עד הגעתה של הקורונה, היו עסוקים במועצת בנימין במספר תחומים שהצלחה בהם הייתה אמורה להקפיץ את האזור בכמה רמות.
רגע לפני פרוץ המגפה, מה היו הנושאים הבוערים בהם עסקה המועצה?
"תחום התשתיות למשל דרש ועודנו דורש טיפול כמעט יומיומי והוא אסטרטגי ביותר לפיתוח האזור שלנו. הקמת אזורי תעשייה ופיתוח אפשרויות התעסוקה עומדים גם כן בראש סדר היום שלי. כל אלה בלי לוותר על שאר היעדים שיש לכל רשות בארץ – מפיתוח תחום החינוך ועד לשיפור השירות של פינוי האשפה", מספר ישראל גנץ (42), ראש המועצה, תושב פסגות, נשוי לתהילה ואב ל-7 ילדים. לפני היבחרו שימש משך שנים סגן ראש המועצה, הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים, וכן סיים מסלול בן 8 שנים בלימודי דיינות.
כיצד פעלתם בענין הקורונה והאם זכיתם לשיתוף פעולה מצד התושבים?
"זיהינו מאד מהר את המקום שלנו כרשות מקומית. כבר בשבועות הראשונים בחודש מרס הוקם צוות קורונה מועצתי שהלך וגדל עם הגידול בתחלואה והיקפי ההתמודדות. החתירה שלנו למגע כמעט בכוח היכן שזיהינו שהמדינה חלשה, עמדה לזכותנו ובפועל אני יודע לומר שבלמנו את התפשטות הנגיף משום שלקחנו אחריות. התושבים ראו את הרצינות שלנו והיחס של המועצה למצב, והיה שיתוף פעולה מצוין מצידם. תיווכנו לתושבים ולצוותים ביישובים את המידע באופן שוטף על ידי דוברות המועצה. זו פעולה שמצד עצמה הורידה הרבה לחץ והראתה שאנחנו גם נוהגים בשקיפות וגם נמצאים בשליטה על המצב".
מהן החוזקות שרשות צריכה לסגל לעצמה בתקופות כאלה?
"גמישות ניהולית ויכולת לעשות שינוי ארגוני תוך כדי תנועה הם כלים הכרחיים שמאפשרים לנו כהנהלה וכראש מועצה לשלוט בנעשה ולתת מענה מתאים להתפתחויות בכל ישוב וקהילה".
האם הפעולות העצמאיות שהובלתם זכו לשיתוף פעולה או הכרה מצד המדינה?
"אמנם בתחילת הדרך משרדי הממשלה רצו להשאיר אצלם את העבודה, אבל היום אני יכול לומר שגם הפעולות האלה זכו להכרה. לא בכדי שר הבריאות, צמרת משרדו ונציגי משרד האוצר הגיעו לסיור מקצועי במועצה, ונחשפו למכלול הקורונה שהקמנו כולל פיתוחים מקוונים ומערכות מסונכרנות. לנציגי האוצר הראנו כיצד עבודה יעילה של הרשות חוסכת משאבים ותקציבי מדינה. לא רצינו תקציב. רצינו יעילות. גם לנו יש במה להשתפר, וגם היום אנחנו מבצעים שיפורים תוך כדי תנועה".
מהי המשמעות של רשות בעידן קורונה כלכלית?
"אחד הדברים שמעלים חשש מהותי הוא המצוקה הכלכלית של הציבור. דבר שהעסיק אותנו מאד כבר בחודשים הראשונים. דאגנו שכל שקל שהמועצה מוציאה יישאר אצל התושבים שלנו. כך העדפנו בעלי עסקים מקומיים וסייענו להם בהיקפים של מיליוני שקלים. יצאנו למסע פרסום בתקשורת הכללית לבעלי העסקים ולתיירות בבנימין שהכניס הרבה עסקאות לתיירנים ולשאר בעלי העסקים. לקבל טלפון מבעל משפחה עם 8 נפשות שמספר בדמעות שהצלת לו את המשפחה מקריסה, זה מרטיט. זה לא אני הצלתי, אבל החשיבה הזו על השארת המשאבים אצל התושבים בהחלט החייתה נפשות".
כרשות שנוקטת בגישה הכלכלית הזו מה המסר שלך למשרדי הממשלה בתחום הזה?
