תנופת הבנייה שעוברת על מדינת ישראל אינה פוסחת גם על פתח תקווה, העיר הרביעית בגודלה במדינה, שכבר מזמן חצתה את 260 אלף התושבים שחיים בה. בשנים הקרובות, עם השלמתם של עשרות פרויקטי ההתחדשות העירונית, שנמצאים בשלבים שונים של תכנון וביצוע, תזכה העיר לגידול משמעותי נוסף באוכלוסייתה.
"נכון להיום יש בעיר כ-50 פרויקטים שונים שאנו מובילים במסגרת פינוי-בינוי ונמצאים בשלבים כאלה ואחרים", אומרת אדריכלית עינב עצמון, שעומדת בראש "כרמים", מינהלת ההתחדשות העירונית בעיר בשנה האחרונה. לדבריה, כיום ישנן בעיר כ-90 אלף יחידות דיור ולאחר השלמתם של הפרויקטים השונים של ההתחדשות העירונית, יתווספו לעיר כ-27 אלף יחידות דיור קרוב למחציתם יתווספו במסגרת שלוש תוכניות ענק סביב תחנות מטרו (מטרו ארלוזורוב, מטרו מרכז העיר ומטרו מזרח) ושבהן יחיו כ-100 אלף תושבים נוספים.
מלבד פרויקטי פינוי-בינוי, שמהווים את רוב ההתחדשות העירונית, ישנם בעיר לא מעט פרויקטים של תמ"א 38, שמלבד הוספה של יחידות דיור גם מחזקים את השכונות הוותיקות בפתח תקווה.
"בשנת 2021 אושרו בעיר 1,021 יחידות דיור במסגרת תמ"א 38 כאשר בשנת 2022 ניתנו כ-800 היתרים נוספים", אומרת עצמון, "בעשורים הקרובים ייבנו למעלה מ-30 אלף יחידות דיוק במסגרת פרוייקטים של פינוי בינוי והתחדשות בניינית, כאשר השיא יהיה בשנים 2028-2029. ללא ספק, הפרויקטים האלה ישנו את פניה של פתח תקווה".
תפקיד שהוא שליחות
המינהלת להתחדשות עירונית הוקמה על ידי עיריית פתח תקווה ובשיתוף משרד הבינוי והשיכון, במטרה לסייע לתושבי העיר והיזמים הפועלים בעיר לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, ביניהם תמ"א 38 ופינוי בינוי. המינהלת מלווה ומעניקה את כל המידע לתושבי העיר המעוניינים להתחיל בהליך של התחדשות עירונית באזור מגוריהם ומשמשת כגוף המקשר בין התושבים ליזמים ובין מוסדות התכנון.
"כילידת פתח תקווה גאה, אדריכלית ומעצבת אורבנית, אני רואה שליחות בתפקיד שלי בעיקר בחידוש מרכז העיר ולב המושבה", ממשיכה עצמון. "אוכלוסיית העיר צפויה להכפיל את עצמה בעשורים הקרובים, ובעיניי עתידה של ישראל טמון במרכזים העירוניים שלה ולפתח תקווה יש פוטנציאל להוביל את ההתחדשות העירונית בתחומה בפיתוח עירוני בר קיימא, צפוף ומגוון שיהיה לבית עבור הקהילות הקיימות והחדשות שיבנו את בתיהם פה בעתיד".
במרכז מתיחת הפנים עומדות ארבע שכונות ותיקות: רמת ורבר, יוספטל, אחדות ועמישב, כאשר הרובע החמישי הוא מרכז העיר ולב המושבה. "בעשורים האחרונים התרוקן המרכז הזה בגלל תהליכים ידועים שעוברים על ערים רבות בישראל, לנוכח מעבר של אנשים ובתי עסק למרכזי הקניות הממוזגים והסטריליים ומעבר ממרכז העיר לשכונות החדשות שנבנו סביבו משנות התשעים והלאה. בפתח תקווה צפויה לקום בשנים הקרובות שכונה חדשה משמעותית אחת על שטחו של בסיס סירקין לשעבר. לכן העתיד הוא בהתחדשות העירונית ובפיתוח שכונות קיימות, כל זאת אודות לעוצמת הפיתוח העירונית והמיקום האסטרטגי של פתח תקווה, בנוסף לרשת תחבורה ציבורית מרכזית וחזקה והיותה מוקפת בשטחים ירוקים כפארק הירקון. ישנה חשיבות רבה מבחינתנו לשמור על הראות הירוקות בעיר, בכפוף לפיתוח ולבנייה. יש בפתח תקווה הרבה פארקים חדשים וותיקים, כולל בשכונות הוותיקות כמו רמת ורבר, שטח ירוק פתוח של גן יד לבנים, שם נמצאת קריית המוזיאונים העירונית וריכוז של מוסדות תרבות ופנאי".
