"צריך לתת תמריצי מס, כמו שהממשל האמריקאי עשה עם הורדות מס על השקעות ארוכות טווח. זה לא דבר שאסור לדבר עליו. אפשר להוריד את נטל המס על חיסכון ארוך טווח ולהשאיר אותו להשקעות קצרות טווח. אפשר לבטל את המס על דיבידנדים, שלא מחולקים לבעלי השליטה אלא לציבור הרחב, כדי לעודד חלוקת דיבידנדים בחברות ציבוריות. אנחנו צריכים לקחת את ההזדמנות הזאת, וכן לעשות צעדים במישור המיסוי", כך לדברי ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, חיסכון וביטוח, בשיחה "אחד על אחד" עם מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, שהתקיימה בפתיחת הוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, בשיתוף בנק הפועלים ומשרד עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון.
פגשת בכניסה לוועידה את יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, ושוחחתם. ראינו את הפרסומים האחרונים בתקשורת על "קרב הרגולטורים". הכל בסדר?
"הכל בסדר. אנחנו עובדים ביחד. כל אחד עושה את תפקידו והכל בסדר".
"המעורבות שלנו דחפה את מגדל מבחינת התשואה"
נניח ויש לי כסף והחלטתי לקנות חברה. השקעתי בה את כל הוני ואני רוצה להצליח. זה הגיוני שאתה תבוא אליי ותגיד לי שאני לא יכול להתערב בנעשה בחברה? מה קרה לזכות הקניין?
"אני רוצה להסביר את הפילוסופיה של רשות שוק ההון. אנחנו מתייחסים בזהירות רבה ובציות לחוק, ולכן אנחנו מוכנים שכל פעולה שלנו תיבחן ותיבדק על-ידי בתי המשפט, היועץ המשפטי, מבקר המדינה או כל מי שצריך. אנחנו סומכים על בתי המשפט. אנחנו מכבדים זכויות קניין ומכבדים את האנשים שפועלים בשוק ההון. אנחנו לא מתכוונים חלילה לפגוע בזכויות של בעלי המניות. להפך, אנחנו רוצים שיגיעו עוד משקיעים. לכן, האמירה של ענת גואטה, ואמרתי לה את זה בפניה, שלפיה ניתן לייחס את הדיסקאונט במחירי המניות של חברות הביטוח מגדל וכלל לפעולה כזו או אחרת של רשות שוק ההון, היא טעות. כל מי שמכיר קצת את שוק ההון, יודע שאין שום קשר בין הדברים ואין שום בסיס לטענה הזאת.
"להפך, המעורבות שלנו דווקא דחפה את חברת מגדל מבחינת התשואה. אני חושב שענת גואטה טעתה והיום היא מבינה את זה. אנחנו כרגולטורים נותנים גב אחד לשני כאשר אנחנו רואים ממשל תאגידי לא תקין בחברות הציבוריות. זה אינטרס של שנינו, וגם אינטרס של איגוד החברות הציבוריות, שיהיה ממשל תאגידי ראוי בחברות. אבל כל הפעילות וההתנהגות צריכה לשרת את כללי הכלכלה. בסוף הכלכלה מובילה, העסקים מובילים. אני לא בא להתערב איפה שלא צריך להתערב, רק איפה שיש כשל. עובדה שיש חברות עם בעלי שליטה דומיננטיים ואנחנו לא מתערבים בפעילות שלהן. עובדה שמשקיעים זרים קיבלו היתר תוך ארבעה חודשים.
"לא התערבנו בנעשה בחברת האחזקות, אבל כאשר חברת האחזקה מתכוונת לדרוס את כל הממשל התאגידי בחברת הביטוח ולפעול מעל הראש של הדירקטוריון של חברת הביטוח, אנחנו באים ואומרים: סטופ! הדירקטורים בחברה - אם זה וועדת הביקורת או אחרים - היו צריכים לשים את התמרור הזה בפני בעל השליטה ואז לא היינו צריכים להתערב. גם עכשיו, כשהמלצנו על צעדים לדירקטוריון, אמרנו לדירקטוריון לשקול את הנושאים. הייתי יכול ללכת לוועדה המייעצת ולקבל גיבוי להדחת נושא משרה. לא עשיתי את זה. אני רוצה לראות שהדירקטוריון מתנהל לפי כללי ממשל תאגידי ראוי.
