אם הממשלה הייתה חברה ציבורית
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות
לצד משבר הקורונה הבריאותי, אנחנו נמצאים במשבר כלכלי חסר תקדים בהיקפו, שעדיין לא ראינו את תחילת הנזקים ממנו. חלק מהציבור שנפגע במשבר מוחזק עדיין עם מענקים, שלא יוכלו להימשך לנצח, וחלק מהחברות מוחזקות עם דחיית חובות, שגם היא תסתיים בקרוב. בניגוד למשבר 2008, כאן מדובר במשבר ריאלי מאד, לא פיננסי במהותו, אבל יש חשש מהותי שהמשבר הריאלי יכול להוביל גם למשבר פיננסי.
המציאות הכלכלית בישראל מטרידה ומדאיגה, כאשר עדיין אין תקציב ותוכנית כלכלית מצד הממשלה. לגבי התקציב, כבוגר אגף תקציבים וגם כיועץ הכלכלי של ראש הממשלה בעבר, אני יכול להעיד שגם היום, אם יחליטו שרוצים להעביר תקציב ל-2021 הדבר אפשרי. אמנם עם עבודה קשה של אגף התקציבים, אך ניתן לסיים את המלאכה עד סוף השנה. זה אפשרי. מה שלא ייתכן, הוא שממשלה תבחר לברוח מהעברת תקציב, גם אם הוא תקציב לא פשוט, שכולל גם גזירות וקיצוצים.
לצערי הרב, אנחנו רואים נורמות התנהלות בממשלה שלא מתאימות לסטנדרטים שלנו, כחברות ציבוריות. הממשל התאגידי של ממשלת ישראל לקוי מהיסוד. אין לי ספק שאם הממשלה הייתה חברה ציבורית, רשות ניירות ערך כבר הייתה פותחת נגדה בחקירה.
גם באיגוד, שמייצג את כלל המשק הישראלי, יש חברות שנפגעו קשה מאוד. כאלה שנפגעו אבל שורדות וכאלה שהביקוש לסחורה שלהן גבר וערכן עלה. דווקא בתקופה כזאת הפעילות שלנו מקבלת משנה חשיבות. הובלנו לכך שהחברות קיבלו אופציה לדחיית הדוחות השנתיים והרבעוניים, וכאן המקום גם להודות לרשות ניירות ערך על השיח עם האיגוד ועל הגמישות שלה בנושא והבנת הצרכים של החברות בזמן המשבר.
צעד מוצדק
במקביל, האיגוד ממשיך לפעול להתאמת חוק חדלות פירעון, כולל האפשרות לדמוי צ'פטר 11 שהחברה תוכל להמשיך בפעילותה גם בעיתות משבר.
פעלנו ולחצנו לטיפול מהיר במשבר החובות של חלק מהחברות הציבוריות, וקיבלנו מעורבות ישירה של בנק ישראל בשוק האג"ח, דבר שעזר לייצב את התשואות ולהרגיע את השוק. היום אתם קוראים בעיתונים ביקורת על כך שהמעורבות של בנק ישראל מיותרת, אבל אף אחד לא יכול לתאר מה היה קורה בשוק, בשיא המשבר, אם בנק ישראל לא היה מקדם את המהלך הזה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צריך להתעלם לחלוטין מהביקורת התקשורתית. מדובר בצעד מוצדק, וטוב שיש מבוגר אחראי כלכלי בירושלים.
עדיין לא התייאשנו מהורדת מס רווחי הון ואנחנו מאמינים שזה יכול להיות אחד הצעדים בתוכנית כלכלית, שבסופו של דבר יכול להאיץ את הפעילות הכלכלית מבלי לפגוע בתקציב המדינה. אני קורא מכאן למ"מ מנכ"ל משרד האוצר ולמנהל רשות המיסים, ערן יעקב, להוריד את מס הבורסה ל-20%. זה הזמן. אנחנו לא בתקופה רגילה ושוק ההון יכול להיות מנוע הצמיחה החדש של ישראל. יש לנו עוד הרבה לאן לצמוח, אבל זה לא יכול לעבוד כאשר יש אפליית משקיעים ואתם, כממשלה, שולחים את המשקיעים לקנות דירות במקום מניות.
עידוד שוק ההנפקות
נושא נוסף בו אנו מטפלים במרץ ומקווים להביא בו בשורות חיוביות הוא הארכת תוקף הכרה בהוצאות הנפקה ראשונית. האיגוד דוחף כל הזמן לעידוד שוק ההנפקות ולהגדלת מספר החברות הציבוריות, ולאחרונה אנחנו באמת רואים עלייה במספר החברות המנפיקות, ועלייה במחזורי המסחר. לכן, אנו קורא ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, להאריך את הפטור לתקופה נוספת. אל תפגעו בפוטנציאל הצמיחה של הבורסה הישראלית.
ככלל, הטרנד החדש היום הוא לעסוק בפיתוח השוק, תוך יצירת פלטפורמות נוספות. מדובר במהלך חשוב והאיגוד תומך בו, אבל תמיד צריך לזכור את 500 החברות שממשיכות להיסחר בבורסה 'הישנה', ומחכות להקלות רגולטוריות שיאפשרו להן להתמודד עם המשבר.