"במונחי כלכלה מקומית הגדלנו את התוצר בסכומי כסף משמעותיים, הפעלנו שיקול דעת ובמסגרת הדין פעלנו מתוך מגמה לפעול לחלוקת העושר הציבורי , ואני קורא לקובעי המדיניות לאמץ צעדים אלו ולמשרד המשפטים לשקול הנחיות מיוחדות בתקופות כאלה מתוך מגמה לפעול להאצת המשק".
מה דעתך על האצלת סמכויות לרשויות?
"בשיחות רבות שקיימתי עם שרים בממשלה וגם הפקידות הבכירה חזרתי על העקרון בו אני מאמין לפיו כל רשות שלטונית צריכה לעסוק במה שיש לה בו יתרון יחסי. אני בשום פנים ואופן לא ארצה לקבל החלטות במקום משרד הבריאות לגבי כללי הבריאות למשל ורכישת ערכות בדיקה, ובמקביל משרד ממשלתי לא יוכל לסגור מעגל של קטיעת שרשרת הדבקה בצורה טובה יותר ממני. אני כמועצה בשטח, התושבים בקשר ישיר איתנו, בחצי שיחת טלפון אני מכניס לבידוד את כל מי שצריך, וסוגר מעגלי הדבקה. היכן שיש למדינה יתרון יחסי אני רוצה לקחת צעד אחורה ולתת לה להוביל וכן להיפך. אגב, אנחנו סגרנו את בתי הכנסת בכל יישובי המועצה עוד הרבה לפני שהמדינה החליטה על כך. גם לשר החינוך אמרתי: 'אתם תאמרו מה הכללים, קפסולות או לא קפסולות ותנו לנו להתאים את הכללים למציאות'. למה לקבוע שילדי כיתות א-ב ילמדו 3 ימים אם אני תחת אותם כללי בריאות יכול לעמוד ב-5 ימי לימודים?!".
כיצד לצד הקורונה משמרים שגרת חיים ועבודת מועצה?
"אין ואקום. יש אמנם תחומים שהתעכבו מעט בגלל הקורונה אבל בתחומי הליבה לא עצרנו. אנחנו ממשיכים להוביל תהליכי עומק על מקומה של המועצה בפיתוח ההתיישבות גם מתוך ראייה עתידית שנוגעת לאתגר ששייך למועצות האזוריות בכל הארץ. במובן של השירות לתושב הקורונה באה לנו בזמן, היינו ערוכים בדיוק אחרי קפיצת המדרגה בהנגשת שירותי המועצה בדיגיטל. זה היה משמעותי מאד ואנחנו מאיצים את ההנגשה ברשת עוד יותר".
להיכן תרצה להוביל את המועצה בעתיד?
"אני מאמין שבע"ה בעוד 5 שנים בנימין תהיה מעצמה בלתי נפרדת ממדינת ישראל. אמנם נדרש צמצום פערים של עשרות שנים בתשתיות כבישים, תשתיות תקשורת ואפילו בהשוואת חקיקה וריבונות ישראלית. אבל הכיוון הזה קיים וצריך להעצים אותו ולחתור אליו תמיד. מדינת ישראל צריכה את בנימין חזקה. יש לנו כאן עתודות בנייה ושטחים קרובים מאד לאזור נתב"ג ומודיעין שצריכים להיות מנוצלים לטובת איתנות המדינה בדיור ובכלכלה. נבחרי הציבור, גם מהשמאל, מבינים שההזנחה שהייתה כאן אינה מוצדקת וגורמת לעוול לאזרחים נאמנים ופוגעת בזכויות אזרח. למרות כל זאת אנחנו מתבססים וצומחים בליבה של ארץ ישראל, עוטפים את מרכז הארץ ממזרח ואת ירושלים מצפון במסירות ובהרבה אהבה".
בנימין - מבט אזורי
ראש המועצה: ישראל גנץ.
מספר תושבים: כ-75,000 תושבים ב-47 יישובים, בהם חילונים, חרדים ודתיים.
שטח שיפוט: אזור בנימין משתרע על פני מיליון דונם במרכזה של מדינת ישראל כשירושלים בדרומו, אזור נתב"ג ולטרון במערבו ובמזרח גובלת המועצה בבקעת הירדן.
מיוחד: חבל בנימין הוא ארץ התנ"ך בה חיו אבותינו לאורך הדורות וכיום המועצה הגדולה בישראל והכי מגוונת בה גרים כל סוגי האוכלוסייה מכל הקשת הישראלית.
