כשרחל אלון נבחרה לתפקיד יועצת ראש העיר פתח תקווה לשוויון מגדרי, פיתוח וחדשנות, היא ידעה שהתפקיד הסטטוטורי של קידום מעמד האישה פחות רלוונטי לה, ועליה להתמקד ולשאת את הבשורה דווקא בקידום שוויון מגדרי. בערו בה חוסר השוויון בין גברים לנשים באפיקים שונים והאמונות כי אף אוכלוסייה לא צריכה להיות מודרת וכי לשני המינים מגיעה הזדמנות שווה ובחירה חופשית. כחלק מהתוכנית "שפה יוצרת מציאות התנהגותית", המקודמת בעיר בשלוש השנים האחרונות, "הרחיבה" אלון את השימוש בשפה ויחד עם כל יחידות העירייה הפכה את השימוש בשפה המגדרית בעיר לשגורה בפי כל.
הפנייה במסרים כתובים, פוסטים, שילוט חוצות היא לזכר ונקבה גם יחד ולא כפי שהיה נהוג בעבר. את השינוי מובילה רחל, בגיבוי ובשותפות ראש העיר, רמי גרינברג, שהיה הראשון לחתום על חזון הרשות השווה מיד עם בחירתו והשניים סוחפים אחריהם את לשכת הדובר ואת כל אגפי העירייה.
רחל אלון, שניהלה בעבר בית ספר בעיר, ואף משמשת כמרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, הגיעה לתפקיד לפני כחמש שנים ויצקה בו תכנים שלא היו קיימים בערים אחרות. היא אם לשניים ובין שלל עיסוקיה גם מביימת הצגות, כותבת ספרי ילדים ומפיקה סיורים קולינריים בראייה מגדרית בשוק פתח תקווה עם שחקנים ושחקניות – תחומים המשתלבים עם העשייה הרב-גונית שלה בעירייה ומתפקדים כמנגינה אחת עם שפע כלים ומנעדים.
קידום שוויון מגדרי לגננות ולהורים
"פתח תקווה היא העיר הראשונה שיש בה מעגלי גברים, שמטרתם לתת מרחב בטוח ומאפשר, לתת כלים, ללמד גברים לדבר על רגש, לחלוק רגשות ולהתמודד עם רגשות", היא אומרת ומסבירה: "כבר בגן הילדים רואים פינת מדען, פינת יוצר, פינת רופא. השפה המגדרית הזו מפלה בנות ובמקביל לא מייצרת לבנים מרחבים אמיתיים לשיח רגשי. אם אומרים לילד שנפל 'תהיה גבר, תקום' ולבת 'בואי, נסיכה, נקנה לך משהו מתוק', משדרים לבנים בהתנהגות כזו שלדבר על רגשות זו חולשה ולבנות אף מעבר לכך. במעגלים שאנו יוצרים המרחב מאפשר לגברים ללמוד כלים להבעה רגשית, למצוא דרכים לתקשורת מיטבית, לחלוק חוויות, לנתב נכון כעסים ועוד".
מעגל שיח נוסף, שפתחו בעיר לפני כחודש, מיועד לגברים בהליכי גירושין, שם משולבים אנשי ונשות מקצוע לכלכלה נכונה בעת משבר, לתקשורת, לדימוי הגבר החדש שכעת פרוד וצריך להתנהל לבד. "במקומות שבהם לא ניתנה הדעת, שם נאיר זרקור, שם נביט, נבחן וניזום. עיריית פתח תקווה מקדמת למעלה מ-120 יוזמות הפונות לכל הקהלים", מדגישה אלון.
פתח תקווה היא העיר הראשונה שבה מתנהלות השתלמויות לגננות הכוללות גמול בנושא קידום שוויון מגדרי בגני הילדים בשיתוף מלא עם אגפי החינוך, "לא נחכה לתקן את הטעון תיקון אחרי שהילדים יגדלו, אלא נתחיל מראשית הדרך, נסתכל על הצרכים ונלווה את הילדים והילדות עד לביסוס הראייה של 'מי אני בעולם הזה'", היא מוסיפה. במסגרת יצירת מרחבים לשוויון מגדרי בעיר קודמה הקמת ועדה לקידום שוויון מגדרי. הוועדה, שהתכנסה כבר שלוש פעמים, מקדמת שוויון מגדרי בכל אפיקי החיים בעיר, אם בהקשר של שפת הפנייה בפרסום, אם בהקשר חינוכי ותעסוקתי ואם בהתבוננות על מקומות ללא זרקור. לאחרונה, לדוגמה, מופו מוסדות החינוך בעיר בכל הנוגע לתפיסת השוויון המגדרי שלהם והצרכים הנדרשים בשטח, ובעקבות המיפוי, נוצר סל מענים, שכל בית ספר או מוסד חינוכי יכול להיעזר במה שדרוש לו. "מדובר בוועדה פרקטית, שכוללת אורחים ואורחות מבחוץ שמאירים לנו מקומות נוספים".
