מדעי האחיוּת עברו בשנים האחרונות מהפך מקצועי ותדמיתי. כיום אחיוּת היא תחום אקדמי מוביל, רב־תחומי ודינמי, שמשלב ידע קליני, מחקרי וחדשנות טכנולוגית. האחים והאחיות הם סוכני שינוי, מובילי חדשנות ועמודי תווך בבתי החולים ובקהילה. הם מחזיקים במיומנויות קליניות, ביכולות ניהול, חוסן רגשי וכלים טכנולוגיים, הנדרשים בעידן שבו בריאות, אתיקה ובינה מלאכותית נפגשים. באוניברסיטת תל אביב מבינים זאת היטב – והחוג למדעי האחיוּת מבקש להצמיח את מובילי מערכת הבריאות בישראל ובעולם.
"היתרון המובהק של המקצוע הוא במשמעות ובעניין שהוא מספק, לצד אופק קידום, קליני ומחקרי", מסבירה פרופ' מיכל יצחקי, ראש החוג למדעי האֲחָיוּת בבית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי. פרופ' יצחקי היא האחות הראשונה בישראל שסיימה מסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. היא החלה כאחות מוסמכת וכמדריכה קלינית בשיבא, ובהמשך השלימה פוסט־דוקטורט בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. מחקרה עוסק בניהול רגשות ובחוסן של מטופלים וצוותי רפואה בהתמודדות עם מצבים מאתגרים. בשנה שעברה היא קיבלה אות הוקרה מנשיא המדינה והיא מייצגת את ישראל בקבוצת מחקר בינלאומית Caring Science ובמרכז המחקר הבינלאומי לחקר החוסן.
כלים טכנולוגיים לאחיות המחר
ד"ר אילנה דובובי, ראשת תוכנית המוסמך, החלה את דרכה כאחות מוסמכת, המשיכה לדוקטורט בתחום טכנולוגיות למידה ואחריו השלימה שני פוסט־דוקטורטים. "השינוי הטכנולוגי במערכת הבריאות כבר נוכח בעבודה היומיומית", אומרת ד"ר דובובי. "במחקר שערכנו, לפחות 67% מהמשתתפים דיווחו כי הם משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת במהלך המשמרת, לצורך קבלת מידע רפואי ותרגום למטופלים". לדבריה, הממצאים ממחישים עד כמה חשוב להכשיר אחים ואחיות לאוריינות בבינה מלאכותית, לצד כלים לשילוב מושכל של הטכנולוגיה לשיפור איכות הטיפול. צורך זה מקבל ביטוי בתוכנית המוסמך (MSN) של החוג, במסלול "מנהל וטכנולוגיות באחיוּת", המשלב פיתוח יכולות ניהול ומנהיגות עם הבנה של השינויים הטכנולוגיים במערכת הבריאות. במסלול זה נלמדים קורסים חדשניים, כגון "עיצוב שירותי בריאות בעידן הבריאות הדיגיטלית". בקורס משתתפים בהוראה נציגי משרד הבריאות העוסקים בהובלת חדשנות, שמביאים אל הכיתה ידע עדכני וניסיון מהשטח ומאפשרים לסטודנטים להכיר את האתגרים הכרוכים בשינוי ובהתאמה של שירותי הבריאות. "לימודי המוסמך הם אבן דרך חשובה בהתפתחות המקצועית של אחים ואחיות. במערכת הבריאות המשתנה והעמוסה נדרשים כלים עדכניים להובלת שינויים ולפיתוח יוזמות חדשניות לקידום איכות הטיפול", מסכמת ד"ר דובובי.
החוג מציע בנוסף שלושה מסלולים לתואר ראשון (BSN): תוכנית בת שלוש שנים וחצי; תוכנית להסבת אקדמאים של שנתיים וחצי; ומסלול עתודה צבאית "פסגה" שמתפרש על שלוש שנות לימוד. השנה נרשמה עלייה בביקוש ללימודים, ומספר הסטודנטים החדשים שהתקבלו ויחלו ללמוד בתשפ"ז גדל ביותר מ־30%, בהשוואה לשנה הקודמת.
ההכשרה הקלינית מתקיימת בשישה בתי חולים מהגדולים בישראל: איכילוב, שיבא, בילינסון, מאיר, וולפסון והלל יפה. "הסטודנטים והסטודנטיות מקבלים הכשרה מהשורה הראשונה, אקדמית וקלינית גם יחד", מסבירה פרופ' יצחקי.
יתרון נוסף הוא השייכות לבית הספר למקצועות הבריאות בראשות אחות מסגל החוג, פרופ' צביה בר־נוי. בית הספר מאגד את החוגים למדעי האחיוּת, לפיזיותרפיה, לריפוי בעיסוק ולקלינאות תקשורת. במסגרת פרויקט LEAD האוניברסיטאי נבחנות תוכניות הלימודים לקידום הוראה חדשנית ולחיזוק החיבור בין התיאוריה לעשייה הקלינית.
קשרים גלובליים
החוג מקיים שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ברחבי העולם. בשנה האחרונה התקיים בחוג קורס בינלאומי בנושא בריאות הנפש של ילדים ובני נוער בהובלת אחות חוקרת מאוניברסיטת אלברטה. בשנה הקרובה יתקיימו שני קורסים בינלאומיים בהובלת אחים ואחיות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה, בתחומים של בינה מלאכותית במערכות בריאות ושיטות מחקר איכותניות.
החוג מדורג שלוש שנים ברציפות במקום הראשון בישראל בתחום האחיוּת לפי דירוג שנחאי העולמי. "החזון שלנו הוא להמשיך להצמיח אחים ואחיות שמובילים את מערכת הבריאות, מהמחקר ועד המטופל", מסכמות השתיים.