"אני לא צריך לספר איך השווי של חברות הביטוח נובע מחוקים שיצרה המדינה. חוק פנסיה חובה. כל הגידול העצום שיש לחברות הביטוח הן חייבות לכך שהמדינה שחררה את ההשקעות האלה לשוק. הבאנו אנשים לחסוך לפרישה והנכסים האלה מוחזקים על-ידי חברות הביטוח. לכן, אסור לשבור את האמון של הציבור במערכת. זה מה שמעניין אותי. אם יהיה אמון במערכת אז יהיה אמון במוצרים ובשוק ההון. זה מה שאנחנו מנסים לעשות".
ומה לגבי כלל ביטוח?
"אנחנו לא מתערבים במינוי דירקטורים בכלל אחזקות. שמעתי מענת גואטה שזה לא ברור. אז הנה אני מבהיר. אנחנו מפקחים של הביטוח ומתערבים שם. כמובן שכלל החזקות, בהגדרה שלה בחוק היא מבטח, זה החוק, ואני צריך לעשות את תפקידי באספקטים של הפעלת השליטה.
איפה כן התערבנו? בנושא של הזרמת ההון. זה היה אקוטי כיוון שהיו לנו את כל העדויות והמסמכים ואת כל האמירות מצד החברה, שהכסף שמגויס, הוא גויס בגלל מצב הסולבנסי של החברה ועל מנת לחזק את מבנה ההון של חברת הביטוח, ולכן נעשו צעדים משלימים כדי לאפשר את המהלך. אנחנו עמדנו על כך שחברת הביטוח תקבל את הכסף, מכיוון שזה הצעד הנכון גם מבחינת חברת ההחזקות. גם בראייה של בעל מניות - יש לך חברת החזקות ויש לך למטה חברת ביטוח שהיא הנכס המניב העיקרי, אז אתה משאיר את הכסף בכיס, שם אותו בכל מיני פיקדונות שלא מניבים תשואה במקום להאמין בנכס של עצמך? איזו אמירה זו לבעלי המניות? אז אנחנו נדרשנו להתערב בעניין הזה".
"נגיע לסטנדרטים הבינ"ל הכי גבוהים"
ביצעתם פעולה מהירה בפרסום מתווה הדגל לטיפול בחובות בשוק הון ואני שמח על הדיאלוג שניהלתם איתנו בנושא. אתה מרגיש שהמתווה השיג את מטרתו? אתם מכינים מתווה נוסף למקרה שהמשבר יעמיק?
"קודם על אני שמח שלא היה צורך גדול להשתמש במתווה שלנו. נעשה בו שימוש במקרים של הלוואות פרטיות, שינוי קובננטים בחברה ציבורית ועוד. היה במתווה איזשהו בנצ'מרק סביר. נתנו דוגמה וכל גוף מוסדי היה יכול לאמץ לעצמו מתווה אחר. רצינו לשחרר את המוסדיים ממגבלות, כך שלא כל דחיית חובות תיקרא הסדר. את הנושאים הטכניים מאד של חודק, שמעכבים אתכם מלנצל הזדמנויות בשוק, כתוצאה מזה שקרנות הנאמנות הולכות ומוכרות אג"חים בשוק וכל מיני בעיות בירוקרטיות שמעכבות השקעה, אמרנו: 'שימו את זה בצד בתקופה הזאת, בואו תיכנסו לשוק'. אנחנו מנסים להוריד חסמים".
ומתכננים תוכנית נוספת?
ברקת: "קודם כל, אני שמח שבנק ישראל קבע לעצמו תוכנית יעד בנושא אגרות החוב והוא גם יכול להשתמש גם במתווה שלנו, כדי להזרים רכישות או השתתפות בהנפקות, ככה שזה מסתדר טוב מאד. אני שמח שמצב של שוק ההון הוא כמו שהוא היום, ולא כמו שהיה בתחילת המשבר, ושלא היינו צריכים להשתמש ביותר מדי אמצעים".
תופעת חברות הייעוץ המוסדיים קיימת בכל העולם. לא לכל גוף מוסדי משתלם להחזיק יחידת אנליזה, ובפועל הבאת למצב שבו הגופים המוסדיים הגדולים מפסיקים את השימוש בחברות הייעוץ. לדעתך זה מצב עדיף?
ברקת: "אני לא חושב שהבאתי למצב שבו לא משתמשים בחברות הייעוץ, אלא למצב שבו מפסיקים להשתמש בחברות שנמצאות בניגוד עניינים. אם אין ניגודי עניינים, אף חברה לא פסולה.
