נשים פורצות דרך בתחומן בענפי התעשייה השונים הן כאלו שלא רק מתוות דרך חדשה אלא גם מעצבות את סביבתנו הפיזית והחברתית – עיצוב שמשפיע על ההרגשה והרווחה הנפשית של כולם.
טלי דראל, אדריכלית שותפה במשרד "5V אדריכלים", היא אחת מהן. היא שותפה במשרד למעלה מ-4 שנים, וחלק בלתי נפרד מצוותו מאז הקמתו, דראל מובילה פרויקטים בתחום המגורים, המסחר וההתחדשות העירונית, ומשלבת חזון, ניהול גמיש ושיתוף פעולה פורה עם קולגות ולקוחות. "העבודה מול הרשויות, אם זה מתכננות אזוריות או מהנדסות ערים, מתנהלת בצורה שונה כאשר מדובר בנשים," משתפת דראל. "יש שיח שמבוסס על הבנה הדדית של האינטנסיביות שהנשים חוות – הן בעבודה והן בניהול החיים האישיים. יש כאן מרחב שמאפשר גמישות ומקצועיות גם יחד".
איזון מגדרי באדריכלות אך לא בבניין
היא מזהה שונות בדינמיקת השיח בין נשים לגברים – לעיתים, נשים נוטות לפחות נחרצות ויותר פתוחות לדיון וגמישות מחשבתית, דבר שלדבריה תורם לקבלת החלטות טובות יותר. "כאשר יש גמישות, ניתן לבחון מספר חלופות ולהגיע לתוצאות מיטביות – וזה קריטי במיוחד בתקופה של שינויים מהירים, כמו זו שאנו חווים מאז ה-7 באוקטובר". למרות שהתחום האדריכלי כיום מאוזן מגדרית, ענף הנדל"ן, לדבריה, עדיין נותר גברי – החל מהקבלנים ועובדי השטח ועד לרבים ממקבלי ההחלטות במוסדות הרשמיים. עם זאת, היא מציינת מגמה חיובית של עלייה במספר הנשים הנכנסות לתחום, דבר שמסייע בהבאת זוויות שונות וחדשות לתהליכי התכנון והבנייה.
דראל אינה רואה עולם מקצועי שבו שולט רק מגדר אחד. "יש ערך מוסף עצום לתמהיל נכון בין גברים לנשים. אני מאמינה שאיזון מגדרי ברשויות, במקבלי ההחלטות ובפוליטיקה יביא לתוצאות טובות יותר – בין אם מדובר במהנדסות ערים, שרות או חברות כנסת. השילוב בין גישות שונות יוצר שיח עשיר ומוביל לתהליכי קבלת החלטות שקולים יותר."
"קשר אישי יכול לחולל פלאים"
מיטל יפה, מנכ"לית ושותפה במשרד "עדה כרמי מלמד" אדריכלים, מנהלת את המשרד על כל היבטיו מזה למעלה מ-15 שנה ואחראית על הניהול השוטף, הפאן הפיננסי, משפטי, אדמיניסטרטיבי וכו'. המשרד פעיל בכל תחומי האדריכלות, ובשנים האחרונות רוב העבודה היא סביב מבני תעשייה, ציבור ומתחמים ביטחוניים. במשרד 18 עובדים ולצידה של יפה שלושה שותפים אדריכלים: עדה כרמי-מלמד המייסדת, אורי לניר, ועופר ארוסי. לדבריה, "העבודה מורכבת מאחר והיא בד"כ מול באי כוחו של הלקוח ולא מול המשתמש הסופי. בפועל בפרויקטים של תעשיות הביטחוניות אתה מתחיל מול גורם אחד וממשיך מול אחר, כאשר זה מקשה על הדו שיח. אני מאמינה שקשר אישי יכול לחולל פלאים בכל תחום באשר הוא. אני מחפשת את המקום הפחות רשמי כדי לייצר קשר אנושי. בעוד שלקוחות לרוב מסתכלים על התהליך ועל השחקנים כפונקציות שבאו למלא תפקיד, אני מאמינה שברגע שנוצר קשר אישי התהליך פשוט ונעים יותר ומאפשר לרתום את הלקוח ולהוביל אותו לפתרונות אחרים ומחוץ לקופסא". באותה נשימה מסבירה יפה כי "גם יש קושי מסוים להיות אישה לא אדריכלית בתוך התחום, ולהוכיח את מקומי, את הידע, הניסיון, הניהול וכל מה שעומד מאחורי זה מול היזמים, והלקוחות".
