לסביבה הכפרית של נחלות במושבים האחיות גלית בוקרה וצליל כהן מביאות ערכים אישיים ויכולות מקצועיות במסגרת עבודתן כאדריכליות ומעצבות פנים. משרדן שוכן במושב מבקיעים שבנגב המערבי, ולצד הזיקה העמוקה שלהן לחיי המושב, הן מספרות על ילדות עם אב שעסק בניהול פרויקטים, בדגש על בנייה ציבורית. "נושאים שקשורים לענף הבנייה עלו פעמים רבות בבית - גדלנו על זה", הן משחזרות בקול אחד.
נדיר לפגוש אחיות שבחרו לסלול את דרכן בכיוון דומה ובענף שבו עסק אביהן שנים רבות. עם זאת, כל אחת מהן מתבלת את השותפות המקצועית בייחודיותה ובניסיונה. האחיות עובדות בעיקר במרחב הכפרי, ועבודתן כוללת תכנון אדריכלי, עיצוב פנים, הסדרת נחלות, ייעוץ נגישות ותכנון מבנים חקלאיים ופל"ח (פעילות לא חקלאית).
שילוב של פדנטיות ופנטזיה
גלית בוקרה, בת 37, היא הנדסאית אדריכלות עיצוב פנים ויועצת נגישות מבנים ותשתיות. בתחילת דרכה עסקה בבדיקת היתרים בוועדה לתכנון ובנייה. בלב עשייתה היה טיפול בנושאים של חריגות בנייה בתב"ע מורכבות, והיא זכתה להיות מבין בודקי ההיתרים הראשונים שעברו הכשרה על בסיס התיקון לחוק התכנון והבנייה שיצא ב־2016.
צליל כהן, אחותה של גלית, היא בת 32. במקצועה היא הנדסאית אדריכלות ומעצבת פנים. כהן התחילה את דרכה במשרדי אדריכלות, והתמקדה בתכנון בתי יוקרה, מפעלים ומבני ציבור. לפני כשלוש שנים הן החליטו לאחד כוחות והקימו את משרדן. "השילוב בינינו נותן ערך עצום ללקוחות", היא מסבירה, "גלית מביאה את הפדנטיות ואלמנטים טכניים, ואני מביאה את הצד החולם והמפנטז. זה חיבור נהדר". בוקרה מוסיפה: "כשלקוח מגיע אלינו הוא מקבל מעטפת מלאה ורחבה, שכוללת בין השאר ליווי בשלבי מיפוי הקרקע לקנייה ועזרה בתכנון הבנייה ובחירת הספה והשולחן".
על חודה של חריגת בנייה
הידע הראשוני של האחיות והעיסוק בתחום מצדו השני של המתרס תורמים ללקוחותיהן שמבקשים להסדיר את נחלתם לקראת מכירה או העברה בין־דורית. הן מדגישות שהסדרת הנחלות היא חוליה משמעותית בתהליכי המכירה ועשויה להכריע אם עסקה תקום או תיפול. "יש המון מקרים שבהם עסקאות מכירה הוקפאו לאור חריגות בנייה ברגע שבקשה להעברת הזכויות על הנחלה הגיעה לידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)", הן מספרות. זאת הסיבה לכך שהן מקפידות לקיים את שלבי בדיקת הנחלה באופן מדוקדק ומעמיק.
"אנחנו בודקות את אחוזי הבנייה המקסימליים על בסיס מגבלות הנחלה וחריגות הבנייה, אם יש כאלה, ובמקרה שקיימות חריגות בוחנות מה ניתן להסדיר ומה צפויים המינהל והוועדה לתכנון לדרוש להרוס, ולאלו מהמבנים קיים טופס 4", אומרת בוקרה. "הדוח המפורט שאנחנו מגישות ללקוחות מציג בפניהם תמונת מצב מהימנה. הם יודעים לקראת מה הם הולכים, מה התקציב שנדרש להקצות להסדרה, ונמנעים ממצב של מבוי סתום. הדוח מותאם למאפייני הנחלה בהשוואה לתב"ע האזורית ומהווה למעשה תוכנית פעולה".