"בנוסף, אני רוצה להסביר שני אלמנטים ביחס למטרות שלנו בתחום הזה. אחד, שגופי העמיתים יצביעו על-פי זכויות ההצבעה שלהם ולא הנוסטרו. זה דבר חשוב ויש לנו עוד עבודה לעשות בנושא הזה. דבר שני הוא שהמוסדיים יגלו אחריות. והנה ראינו שהם באו ופעלו ואימצו מדיניות הצבעות משלהם, ולא העתיקו מגוף אחר. הם יותר אקטיביים. הם לוקחים אנליזה עצמאית והם גם לוקחים יועצים, וזה בסדר גמור. בנושא הזה אנחנו נגיע לסטנדרטים הבינ"ל הכי גבוהים".
עידוד ההשקעות בהיי-טק
בנושא החברות הדואליות, הצהרת שתתן פטור מהצבעות מוסדיים בחברות הדואליות. מתי נקבל את ההקלה הזאת?
"אני לגמרי איתך ועם האיגוד בנושא הזה וגם בנושא שלא הזכרת - צמצום חובת הצבעות המוסדיים. זה מיותר ובירוקרטי. שני הנושאים נמצאים בדיון עם רשות נירות ערך ומשרד המשפטים. העלינו את הנושא והבטיחו לנו לקיים דיון בנושא.
לגבי הדואליות, כבר היום אנחנו מאפשרים לגופים המוסדיים להסתמך על הייעוץ של גופים בינ"ל, בלי לעבור תהליך נפרד של ייעוץ של חברה ישראלית, וזה מקל על התהליך. מאז שהחוק הזה נכנס, פעלתי כדי להרחיב את מספר החברות הדואליות. אנחנו משמשים בעצם כפלטפורמת מסחר נוספת ואני לא רוצה להעמיס עליהם עוד הרבה מגבלות. אפשר לקחת את העניין הזה יותר רחוק.
"אם אנחנו מסתכלים על חברת טבע, שמשפיעה מאד, או השפיעה בעבר, על תיקי הפנסיה הישראלית, הרבה יותר מחברות ישראליות לא דואליות, נותנים לה לפעול לפי הכללים של הנאסד"ק, שוק זר שמפוקח היטב. אז למה זה לא תקף גם לשאר החברות הדואליות? צריך לעשות חשיבה מחדש. יש עכשיו גל של תשקיפים של חברות טכנולוגיה והייתי רוצה לראות עוד חברות באות".
בהקשר זה, איך מעודדים את הגופים המוסדיים להשקיע בהיי-טק? כרגע נראה שהם חוששים.
"אנחנו תומכים במהלך של הבורסה ורשות ניירות ערך להרחיב את הרצף המוסדי. אני מאמין שבסוף חלק מהחברות ברצף המוסדי יעברו גם להיסחר בבורסה. עשינו את התוכנית עם רשות החדשנות, עשינו את הקרנות בגיבוי של המדינה, בגיבוי של 40% שזה פנטסטי, ואנחנו משלימים עוד תמריצים לכך שהמוסדיים ישקיעו בהיי-טק. על-פי מתווה שנפרסם בעתיד, השקעות מוסדיים בהיי-טק לא יהיו כפופות למגבלות של הוצאות ישירות של עד 0.25%.
זה עוד צעד לקראת עידוד של השקעה בהיי-טק, אבל צריך לזכור שהשקעה בהיי-טק זה לא השקעה בתשתיות, זו השקעה עם סיכונים, וצריך לראות את ההתאמה שלה לפנסיה. צריך לראות שמנהלים כסף כדי להשיג תשואה ולא כדי לעשות סיבוב, תשואה שתשמש ככספי הפרישה של העמיתים".
איך משפיעה עליך התקופה הנוכחית במשרד האוצר, כשאין תוכנית כלכלית ואין תקציב?
"אנחנו רשות עצמאית, עם סמכויות רחבות, ואנחנו מצליחים לעשות חלק מהדברים שאנחנו רוצים תוך שימוש בסמכויות שלנו להובלת רפורמות בשוק. כמובן שזה מצער שאנחנו לא יכולים לבוא עם מהלכי חקיקה יותר משמעותיים, אבל אני חושב ששר האוצר פועל במישור הזה, עם הנהלת האוצר, ובסופו של דבר יובא לדיון חוק הסדרים שמתאים למשק, עם שינויים מבניים משמעותיים ואני מקווה שנעלה על מסלול נכון. אנחנו נותנים את כל הגיבוי כרשות, גם כדי להביא השקעות זרות לישראל, גם כדי להביא להגדלה מאסיבית של השקעה בתשתיות, הכל כדי שהמשק ייצא מהמצב שהוא בו היום. גם הכספים הגדולים של המוסדיים יכולים לתרום ואנחנו נדאג ונעודד שהם יתמכו בצמיחה בישראל".