לספק לתושבים את כל מה שדרוש
לדברי עצמון, עד להקמת המינהלת להתחדשות עירונית בשנת 2019, כמעט ולא היו בעיר פרויקטים של התחדשות, אולם שינוי מדיניות של הנהלת העיר הוביל את ההתחדשות להיקפים עצומים. כך למשל, בפרויקט ז'בוטינסקי-קפלן ייהרסו שלושה מבנים של 48 יחידות דיור ובמקומם ייבנו שני מגדלים עם 192 יחידות. בנוסף מתוכננת הרחבה של ביה"ס קפלן, בניית גני ילדים, וכן הקמת כיכר עירונית שאליה תתלווה שדרת מסחר, כולל שלוש קומות של משרדים.
מתחם אנסקי הסמוך לבית החולים בילינסון, המקודם כבר יותר מעשור, סוף סוף עבר לאחרונה שולחן עגול בוותמ"ל. לפי התוכנית, יפונו 256 דירות מתוך 12 מבנים ישנים ובמקומם יוקמו כ-822 יחידות דיור. אחרי שיוקמו שלושה מגדלים בני כ-40 קומות ועוד ארבעה בניינים בני 4-9 קומות, יוקמו בבניין נוסף עוד 120 דירות קטנות, על מנת להשלים את המתחם. בנוסף, יפותחו שטחי ציבור ירוקים ומגרשי משחקים פתוחים לדיירים.
התוכנית מציעה תמהיל מאוזן בין דירות לשטחי ציבור, ביניהם פארקים ומתקנים. השכונה החדשה תכלול בית ספר, גני ילדים, מעונות יום ושטחי מסחר ועוד. התוכנית צפויה להיכנס לדיון בהפקדה במהלך החודשים הקרובים ובתקווה שעד מחצית השנה תאושר ותעבור לשלב ההיתר.
במסגרת פרויקט בעמישב ייהרסו בנייני שיכונים הכוללים 54 יחידות דיור ובמקומן ייבנו 220 יח"ד בשני מגדלים בני 18 ו-25 קומות לכיוון רחוב טבריה ושבט דן, ובנוסף שני בניינים מרקמיים בני 10 קומות לחזית רחוב צפת. התוכנית גם מציעה להגדיל את שטחי הקרקע הציבוריים וכן קובעת שטחי ציבור מובנים כחלק ממכלול המבנים.
בפרויקט כיכר התרבות במרכז העיר יבוצע עירוב שימושים של מסחר, תעסוקה, מגורים, הפרשה מובנה לגן ילדים וכיכר עירונית על שטח של 1.15 דונם. הפרויקט מציע בינוי של שלוש קומות מסד של מסחר בקרקע ושתי קומות תעסוקה, גן ילדים, מועדון דיירים ומעליהן מגורים של שני מגדלים בני 27 קומות.
וזוהי כאמור רק טעימה קטנה משלל הפרויקטים ברחבי העיר. "המטרה המרכזית שלנו במינהלת היא לעזור לתושבים וליזמים לקדם את המיזמים הללו, תוך ראייה רחבה והבנה שאנו נותנים את המענה", אומרת עצמון.
בפני אלו אתגרים המינהלת עומדת?
"האתגר המרכזי של המינהלת זה לקדם ולהאיץ פרויקטים של פינוי בינוי למימוש, והרבה תוכניות של התחדשות עירונית שכונתיות ונקודתיות מתעכבות בוועדת התכנון המחוזית. כשמצד אחד הסבירות לרעידת אדמה הולכת וגוברת ואיומי הטילים אינם שוכחים, מן הראוי שכלל הגורמי הרלוונטיים ישלבו כוחות כדי לקדם ככל שרק ניתן את מיזמי ההתחדשות העירונית. המדינה הקצתה כלים ומשאבים לרשויות המקומיות לקדם במסלול ירוק התחדשות עירונית, לראייה הקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ופועלה, כמו גם הקמת המינהלות ברשויות המקומיות כגוף שאמון על קידום ההתחדשות ברשות עצמה. כרמים כמינהלת עירונית עושה מאמצים כבירים בשיתוף פעולה עם מינהל הנדסה וכלל הגורמים המקצועיים בעירייה לקדם תוכניות לאישור בוועדה המקומית. בשנת 2022 אישרה הוועדה המקומית והמליצה לוועדה המחוזית על הפקדה של כ-3,800 יח"ד במסגרת תוכניות פינוי בינוי ואילו בוועדה המחוזית אושרו השנה רק 544 יח"ד במסגרת תוכניות התחדשות עירונית בפתח תקווה. ישנן שתי תוכניות שכונתיות שטרם אושרו וממתינות לקידומן בוועדה המחוזית, יוספטל שצפויה להוסיף לשכונה עוד כ-3,000 יח"ד ותוכנית מתאר רמת ורבר שצפויה להוסיף עוד כ-3,600 יח"ד, כמו גם תוכנית להתחדשות בניינית בראייה מקומית שצפויה להחליף את תמ"א 38 כשזו תפוג. לצערי השלבים שצריכה לעבור תוכנית פינוי בינוי עד למימוש הן רבים ומסורבלים ונפרשים על פני שנים רבות מדי עד להיתר".
