השנים האחרונות היו רכבת הרים של ממש עבור ההייטק הישראלי. "בארבע שנים בלבד ראינו צמיחה מואצת של האקוסיסטם הישראלי, בנייה של חברות גדולות, שיאי גיוסים והנפקות בבורסה בחסות סביבת הריבית האפסית וההאצה הדיגיטלית בקורונה, סגירת משרדים ומעבר לעבודה מרחוק, משבר כלכלי ושינויים בסביבה הכלכלית אשר הביאו להסטת כספים מסקטור ההייטק, וכמובן כאן אצלנו אי יציבות פוליטית וחברתית ומלחמה ארוכה. ההייטק הישראלי מתקשה למצוא את 'מהלך העסקים הרגיל' מזה שנים", מסבירה כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות.
לאור זאת, מהם האתגרים המרכזיים שזיהיתם עבור חברות הייטק בצמיחה בישראל בשנים האחרונות?
"אל מול הנסיבות הללו הפגין ההייטק חוסן משמעותי. שנת 2024 הפתיעה לטובה בנתוני המאקרו שלה עם שיא בעסקאות רכישה וגיוסים גבוהים. עם זאת, במבט מעמיק יותר בנתונים ניתן לראות מספר אתגרים: הראשון, נסיגה מסוימת של משקיעים זרים מהשקעות בישראל, בעיקר משקיעים אירופאים ומשקיעים ממדינות המזרח הרחוק. בקרב משקיעים אמריקאים אנו רואים יציבות מרשימה ואף עלייה משמעותית בהשקעות של קרנות הון סיכון מובילות כגון סקויה שהייתה פעילה מאוד השנה בישראל. השני, היעדר גיוון בסקטורים להשקעה. משקיעים נטו השנה להשקיע יותר בתחומים הקלאסיים של ההייטק הישראלי, עם ריכוז השקעות בסייבר, פינטק ותוכנה ארגונית, כאשר תחומי הדיפטק ירדו בכמות ההשקעות. השלישי, ירידה במספר הסבבים. הסכומים שגויסו השנה נטו לחברות גדולות יחסית ולסבבים גדולים של מעל 50 מיליון דולר. עובדה זו מעוררת חשש לגבי יכולתן של חברות קטנות יותר ופגיעות יותר לגייס באקלים הנוכחי".
כיצד רשות החדשנות מתמודדת עם הירידה בהשקעות בסטארט אפים ישראליים, במיוחד בסבבים מוקדמים?
"אתגר זה אכן מעסיק אותנו רבות, לכן, אנו ממקדים מאמצים בתקופה זו בהשקעה ישירה בחברות דיפטק בשלבים המוקדמים, במסגרת קרן ההזנק. קרן ההזנק שהושקה בשנה שעברה, ממוקדת בהשקעה ישירה שאינה מדללת, במסגרת סבב גיוס של חברות דיפטק בסבבי פרה סיד, סיד ו-A. הרשות בעצם משתתפת בסבב של חברות מצוינות בעולמות הדיפטק וכך מפחיתה את הסיכון של משקיעים בבואם להשקיע בחברות אלו. בחודשים בהם הייתה הקרן פעילה השקענו בעשרות רבות של חברות בשלבים השונים, בהשקעה של למעלה מ-300 מיליון ₪. גם השנה אנו צפויים להשקיע סכום כפול מזה בחברות ישראליות פורצות דרך, בתקווה לעורר יותר סבבים בשלבים המוקדמים להשקעה בטכנולוגיות עמוקות. בנוסף, במסגרת השקת קרן יוזמה 2.0, אנו צפויים להשקיע לצד הגופים המוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות הממוקדות בשלבים המוקדמים, סכום אשר צפוי לעלות על מיליארד דולר".
תיארת את האתגרים שחווים סטארט אפים בתחילת הדרך באקלים הנוכחי. מה מצבן של חברות בוגרות יותר, המצויות במכירות? האם הן חסינות יותר לשינויים שציינת?
