"אני גאה לספר שהשנים הרבות בהן הונחו בעיר תשתיות לערבות הדדית ולרוח ההתנדבות - עמדו לטובתנו בשעת משבר הקורונה. עשרות מתנדבים היו לצידנו בטיפול באזרחים ותיקים עריריים ובסיוע לחולים ומבודדים. החוסן החברתי שבנינו במהלך כל השנים הוא אחד המרכיבים המשמעותיים בהתמודדות עם תוצרי המגפה החברתית", כך אומרת ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר, המתייחסת להתמודדות של העיר עם משבר הקורונה.
כיצד התמודדתם עם המגפה ברמה הניהולית?
"ידענו לקחת את המושכות לידיים ולהתמודד עם רמת התחלואה ובמקביל לשמור על רציפות תפקודית ביתר תחומי הפעילות העירונית. הגבנו במהירות וביצירתיות, תוך חיזוק החוסן החברתי של תושבי העיר. היינו מהראשונים בארץ שהקמנו מרכז שליטה עירוני לטיפול בקורונה (משל"ט) בשיתוף נציגי משרד הבריאות, פיקוד העורף והמשטרה. במקביל, פיתחנו מערכת טכנולוגית למיפוי הצרכים, המיקומים והמאפיינים של מאומתי הקורונה בעיר.
תמונת המצב המדויקת והיומיומית אודות ריכוזי התחלואה ומאפייניה, סייעו בפעולות ממוקדות ויעילות לקטיעת שרשראות ההדבקה במרחבים העירוניים. בנוסף, קיימנו פעילות הסברתית נרחבת, חוצת שפות ומגזרים, פתחנו מתחמי בדיקות ויצאנו למסעות הסברה לעידוד החיסונים, תוך הנגשת המתחמים ותגברנו את האכיפה בעיר.
"מהר מאוד הבנתי, כי נושא החיסונים הוא קריטי לבלימת התחלואה, ולכן בנוסף לדוגמא אישית של התחסנות שלי ושל הסגל הניהולי ועבודה שיווקית מאומצת, מיפינו את מאפייני התושבים המתלבטים, או חוששים מהחיסונים, ובנינו תוכנית הסברה מדוייקת ומכוונת לכל מגזר", היא מוסיפה. "בין היתר, גייסנו 30 רבנים מובילים בעיר לעידוד להתחסנות והפעלנו מערך הסברה של רופאים באמצעי המדיה העירוניים השונים, תוך שיקוף נתוני התחלואה והתמותה בעיר.
"אני מצפה לחזור ולראות את העיר השוקקת והססגונית שלי, עם אירועי תרבות ופסטיבלים המתקיימים בחוצות העיר. אני רוצה לקבל את נתניה שלי מחדש ואני מאמינה שזה יקרה ממש בקרוב".
איך צריך להיערך למגיפה הבאה?
"ביחסים שבין הרשויות המקומיות לרשות המרכזית, אני סבורה שיש להעניק יותר סמכויות ויותר תקציבים לשלטון המקומי, ובמקביל לאפשר יותר אוטונומיה וגמישות במערכת החינוך ובמעגלי התעסוקה".
תכנון הוליסטי ועירוב שימושים
בשנים האחרונות קידמו בנתניה הקמתן של שכונות חדשות ובהן אלפי יחידות דיור, בצפון, במזרח ובמרכז העיר. במקביל העירייה מקדמת תהליכים נרחבים של התחדשות עירונית, שמבחינת ראש העיר היא שליחות. "יש לנו הזדמנות של פעם במאה שנה לבנות את הארץ מחדש. מעבר לצורך הלאומי לפתרון לביקוש לדיור, אני רואה בהתחדשות עירונית אמצעי לחיזוק העיר. העיר נתניה הוכרה כעיר הראשונה בישראל בשנת 1948, אך הוקמה עוד בשנת 1929 ולכן פוטנציאל ההתחדשות העירונית בה הוא גדול", מדגישה פיירברג-איכר.
לדבריה, ההתחדשות העירונית צריכה להיעשות בתהליך סדור שיאפשר פיתוח הדרגתי ומנוהל, בסביבה של וודאות ושקיפות, תוך עמידה על עקרונות תכנון ראוי, הרואה את המכלול במקום אינטרס המגרש הבודד.
"אנחנו מקפידים על תכנון ערכי, המכבד את ערכי המורשת והצביון השכונתי, לצד תכנון הוליסטי ועירוב שימושים, השמים דגש על כלל מרכיבי ההתחדשות ובהם תנועה ומעבר לתחבורה ציבורית אפקטיבית, תוספת מוסדות חינוך, מוסדות ציבור ומתן שירותים עירוניים, בד בבד עם תוספת יחידות הדיור, שטחים ירוקים, שבילי הליכה ושבילי אופניים, שימור הקהילה הקיימת ומתן מענה לצרכיה, התאמת התכנון לסביבה, והכל תוך שמירה על האינטרס הציבורי ועל איכות חייהם של כלל תושבי העיר", היא מדגישה.