שעתם הגדולה של הרגולטורים
גדעון תדמור, יו"ר איגוד החברות הציבוריות
משבר הקורונה, על שלל השלכותיו - הבריאותיות, הכלכליות והחברתיות - לצד משבר פוליטי חסר תקדים, הבחירות הארה"ב והשלום עם האמירויות, כל אלו מייצרים לנו תקופה שבה השיח בתוך המגזר העסקי, ובינו לבין הרגולטורים והממשלה, חשוב יותר מתמיד.
אנו מצויים באחת התקופות המאתגרות והקשות ביותר מקום המדינה. המגיפה והמשבר הבריאותי נכפו עלינו, אבל משבר המנהיגותי הפוליטי, הבלתי נגמר - בלי תוכנית ובלי תקציב ועם מיליון מובטלים, עם עלייה בהיקף החוב הלאומי והקיטוב החברתי האדיר, כל אלה בהרבה מובנים הם מעשה ידינו להתבייש.
היה מצופה שאנחנו, שידועים כ'סטארט-אפ ניישן', שחושבים קדימה ומחוץ לקופסה, היינו מתמודדים עם המשבר הבריאותי והכלכלי באופן יצירתי, תוך ניצול של המשבר גם כהזדמנות לפיתוח, חידוש והתקדמות. היה מצופה שבתקופה כזו, כל הכוחות הפוליטיים בישראל היו משלבים ידיים ומובילים 'ניו-דיל' חדש לישראל. כשפרנקלין רוזוולט הוביל את הניו-דיל בארה"ב בתקופת השפל הגדול, הוא מנה לו שלושה יסודות, שלושת ה-R – Relief, Recovery, Reform. לנו לצערי יש את ה-old deal של ישראל, או שלושת המ"מים - מחלוקת, מדון ומשבר.
לקדם מהלכים כלכליים ומנהיגותיים
אנו חיים, לצערי, בתקופה של ליקוי מאורות מנהיגותי. אין לנו שלטון מרכזי מתפקד, לא בממשלה ולא בכנסת, וזאת בדיוק יכולה להיות שעתם הגדולה של הרגולטורים. יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון - אתם צריכים להיות המצפן והמגדלור של שוק ההון, שיכול להיות מנוע הצמיחה המרכזי ביציאה שלנו מהמשבר. לכל אחד בתחומו, כפי שכבר הוכחתם בחודשים האחרונים, יש מספיק סמכויות וגמישויות בחקיקה הקיימת כדי לחשוב עצמאית, מחוץ לקופסה, לגרד את המעטפת הרגולטורית ולקדם מהלכים כלכליים ומנהיגותיים.
יש בין הרגולטורים הבכירים מעת לעת מתח טבעי, שיכול להיות גם חיובי. לכל אחד יש סמכויות בתחומו, ולעיתים יש גם פערי תפיסה שיכולים ליצור ארביטראז' רגולטורי. כל אלו מחייבים דיאלוג ואיזונים. אני קורא לכם היום לשלב ידיים, לתאם עמדות, ולהוביל גם מהלכים משותפים, מתואמים ומשולבים, בין אם במסגרת המערכת החוקית הקיימת או באמצעות התנעת הכנסת והממשלה לקידום אותן רפורמות שדורשות חקיקה חדשה, ויכולות לקדם אותנו בקפיצת מדרגה קדימה.
לחתור לנורמליות חדשה במשק הישראלי
המנהיגות המשולבת שלכם היא הכרחית בשעה הגורלית הזאת. אנחנו, באיגוד החברות הציבוריות, רואים את עצמנו כשותפים מלאים בתהליך כזה. אנו נעשה הכל כדי לייעץ, לסייע ולקדם מהלכים משמעותיים ורפורמות שיתמכו בחישוב מסלול מחדש והשבת המשק הישראלי למסלול של יצירה וצמיחה. זה תפקידנו כאיגוד, זה תפקידנו כחברות ציבוריות אחראיות, שמובילות את הכלכלה, וזה תפקידנו כישראלים פטריוטים.
במסגרת זאת, יש לפעול להורדת המס על רווחי ההון לרמה של 20% ולהחזרת הציבור הרחב לבורסה הישראלית. זהו הצעד הראשון וההכרחי לשיקום שוק ההון בארץ. בנוסף, עלינו להמשיך במלאכת שכלול ופתיחת השוק לתחומים נוספים כמו תאגידי מו"פ, היי-טק, ביוטק, פינטק ומדיה, וגם למכשירים וטכנולוגיית מסחר חדשות כגון הבלוקצ'יין.
לאחרונה התבשרנו על ההתקדמות בחיסונים, מצד החברות פייזר ומודרנה, ועד סוף השנה יהיו כמה חברות נוספות שיקבלו אישורי חירום מה-FDA לייצור והפצה של חיסונים לקורונה. בפרפרזה על אמרתו הידועה של ווינסטון צ'רצ'יל: 'אנחנו לא בסוף המשבר, אפילו לא בתחילת הסוף, אלא בהחלט בסוף ההתחלה שלו". לכולנו משימה משותפת שהסוף הזה יגיע מהר, ושננצל אותו להתחלה של נורמליות חדשה במשק הישראלי.
