את הדרך אל ראשות המועצה האזורית שפיר, עשה אדיר נעמן (36), הישר מחברת אלתא, בה הועסק כמהנדס. נעמן, המוכר כראש המועצה האזורית הצעיר ביותר, נשוי ואב לחמישה ילדים, מתגורר בישוב מרכז שפירא, אחד מיישובי המועצה האזורית.
מה עשיתם במועצה מיד עם פרוץ הקורונה?
"כראש המועצה, חשוב היה לי להעניק לתושבים תחושה שיש על מי לסמוך, וכך נהגנו מתחילת המשבר. מיד כאשר הוכרז הסגר הראשון פיתחנו תוכנית רב-מערכתית הכוללת כמעט את כל אגפי המועצה, כדי לעטוף את התושב מכל הכיוונים, גם כאשר נדרש טיפול פרטני. התמקדנו בשתי תוכניות מרכזיות: במסגרת התוכנית הראשונה, פילחנו את קהלי היעד והתחומים העתידים להיפגע באופן הקשה ביותר: ילדים ונוער, הורים ומחנכים, עובדים חיוניים, קהילת העסקים, ותיקים וצעירים. נערכנו למתן מענה וסיוע ככל שיידרש לאוכלוסיות אלו. התוכנית השנייה בה נקטנו היא תוכנית שבבסיסה פעילות מהירה ויעילה בשלושה מישורים: ניהול רשותי, קהילה מחבקת ומערך הסברה. כחלק ממתן מענה מקיף, הקמנו מוקד קורנה מועצתי המבוסס על מתנדבים. המתנדבים עברו הכשרה חד-יומית, עודכנו בכל הנושאים הרלוונטיים, ונתנו מענה רשותי לכל שאלה בנושא קורונה. היינו המועצה האזורית הראשונה שהקימה מוקד כזה, עד אז זה היה קיים רק בערים הגדולות. במקביל פעלנו על מנת להעביר את מערך החקירות האפידמיולוגיות לידינו, על מנת לזרז ולקצר תהליכים. מיד כשהתאפשר, הוצאנו עובדות לקורס חקירות אפידמיולוגיות וכיום אנחנו מנהלים גם את המערך הזה בעצמנו".
כיצד פעלתם לטובת האזרחים הוותיקים?
"דאגנו לחבר את קהילת הוותיקים מרחוק - יישמנו תוכנית של קורסים בידיעת המחשב לוותיקים על ידי סטודנטים (מפגשים שהתקיימו באופן פרטני או באמצעות למידה מרחוק). שידרגנו תשתיות של בתי מדרש ומרכזי וותיקים, על מנת שנוכל לקיים פעילות בזום, ואף יזמנו שיעורי ספורט מרחוק, אפילו יזמנו סיירת בני נוער שעברה בחצרות הוותיקים ובנתה סוכה לכל מי שהיה צריך".
כיצד התמודדתם עם התפרצות הקורונה בישובים השונים?
"מהר מאוד הבנו שהכדור נמצא בידיים שלנו, ועלינו כרשות לתת מענה גם אם ההנחיות שקיבלנו לא ממש ברורות. הקמנו צוות קורונה ייעודי של בעלי תפקידים מהמועצה, שהקימו חמ"ל בכל יישוב בו התגלו מקרים של המגיפה: מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, קב"ט המועצה וצוות הסברה הכולל גם שוטרים וחיילי פיקוד העורף. לצוות הזה חיברנו בכל פעם את נציגי צוותי החירום ביישובים עצמם, שעברו הכשרה לטיפול במצבי חירום: צח"י, ועד היישוב, הנהגה דתית מקומית ומובילי דעת קהל. במסגרת הצוותים הללו בכל פעם שהתגלתה התפרצות ביישוב כלשהו, נתנו מענה מקיף ופתרונות יצירתיים. יצרנו קשר יומיומי עם כל אחד מהחולים במועצה, שאלנו לשלומם וסייענו בכל דרך אפשרית. היו פעמים, שהבנו שהחקירות האפידמיולוגיות מתעכבות, וביקשנו מתושבים להכניס את עצמם לבידוד עד לקבלת הנחיות חד-משמעיות, לקחנו על עצמנו החלטות קשות. הגענו למצב שתוך ימים ספורים אנחנו יודעים בדיוק מי צריך להימצא בבידוד ומה הצעדים שעלינו לעשות. ברגע שחברנו למנהיגות המקומית ונתנו את המעטפת, כל אחד הבין את מקומו ומהר מאוד השתלטנו על הנקודות הבעייתיות".
