו לחברות גדולות להפוך לציבוריות".
"מנוע הצמיחה העיקרי צריך להיות השקעה בבינוי ובתשתיות"
ג'קי כהן, מנהל האגף העסקי בבנק הפועלים
"אנחנו מודעים להשלכות הכלכליות של המשבר הזה, אבל יש לא מעט תחומים שאנחנו רואים שיודעים לעשות, ואולי אפילו ביתר שאת, בתקופה הזאת. ראינו את ענף הנדל"ן שפעל כמעט בתפוקה מלאה גם בימי הסגר. מבחינתנו, זה ענף שהוא מנוע צמיחה תמידי של המשק, ובשנים האחרונות הוא היה מאד משמעותי. אני חייב להגיד שבחצי שנה-שמונה חודשים האחרונים, אישרנו מימונים של לא מעט פרויקטים מאוד גדולים. אם זה פרויקטים של מחיר למשתכן, אני מדבר על כמויות של אלפי יחידות דיור, אם זה פרויקטים בתחום התשתיות. רק לאחרונה פרסמנו שאנחנו מובילים סינדיקציה של הרחבת הרכבת הקלה בירושלים, פרויקט של למעלה מחמישה מיליארד שקלים. כמובן, שאנחנו לא עושים את זה לבד, יש לנו שותפים, אבל מבחינתנו זה מנוע צמיחה. ברור היכן נכון להשקיע בזמנים של מיתון, והממשלה - אני חייב להגיד לזכותה, מעבר לכל העניינים הפוליטיים - הגבירה בשנים האחרונות את קצב הוצאת המכרזים. למשל, הרכבת הקלה בגוש דן, שהקו האדום שלה כבר נמצא בעיצומו של תהליך הביצוע, ויש כרגע עוד שני מכרזים על הפרק של הקו סגול והקו ירוק. מן הסתם כל הבנקים רואים את עצמם ככאלה שרוצים לממן פרויקטים בתחום התשתיות - תחנות כוח, שחברת החשמל מפריטה, כל נושא התחבורה הציבורית, מכרזים על אשכולות תחבורה ציבוריים ועוד. יש הרבה מאד פרויקטים בצנרת הממשלתית. למעשה, יש פרויקטים בהיקף של מעל 100 מיליארד שקלים לעשר שנים הקרובות. ועוד לא דיברנו על כל קידוחי הגז שנמצאים כרגע על הפרק - 'לוויתן', שכבר סיים את השלב העיקרי שלו, וקידוחי 'כריש' ו'תנין'. יש הרבה מאוד דברים בצנרת והם חלק ממנוע הצמיחה של המשק. חשוב מאד שלא נזנח את הדברים הבסיסיים של הכלכלה. זה מנוע צמיחה משמעותי. הוא היה קודם וכמובן שעכשיו הוא אפילו מקבל משנה תוקף. אנחנו, כבנק שמוביל את המערכת בכלל ובאופן ספציפי בנושא הזה, חושבים שזה נכון גם למערכת הבנקאית להיות שם וגם כמובן למשק.
"המשק הישראלי הוכיח במשך שנים וגם בחודשים האחרונים, שברגע שמשתחררת משקולת הוא מאד גמיש. היכולת שלנו לחזור למצב שהוא מצב נורמלי, נקרא לזה, היא יחסית מהירה. יש לנו משק עם יכולת כלכלית מאוד מרשימה, ולכן, למרות שהמצב הוא לא פשוט, אנחנו בהחלט שומרים על אופטימיות זהירה ומעריכים שעם חזרה למצב נורמלי, המשק ידע להחזיר את עצמו, יחסית במהירות, לנקודה טובה יותר".
"הריבית הנמוכה היא מנוע הצמיחה של שוק ההון"
גת מגידו, סמנכ"לית פסגות, מנהלת השקעות ראשית גמל ופנסיה
"יש תופעה, שאפשר לומר שהיא קצת מפתיעה, בבורסה - הנפקות של חברות טכנולוגיה, כולל בעולמות של אנרגיה ירוקה. בהמשך למגמה בשוק האמריקאי, בישראל החל תופעה של הנפקת חברות שמפתחות טכנולוגיות ישראליות, שיכולות להתפתח ולהיות טכנולוגיות פורצות דרך, עם מוצרים שלא תלויים בכלכלה הישראלית. השוק שלהן הוא שוק גלובלי והן משחקות בדיוק בתחומים שקיבלו רוח גבית ממשבר הקורונה.
"אז צריך לחלק את המצב לשניים, כדי לא להיות פופוליסטים. יש חברות שנפגעו מהמשבר, אבל יש חברות שהמשבר גרם להן לצמיחה ותומך בעסקים שלהן. הדוגמה הכי קלאסית אלה הן ZOOM, WIX ו-Pfizer וכדומה. הן קיבלו רוח גבית מאוד חזקה בגלל משבר הקורונה, אך גם מהעלאת המודעות למשבר האקלים ולתופעות שהוא מביא איתו, והן לא ייעלמו אחרי שמשבר הקורונה יחלוף. קרה כאן משהו. הישראלים נכונים לגיוון הזה של תיק ההשקעות המקומי שלהם, שלא יהיה רק מוטה פיננסים, נדל"ן ואנרגיה, אלא גם יכלול את העולמות האלה.
"הורדת המס על רווחי ההון היא פעולה מבורכת ונדרשת. אומרים לנו שאנחנו מדברים מפוזיציה, אבל זה פשוט נכון כלכלית. לגבי הבורסה שלנו. כשאני מסתכלת בכובע של מוסדי, שמשקיע בשוקי חו"ל אבל גם בשוק המקומי, אחד הדברים שהבורסה שלנו סובלת מהם הוא חוסר נזילות. עם זאת, לא נכון שחברות קטנות מידי ילכו לנתיב הציבורי, כי הן מאד מהר תגלינה שהשוק הזה לא כל כך יודע להתמודד טוב עם חברות קטנות. גם המוסדיים הגדולים לא יכולים לשים, בסופו של דבר, השקעות משמעותיות בתוך החברות האלה. אני דווקא מדברת יותר על חברות שהם סוג של mid, חברות בשלבי הביניים שכן יש להן מוצר, או לפחות מוצר בפיתוח מתקדם, בשווקים או עם טכנולוגיה שהיא משבשת. אלה הדברים שאנחנו מחפשים ויש לא מעט הזדמנויות.
"אם מדברים על מנועי צמיחה, בסופו של דבר מנוע הצמיחה החזק ביותר ב-2020, בוודאי ב-2021, הוא הריבית. אי אפשר להילחם בתופעה הזו, אבל ריבית אפס, כשהאלטרנטיבות הן כל כך נמוכות, היא בעצם מנוע הצמיחה של שוק ההון".
