אחת השאלות שמעסיקות בשנה האחרונה יותר מכל את כלל תושבי מרכז הארץ, שאלה שאף מובילה לעיתים לפרלמנטים חברתיים ומשפחתיים סוערים, היא מועד פתיחתו של הקו האדום. זו גם התוצאה הראשונה במנוע החיפוש של גוגל כאשר מקלידים את המילים "מתי נפתח". האלגוריתם החכם משלים זאת במילים "הקו האדום". התוצאה השנייה בחיפוש היא "מתי נפתחת הרכבת הקלה".
מי שנאלץ לעמוד בלחצים ההולכים וגוברים הללו מצד הציבור הוא חיים גליק, מנכ"ל החברה הממשלתית נת"ע, האחראי להובלתם של הפרויקטים הגרנדיוזיים - הרכבת הקלה והמטרו. "התאריך שאנו מכוונים אליו הוא בין חג הפסח ליום העצמאות", הוא אומר, "אבל בכל מקרה אנחנו בנת"ע לא נפתח את הרכבת ללא בטיחות מלאה לנוסעים. אני מאמין שפתיחת הקו תהווה מהפכה של ממש עבור הפתח תקוואים ותצמצם מאוד את המרחק לעיר תל אביב בנסיעה מהירה בטוחה ושקטה".
מה מעכב נכון להיום את פתיחתו של הקו האדום?
"הקו היה צריך להיפתח ב-30 בנובמבר 2022, אך במערכת האיתות התגלו תקלות שלא אפשרו את פתיחתו, בעיקר מבחינת בטיחות הנוסעים. נכון להיום אנו בוחנים את האינטגרציה בינה לבין שאר המערכות הטכנולוגיות שבקו, ומה שמנחה אותנו היא בטיחות הנוסעים ומשתמשי הדרך שבה עוברת הרכבת הקלה. צריך גם לזכור שהטורייה הראשונה בחפירות הרכבת נכנסה לאדמה בסך הכול לפני שבע שנים וחצי. כשמשווים את זה לעולם הרכבות המודרני זהו נתון נורמלי ואפילו הישגי יחסית לשאר העולם, כך שצריך לשים את הדברים בפרופורציה המתאימה".
גליק מציין כי פרויקט הרכבת הקלה שונה מהותית מפרויקטים תשתיתיים אחרים במדינה, שינוי שגורם לאתגרים מרובים שפתרונם לא נמצא תמיד בשליטת החברה. "נת"ע אחראית על הקמת שלושת קווי הרכבת הקלה - האדום, הירוק והסגול - המסתכמים ב-90 קילומטרים של מסילות מעל ומתחת לקרקע בכל אזור גוש דן. מעבר להיקף העצום של הפרויקט הראשון מסוגו בישראל, אנו פועלים למעשה בתווך שבין עולם ההנדסה האזרחית לעולם המערכות, כשכל זה נעשה באזורים אורבניים. כך שאנו צריכים לתפקד מול רשויות מקומיות, חברות תשתית וגורמים הנדסיים עירוניים וארציים, מה שיוצר מורכבות גדולה מאוד אותה לא רואים בפרויקטים אחרים".
יחד עם זאת מבקש גליק להחמיא לראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, שלמרות המחלוקות המקצועיות עם נת"ע, ידע לדבריו לשים את האינטרס הציבורי שבקידום הרכבת מעל הכול.
לראות את התמונה המלאה
כלל קווי הרכבת הקלה ישרתו מספרים עצומים של לקוחות שעשויים להגיע לכ-230 מיליון נוסעים בשנה. לדברי גליק הציבור לא תמיד רואה את התמונה המלאה ומתמקד רק בבעיות היומיומיות שנגרמות לו כתוצאה מהעבודות, בין אם מדובר בעומסי תנועה, רעשי עבודות או לכלוך. "הציבור צריך לבחון את הדברים גם מזווית המאקרו ולהבין כי העבודות מועילות לו, לא רק מבחינת קו מודרני של רכבת קלה שישרת אותו, אלא גם בשדרוג העצום לכל התשתיות באזור. אנשים לא יודעים זאת, אבל כשאנו מגיעים לאזור מסוים אנו בעצם משנים אותו לחלוטין, בין אם מדובר בהחלפת מערכות מים וביוב למערכות חדשות ובין אם מדובר בתשתיות תקשורת, תשתית חשמל, רמזורים חדשים, מערכות לטיפול בצמחים, השקיה אוטומטית ועוד. התשתית הזו מכוונת להחזיק 100 שנה קדימה ומדובר על תוספת גדולה מאוד לערך הקרקע. אני מודע לקשיים של התושבים באזורי העבודות ומבין לליבם, אבל צריך להבין שאי אפשר לנהל פרויקט תשתיות לאומי בסדר גודל כזה, בלב תוואי אורבני צפוף, מבלי להפריע כלל לחיי היום יום. בלתי אפשרי. מאחר שהרווח העתידי המוסף יהיה כה גדול ומיוחד לתושבי אותם אזורים ובכלל, אני מאמין באמונה שלמה שהציבור ידע להעריך בסופו של יום את העבודה שלנו".
