כאשר בונים מגדל מגורים ובמיוחד במסגרת מחיר למשתכן; המטרה של כל יזם וקבלן היא לבנות מהר וחסכוני אך מבלי לפגוע באיכות ובבטיחות באתר הבנייה. עקב אכילס בבניית מגדלים הוא שלב החיפוי – מגיעים מהקרקע לראש המגדל ואז נאלצים לטפס שוב כדי לחפות את הבניין. כמובן שבשל היבטי בטיחות לא ניתן לבנות ולחפות במקביל, דבר אשר מאריך את זמן הבנייה. בעיה נוספת היא שכאשר עבודת החיפוי נעשית בגובה של כמה עשרות מטרים, אז באופן טבעי קשה יותר לבקר את איכות החיפוי.
מקרה בוחן של ייעול הליך החיפוי הוא מגדלי המגורים בפרויקט כורדני. שם, השיטה שנבחרה לחיפוי המגדל היא 'שיטת ברנוביץ'. שיטה מוכרת אך תמיד כדאי להיזכר ביתרונותיה. בפועל, מייצרים תבניות לבטון ויוצקים את הבטון כנגד חיפוי האבן. את התבנית מעלים בעזרת מנופים ולאחר שמתבצעת היציקה, מפרקים את התבנית וחוזר חלילה.
השיטה חוסכת את הליך בניית הפיגומים בשלב החיפוי. הליך הדבקת האבן נעשה בקרקע ולכן הוא מבוקר ואיכותי יותר וכפועל יוצא גם בטוח ועמיד יותר. השיטה מאפשרת לעבוד בקצב בנייה של 2 עד 2.5 קומות בחודש וחוסכת את העלות (שנעה בין 150-200 שקלים למטר רבוע) לחיפוי הנעשה בגובה.
דבר נוסף, בנייה בשיטה זו הוכיחה כי קצב הבנייה עלה באופן מתמיד מקומה לקומה כיוון שנוצרה רוטינה של עבודה ממוכנת מצד אנשי הצוות. בשורה התחתונה, שיטת ברנוביץ' היא דרך יעילה נוספת לעמוד ביעדי עלות הבנייה בתכנית מחיר למשתכן.
