לפני 12 שנה, בשנת 2008, מהנדס הבניין דן זילברמן ומהנדס המכונות יואב אביחי החליטו לאחד את 2 החברות שבבעלותם, לחברה אחת לניהול פרויקטים – ידע הנדסה. הסיבה לאיחוד, מספרים השניים בריאיון משותף, הוא ההבנה של שניהם שענף הבניין השתנה והקמת מבנה או פרויקט הפכה למורכבת הרבה יותר ממה שהיה מקובל בעבר.
במה המורכבות הזו באה לידי ביטוי?
אביחי: "הבניין הפך מערכת מאוד מורכבת. יש היום המון דרישות למבנה:, החל מדרישות בטיחות התואמות תקנים בינלאומיים, דרישות למיגון המבנה, דרך נושאי בקרת כניסה ומצלמות , בנייה ירוקה וחסכון באנרגיה תקשורת מתקדמת וגם הכנות תשתית למערכות הגנת סייבר ועוד. זאת בנוסף לעובדה שגם כל התהליכים והמערכות עצמן – כמו חשמל ומיזוג - יותר מורכבות ממה שהכרנו בעבר, עקב הוספת תקנים מחמירים והתקדמות טכנולוגית".
בשנים האחרונות, הוא מוסיף, "בנוסף לשירותי הניהול ליזמים ולחברות, אנחנו נותנים גם יעוץ ניהולי לקבלנים, שהבינו שהתחום השתנה וניהול פרויקטים מורכבים מחייב טיפול אחר. פעם הקבלן הראשי היה "צועק" על קבלן החשמל, זה היה "צועק" על קבלן מיזוג האוויר ו וכו'. הקבלנים הגדולים הפנימו שזה תחום מורכב שדורש תזמון ותיאום והבנה טכנית עמוקה של כל הפונקציות והם נדרשים לאנשי מקצוע. כאן אנחנו נכנסים ונותנים שירותי ניהול".
על רקע כל זה, מסבירים השניים, הם הבינו כבר אז שהאיחוד יביא לתוצרת יותר טובה ולהתמקצעות שלמה שהם מגדירים ניהול פרוייקטים של מבנים עתירי מערכות.
מה הכוונה מבנים עתירי מערכות?
"לא נעשה וילה או בנייני מגורים וגם לא שלד של מבנה פשוט. אין לנו עניין בזה, ויש מספיק אנשים שעושים את זה. אותו הדבר נכון גם לגבי גשרים, שהם מורכבים קונסטרוקטיבית, אבל לא מביא לידי ביטוי את היתרון שלנו בבניין ובניהול המערכות".
על כן, מסביר אביחי, "המבנים הכי פשוטים שאנחנו עוסקים בהם, אלו משרדים שאנחנו מנהלים. גם שם מדובר על מבנים שיש בהם לא מעט מורכבות, בקרה, בטחון, בנייה ירוקה ועוד אלמנטים ארכיטקטוניים שמסבכים את ההקמה. מעבר לכך, אנחנו מנהלים פרויקטים של הקמת מעבדות, חדרים נקיים, חוות שרתים וכו' – לכולם יש דרישות מיוחדות שנסמכות על מפרטים טכניים בינלאומיים ונדרשת מומחיות בהקמתם ". גם החברות הבינלאומיות שמגיעות לארץ, מוסיף זילברמן, מגיעות עם דרישות ומפרטים ייחודיים להן , בעיקר בנושאי תיקשורת, ביטחון ומולטי מדיה ,וגם כאן נדרשת הבנה עמוקה של הנושאים הללו.
בחברה מחלקים את הפרויקטים ל-4 שלבים, כאשר השלב הראשון הוא הפרוגמה.
מה החשיבות של שלב זה עבור הפרויקט?
זילברמן: "הפרוגרמה הוא שלב קריטי. בסוף השלב הזה יש מסמך מסודר הכולל תוכנית בסיסית,דרישות ואיפיונים מיוחדים , לוח זמנים ותקציב ועם זה הולכים להנהלה.. אנחנו מאוד אוהבים להצטרף בשלב הזה ולעזור גם בתכנון התקציב. זה השלב שבו המזמין אומר מה הציפיות והדרישות הפונקציונליות מהמבנה. אם נמשיל את הדבר לדירה, – הוא רוצה 150 מ"ר, גינה, 5 חדרים, שתי מקלחות וכו', או במפעל: רצפת ייצור בשטח מסויים, כך וכך מכונות, שטח טכני, מעבדות, חדרי בקרה וכו' ומשם הכל מתחיל. בשלב זה צריכים גם לקבל החלטות כמו כמה הם רוצים להיות יעילים אנרגטית, עד כמה המבנה צריך להיות "ירוק" וכו'. חשיבותו של התהליך היא עצומה כי בהגדרות הפרוגרמה, "מתחבא הכסף"".