"גם אם אני טובה במשהו, הוא לא בהכרח טוב לי"
מעצבת הפנים אורלי דקטר, בעלת סטודיו DO, עשתה רק לפני עשור שינוי קריירה משמעותי ונכנסה לעולם העיצוב. עד אז היא הייתה בכלל עורכת דין מצליחה מאוד בתחום הליטיגציה באחד המשרדים הגדולים בארץ. כיום היא מתהדרת בתיק עבודות מרשים שמורכב מתכנון ועיצוב בתים ודירות יוקרה, משרדים, ולוביים.
כמו בסיפורי אגדות אורלי לקחה את "הסיכון" או יותר נכון לא נתנה לחששות להפריע לה, והגשימה הסבה מקצועית מוצלחת. "עשיתי תואר במנהל עסקים ובמשפטים במטרה להשתלב בעסק המשפחתי. עשיתי את הסטאז' במטרה לקבל את התעודה המיוחלת, ובמשך שמונה שנים נשארתי ועבדתי כעורכת דין בתחום הליטיגציה והבנקאות". בגיל 35, אמא לשניים, עזבה דקטר את המשרד והקימה עסק עצמאי לעיצוב, המעסיק כיום חמישה עובדים.
"אני מאמינה גדולה בללכת אחרי החלום, ולדעת לכוון ולהגשים אותו. הבנתי בשלב מוקדם יחסית שגם אם אני טובה במשהו, הוא לא בהכרח טוב לי".
האהבה לאנשים ולעיצוב, יחד עם יכולת מסחרית, וניסיון עשיר כעורכת דין הובילו את העסק להצלחה. היזמים והקבלנים בפרויקטים המסחריים שלה מבינים שהם מקבלים משהו מעבר, הרי היא לא מביאה עימה רק עיצוב יפה וחלל נעים, אלא קונספט הוליסטי שמחבר בין העסק, הלקוח, יעדי החברה, ההיבטים הכלכליים של המיזם והצרכן הסופי. זוהי הבנה שהיא מעבר לקבלת חלל מעוצב, נכון ויפה.
הפרויקטים שלה, מדירות יוקרה, ועד משרד הייטק או לובי בוטיקי, רובם ככולם, ניחנים בעושר עיצובי וחומרי עד לפרט הקטן ביותר ולכל אחד מהם קונספט ייחודי משלו. לדבריה "הכל מתחיל בבניית קונספט".
"לנהל חברה זו אחריות אדירה"
יעל מוסקוביץ, סמנכ"לית שיווק ומבעלי ניגא שף FOR HOME, פיתחה קודם קריירה נפרדת בטרם הצטרפה לעסק המשפחתי. היא בוגרת שני תארים ראשונים - תואר בתקשורת חזותית ועיצוב גרפי בטכניון ותואר נוסף בתקשורת מטעם הבינתחומי.
"על אף שאני דור שלישי לחברת 'ניגא שף' אותה ייסד סבי, בחרתי באותה העת עדיין לא להשתלב בעסק המשפחתי. יש חברות משפחתיות שמייעדות ואפילו מחייבות את הדורות הבאים להצטרף אבל לא במקרה שלנו - קיבלנו חופש טוטלי לפרוש כנפיים ולעסוק במה שאנחנו רוצים".