במתח בין קליטת אוכלוסייה חדשה לבין קליטת עסקים, בין ארנונה לדיור לארנונה לעסקים - היכן את עומדת?
"העיר נתניה רשמה בשנים האחרונות הגירה חיובית, בשל הקמתן של השכונות החדשות בנתניה ובהן קריית השרון, שהפכה אבן שואבת לתושבים מנתניה ומהסביבה, וכן שכונת האגמים ושכונת עיר ימים היוקרתיות. בתוך כך היא ממשיכה, באופן מסורתי כמעט, לקלוט עלייה מכל התפוצות, עניין שמטבע הדברים מכביד על התקציב העירוני. אנו עושים כל מאמץ כדי להרחיב את אזורי התעסוקה של העיר, להביא חברות ועסקים לעיר ולשנות את תמהיל ההכנסות שבין ארנונה למגורים לארנונה לעסקים, כך שהנטל על התושב יפחת".
אגב כך, האם את חשה שתפקידה של ראש עיר הוא גם להביא עסקים וחברות גדולות לעיר?
"בהחלט נכון לעשות וכך פעלתי ואמשיך לפעול. דוגמה לכך הוא הסניף הראשון של איקאה בישראל, אשר נפתח באזור התעסוקה הדרומי של נתניה, הודות למעורבותי האישית ובעקבות שיחה שקיימתי בנושא עם בני גאון ז"ל, אשר סיפר לי שהוא מתכוון להביא את איקאה לישראל. בעקבות איקאה הגיעו לכאן חברות גדולות כמו סלקום, אלביט, סינמה סיטי וכן חברות היי-טק רבות".
קידום תשתיות של עיר חכמה
לדברי פיירברג, נתניה נחשבת כיום לעיר מובילה בתחומי פעילות שונים ומעניקה איכות חיים גבוהה ונרחבת לתושבי העיר. "העיר מטפחת מצויינות לימודית, תוך פתיחת תוכניות ומגמות על אזוריות והענקת מגוון פתרונות חינוך לכלל התלמידים והצרכים. כן הרחיבה העירייה את סל השירותים בתחומי הרווחה, תוך שימור וחיזוק הגישות המקצועיות, כאשר דרכי ההתערבות שפותחו בשנים האחרונות, כוללים עבודה בין-משרדית ומחויבות לטיפול בקהילה והם שהביאו להתמקדות במשפחה והגברת שוויוניות ההקצאה בין קבוצות שונות".
מה לגבי תחום התשתיות?
"העירייה מקדמת תשתיות של עיר חכמה במתחמים המתחדשים והחדשים ומקדמת תשתיות-על ותשתיות צמודות קרקע בשכונות החדשות של העיר. כמו כן, אנו שמים דגש על שיפור השירותים המוענקים לתושב, תוך בחינת תהליכי עבודה, שימוש במערכות משובצות מחשב המאפשרות בקרת תפוקות, מידע ומשובים רציפים, חיזוק הקשר והתקשורת עם התושבים, והעסקת עובדים מקצועיים בעלי תודעת שירות גבוהה, בעיקר במקומות בהם קיימים ממשקי עבודה הדוקים עם התושבים".
מה קורה בתחום התרבות?
"בתחום התרבות, העיר מחוללת תרבות. הרחבנו את מגוון אירועי התרבות לגילאים השונים, תוך הקמת מבני תרבות ואומנות חדשים כדוגמת מבני קהילה, מוזיאונים ופלנתניה - מרכז מדע, חלל ותרבות".
מהו החזון שלך? כיצד את רואה את עירך בעוד חמש שנים?
"אני אוהבת לחלום ולהגשים חלומות. נתניה כבר מיצבה עצמה כעיר תיירות מובילה בארץ, ולהערכתי, עם אישורה והקמתה של מעגנה, הקמת שוברי גלים ופתיחתם של חופי רחצה נוספים וכן בנייתם של בתי מלון יוקרתיים ואטרקציות תיירותיות מתוכננות - נתניה תהווה מוקד משיכה ארצי לתיירות נכנסת ולתיירות בין-לאומית.
לצד כל אלה, נתניה תמשיך להשקיע חשיבה ומשאבים במערכת החינוך, בקליטת עלייה, בפיתוחם של אזורי תעסוקה מתקדמים, בקידום נגישות תחבורתית וכמובן - בפיתוח ריאות ירוקות נוספות לעיר".
