מערכת הבריאות בישראל שרויה בשנים האחרונות בתהליכי שינוי עמוקים. האוכלוסייה הולכת ומזדקנת, שיעור המחלות הכרוניות עולה ותקופות האשפוז בבתי החולים הופכות לקצרות יותר, תוך העברת כובד משקל משמעותי של הטיפול אל הבית והקהילה. בתוך המציאות המורכבת הזו תפקידם של האחים והאחיות כבר מזמן אינו מסתכם במתן טיפול ישיר או בביצוע הנחיות רפואיות. כיום מדובר באנשי מקצוע המנהלים טיפול מורכב, מובילים צוותים, מנתחים נתונים ומפגינים מנהיגות קלינית וארגונית.
"אחד האתגרים הגדולים כיום הוא להתאים את המקצוע לצורכי הבריאות המשתנים", מסבירה ד"ר אירית אוחנה, אחות מוסמכת, מרצה בכירה וראשת החוג לתואר שני באֲחָיוּת (סיעוד) במכללה האקדמית רמת גן. "מצד אחד, האוכלוסייה מזדקנת והמטופלים מתמודדים עם מצבים מורכבים יותר. מצד אחר, המערכת נדרשת להתמודד עם מחסור בכוח אדם, עומס ושחיקה. האתגר אינו רק להגדיל את מספר האחים והאחיות, אלא גם לשמר אנשי מקצוע מנוסים, לאפשר להם להתפתח ולהעניק להם סמכות והשפעה התואמות את האחריות שהם נושאים. לכן קידום אקדמי ומקצועי של אחים ואחיות אינו רק אינטרס של המקצוע – הוא קשור לשיפור איכות הטיפול, תוצאותיו ושביעות הרצון של המטופלים ושל המערכת כולה".
אקדמיה, מחקר ואיזון בחיים
ד"ר אוחנה מביאה עמה לתפקיד ניסיון עשיר של 21 שנים במערכת הבריאות במגזר הציבורי והפרטי, לצד עשור של ניהול אקדמי. התוכנית לתואר שני בראשותה, שנפתחה באוקטובר 2025 (תשפ"ו) הוקמה בדיוק כדי לתת מענה על צרכים אלו. הענקת התואר מותנית באישור המל"ג.
התוכנית מיועדת לאחים ואחיות מוסמכים בעלי תואר ראשון, ומבנה הלימודים שבה ייחודי: יום לימודים אחד בשבוע בלבד (בימי שלישי) במשך ארבעה סמסטרים רצופים (שנה וחצי). מבנה זה מאפשר לצוותים הרפואיים לשלב בין שגרת העבודה התובענית, החיים האישיים והלימודים האקדמיים.
התוכנית שמה דגש על שלושה צירים מרכזיים: ניהול ומנהיגות, התמודדות עם תחלואה כרונית והכשרה מחקרית מבוססת ראיות. ערך מוסף ייחודי הוא קורס בתכנון מחקר שבסיומו מקבלים הסטודנטים תעודת GCP (Good Clinical Practice) – הסמכה בינלאומית המורשה לניהול מחקרים קליניים בבני אדם.
לשמור על קשר אנושי
במקביל להעמקת הידע המחקרי והניהולי נכנסות למערכת הבריאות טכנולוגיות מתקדמות דוגמת ניטור מרחוק, שירותי דיגיטל, מאגרי עתק ובינה מלאכותית. ד"ר אוחנה מדגישה כי ההיערכות לעתיד אינה מתמצה בלמידת התפעול של הכלים הללו.
"טכנולוגיות יכולות לשפר את הנגישות והדיוק, אבל אינן מחליפות שיקול דעת מקצועי", אומרת ד"ר אוחנה. "עלינו לפתח אצל הסטודנטים אוריינות מחקרית ודיגיטלית, יכולת לזהות הטיות ולשמור על פרטיות ואתיקה. ככל שהמערכת נעשית טכנולוגית ומהירה יותר, כך חשוב יותר לשמור על הקשר האנושי ועל ראיית האדם השלם".
בחזונה רואה ד"ר אוחנה את בוגרי התוכנית כמי שיובילו שינוי מערכתי, יצמצמו פערים בבריאות וישפיעו לא רק על הטיפול הישיר במטופל ובמשפחתו, אלא גם על עיצוב מדיניות הבריאות כולה. "אֲחָיוּת היא מקצוע מתקדם המבוסס על ידע מדעי, מחקר ומנהיגות. התואר השני מאפשר להפוך את הניסיון המעשי ליכולת השפעה רחבה, שמשפרת את איכות הטיפול ומצעידה את מערכת הבריאות קדימה".
