קצת אחרי שבכפר יונה סיימו את חגיגות פורים, שהתקיימו בהתאם להוראות ולהגבלות הריחוק, החליטה ראש העירייה, שושי כחלון כידור, להקים בעיר חמ"ל (מרכז שליטה ובקרה) למענה ממוקד בנושא הקורונה, אותו ניהלה בעצמה. המציאות החדשה הכתיבה שגרה חדשה, לפיה העירייה הפכה לכתובת העיקרית אליה הופנו מאות פניות בנושאים שונים.
"התעקשתי לנהל את המשבר בפן המקומי באופן עצמאי. היה לי חשוב שהעירייה היא זו שתנהל את העניינים ולא פיקוד העורף או כל גורם חיצוני אחר", מסבירה כחלון כידור.
מענה בשגרה ובזמן חירום
כחלון כידור, סא"ל במיל', נבחרה לפני שנתיים לתפקיד ראש עיריית כפר יונה לאחר חמש שנים כחברת מועצה וכיו"ר ועדת הביקורת בעירייה. היא נשואה למוטי ואמא לנועה וליעל, בעלת תואר ראשון בלימודי א"י והמזרח התיכון. להשתלבותה בתחום המוניציפלי קדמה קריירה צבאית מרשימה בתפקידי פיקוד והדרכה ובהמשך כמינויה למג"דית הראשונה בצה"ל, בהכשרות הקצונה.
באלו צעדים בחרת לנקוט בתחילת משבר הקורונה?
"גילינו יצירתיות סביב מורכבויות שעלו מהשטח, למשל בעניין בני הגיל השלישי הנמצאים בקבוצת סיכון. לנו חסרו נתונים על מספרם המדויק, ולכן התגייסנו לעדכן את הנתונים. בנוסף, פתחנו "קו זהב" באמצעותו קיימנו איתם קשר ונתנו מענה לצרכיהם, ואפילו חגגנו לחלקם ימי הולדת מרחוק. לקראת חודש מאי הקמנו עבורם מרחב ציבורי פתוח בו מתקיימות עד היום פעילויות עם מדריכת ספורט. גייסנו את בני הנוער לפעילויות התנדבותיות, ביניהן לספק למבודדים חבילות מזון ותרופות, לפנות אשפה ואפילו לצאת עם הכלב".
קיימתם פעילות ייחודית ומקורית לעיר?
"אחד היעדים היה חיזוק קשרי הקהילה, ובין היתר גם הסובלנות והסבלנות אחד לשני. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הכנו לכל משפחה ערכה עם נרות נשמה ועם שמות החללים מהיישוב בתוספת איגרת שכתבתי לתושבים. הפעילות הזו עשתה הדים רבים, אנשים התחילו לחקור על החללים, להכיר אותם, להבין מי המשפחה. היו חללים שלא היה לנו מידע עליהם ותושבים סיפקו את המידע. זה היה אירוע מאוד מקרב קהילתית".
כיצד מתמודדת ראש רשות מבחינה תקציבית כשאין תקציב מדינה, אבל לנושאים השוטפים מתווספים אתגרי הקורונה?
"את הקדנציה שלי התחלתי כשלא הייתה ממשלה, ובהמשך הגיעה הקורונה. אמנם עכשיו יש ממשלה אבל אין תקציב מדינה, והמשמעות היא שאנחנו די לבד. גם בשיחותי עם שרים, אינני זוכה במחויבויות לעזור לי כרשות מקומית. לכן, האתגר לא פשוט, במיוחד בעירייה כמו כפר יונה ש-92% מההכנסה שלה מבוססת על ארנונה למגורים, ורק 8% מעסקים. את האותות של המשבר הכלכלי אנחנו מתחילים לראות עכשיו. במקביל צמצמנו הוצאות, ובחלק קטן מהתקציב השתמשנו לפעילות הפגתית בימי קורונה".
ומהמדינה לא קיבלתם כלום?
"קיבלנו מהמדינה שיפוי לאמצעי היגיינה לטובת בתי הספר, גני הילדים ועובדי העירייה, וגם שיפוי בארנונה לעסקים לאור החלטת המדינה לפטור אותם מתשלום למשך שלושה חודשים. השחקן המשמעותי שעזר לנו בתקופה זו הוא מפעל הפיס, ממנו אנחנו מקבלים תקציב חמש שנתי שמתוכו אנחנו מחויבים להקצות 15% לפעילות בקהילה. בכל משימה שנדרשנו לתקציב זכינו לקבל מענה ממנו. זה המקום להודות למפעל הפיס על הגמישות וההיענות וגם על כך שאת השנה שעברה וגם את השנה הזו מסיימת העירייה בתקציב מאוזן. זו הצלחה".
