"הצעדים שהבנק המרכזי יזם תרמו לייצוב הסיטואציה בשוק הפיננסי"
"היה כאן אירוע משולב, מצד אחד אנשים פדו את החסכונות שלהם, ומצד השני למוסדיים היו קשיי נזילות, הצעדים שלנו תרמו לייצוב המצב", כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה בשיתוף בנק הפועלים ומשרד עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.
לדברי פרופ' ירון, "במבט לעתיד, הממשלה צריכה לנהל סדרי עדיפויות וליזום צעדים שיאפשרו השקעה במנועי צמיחה, שישפרו את הפריון לטווח הבינוני והארוך. במקביל עליה לתכנן את דרך חזרת המשק לתוואי פיסקלי בר-קיימא, וכמובן שהתקציב הוא חלק מתהליך זה".
פרופ' ירון פירט את המצב שקדם למשבר הקורונה והסביר, כי יחס החוב-תוצר הנמוך אפשר לממשלה מרחב תמרון מספיק כדי להזרים כספים למשק: "הכלכלה הישראלית נכנסה למשבר הקורונה במצב יחסית טוב. קצב הצמיחה בשנים האחרונות התייצב סביב ה-3%. זה בהחלט היה קצב נאה. היינו בשוק עבודה מאוד הדוק, עם אבטלה נמוכה ושיפור בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. העודף בחשבון השוטף בשנים האחרונות, שמשקף גם את הייצוא וגם את ההשקעות, לצד הירידה של החוב הציבורי, עם יחס חוב-תוצר של 60% במהלך עשר השנים האחרונות, שמשקף גם אחריות פיסקלית, היו מבחינתנו נכסים אסטרטגיים שבאו לידי ביטוי ביכולת שלנו להביא את התקציב לטובת הסיוע לאירוע של הקורונה".
"ליצור מצב ששוק העבודה הוא יותר גמיש"
לדברי הנגיד, בבנק ישראל יש כיום שני תרחישים צופים פני עתיד המתייחסים לכיוון האפשרי שאליו הולכת הכלכלה הישראלית. "יש לנו תרחיש אחד שהוא 'תרחיש שליטה' ויש לנו תרחיש שהוא 'תרחיש שליטה נמוכה'. בשני התרחישים הסגר השני כבר נלקח בחשבון. תרחיש השליטה מדבר על יציאה קצת יותר מהירה מהמשבר. הוא בעצם אומר שלאחר מכן אנחנו לאט-לאט נגדיל את הפעילות, אבל לא בצורה מהותית, ואי שם, לאחר הרבעון הראשון של 2021, החיסונים יתחילו להגיע וקצב הפעילות יגדל והמשק למעשה ימשיך לגדול בצורה הרבה יותר נמרצת במחצית השני של 2021. בתרחיש השליטה הנמוכה, לעומת זאת, קצב היציאה מהסגר הנוכחי הוא ארוך יותר. אבל יותר מכך, גם בשנת 2021 עדיין יש מספר גלי תחלואה, שאולי יכריחו אותנו להיכנס לסגר ובכל מקרה יחייבו הגבלות נוספות על הפעילות.
"במצב שבו אנו נמצאים, ברבעון הרביעי של 2020, ההבדל בין תרחיש שליטה נמוכה ותרחיש שליטה הוא כבר לא גדול", הדגיש הנגיד. "מדובר על התכווצות של 5% או 6.5% בתוצר. ההבדל הגדול בין התרחישים יבוא לידי ביטוי דווקא ב-2021. משום שבתרחיש אחד אנחנו מגיעים לרמת פעילות מוגברת ובשני אנחנו בעצם חוזרים להגבלות, הלוך וחזור. ב-2021, בתרחיש שליטה נמוכה, אנחנו מגיעים לצמיחה רק של אחוז. לעומת זאת, בתרחיש שליטה אנחנו בעצם צומחים בצורה מאוד גבוהה - 6.5%. בכל מקרה, בשני התרחישים אנחנו עדיין רחוקים מהיכן שהיינו אמורים להיות בסוף 2021 אילולא אירוע הקורונה".