"בתום הלימודים ניגשתי לראיונות במטרה להתמקצע ולהביא לידי ביטוי את הכישורים שלי ואכן התפקידים שביצעתי היו מאוד תובעניים. לאורך השנים כשכירה בכירה במוסדות חשובים, כבר החלה לחלחל בי המחשבה שיש לי את כל הכלים כדי להתקדם לתפקיד עצמאי בחברה המשפחתית שחייתי ונשמתי מאז שאני זוכרת את עצמי ותמיד היוותה חלק משמעותי מחיי".
"טרם קבלת ההחלטה היו לא מעט התלבטויות, לא ראיתי בעבודה במסגרת משפחתית רשת ביטחון, הבנתי שאני עומדת בפני משימה עם הרבה מאוד אחריות והיה לי ברור שאם אני עושה את הצעד הזה עלי להביא ערך מוסף ותועלות ולהתמקד בפיתוח עסקי שייתן ערך לחברה - וכך היה. לפני כעשור פיתחתי תחום חדש: ליין מטבחי פרימיום ומוצרים לשוק הפרטי - ניגא שף FOR HOME - חברה שכיום עומדת בזכות עצמה, עם DNA מובהק משלה, מותגים בלעדיים, ובאחרונה גם השקת אולם תצוגה בהרצליה פיתוח המתמחה במטבחי חוץ. אני חשה אחריות אדירה לנהל אותה, לשמור על ערכה ועל מקומה בקבוצת החברות".
"המוניטין של החברה קשור בי וההצלחה במכירות מוטלת עלי, האחריות על פיתוח העסק היא שלי במאת האחוזים. הרצון להצליח הוא תמידי ורמת המחויבות גבוהה מאד ולטווח הארוך, מבחינתי אין דרך חזרה".
"לעבוד קשה ולא לוותר לעצמי"
אלה שלומוב, בעלת סטודיו Ella Décor, עבדה טרם היציאה לעצמאות כשכירה באחת מחברות הטקסטיל המובילות. "בגיל 21, אחרי לידת בני הבכור, חיפשתי לעצמי משרה חלקית והתקבלתי לעבודה כעוזרת לסמנכ"ל השיווק של החברה. בתום שלוש שנים בתפקיד התחלתי את לימודי עיצוב הפנים במכון הטכנולוגי HIT ולאחריהם השתלבתי במשרד לעיצוב פנים, שם לקחתי חלק פעיל בתכנון פרויקטים ציבוריים ופרטיים".
"כעבור תקופה חזרתי לחברת הטקסטיל שהייתה לי כבית, הפעם כאחראית שיווק מערך רשתות הלייף סטייל. ובמקביל התמקצעתי והתאהבתי בעבודה מול האדריכלים והמעצבים באולם התצוגה של החברה. לאורך השנים בעלי החברה נתנו לי את המושכות לנהל, לטוס לכנסים ולתערוכות נחשבות ברחבי העולם ולייבא ארצה בדים וטקסטיל אך באופן טבעי לא ניתן לי חופש מלא לבצע בחירות ומהלכים כראות עיני".
"הבנתי שהגיעה העת לפעול למען עצמי וההחלטה הזאת התקבלה דווקא בעיצומה של תקופה מאתגרת. על אף החששות והפחדים החלטתי לצאת לעצמאות, הודעתי בחברה שאני ממשיכה הלאה וכעבור חודשיים כבר הייתי על המטוס בדרכי לתערוכת טקסטיל גדולה בגרמניה. שם, בלב אירופה, מצאתי את עצמי בוחרת קולקציות ומייבאת באופן עצמאי, את הסטודיו שלי הקמתי כעבור שנתיים לאור צורך שזיהיתי בקרב ציבור המתכננים ששיוועו לאשת מקצוע שתעניק ליווי מלא מראשית תהליך התכנון ועד לאספקת המוצרים המוגמרים ללקוחות. הדרך הייתה לא פשוטה אבל תחושת הסיפוק שמילאה אותה לכל אורכה גרמה לי לעבוד קשה ולא לוותר לעצמי. כיום אני מעסיקה חמישה עובדים ולצד ה-Show room, בו אנחנו עובדים עם האדריכלים והמעצבים, ישנה גם המתפרה שאחראית על הפקת התוצרים הסופיים".