אביחי: "לא מעט חברות ואנשים לא שמים לב ונסחפים בשלב הזה עם הציפיות והחזון. צריך להגדיר להם גבולות. אם מישהו אומר לי שהוא צריך להקים משהו לעוד 10 שנים, אני אומר לו – זה נצח. הטכנולוגיות רצות בקצב מטורף ולא יודעים מה יהיה עוד 5 שנים. צריך לזכור שגם הבנייה לוקחת לפחות 3 שנים. לכן, אם מישהו בא אלי, אני אומר לו שהעתיד הוא עד 5 שנים מרגע האכלוס. מעבר לזה, אפשר לשמור שטח, אבל לא לטפל בו ולא לבנות בו היום".
ולאחר הפרוגרמה, מה קורה בשלב השני?
"השלב השני הוא התכנון המפורט. שם נכנסים היועצים הנוספים מעבר לנו ולאדריכל. הוא כולל את כל הליך התכנון של המקצועות השונים בהתאם לפרוגרמה, ירידה לפרטים וביצוע תאום בין היועצים. בפרוייקטים משולבי מערכות צריך לזכור שאלהים מצוי בפרטים"
השלב השלישי בתהליך הניהול, הוא המכרז שבו בוחרים את הקבלן והרביעי הוא הביצוע עצמו. כחברה מנהלת, האם תעדיפו לבחור בקבלן ראשי, או לפצל את המכרזים לפונקציות השונות?
"לקבלן הראשי (קבלן הבינוי) יש חובה חוזית וחוקית והוא אחראי על הביצוע ועל ניהול האתר ועל הבטיחות באתר. בפרויקטים של משרדים למשל, אנחנו נעדיף ללכת לרוב על קבלן ראשי.. במשרדים, גם אם שולבו בהם רעיונות יצירתיים של האדריכל, מדובר, עדיין, בפרויקטים עם אלמנטים חוזרים. הקבלנים למדו לנהל את המערכות לא רע ולכן שם אין לנו יתרון עליהם ואנחנו נותנים להם באהבה את הסמכות.
"באתר מורכב יותר – מפעל, חדר נקי, חוות שרתים ודאטה סנטר, הקבלן הראשי "הולך שם לאיבוד" ואין טעם לשלם לו את הרווח בעבור ניהול קבלני המשנה , כי בסוף ממילא אנחנו ננהל את הפרויקט ונתאם את כל הפונקציות. למעשה, בשל המומחיות והניסיון שלנו, אנחנו מקבלים פניות מקבלנים גם במסגרת פרויקטים שלא אנחנו מובילים, לתת לקבלנים את שירותי הניהול והאינטגרציה באתר".
ישנה גם שיטה שלישית – שירותי תכנון וביצוע, כמו במכרזי BOT.
"זו שיטה שחביבה על הממשלה, שעושה מכרזים, במסגרתם הזוכה משלים את התכנון המפורט ואז בונה. אנחנו פחות אוהבים שיטה זו, כי לאורך השנים מתברר שהיא מאוד מגבילה את המזמין בביצוע שינויים. אם המזמין "סגור" ב-100% על הדרישות והמפרט, אז אין בעיה, אבל זו שיטה שמקשה מאוד בשינויים תוך כדי הביצוע (למשל, עקב שינוי דרישות ייצור),, שכן כשרוצים ליישם אותם, העלויות מאוד גבוהות. אנחנו למדנו עם השנים לזהות אלו פרוייקטים ניתן לבצע בשיטת" תיכנון וביצוע, ואלו לא".
עם השנים ככל שפרוייקטי בינוי הפכו למורכבים יותר ומשולבי מערכות, תחומי ההתמחות של "ידע הנדסה" בניהול פרויקטים, הפכו אותה לאחת מחברות ניהול הפרויקטים המובילות בישראל, בכל הקשור לפרוייקטים של מבנים עתירי מערכות, מסכם אביחי . להערכתו, מגמה זו רק תלך ותגבר בשנים הקרובות ולכן, חברות ניהול שלא יחזיקו בניסיון ובידע הנדרש, יפלטו מהענף.