מה תוכל לספר על ההתמודדות עם הפן הכלכלי?
"המשמעויות הכלכליות של הקורונה כבדות, מדובר בהוצאות לא מתוכננות ולא מידתיות. כשחיי אדם מונחים על הכף, לא ניתן להפעיל מערך של שיקול דעת כלכלי אלא לאפשר כל הוצאה כדי לשמור על בריאות התושבים. יחד עם זאת צריך להבין, שהיו תוכניות שיכולנו אולי לדחות בחודש חודשיים הראשונים, אבל בסופו של דבר, חייבים להמשיך ולתת מענה לתושבים בכל התחומים, כמו פיתוח יישובים, בניית מוסדות, מועדונים, מגרשי משחקים וכד'. את הציבור לא מעניין שקשה לממש תוכנית בגלל קורונה, יש שלב שבו נגמר החסד וצריך להמשיך לפעול, לגייס כספים ולהמשיך את התנופה".
מה קורה במערכת החינוך?
"אין לי ספק שאחד התחומים שהכי נפגעו הוא תחום החינוך. ילדים ובני נוער, טכנולוגיים ככל שיהיו, זקוקים לאינטראקציה חברתית, הם צריכים לשבת בחברותא, לרוץ בהפסקות על הדשא, לשחק כדורגל, לצחוק ביחד ואפילו לריב. לכן, כבר מהיום הראשון, בנינו בחינוך מערך שמורכב מצוותים שתפעלו את מערכת החינוך, הייתה לנו שליטה מלאה בשטח, תוך שעתיים הוצאנו המלצות לכל ההורים והצוותים החינוכיים לגבי מי שצריך להיכנס לבידוד וכך עצרנו נקודות התפשטות תוך ימים ספורים".
כיצד אתה מעריך את תפקוד הממשלה עד כה בענין הקורונה?
"כמו העולם כולו, גם הממשלה שלנו נאלצה להתמודד עם אתגרים בלתי אפשריים. גם בשלב זה, תשעה חודשים לאחר פרוץ המגיפה, אף אחד לא באמת יודע מהי הדרך הנכונה לפעול. המצב הזה יצר סיטואציות כמעט בלתי אפשריות, מערכת של קבלת החלטות מעכשיו לעכשיו, ולכל החלטה יש משמעויות רחבות וקשות. אף מנהיג לא מגיע להחלטות בקלות: להשבית לימודים, לסגור מקורות פרנסה, לבודד את סבא וסבתא, לחגוג חגים לבד, לא להתפלל במניין ועוד גזירות קשות שעד היום לא העלינו בדמיוננו שניאלץ להתמודד איתן. הבעיה האמיתית היא שלא קיבלנו מנדט לנהל את השטח שלנו. גם אני שותף לדעה שהרשויות המקומיות היו צריכות לנהל את המשבר מתוך הבית, הרי אנחנו מכירים את האוכלוסייה שלנו, אנחנו מחוברים לשטח ויודעים כיצד לנהל משברים".
רעיון מקורי ומיוחד שביצעתם במועצה?
"הפקנו תוכנית קהילתית בדף הפייסבוק שלנו תחת השם 'מתבודדים ביחד', בה שודרו תוכניות בשעות קבועות לפי גילאים ותחומי עניין. החידוש היה שכל התוכניות וכל הפעילויות התקיימו על ידי הקהילה ובהתנדבות מלאה".
עצה טובה לראש הממשלה?
"תסמוך על השטח, אנחנו יודעים לנהל את הבית שלנו".
שפיר - מבט אזורי
ראש המועצה: אדיר נעמן.
מספר תושבים: כ-12,200 תושבים ב-14 יישובים בעלי צביון דתי, המחולקים לשלושה גושי התיישבות: 9 מושבי עובדים, 3 יישובים קהילתיים, מושב שיתופי אחד וקיבוץ אחד.
מיוחד: המועצה נוסדה בשנת 1950, וחוגגת השנה 70 להיווסדה. מערכת החינוך מובילה בציוני הבגרויות היא מקדמת הרחבת יישובים וקליטת אוכלוסיות חדשות, שמה דגש על מחזור, קיימות ואיכות הסביבה, ומקדמת סביבה בטוחה לתושביה.