בהתייחסו לנתוני האבטלה, קבע הנגיד, כי המספרים הם מאוד גבוהים ל-2020. לדבריו, בתרחיש שליטה, המשק חוזר למספר שהוא עדיין גבוה, 7.8% אבטלה ברבעון אחרון של 2021. לעומת זאת, בתרחיש שליטה נמוכה, רמת האבטלה היא מאוד גבוהה, סביב ה-14%. "אלה הם מספרים מאוד-מאוד גבוהים", ציין הנגיד וקבע, כי "ככל שהעובד או המועסק נמצא בחל"ת, או נפרד מהמעסיק לתקופה ארוכה יותר, זה נהיית אבטלה יותר פרמננטית. יש שחיקה של ההון האנושי והיכולת חזרה לשוק העבודה הולכת וקטנה. ולכן, מעבר לכל נושא ההכשרות, אנחנו צריכים ליצור מצב ששוק העבודה הוא יותר גמיש. כלומר, יכולת החזרה מחל"ת יותר גמישה, לצד הרחבת מודל שימור התעסוקה. מאוד חשוב לנקוט באותם צעדי מדיניות, שיאפשרו חזרה מואצת של כמה שיותר אנשים למעגל העבודה".
גם לגבי הגירעון נגיד הבנק המרכזי הציג שני התרחישים. "הגירעון ב-2020 התייצב אי שם סביב ה-13%. אשר ל-2021, בתרחיש שליטה אנו מדברים על גירעון של 8% ואילו בתרחיש שליטה נמוכה על 11%. זה גם בא לידי ביטוי ביחס חוב-תוצר. כפי שאמרתי, התחלנו בסביבות ה-60% אחוז ואנחנו אמורים להתייצב סביב ה-76% ב-2021. אבל בתרחיש שליטה נמוכה אנחנו כבר ב-83%. יחד עם זאת, צריך לתת פה איזושהי פרספקטיבה בינ"ל. ביחס חוב-תוצר אנחנו עדיין נמצאים, לפחות בתרחיש שליטה, במרכז הטבלה העולמית. זהו אחד האתגרים של כל המשך התוכניות שנבצע - להיות במרכז הטבלה בנושא היחס חוב-תוצר וגם בנושא הגירעון".
אשראי לעסקים קטנים
נגיד הבנק סקר בדבריו בוועידה את פעילות בנק ישראל מאז פרוץ משבר הקורונה והתייחס לשלושה מימדים: המדיניות המוניטרית, תחום הבנקאות והייעוץ הכלכלי לממשלה. "בצד של המדיניות המוניטרית, היה ברור כבר בסוף פברואר שהאירוע הזה הוא אירוע בסדרי גודל אחרים. נוצרה תנועת מלקחיים בו-זמנית: מצד אחד, אנשים פדו את הקרנות בהיקפים חסרי תקדים של 42 מיליארד שקלים והקרנות מייד מכרו אג"ח ממשלתי. מצד שני, למוסדיים היו הפסדים רבים בחו"ל ולכן גם הם מכרו אג"ח ממשלתי והיו צריכים דולרים באופן מיידי. ניצלנו את היתרות הגדולות שלנו דרך עסקאות סוואפ וקודם כל ייצבנו את שוק המט"ח ובמקביל הזרקנו עסקאות ריפו מול המוסדיים, נקרא לזה נזילות שקלית. התחלנו לרכוש אג"ח ממשלתיות ובעצם ייצבנו את שני השווקים הללו באופן מיידי ונחוש. היה פה צורך בפעילות מהירה. חשוב להבין, האירוע הזה החל כאירוע בריאותי, עבר לאירוע כלכלי ויכול היה לעבור לאירוע פיסקלי ולכן היה צריך לעשות את הפעולות האלה בצורה מידית.
"לאחר שהפעולות האלה בוצעו, שאלנו את עצמנו כיצד בצד המוניטרי ובצד הבנקאי אפשר לסייע למשק", הוסיף הנגיד. "התשובה לזה היתה לאפשר אשראי בסביבת ריביות נוחה. וזה בעצם מה שהוועדה המוניטרית וגם הפיקוח על הבנקים עשו במקביל. באמצע מרץ אנחנו נכנסנו לתוכניות של רכישת אג"ח ממשלתיות בהיקף של 50 מיליארד שקלים. כדי לסבר את האוזן, זה בערך פי-שלושה ממה שנעשה פה ב-2008. בנוסף, הורדנו את הריבית ל-0.1% ונתנו הלוואות לבנקים בריבית של 0.1% לשלוש שנים, בתנאי שייתנו אשראי לעסקים קטנים וזעירים, שזה הפלח שהיה לו הכי קשה מבחינת יכולת גיוס האשראי".