בנוסף, רחל מספרת כי לראשונה קודמו קורסים מקוונים לקידום שוויון מגדרי גם בקרב ההורים. התוצאות לא איחרו לבוא, והורים סיפרו כי בעקבותיהם החלו לסדר את חדרי הילדים והילדות אחרת או שינו את חלוקת התפקידים בבית.
כאן המקום לציין כי בעת בה כתבה אלון את התוכנית "שפה מייצרת מציאות התנהגותית" וניסתה למצוא למהלך שותפים בעירייה. זה לא קרה מיד, אבל נוצרה קבוצה מתוך אגפי הדוברות ומשאבי האנוש וגורמי חוץ נוספים שהיוותה את התשתית לוועדה לקידום שוויון מגדרי. היום היא מתכנסת 4-3 פעמים בשנה, בודקת מה נעשה בתחום ומבשרת על הבאות.
מה עשתה עד היום הוועדה?
"התחלנו עם השתלמויות פנים ארגוניות איך להנגיש מכרזים, פרסומים ופניות בשפה שוויונית שמיועדת לשני המינים. בהשתלמויות למדו איך משנים את שפת הפנייה כדי שכל אחת תוכל למצוא את עצמה בפנייה הזו. במקביל ערכה הוועדה השתלמות לכל מי שמפרסם פרסום עירוני ומנגיש מידע לציבור, כדי שיפנה לשני המינים ולא יבצע אפליה מגדרית על רקע שפתי. מחקרים מראים שאם במבחנים נשנה את שפת הפנייה ללשון נקבה לבנות, נעלה את סיכוייהן של הבנות לציון גבוה יותר בעוד 15 נקודות. עיריית פתח תקווה היא גם היחידה שהכניסה לשימושה מחוון לשוויון מגדרי פנים ארגוני שנכתב ע"י נעמ"ת ומטרתו להעניק תו מגדרי לארגון. דרך המחוון יכולים ארגונים לבדוק את עצמם באומץ ולדעת היכן הם נמצאים בתחום השוויון המגדרי".
צדק היסטורי וסיורים קולינריים
אחד המוקדים בעיר לקידום שוויון מגדרי הוא "בית שיח נשים" ברחוב מונטיפיורי 3. הבית מאגד את סיפורן של למעלה מ-140 נשים פורצות דרך, שהיו שותפות להקמת המושבה והודרו מספרי ההיסטוריה. את המהלך יזמה תושבת העיר וחברת מועצת העיר לשעבר, בשם איילת כהן לפני למעלה מעשור, אחרי שגילתה זאת והחליטה יחד עם מתנדבות לאסוף את הסיפורים, לתעד אותם ולהכניסם לארכיון דיגיטלי שנמצא בתוך "בית שיח נשים" וזאת כדי שייעשה עימן צדק. אלון התבססה על החלק ההיסטורי ופיתחה בבית, שנפתח סמוך לכניסתה לתפקיד ונמצא תחת סמכותה, חוויה בת שעה וחצי, במהלכה עולות לשולחן הדיונים שאלות מגדריות עכשוויות להן שותפים ושותפות תלמידי ותלמידות כיתות י' מבתי הספר בעיר וכן תלמידים ותלמידות מכל הארץ, זאת במקביל למפגשים מותאמים נוספים המתקיימים בבית לקהלי יעד שונים.
גם הסיורים הקולינריים בשוק, מתחילים בבית שיח נשים וכוללים "הפתעות" בראייה מגדרית וצוות שחקנים שמלווה את הסיור. לא רק זאת, אלא שבבית מתקיימות פעילויות כמו קורס דירקטוריות, פרויקט "הבמה שלך", מפגשי קהילות, קורסים רבים וסדנאות.
"בשיא תקופת הקורונה נוכחנו לדעת שישנן משפחות שלא מוכרות כמשפחות רווחה וזקוקות לסיוע. החלטנו לאחד עזרה למשפחות הזקוקות לאוכל יחד עם מתן במה להרצאות כאשר כל המשתתפים והמשתתפות שמגיעות לפעילות, 'משלמים ומשלמות' באמצעות מצרכים שהן מביאים ומניחים בסלסלה ייעודית. אחת מחברות הצוות יוצרת לאחר מכן קשר עם קהילת גדולה אחרת שלנו, 'המשפחה שלנו', שכוללת יותר מ-700 הורים יחידנים, ומי שצריך מקבל את המצרכים באין רואה. כשהכול מרוכז תחת משרד אחד, זה יוצר שותפויות ומקל". לאלון חשוב להדגיש כי הקהילה "המשפחה שלנו", הוקמה כדי להעניק ליווי מקצועי להתמודדות עם אתגרי גיל ההתבגרות של הילדים, מציאת זוגיות, יצירת תקשורת מיטבית בתוך הבית ועוד, ואחד הקורסים שהוצעו הוא קורס הנדיוומן, כמו גם הצגות מסובסדות ומרחב שלם של מענים על פי צרכים שלשם קידומם התכנס שולחן עגול הכולל גורמים שונים מהעירייה ומחוצה לה אשר בכוחות משותפים יצרו את המענים. בעיר קיימות עוד קהילות רבות שכולן עובדות בשיתוף ובסיוע העירייה.