כיצד את מעריכה את תפקוד הממשלה בעידן הזה?
"למרות שאין תקציב הייתי רוצה לראות את השרים יותר נוכחים ברשויות המקומיות, נותנים כתף ומקשיבים. לפעמים לא צריך כסף אלא הקשבה ואמפתיה. מספיק שאני יודעת שיש כתובת, שאני יכולה להרים טלפון ומישהו מהעבר השני של הקו, שלא עסוק רק במתי יתקיימו הבחירות הבאות, יהיה עסוק ב"כאן ועכשיו" ובלתת שירות לאזרחי ישראל שחלקם גרים בכפר יונה. מבחינתי זה היה מחמם את הלב, וגם מביא את הקול שלנו, הרשויות, להכרעות קבינט הקורונה הממשלתי. אני מרגישה שיש ריחוק מאוד מאוד גדול בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, וחבל, כי בסופו של דבר אנחנו השגרירים של השלטון הארצי, ככל שהקשר היה מיטבי והדוק יותר הרווח היה כולו של מדינת ישראל".
לדעתך יש צורך להאציל סמכויות לרשויות המקומיות?
"אני חושבת שנכון היה לקיים מתווה ולאפשר לנו לממש במסגרתו את היכולות שלנו, למשל בעניין בתי הספר. אפשר להגדיר תרחיש מינימום, שהתלמידים ילמדו לפחות שלושה ימים בשבוע בבית הספר, ומכאן לאשר לראש הרשות את המרחב לאפשר יותר".
מה את צריכה בארגז הכלים שלך כדי לצלוח את התקופה הזו?
"הדבר הראשון יצירתיות, כיוון שאנחנו באמת נמצאים בעידן של חוסר וודאות שככל הנראה גם יימשך עוד הרבה זמן. דבר שני מאוד חשוב זה הקשבה לצרכי התושבים שלי. בתקופה המאתגרת הזו בחרתי לקיים קבלת קהל ב-ZOOM – מפגשים אחד על אחד עם התושבים. בנוסף דרוש חוסן אישי להתמודד עם המציאות ובמקביל להמשיך ביעדים שהצבתי לעצמי בקדנציה הזו. והדבר האחרון והחשוב הוא צוות מנהלי אגפים, שמבין את המשימה, מחויב לה ומגויס לעשות את הכי טוב כדי להצליח, ואני שמחה שזה הצוות שאיתו אני עובדת".
לאן תובילי את כפר יונה בחמש השנים הקרובות?
"להיות המרכז של השרון, עם מערכת חינוך מובילה שמלמדת מערכות חינוך בערים אחרות איך עושים חינוך מיטבי. עם מרכז ובית לצעירים, שצעירי העיר ישתמשו בו לטובתם ויראו בכפר יונה בית להמשיך לגור בו. אני גם רוצה לראות את העיר ערבה מבחינה קהילתית, יודעת להכיל בסובלנות וסבלנות את האחר והשונה. הייתי רוצה לראות ניצנים ראשונים של מרכז תעסוקה מניב, ולא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה תעסוקתית, כך שתושבי העיר לא יצטרכו לנסוע לכל מקום בארץ כדי לעבוד. הייתי שמחה שסלילת כביש 57 צפון ותת"ל 43 תחל כדי שנשתחרר מהלחץ התעבורתי".
עצה טובה לראש הממשלה.
"תתייחס למשבר הקורונה גם כמשבר חברתי, ועשה כל מה שניתן כדי לאחות את הקרעים בחברה הישראלית ולחדש ימינו כקדם כמדינה שערבה זה לזה, בימי משבר ובימי שגרה".
כפר יונה - מבט עירוני
ראש העיר: שושי כחלון - כידור.
מספר תושבים: 25,472. בשני העשורים ועד 2040, העיר מתעתדת להגדיל את מספר התושבים לכ-89,000 איש.
שטח שיפוט: כ- 12,000 דונם.
מיוחד: בכפר יונה שומרים על העבר ובונים את העתיד ונערכים לחגיגות ה-90 לעיר בט"ו בשבט 2022.