בהתייחסו לצד הבנקאות, סקר פרופ' ירון את פעילות הבנק המרכזי והתעכב על הורדת דרישות ההון של מה שנקרא Tier 1 Capital באחוז ועצירת דיבידנדים. "זה מייד אפשר להגדיל את היקפי האשראי", הסביר פרופ' ירון. "הרבה עסקים גדולים ניצלו את מסגרות האשראי הקיימות שלהם, כאשר כבר במרץ האשראי העסקי עלה ב-21 מיליארד שקלים. זה היה היקף מאוד-מאוד גדול. במקביל, אפשרנו הקלות רגולטוריות וחשבונאיות, שאפשרו לבנקים לתת דחיות תשלומים מבלי להגדיר את הלווים כלווים בעייתיים שבגינם צריך להפריש. נכון להיום, אלה שהחלו בדחיות במרץ יסיימו את זה אי שם בינואר 2021. חלקם הגדול כבר סיימו את הדחייה ומשלמים. עדיין אפשר לבקש באותו מתווה את דחיית התשלומים עד סוף דצמבר. מי שיקבל את הדחייה הזו, היא תהיה לשישה חודשים קדימה. יזמנו עוד מספר פעולות בנושא הגבלת צ'קים ומעבר לשירותי בנקאות מרחוק".
"רכישות האג"ח הקונצרני- צעד מוצלח"
הנגיד גם התייחס בדבריו לצעד השנוי במחלוקת של רכישת אג"ח קונצרני. "זה כמובן צעד שלא נעשה פה עד היום", הודה פרופ' ירון. "לא נכנסנו לשוק הזה כי היה בו אי-תפקוד. רצינו להוריד מעט את המרווחים, אבל גם לייצר וודאות. ואכן, מאז שביצענו את זה הוצעו גיוסים בשוק אג"ח הקונצרני בסדרי גודל. נכון להיום היו יותר גיוסים ב-2020 מאשר ב-2019. זה בעצם יצר נקודות אשראי אלטרנטיביות וזו בדיוק הייתה מטרת הצעד הזה ולכן אנחנו רואים בו כרגע כצעד מוצלח".
הנגיד התייחס בדבריו גם להחלטת הריבית האחרונה. "גם פה הגדלנו את ההרחבה הכמותית בעוד 35 מיליארד שקלים. ההיקף הזה כמובן נותן את התמיכה באשראי בסביבה נוחה לעסקים וגם לממשלה. בהמשך נראה איפה אנחנו. אבל היה לנו חשוב כבר לבטא את הוודאות הזאת, היות ויש הרבה אי-וודאויות אחרות. בנוסף, הוספנו עוד נדבך להלוואות לעסקים קטנים בריבית מופחתת של פריים ועוד 1.3%".
הנגיד הזכיר צעד נוסף שעוד לא הופעל על-ידי בנק ישראל - בטוחות מול הבנקים במבנה של בטוחה צפה. "אני חושב שמאוד חשוב, בראייה של שוק ההון, לפתח גם את נושא שוק הריפו ובוודאי שהדברים האלה יאפשרו, עוד פעם, מתן אשראי ואת כל זרימת האשראי. עלות האשראי תעשה בצורה הרבה יותר יעילה ולגופים יהיה מגוון הרבה יותר רחב".
"תקציב הכרחי להחזרת המשק ליציבות"
לדברי פרופ' ירון, בנק ישראל היה מלכתחילה בדעה שהאירוע הקורונה שונה לחלוטין מהמשבר הפיננסי ב-2008 או אירועים ביטחוניים, שבהרבה מהם החשיפה היתה יותר קטנה או שאפשר היה לחכות. "אני חושב שקודם כל היינו בנקודה שחייבים להיכנס פה ולסייע למשק. וכמובן היינו גם מאוד-מאוד מעורבים במספר לא מבוטל של קופסאות. בסוף נוצרה רשת הביטחון. ובכל הנושאים האלה, במספר לא מבוטל של נקודות, אנחנו היינו מעורבים ברמת השורה, שהרבה פעמים בנק ישראל לא נכנס אליה. אני חושב שאנחנו היינו, ואנחנו עדיין, מאוד-מאוד מעורבים בנושא הזה. וכמובן, בכל הניתוחים והערכות של הבריאות וניהול כלכלה. לא תמיד מקבלים את כל הדעות שלנו, אבל אנחנו בהחלט נמצאים, היינו שם ונמצא בעתיד כדי לשקף את הצד הכלכלי".
הנגיד סיים את סקירתו בראייה צופה פני עתיד. "ברור שהמשק והממשלה צריכה פה לנהל את סדרי עדיפויות וליזום צעדים שיאפשרו השקעה במנועי צמיחה ושישפרו את הפריון לטווח ארוך. זה כמובן אתגר מאוד חשוב. אבל יחד עם זה ובמקביל צריך לתכנן את דרך חזרת המשק ליציבות פיסקאלית בת-קיימא וכמובן שהתקציב הוא חלק חשוב מהתהליך העברת התקציב היא חלק חשוב מהתהליך להחזרת המשק ליציבות פיסקאלית".