"אנו רואים תופעה בה חברות בשלות יחסית, המצויות במכירות ומגייסות סבבים גדולים של מעל 50 מיליון דולר, מצוידות בארגז כלים רחב יחסית בשל יכולתן לגייס כסף ממשקיעים בינלאומיים כשחקניות גלובליות וגם יכולות להתייעל ולצמצם משמעותית את קצב שריפת המזומנים שלהן. עם זאת, חברות בשלבי הצמיחה הראשוניים, כאלו עם מוצר בשל אשר מוכרות אותו ב-ARR של מיליון עד עשרה מיליון דולר, מצויות בסיכון גבוה בתקופה זו. חברות אלו, אשר גייסו כסף בתקופת הגאות בהייטק (2020-2021), זקוקות כיום לסכומי כסף גדולים על מנת לצמוח ולהגיע אל שווקי היעד, ומשקיעים כיום מתקשים להעמיד להן את הסכומים הנדרשים להגעה לסקייל. חברות אלו בד"כ בנו מוצר במשך מספר שנים ויש להן צוות מחויב ומשקיעי עבר, אך הפער המימוני שלהן בדרך ליציבות במכירות והבשלת המוצרים עלולה להביא לסגירתן או מכירתן בטרם עת. בכל קוהורט של חברות יש חברות שנסגרות וזו תופעה טבעית ורצויה. החשש שלנו כעת הוא מסגירה של חברות שלא היו אמורות להיסגר ובמהלך עסקים רגיל היו מגיעות לסבב הבא ולבשלות. ישנו נזק משקי פוטנציאלי לא קטן בתופעה זו ואנו עוקבים אחריה מקרוב".
צינור חמצן מיידי
מהו תפקידן של קרנות הון סיכון ישראליות בתמיכה בחברות בצמיחה, ומהו תפקידן של החברות הרב-לאומיות בהייטק הישראלי? כיצד שיתוף הפעולה איתן משפיע על החברות המקומיות?
"קרנות הון הסיכון הישראליות מהוות את צינור החמצן המיידי של חברות בשלבים המוקדמים, בהם בד"כ משקיעים זרים אינם נוהגים להשקיע. בנוסף, הן מהוות את הגשר למשקיעים הזרים, ביכולתן לאתר הזדמנויות להשקעה וצוותים טובים. מסיבה זו, אנו מצויים בקשר קרוב עם קרנות הון הסיכון הישראליות על מנת לשמור את האצבע על הדופק בכל הקשור ליכולת הגיוסית הן של הקרנות עצמן והן של חברות פורטפוליו שלהן, כך שנוכל לגבש תמונה מהימנה של מצב המימון בסקטור. כך החלטנו למשל לצאת במהלך השקת קרן יוזמה 2.0 אשר נועד לייצב את ההשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות. בנוסף, אנו מצויים בקשר מול הקרנות על מנת להבין טוב יותר את החסמים וכשלי השוק אשר מונעים ממשקיעים זרים להשקיע בישראל או כאלה המונעים מהם למצות את פוטנציאל ההשקעה שלהם. תפקידנו הוא לשמור על ישראל כסביבה עסקית אטרקטיבית ותחרותית אל מול העולם, בוודאי אל מול סקטור המשקיעים.
"בנושא זה גילינו השנה לא מעט חסמים המונעים ממשקיעים זרים להשקיע בישראל מחשש למיסוי יתר. חסמים אלו הביאו להקמת צוות ממשלתי בהשתתפות משרד האוצר, רשות המיסים ורשות החדשנות והובאה רפורמת מיסוי במסגרת חוק ההסדרים הקרוב להסרת החסם והגדלת האטרקטיביות של ישראל עבור משקיעים זרים".
כיצד אתם מתמודדים עם תופעת "בריחת המוחות" והגירה של כישרונות טכנולוגיים לחו"ל?
"עדיין אין נתונים ברורים לגבי היקפה של הבעיה מעבר לעיסוק תקשורתי נרחב בה. תופעת 'בריחת המוחות' הינה תופעה המלווה את ישראל זה עשורים (מחוקרים באקדמיה ועד לרילוקיישן של עובדים ישראלים בחברות רב לאומיות למטה המרכזי של החברות בחו"ל) ולתופעה גם צדדים חיובים, היא מביאה ידע חדש לישראל, עם חזרתם של העובדים לארץ וניסיון בעבודה בתאגידים רב לאומיים מובילים.
"עם זאת, ככל ואכן מדובר בתופעה רחבה, זו תופעה שיש להבין לעומק ולפעול אל מולה. משיחות שערכנו מול יזמים ומשקיעים עלה כי החשש המוביל להחלטה הינו לא פעם החשש ליציבות של ישראל במספר מישורים – הפוליטי, החברתי והעסקי. המשימה שלנו בהקשר זה היא לייצב ככל הניתן את הסביבה העסקית הישראלית ולייצר סביבה בה ברור לכל יזם שמקים סטארט אפ בישראל מה היא הסביבה העסקית שלו – ממיסוי ועד ממשל תאגידי, לוודא שהיא תחרותית, לוודא כי הוא נהנה מסביבה מימונית מיטבית ומותאמת בשלבים השונים.
"בסוף, עבור יזם, ההחלטה להקים סטארט אפ היא אולי ההחלטה המשמעותית ביותר שיקבל בקריירה וחשוב שיקבל את מירב הוודאות בבואו לקבל אותה. ישראל היא מקום מצוין להקים בו חברה ותפקידנו לשמור עליה ככזו".
בשיתוף רשות החדשנות
