הטיפול בילד הסובל מגידול ממאיר (אוסטאוסרקומה או Ewing's sarcoma) בעצמות הגפיים התחתונות, אינו מסתיים לאחר מתן טיפול בכימותרפיה וניתוח לכריתת הגידול.
גידולים מסוג זה, מערבים לרוב את עצמות הירך והשוק, בסמוך למפרק הברך. באזור זה בגילאי העשרה המוקדמים, מתקיימת עיקר הצמיחה של אורך הגפה. במידה ולוחית הצמיחה נפגעת כתוצאה מהגידול או כתוצאה מהניתוח להסרת הגידול, ייתכנו פערים באורכי הגפיים בסוף גיל ההתבגרות.
ככל שהילד צעיר יותר בזמן המחלה, וישנם ילדים שמאובחנים כבר בגיל שלוש, ובמידה ועצם הירך המרוחקת מעורבת בגידול (שם נמצאת לוחית הצמיחה הפעילה ביותר של הגפה התחתונה), כך עולה הסיכוי לפער באורך הגפיים בסוף גיל ההתגברות. פערים שעלולים להגיע ל- 15 ס"מ ויותר.
בעבר, הטיפול המקובל במצבים אלה, היה קטיעה של הגפה המעורבת עם הגידול. מצב כזה היה מותיר את המטופל עם קטיעה באמצע הירך ובצורך בשימוש בפרוטזה להליכה.
משלימים את החסר
פתרון מקובל במקרים דומים – בהם חלק מהעצם והמפרק חסרים, הינו החלפת החסר הגרמי והמפרק על יד משתל מתארך, שמאפשר הארכה של הגפה והמשתל תוך כדי גדילה, ופעולה תקינה של הברך באמצעות משתל מתכתי. בחלק מהמקרים הארכת העצם תתבצע על ידי מסמר מתארך מיוחד באיזור של עצם בריאה בשלב מאוחר יותר (הארכה זו מבוצעת לרוב בשיתוף פעולה עם עמיתנו ד"ר איתן שגב וד"ר רועי גיגי, מומחים באורתופדיית ילדים).
משתל מתארך הדור הבא
בימינו כבר נמצא בשימוש הדור השלישי של משתלים מתארכים. משתלים אלה מתאפיינים בכך, שהארכת המשתל מתבצעת בביתו של המטופל, על ידי הפעלת מנוע במשתל והארכה מכנית, ללא צורך בהתערבות ניתוחית, ובאופן הדרגתי.
משתלים מהדור הישן דרשו לצורך הארכתם פתיחת הצלקת המקורית והוספת חלק מאריך למשתל. ניתוח כזה היה מתבצע אחת למספר שנים, כאשר הפער בין הגפיים היה גדל. כל ניתוח חוזר היה גורם לירידה תפקודית עקב פגיעה חוזרת בשרירים, מעלה את הסיכון לזיהום, ודורש שיקום לאחריו.
חלק מבעיות אלה נפתרו עם הופעת המשתלים המתארכים, בגישה מילעורית – זעיר פולשנית. על יד הארכת הבוכנה באמצעות מברג (תחת הרדמה כללית) ניתן היה לבצע הארכה מיידית של 1-2 ס"מ. גם פעולה זו הייתה כרוכה בהרדמה כללית, ובשיקום, שכן הארכה מיידית גורמת למתח על העצבים, כלי הדם ושרירים, מצב הגורם לכאבים וסבל למטופל.
בתחילת המאה ה- 21 נכנסו לשימוש המשתלים המתארכים שאינם דורשים התערבות כירורגית. משתלים אלה מבוססים על הפעלת בוכנה באמצעות שדה מגנטי, באמצעות הצמדה של מתמר מיוחד לעור. ההארכה מתבצעת באופן הדרגתי, וניתן להאריך את המשתל בקפיצות של שליש מ"מ כל פעם. מאחר וההארכה מתבצעת באופן הדרגתי, אין כאבים, ואין צורך בשיקום. מיותר לציין שאין צורך בניתוחים או בהרדמה כללית, ולכן נחסכים מהמטופל התערבויות כירורגיות חוזרות וגם הסיכוי לזיהומים סביב המשתל קטנים.
המשתל המתארך כולל חיישן שנמצא ממש מתחת לעור. כאשר מקרבים את המתמר לעור מבחוץ, השדה המגנטי מייצר בחיישן זרם חשמלי שמניע מערכת תמסורת חזקה דיה כדי להאריך את המשתל ולהאריך את הרגל.
משתלים אלה מאפשרים הארכה של בין 5 ל- 10 ס"מ על פני שנה, בהתאם למקטע העצם שנכרת והצורך בהארכת הגפה, ובהתאם לגיל הילד. לעיתים, מפאת גילו הצעיר של הילד יהיה צורך בעתיד להחליף את הבוכנה המקורית בבוכנה חדשה, כדי להשלים את ההארכה באופן מלא.
בעשור האחרון צברנו במחלקה הארצית לאורתופדיה אונקולוגית, ניסיון רב עם משתלים אלה, כאשר המטרה הסופית היא להביא את המטופל לסוף תהליך ההתבגרות עם שתי רגליים באותו אורך. תהליך זה אינו פשוט, דורש תכנון מוקדם, ומעקב קפדני. שיטת טיפול זו אינה חסרת סיבוכים, כגון זיהום סביב המשתל וכשל מכאני של מנגנון ההארכה. למרות זאת, שיטה זו, של הארכת גפה על ידי משתל מתארך, מהווה את אחד הפתרונות הטובים באוכלוסיית המטופלים המתבגרת ומאפשר איכות חיים טובה בהמשך חייהם.
ד"ר יאיר גורצ'ק הוא מומחה באורתופדיה, מנהל השרות לאורתופדיה אונקולוגית ילדים, איכילוב