כך למשל, בבית שיח נשים נפגשת גם קהילה של יותר מ-800 נשות עסקים מהעיר, אם במרחב הפיזי ואם בזום, כאשר בזכות הקהילה נוצרו אין ספור שיתופי פעולה, עסקיים וחברתיים, שלא היו מתרחשים ללא ה"גג" של קהילת נשות העסקים.
קהילה נוספת בבית היא קבוצה ארצית בשם "שלובות", הקיימת עבור נשים שמחלימות או מתמודדות עם סרטן, ורק בפתח תקווה הקהילה פתוחה לנשים וגברים כאחד. "מנהלת קהילת השלובות בפתח תקווה מארגנת מפגשים שבועיים של פנאי, הנאה ושמחה המועברים ע"י מנחות ומנחים בהתנדבות מלאה".
גולת הכותרת של העשייה המגדרית בעיניה היא הקמת מועצת נשים מנהיגות לפני כשנתיים. למעלה מ-30 יושבות ראש של ארגונים בעיר מתכנסות יחד אחת לחודש, משתפות פעולה ומקדמות שוויון מגדרי ושיח שממנף את הנושא. "צריך וחשוב לתת מקום לכל אחת ולשמחתי יש לי גיבוי מלא מראש העיר, שדחף להקמה של מועצת הנשים ואם לא היה מאמין בתהליכים, זה לא היה קורה".
יזמות, פיתוח וחדשנות
לפני כשנתיים פנה ראש העיר לאלון ושאל אם תהיה מוכנה לעסוק גם בתחום החדשנות. מאחר שלא היה קיים מרכז חדשנות בעיר הרביעית בגודלה בארץ, הציעה לו רחל להקים צוות חדשנות עירוני יחד עם מינהלת התעשייה וההיי-טק, הכולל גם גורמי חוץ כמו מנכ"לים של חברות בעיר וגורמים עירוניים מתחום החינוך, המחשוב, האסטרטגיה והדוברות. תפיסת הבית לחדשנות מתבססת על האמרה: "כשהחוסן הוא הלב, החדשנות היא הדרך", כלומר חוסנה של חברה מתחיל בערכים, בתרומה לקהילה וברצון לפעול למען עולם טוב יותר, ומשם אפשר להמשיך לחדשנות. "כבר שנה שאנחנו במפגשים שיוצרים חיבורים ומזככים את מטרות בית החדשנות. זהו בית שמהווה מרחב למינוף והעצמת ההון האנושי בתחומי היזמות, הפיתוח והחדשנות, שעוטה משקף מגדרי, תוך יצירת ממשקים בין רצועת התעשייה וההיי-טק בעיר, מערכת החינוך ועולמות התעסוקה", היא מסבירה. ממשקים אלה מייצרים מערכת שמיטיבה עם כל התושבות והתושבים, היכולות והכישורים כדי לציידם בכלים והתנסויות להשתלבות בשוק העבודה בהווה ובעתיד.
שותפות הבסיס הן אינטל, Fyber, מיקרוסופט, Beta ספר, עמותת תפוח, פילת, החטיבה לחדשנות טכנולוגית במשרד החינוך, עמותת שיקום אחר, סטרטאפיסטים וסטרטאפיסטיות, צוותים ממרכזי החדשנות במוסדות הבריאות בעיר ועוד. "לכולם יש מקום בבית – אוכלוסיות מיוחדות, תלמידי ותלמידות בתי ספר, יוצאי ויוצאות צבא, נשים ואנשים מחוץ למעגלי התעסוקה ועוד", מסכמת אלון. "הבית לחדשנות בפתח תקווה, שייפתח ממש בקרוב, הוא מקום פיזי לתפיסת עולם רחבה שאומרת שאין כזה דבר גבולות בין חינוך, תעסוקה, תעשייה והיי-טק. מצוינות אינה מצויה רק במתמטיקה ובאנגלית אלא יכולה להיות מנעד רחב של אפשרויות. אם לא נבחן את הילדות והילדים דרך מנעד רחב אלא רק בכלים קיימים, חסמנו בפניהם אפשרויות לקחת חלק בעולם יצירתי על פי כישוריהם".
בשיתוף עיריית פתח תקווה
