בימים אלה מציינת העיר חדרה 130 שנה להקמתה - ציון דרך היסטורי שנותן כבוד למתיישבים הראשונים שעלו הקרקע, סבלו ממחלת הקדחת ובכל זאת נאחזו בקרקע. מתברר שהחלוצים שהגיעו ממזרח אירופה לאדמות חדרה התיישבו באזור מרכז העיר חדרה כיום, רחוק יחסית מקו הים, מכיוון שחשבו שלאחר ייבוש הביצות באזור, יוכלו לעבד את הקרקעות לחקלאות. האדמה הסמוכה לחוף הים נחשבה, מטבע הדברים, לפחות איכותית עבור החקלאות, ולכן נותרה כמעט נטושה במשך שנים ארוכות.
מי האמין אז שיום אחד חדרה תצמיח מגדלים-מגדלים לכל אורך חוף הים שלה ותהפוך לריוויירה האולטימטיבית של צפון הארץ.
"היום חדרה היא עיר מחוז. לאחרונה חצינו את רף ה-100,000 תושבים בעיר, אך אנחנו נותנים שירותים ציבוריים וממשלתיים לכ-250 אלף תושבים מהסביבה", אומר צבי (צביקה) גנדלמן, ראש עיריית חדרה. "העיר ממשיכה בתנופת הצמיחה שלה באמצעות תוכנית מתאר, במטרה להגיע ל-200 אלף תושבים ולתת שירותים לכ-450 אלף איש בכל המרחב המחוזי. בשנים האחרונות חדרה מדורגת במקום גבוה בהגירה חיובית אליה, וגם זה משפיע על הבנייה הענפה שרואים כעת בעיר".
מהם היתרונות של חדרה שמושכים הגירה חיובית?
"חדרה ממוקמת על עורקי התחבורה הראשיים של מדינת ישראל - כבישים 2 ו-4, מסילת הרכבת המערבית ומסילת הרכבת המזרחית העתידית, ובמרחק שבע דקות נסיעה מהירידה לכביש שש. יש חיי חינוך ותרבות תוססים בעיר, מחירי דיור אטרקטיביים יחסית, חוף ים והרבה ירוק. לאחרונה אני פוגש אוכלוסייה מבוגרת שמחליטה לעזוב את בתי הקרקע בשכונות יוקרה בערים אחרות ולקנות דירה על החוף, קרוב לכביש 2. כך הם יכולים להגיע במהירות לנכדים ולנתב"ג כדי לנסוע לחו"ל".
תנופת הבנייה בחדרה מורגשת כיום בעיקר סביב אזור חוף הים. באזור המלון החדש שהוקם בעיר, "רמדה ריזורט", מוקמים עשרות בנייני מגורים חדשים, מרחק דקות הליכה ספורות מחוף הים. גם קניון "מול החוף Village" שהוקם באזור מסייע למשיכת תיירים ומבקרים למקום.
"זה לא הכל", מציין גנדלמן, "יש לנו תוכניות מאושרות קדימה לבניית עשרות אלפי יחידות דיור חדשות. צריך לזכור שמה שמייחד את העיר היא העובדה שחדרה זו אחת הערים הגדולות בשטח שלהן - היא משתרעת על שטח של 54 אלף דונם, בערך בגודל של ת"א ופי-שניים מנתניה. המרחק מהקצה המזרחי של העיר עד לקצה המערבי, שהוא חוף הים, שווה לטווח הערים כפר סבא-רעננה-הרצליה".
תוכנית רובע הים - פרויקט דגל שאפתני
גנדלמן (64) גדל בעיר חדרה מאז היותו בן שבע. הוא פיתח קריירה צבאית משמעותית, והשתחרר בדרגת תת-אלוף לאחר שהיה מפקד אוגדת רמת הגולן. בהמשך אף היה נספח צה"ל ונציג משרד הביטחון בלונדון. בתפקידו כראש עיר הוא מכהן מזה שמונה שנים.
