"חברות דירוג האשראי בוחנות את העלייה בהיקף החוב הישראלי, אבל הן רואות תרחישים דומים גם ברוב מדינות העולם. בתרחיש פסימי נגיע ל-90% יחס חוב-תוצר, ותחזית הגירעון שלנו צפויה לחזור רק בשנת 2023 לרמות סבירות. תחזית הצמיחה הגלובלית כפופה לצד הבריאותי. בהשוואה בינ"ל, אנחנו במקום טוב באמצע עם שיעור התכווצות של כ-6% ב-2020 וצפי לצמיחה של 4.9% במהלך שנת 2021", כך אמר ערן יעקב, מנהל רשות המיסים ומ"מ מנכ"ל משרד האוצר, בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שנערכה בשיתוף בנק הפועלים ומשרד עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.
לדברי ערן יעקב, "בשוק ההון אנחנו רואים פערי תשואות בין השוק הישראלי לשווקים בחו"ל, לצד עלייה משמעותית במחזורי המסחר, שלא הובילה דווקא לעלייה בגבייה ממיסים. יש חברות, לא מעטות, גם חברות היי-טק, שצמחו אפילו בצורה משמעותית בהכנסות במהלך המשבר, אבל שוק העבודה סובל מאד, ואנחנו רואים את הפגיעה בעיקר בעובדים ללא השכלה אקדמאית. אנחנו מקווים שנוכל לחזור לשיעור אבטלה סביר, של מתחת ל-10% בעתיד הקרוב".
ביחס לתקציב אמר יעקב כי: "אנחנו אופטימיים, כי הכנסות המדינה ממיסים לא נפגעו בצורה כל כך משמעותית. הופתענו לטובה. ביחס לתקציב, אנחנו עובדים על תקציב 2021, עובדים בצורה מאד רצינית גם על הרפורמות בחוק ההסדרים, שיהיו מהגדולות שהיו בשנים האחרונות, אבל יש החלטות שלא תלויות בדרג המקצועי. אני לא רואה את זה קורה עד סוף השנה. יש לתהליכים את הזמן שלהם. אין משמעות לתקציב בלי תוכנית כלכלית, ואנחנו חייבים תוכנית חדשה".
בהתייחסו לשוק ההון אמר יעקב, כי בניגוד לארה"ב או לסין, בישראל הבורסה משקפת, פחות או יותר, את התהליכים הכלכליים.
הוא הציג ניתוח של רשות המיסים ולפיו, בחודשים מרץ- אפריל, החברות שנפגעו ביותר היו החברות הקטנות, אלה עם המחזורים הקטנים של עד 300,000 שקלים, שהן כמעט 70% מהעסקים במדינת ישראל. לדבריו, הם אלה שנפגעו ראשונים, אבל הם גם אלה שהתאוששו ראשונים, בחודשים יולי-אוגוסט. זאת בשונה מהחברות הגדולות שהפגיעה בהן יותר איטית, אבל גם ההתאוששות שלהם היא קצת יותר איטית.
"החל"ת הוכיח את עצמו בייצוב השוק"
מ"מ מנכ"ל האוצר אמר בוועידה, כי חלק גדול מרשת הביטחון הכלכלית שהובנתה ע"י הממשלה והאוצר, מאפשרת למשק להמשיך להתמודד עם המשבר בצורה טובה. לדבריו, הדבר שמעסיק את מרבית הכלכלנים הוא באיזה מקום אנחנו נמצאים בתמונת הגירעון והחוב. "בהסתכלות לגבי היחס חוב-תוצר שאנחנו צופים, מדינת ישראל נכנסה למשבר הזה במצב מאד טוב של 59%-60% חוב-תוצר. מאז אנחנו במצב שהולך ומידרדר, אבל אנחנו לא מאד שונים מהעולם וחברות הדירוג, שהגיעו לפה ועוד יגיעו, מבינות זאת. בתרחיש אופטימי אנחנו נגיע עד 2023 ל-82% יחס חוב-תוצר ובתרחיש פחות אופטימי גם ל-90%. זה מאד תלוי במהירות שבה נשיג את החיסון, כי כרגע אנחנו מתנהגים בצורת אקורדיון של הסגרים ושל הכלכלה שמלווה אותה בעקבות הדבר הזה.