כאשר הן נשאלות בנוגע לאפשרות להטות חריגת בנייה להיתר, כהן מציגה מספר תרחישים אפשריים. "קורה שמדובר במבנה שוותיק מהחוק, ואז אם יש ברשותנו תצלומי אוויר נוכל להגיש בקשה לאשר אותו", היא מסבירה. "יש מקרים, כמו במושב בדרום, שלצורך סלילת כביש השתמשה המועצה ברצועת אדמה בחזית של נחלות מסוימות, והשיבה להן את השטח שנמצא מאחורי הנחלה. כביכול, מסתמנות כאן חריגות בנייה, אבל ניתן לשנות את זה. יש גם מקרים שנבנה מבנה לא חוקי על שטח הנחלה, ואנחנו משקפות לבעלי הנחלה את שעתיד לקרות מול הוועדה המקומית ורמ"י בהמשך".
הנגשת חללים לבעלי מוגבלויות
כאשר האחיות נשאלות בנוגע לשירותים נוספים שהן מספקות ללקוחות שלהן, חשוב להן להתייחס לעבודתן סביב נגישות לאנשים עם מוגבלויות. "בעוד שהחוק מחייב עמידה בקריטריונים ספציפיים במבני ציבור, שלא ניתן לסטות מהם, במבנים פרטיים אין חובה לכך", כהן מסבירה. "עם זאת, יש מקרים שבהם הדרישה לנגישות נובעת מהמציאות המשפחתית, או מתוך חשיבה על העתיד. לצערנו, לאור המלחמה הדרישה לכך גדלה והולכת. במסגרת העבודה מול הלקוחות, אנו מתייחסות למרכיבים שונים וחשובים, כמו תכנון סביבה נגישה, חיצונית ובפרט הפנימית, במרחב הציבורי - מרוחב דלת הכניסה ועד השימוש בחדר הרחצה".
איזה דרכים יש להשביח נחלה?
בוקרה: "הדרך להשבחת הנחלה הוא שימוש מקסימלי בכל אחוזי הבנייה הקיימים בתב"ע שחלה על הנחלה, בין אם זה למגורים, מבנים חקלאיים בשטח החקלאי ופל"ח (פעילות לא חקלאית). במסגרת הבקשה להוספת פל"ח ניתן להוסיף מבנה של עד 500 מ"ר למגוון של שימושים שצריכים לעמוד בהגדרת התב"ע. תנאי מרכזי, אך לא הבלעדי, הוא שלבעל הנחלה יש זיקה לאותה פעילות.
"בכל מקרה, לא נמליץ להסדיר פל"ח בדיעבד. מניסיון, כשמבנה הוא עובדה בשטח, זה מכביד על התהליך. לפעמים מתגלה למשל שיש חריגה בגובה, או שהשימוש אינו תואם את הגדרות הפל"ח. לתקן בדיעבד טעויות שכאלה יהיה קשה בהרבה מאשר לבנות מלכתחילה על בסיס הקריטריונים לפל"ח".
"נוהל ההסדרה של הנחלה משתנה"
בקרוב צפויה להיכנס לתוקף רפורמת ביטול ההקלות (תיקון 134 לחוק התכנון והבנייה). החוק מבטל חלק ניכר מההקלות הניתנות היום. כאשר בוקרה נשאלת בנוגע להשפעותיו של התיקון, היא מבהירה: "ביטול חלק מההקלות נועד להעביר סמכויות רבות יותר לוועדות המקומיות כדי להקל על תהליך היתר הבנייה. אך בניגוד לכך המשמעות היא שיש חריגות בנייה רבות שלא יהיה ניתן לאשר מכניסת הרפורמה לתוקף.
"התיקון גם משנה את נוהל ההסדרה של הנחלה. במקרה של חריגת בנייה, מעבר להנחיה בתיקון החוק, הליך ההסדרה כולל תהליך של שינוי תב"ע. מדובר בפרוצדורה שונה לגמרי מזאת שהיתה בעבר, וצריך לשקול אם היא משתלמת בכל מקרה לגופו. כך או כך, אנחנו נלווה את הלקוחות גם במקרים מסוג זה, עד מציאת הפתרון הטוב ביותר עבורם".
גלית וצליל - אדריכלות ועיצוב פנים
למעבר לאתר >>
בשיתוף גלית וצליל - אדריכלות ועיצוב פנים