פרויקט הדגל שאותו הוא מקדם באופן אישי בימים אלה הוא תוכנית רובע הים, על הדיונה הריקה עדיין שנמצאת מצפון למלון "רמדה ריזורט", בין כביש החוף לנחל חדרה. "הרובע החדש שיוקם על הדיונה הזו יכלול 11,200 יחידות דיור, כש-220 יחידות מתוכם יוקצו למעונות סטודנטים או דיור מוגן, ו-1,400 חדרי מלונות. הרובע יכלול 1,500 מטרים של חזית חוף הים, ובחלק הצפוני שלו 620 דונם של פארק נחל חדרה. הוא יקיף שטחים פתוחים, פארקים וחופי רחצה", מספר גנדלמן. "התוכנית עברה כבר אישור ועדה מקומית עם המלצה להפקדה.
מבחינתי זו תהיה הריביירה של חדרה. השכונה גם תכלול תשתיות חכמות, החל משינוע אשפה ועד לתשתיות תקשורת וחשמל. לא רחוק מהפרויקט אנחנו מקדמים, גם במסגרת תוכנית ארצית, הקמת מרינה".
המתווה לחינוך בעידן הקורונה שהפך למודל חיקוי
הבנייה של שכונת רובע הים תחל בשלוש-חמש השנים הקרובות, ובינתיים בעיריית חדרה מריצים גם תוכניות גדולות של התחדשות עירונית: בשכונת גבעת אולגה במערב העיר וכן במרכז העסקים הישן במרכז העיר. העירייה שמה לעצמה למטרה לקדם את התחבורה הציבורית באמצעות מערכות הסעות ההמונים, בשילוב שבילי אופניים.
כיצד התמודדתם כעיר עם אתגרי משבר הקורונה?
"מהר מאוד התעשתנו ועברנו לצורת עבודה שאותה אימצנו למצבי חירום. בנינו בסיסי נתונים, נוהלי הערכות מצב למיפוי החולים והתושבים שהיו זקוקים לעזרנו, והייתה כאן תמיכה באוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסיות המוחלשות. גייסנו מערך מתנדבים בהובלת אגף הנוער והצעירים שעסקו בחלוקת מזון לבתים וברכישת מוצרים ותרופות למי שלא מסוגל היה לצאת מהבית, כולל דאגה מתמדת לאוכלוסייה המבוגרת.
"ההתמודדות השנייה הייתה קשורה לחינוך. נדרשנו למציאות חדשה והיינו בין הראשונים שאפשרו לימודים בשטחים פתוחים. כל העיר נהפכה לבית ספר אחד גדול - פשוט יצאנו לטבע. בהמשך נבנה מודל ארצי לפי המתווה של חדרה לחינוך בעידן הקורונה. דאגנו להעסיק את בני הנוער בתרומה לקהילה ובחניכה של ילדי בתי הספר היסודיים, ויצרנו ערך סביב מעורבות חברתית. בנוסף, במקום זיקוקים ביום העצמאות, קנינו 1,000 מחשבים לילדים נזקקים בעיר, מעבר לתקציב המחשבים שניתן ממשרד החינוך. כיום אין בית בעיר חדרה שיש בו תלמידים ואין בו מחשב. אנחנו מנסים לנהל את אורח חיינו בהתאם למדיניות השלטון המרכזי, לקיים שגרה ולהילחם בקורונה. אין ברירה אחרת".
כמה דברים שלא ידעתם על צביקה גנדלמן:
- הוא אוהב מאוד את הים, שמהווה מקור אנרגיה עבורו.
- אוהב לקרוא אוטוביוגרפיות, כמו למשל "האיש ללא פנים" על ולדימיר פוטין, או "חבר", שחיבר שמעון שבס על יצחק רבין.
- בזמן כהונתו כמפקד אוגדה באוקטובר 2000 התרחש אירוע חטיפת החיילים בהר דב. זמן קצר לאחר האירוע הוא התייצב לבדו במסיבת עיתונאים שבה נטל על עצמו את האחריות (אך לא את האשמה) לאירוע. בהמשך אף הגיש מכתב התפטרות לרמטכ"ל אך זו לא התקבלה, והוא המשיך בתפקידו. את מהלך לקיחת האחריות שלו מלמדים היום בבתי ספר למנהיגות.