לדברי עצמון, היקפי ההתחדשות העירונית במחוז מרכז הם עצומים בכלל ובפתח תקווה בפרט. "אני מצפה שיאיצו את התהליכים בוועדות מנהל התכנון כך שבראש סדר העדיפות במחוז יהיה קידום תוכניות התחדשות עירונית. כפי שהמדינה דאגה להקצות משאבי כוח אדם ותקציבים לרשויות המקומיות, כך עליה לדאוג שבכל תחנות בשרשרת הסטטוטורית המסלול הירוק יישמר. בכך היא תישא באחריות המלאה עד לקבלת היתר. היות שפתח תקווה אינה ועדה עצמאית, התושבים וכן היזמים נאלצים לעבור מסכת של אישורי ועדה שלוש פעמים: מקומית, מחוזית ושוב מקומית לקבלת היתר בנייה. זהו דבר בלתי נתפס בהיקפי התכנון שפתח תקווה מקדמת, בייחוד שצמיחתה בשנים הבאות מבוססת על היצע יחידות דיור חדשות במסגרת תוכניות התחדשות עירונית. היום אנחנו מבינים שזו לא שאלה של אם אלה מתי תהיה רעידת אדמה, ומדובר פה בדיני נפשות, לכן אנחנו מצפים מכל הגורמים הארציים הרלוונטיים (מינהל התכנון, האוצר, ותמ"ל, רמ"י) להקצות את כל המשאבים הנדרשים כדי לקדם את הנושא ביתר שאת.
בכדי לעמוד באתגרים שלפתחינו אנו בכרמים נערכים להרחיב את הצוות, במנהל/ת תחום קהילה נוספים ובמנהל פרויקטים. הצוות גדל במטרה לתת מענים להיקפי הפרויקטים שעוד צפויים לגדול לאור המדיניות האסטרטגית למרכז העיר שכולנו תקווה שתאושר בחודשיים הקרובים בוועדה המחוזית".
"כמו כן האתגרים שלנו הם בהיבטים של תכנון מיטבי שצופה פני עתיד ושמציע מגוון סוגי בינוי, לא רק מגדלים באיכויות מקיימות, ומעניק מענה לצרכי הציבור. האתגרים שלנו הם לתת לציבור את הכלים והמענה שיוכלו להיות שותף פעיל ויודע בתחום הזה. יש פה המון יזמים שמסתובבים ומחתימים ולא תמיד התושבים מבינים מה עליהם לעשות. לכן אנחנו במינהלת עושים מאמצים רבים כדי לחשוף את הציבור לכרמים ולהשתמש בשירותיה המגוונים, זאת בתמיכת מינהל ההנדסה והנהלת העיר".
איך זה בא לידי ביטוי?
"יש לנו את האתר ושאר האמצעים הדיגיטליים, שם התושבים מקבלים את כל המידע הדרוש לכל תוכנית. בנוסף רק השנה ערכנו מעל 40 כנסי דיירים ופעילויות הסברה מתוכם חמישה כנסים עירוניים להצגת תוכניות חדשות. אנו קוראים לציבור באמצעות הודעות סמס ובמגוון פרסומים של דוברות העירייה להגיע לכנסים הללו ולקבל מידע רלוונטי וחשוב. חלק מהכנסים הם היברידים ונעשים גם דרך הזום או דרך שידורי לייב של העירייה, כדי להקל על מי שאינו יכול להגיע פיזית לכנס. המטרה ליצר עבור הציבורים שלנו ודאות שמבוססת על מדיניות עירונית סדורה, ברורה ובהירה. יצירת האמון היא הבסיס לכל העשייה הזו ואנו דואגים להגיע לציבור שלנו באמצעים מגוונים".
עצמון מפרטת ואומרת כי בכרמים ישנו תפקיד ייעודי של מנהל תחום קהילה, שמרכז את כל המענה לתושבים, מקבל את הפניות ונותן מענה. "אנו מסבירים להם על כל הצעדים הנדרשים, למשל כיצד להתאגד, איך לבחור עורך דין ובעלי מקצוע נוספים, יש לנו מאגר של עורכי דין מומלצים עבור התושבים, מאגר של מפקחים וחברות ייעוץ לפינוי-בינוי. לעיתים אנו אף מגיעים עד לתושבים עצמם ועורכים כנסים בחצרות הבניינים, ואף עורכים קורסים להתחדשות עירונית שפרוסים על פני שישה מפגשים, בליווי עורכת דין ומגשרת".
עצמון מציינת בנוסף כי מעבר לסקירת התוכניות עבור התושבים והנגשת החומרים והידע הדרושים, במינהלת משתמשים גם בשירותיו של המרכז לגישור עירוני שפועל בפתח תקווה, ללא עלות. "לא פעם ישנם סכסוכים ואי הסכמות סביב פרויקטים ואנו במינהלת עושים הכול כדי לפתור את הבעיות שעולות ולהגיע להסכמות. לרוב אנו מצליחים ובמקרים שלא, אנו נעזרים במרכז לגישור. לשמחתי יש תמיכה של כל העירייה לתחום החשוב הזה, החל מראש העיר ועד לאחרון העובדים".
בשיתוף עיריית פתח תקווה