מדוע הקמתה של הרכבת הקלה בירושלים ארכה זמן קצר יחסית?
"הקו האדום בירושלים ראוי להערכה רבה, יחד עם זאת העבודות החלו בשנת 2000 והסתיימו בשנת2011, כלומר 11 שנים, כשאנחנו נפעיל את הקו בתוך שבע שנים מהתחלת העבודות, ולא אמרנו דבר על כך שאורכו של הקו הירושלמי מחצית מהקו האדום, ואיפה כל סוגיית המנהרה שאורכה 12 קילומטרים מתחת לגוש דן. צריך לזכור: הרכבת בירושלים פועלת תחת רשות מוניציפלית אחת ואצלנו רק הקו האדום עובר בחמש רשויות עירוניות שלכל אחת יש את האינטרסים שלה".
ללא מגע יד אדם. כמעט
אם תהיתם כיצד תופעל הרכבת הקלה, בצורה אוטומטית או על ידי אדם, הרי שהתשובה היא שהמערכות ברובן יהיו אוטומטיות ללא יד אדם. "אם ניקח לדוגמה את הקו האדום, הוא כמעט אוטומטי לחלוטין. אם לא היו צמתים שהרכבת הייתה צריכה לעבור דרכם, כלל לא היינו צריכים נהגים אנושיים", מסביר גליק. "הקו האדום יכלול בין היתר עשר תחנות שממוקמות כ-30 מטר מתחת לאדמה ומטופלות כמעט ללא יד אדם. אנחנו מדברים על מערכות אינטגרטיביות שצריכות באלפיות השנייה לחבר בין מערכות מיזוג, בקרה, איתות ומערכות מחשוב, מערכות סילוק עשן וכדומה. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר על כלים שייסעו מעל ומתחת לאדמה ושוקלים מעל 100 טון הרי שמובן מדוע זה לוקח זמן. המערכת בכללותה חייבת להיות סופר בטיחותית לפני שאנו מוציאים אותה לדרך".
מה לגבי הקווים האחרים, הירוק והסגול?
"בקווים אלו יש מערכת דומה מאוד של שיקולים. בקו הירוק מדובר על קו באורך 39 קילומטר שעובר בשבעה גשרים. מעבר לכך קו זה יכלול מנהרה ארוכה שנחפרת כעת מתחת לאבן גבירול, מנהרה נוספת שיורדת מתחת לאוניברסיטת תל אביב, עולה בגשר מעל נתיבי איילון ויורדת בגני יהושע. כשמעל כל זה ישנה תשתית חשמל מאוד מורכבת, כך שזה פרויקט הנדסי מורכב ביותר, וזה עוד לפני שדיברנו על עמדת הרשויות המקומיות שבהן עובר הקו הירוק. הקו הסגול הוא לכאורה הפשוט ביותר כיוון שהוא עילי לגמרי, אך גם הוא חולף מעל כביש 4, נתיבי אילון ועוד וגם כאן מעורבים רצונות ואינטרסים שונים של ראשי ערים".
מה הצפי להפעלתם של הקו הירוק והסגול?
"הקו הירוק והסגול ינועו בתווך שבין השנים2027-2028 . השלמת שלושת הקווים ישנו לחלוטין את התנהלות התנועה של הציבור ולראשונה יעניקו אלטרנטיבה אמיתית לנסיעה באמצעות הרכבות כתחליף לרכב הפרטי. אני בטוח שבעוד כמה שנים פשוט לא נבין איך הסתדרנו בלי הרכבת הקלה".
בשיתוף נת"ע