"גם בתחזית הגירעון שלנו, אנחנו רואים שעדיין מדינת ישראל, בהשוואה לשאר המדינות, נמצאת סך הכל במקום טוב בעולם של צמיחה שלילית ב-2020", הוסיף ערן יעקב. "אני חושב שזה בשורה מאד טובה לכלכלה הישראלית. כשמסתכלים על 2021, שבה רוב המדינות צופות שהן כבר יהיו בתהליך של צמיחה, גם כאן ישראל נמצאת במקום טוב באמצע. אגב, גם בעולם של ההכנסות הדבר בא לידי ביטוי. כשאנחנו רואים את ההכנסות, בוודאי ובוודאי בחודשים האחרונים, אנחנו רואים שמייד אחרי מרץ-אפריל יש עלייה מתמדת בהכנסות והן אפילו גבוהות יותר, או לפחות כמו, ההכנסות טרום המשבר, ב-2019, ואני חושב שזו בשורה טובה. מכל מקום, האתגר הכי משמעותי שלנו הוא להחזיר את שוק העבודה לקדמותו. אם מסתכלים לכיוון 2021, אנחנו מדברים על בין 8.7% ל-11.6% שיעורי אבטלה, וכמובן זה מאד תלוי מתי יגיע החיסון או התרופה ומתי יהיה אפשרות למשק לחזור למצב של עסקים כרגיל".
לדבריו, החל"ת הוכיח את עצמו בצורה מאד טובה. הוא ייצב את השוק ואפשר לחברות לאזן את עצמן, אבל תהליך החזרה הולך ונהיה קשה וקשה יותר ככל שהזמן עובר. "זה אתגר שילווה אותנו עוד הרבה זמן והוא יהיה האתגר הבא לדעתי של המשק הישראלי", העריך ערן יעקב. "בשיא הגענו למיליון וחצי אנשים שלא היו בתוך שוק העבודה. אלה מספרים לא קטנים למשק הישראלי, וגם כרגע אנחנו במספרים לא קטנים, כי אנחנו בתהליך של אחרי סגר. מי נפגע מהדבר הזה? כשבדקו את זה בארה"ב ראו שהנפגעים המשמעותיים הם אלה שבשכר היותר נמוך. זה אומר שחלקם מגיעים מהר יותר לאבטלה ולרובם גם הרבה יותר קשה לחזור. כשאנחנו עושים השוואה למדינת ישראל, הפרמטר היותר רלוונטי זה עניין ההשכלה. אנחנו רואים שבעלי ההשכלה הגבוהה נפגעו פחות וחוזרים יותר מהר לשוק העבודה. הפגיעה היא באותם אנשים שהם היותר מוחלשים, עם השכר היותר נמוך, עם ההשכלה הנמוכה יותר. יש סקטורים שלמים שלא נפגעו. חברות ההיי-טק, למשל, שהפגיעה בהן הייתה פחותה עד לא קיימת. חלקן גם אפילו צמחו. חברות המזון צמחו".
"רשות המיסים הפכה להיות רשות המענקים"
בהתייחסו לתפקוד רשות המיסים במשבר, אמר יעקב כי היא הפכה להיות "רשות המענקים בישראל". "טרום המשבר היינו בהכנסות מאוד יפות של 317.4 מיליארד שקלים. לאחר משבר, אנחנו כבר במעל 20 מיליארד שקלים פער לעומת פריסת התחזית שאליה שאפנו טרום המשבר. זה אמנם נראה הרבה, אבל צריך לזכור שבהשוואה לפגיעת המשבר והצפי של הכלכלן הראשי ושל כל גופי המחקר האחרים היה שאנחנו ניפגע הרבה יותר בהכנסות. לשמחתי, נפגענו הרבה פחות ממה שחשבו ורשות המיסים הצליחה להביא גם הכנסות מאד משמעותיות. אמנם מדובר בפגיעה משמעותית, אבל כזו שאפשרת עדיין להתמודד עימה.
"לעניין המענקים, רשות המיסים חילקה כ-19 מיליארד שקלים. מדובר בסדרי גודל מאוד-מאוד גדולים והדבר הזה אפשר, גם לעצמאים וגם לחברות היותר גדולות, להמשיך את עסקיהם ולאפשר להם המשכיות עסקית על אף המגבלות של משבר הקורונה. שום דבר הוא לא מושלם, אבל זה מאפשר למשק להתמודד טוב".
בסיכום דבריו אמר מנהל רשות המיסים, כי המשבר הזה יכול לשמש גם כהזדמנות וציטט את צ'רצ'יל, שאמר שלא נכון לפספס משבר טוב. "גם אנחנו לא רוצים לפספס משבר טוב ואני מקווה שכך יהיה".
