הספקת מים לכיבוי אש תמיד היה אתגר העומד בפני לוחמי האש, מכיבוי שריפת יער מרוחקת מתשתיות מים ועד כיבוי אש בקומות עליונות של גורדי שחקים. עם התרבות התשתיות התת-קרקעיות עומד בפני הכבאים אתגר נוסף של הספקת המים לתוך מנהרות ארוכות וצרות בהן הגישה מוגבלת לכבאיות. נדגים בעזרת שני פרויקטים גדולים בישראל, מנהרת הרכבת המהירה לירושלים ומנהרות שרונה לרכב ממונע כיצד ניתן להתכונן מבעוד מועד לאתגר הספקת המים במנהרות.
אורכו של קו הרכבת לירושלים הוא 30 ק"מ, 20 ק"מ מתוכו מנהרות ו-5 ק"מ גשרים. להספקת מים לכיבוי אש הונחו לאורך המסילות שני צינורות מקבילים המספקים מים לזרנוקים הפזורים במנהרות, מאחר וקו הרכבת יורד מהרי ירושלים לכיוון השפלה לחץ המים בקווי ההספקה גבוהה מאוד. האתגר כאן היה לשבור את הלחץ הגבוה לכזה שיהיה בטוח לשימוש ע"י כוחות הכיבוי. לשם כך חולקו המנהרות ל14 אזורי לחץ מים בעזרת מגופים הידראוליים להפחתת לחץ. בנוסף הותקנו מערכות מגופי ניתוק ופתיחת זרימה מפוקדים חשמלית בין הקוי ההספקה המקבילים המאפשרים גיבוי משלים זה של השני והספקה של מי כיבוי אש גם במקרה של תקלה או שבר באחד מהצינורות הראשיים.
במנהרות שרונה, הדרישה הייתה לספק מערכת כיבוי אש ממתזים פתוחים. כדי לענות לאתגר, סופקו מגופי הצפה ייחודיים עם פיקוד חשמלי מחדר בקרה מרוחק אשר מתאימים לאזורים תת קרקעיים באווירה לחה ונפיצה. המערכת תוכננה כך שבמקרה של שריפה יפתחו המגופים השולטים בזרימה למקטע במנהרה בו יש שריפה. הפיקוד לפתיחת מגופי ההצפה מגיע למרכז הבקרה מגלאי חום המותקנים בתקרת המנהרה, בנוסף לכל מגוף הותקן מפסק זרימה המשדר לרכזת גילוי אש שאכן יש זרימה בקו. כך מקבל מרכז הבקרה התרעה על שריפה וגם כאשר על פתיחת מגוף בהתאם למתוכנן. שימוש במערכות הצפה מסוג זה מאפשר להגדיל את רמת הבטיחות והסיכוי להשתלט על האש עוד לפני שזו מתפשטת! בשורה התחתונה? כל מנהרה דורשת תכנון הנדסי שונה למערכות הכיבוי, בעזרת ליווי מקצועי משלב התכנון עד שלב ההפעלה של מהנדסי היישומים ניתן להבטיח שביום שבו ידרשו המערכות לעבוד הן יעשו זאת בהצלחה!
לפתרונות נוספים וקביעת פגישה עם המומחים של ברמד
