לפני כחודש, עלו אנשי הצוות של משרד פירון לקריית שמונה ליום התנדבות מלא, שבו סייעו למפוני חבל הארץ, שהוכה כה קשות במלחמה, לחזור לעירם ולביתם. יום ההתנדבות, מעידים המתמחים, היה מרגש ומשמעותי עבורם, והם חוו מקרוב את הקושי והכאב, אך גם את התקווה והחוזק של תושבי הצפון. לאחר יום עבודה מאומץ, הן בצפון והן במשרד, חיכו למתמחים רגעים של שחרור וגיבוש בבר שבכיכר דיזנגוף.
"זו דוגמה אחת לפעילות החברתית של המתמחים במשרד", מספרת עו"ד חדוה כהן-הרמתי, שותפה במחלקת הליטיגציה ואחראית על המתמחים במשרד. "המתמחים בחרו את המקום בעצמם ונהנו מתקציב משרדי נדיב. הפעילות הזו מצטרפת לפעילויות חברתיות נוספות, גם ברמה המחלקתית וגם ברמה המשרדית".
אבל לא רק ההווי המיוחד של המתמחים מאפיין את משרד פירון, מהמשרדים הגדולים, הוותיקים והמוערכים בישראל. גם שיטת ההתמחות, שזכתה לכינוי "שיטת ההצמדה הנושמת" היא ייחודית. זה מתחיל בראיונות לסטודנטים שנה ג', שמתראיינים ישירות על ידי שותפי המחלקה בה הם מעוניינים להתמחות, ונמשך בהצמדה לשותף או שותפה ואנשי צוותם במחלקה, תוך חניכה מתמדת, וכאמור – נושמת – שמאפשרת למתמחים עצמאות ומרחב פעולה.
"יש לכך יתרונות משמעותיים", מציינת עו"ד כהן-הרמתי. "המתמחים לעתיד באים מוכנים לריאיון, לאחר שבדקו את התחומים השונים, חקרו, למדו והחליטו לאן פניהם מועדות. במקום להתראיין באופן כללי ורק לקראת השיבוץ עצמו לגלות היכן הם מתמחים, הסטודנטים כבר יודעים מראש לאן הם משובצים. כך יש להם 'אבא' ו'אמא' והם לא משייטים בפול מחלקתי. החניכה היא אישית. אני מאמינה מאוד בשיטת ההצמדה הזו".
כישורי חיים, חשיבה ביקורתית וגיוון קהילת המתמחים
משרד פירון, שהוקם ב-1950, והיה אחד מהמשרדים הראשונים שפרצו את גבולות המדינה והפכו גלובליים והוא מעסיק מעל ל-300 עורכי דין ומתמחים בישראל. עו"ד כהן-הרמתי היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, שהתמחתה אצל השופט אליהו מצא ז"ל בבית המשפט העליון. מאז שנת 2000 היא בפירון, ובנוסף לייצוג חברות גדולות בתחום המסחרי, היא אחראית על ממשק המתמחים - מיון, גיוס, השמה וטיפול שוטף: ליווי אישי, ובקרת עקומת למידה - דבר המספק לה ראייה כוללת של קבוצת המתמחים ותפקודה. לשיטתה, הצטיינות בלימודים היא תנאי הכרחי, אך לא פחות חשוב אלו כישורי החיים של המתמחה, יכולת חשיבה ביקורתית, יצירתית ומנהיגות, וכמובן - גיוון קהילת המתמחים.
"הדלת שלי תמיד פתוחה בפני המתמחים", היא מדגישה. "המטרה שלנו היא להצמיח את הדור הבא של המנהלים והשותפים, ואכן, שדרת הניהול שלנו מורכבת, רובה ככולה, ממתמחים שצמחו כאן לתפקידי מפתח. אני אומרת למתמחים: 'אתם לא מתחרים על אותה משבצת מול מתמחים אחרים. תהיו הכי טובים במשבצת שלכם ואם תצטיינו - תוכלו להישאר. אין כאן מרפקנות ואין כאן לחץ'. אנו שואפים להשאיר כמה שיותר מתמחים שיצמחו להיות דור העתיד שלנו".
מגע ישיר עם הלקוחות מתחילת הדרך
מי ששותף לעו"ד כהן-הרמתי בהערכת שיטת ההצמדה הוא עו"ד משה לשם, בוגר תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון רב תחומי במדעי הרוח מאוניברסיטת בר אילן, עורך דין במחלקת שוק ההון, תאגידים וניירות ערך, שחווה אותה בעצמו כשהיה מתמחה. "הידיעה שאתה מתראיין אצל מי שאתה עתיד לעבוד עימו היא חשובה ומועילה", הוא אומר. "זה מאפשר לך להכיר מקרוב גם את עבודת המחלקה עצמה וגם את האנשים שאיתם תבלה זמן רב בעתיד הקרוב. רציתי מראש להכיר את העולם המשפטי עם דגש על הצד המסחרי ולכן כיוונתי להגיע למחלקת שוק ההון וניירות ערך".
עד כמה עבודת המתמחה במשרד היא מהותית?
"מאוד מהותית. זו עבודה משפטית מלאה. הייתי שותף מלא לכל הליך משפטי במחלקה, מא' ועד ת', יחד עם השותף וצוות עוה"ד. למעשה, תוך כמה חודשים המתמחים אצלנו מבצעים משימות כעורכי דין לכל דבר ועניין ובחלק מהמקרים באים במגע ישיר עם הלקוחות. אני עצמי ממשיך ללוות גם כיום את הלקוחות שהכרתי כמתמחה, וברמה המשרדית יש כאן יתרון חשוב של המשכיות. כמי שעובד בעצמו עם מתמחים כיום, אני מצפה מהם לעבודה משפטית מלאה. עם זאת, לעתים היא כוללת גם משימות לא נוצצות שכולם מבינים את חשיבותן. כמובן, אנחנו מלווים את המתמחים על כל צעד ושעל, מנחים, מתדרכים ומכוונים".
עד כמה ניתנת הדרכה למתמחים ברמה המשרדית?
"קודם כל, אני חייב לציין שהמשרד דואג להרחיב את האופקים של המתמחים מעבר לתחומי ההתמחות הספציפיים שלהם. למשל, מה שנקרא אצלנו 'בין הכתלים', תכנית שבמסגרתה מתמחים שאינם במחלקת הליטיגציה נחשפים לעבודה של המחלקה. כך נחשפתי לעבודת מחלקת הליטיגציה וזכיתי להכיר אותה מקרוב. מעבר לכך, יש סדרה של הרצאות העשרה של שותפים ועו"ד על נושאים שונים הקשורים לעבודת המשרד. לקראת סיום ההתמחות ומבחני הלשכה, מתקיימת גם סדרה של מפגשים עם השותפים, שבה הם מרחיבים על נושאים שונים שרלוונטיים למבחנים. קיימת כמובן גם הדרכה אישית בתוך כל מחלקה, כאשר השותף והצוות שלו מרחיבים את ההסברים לגבי תהליכים משפטיים.
"בהמשך הדרך, עורכי דין גם אמונים על עבודה בין-מחלקתית וצריכים להכיר תחומי התמחות נוספים של המשרד, כמו נדל"ן, ליטיגציה, שוק ההון, מיזוגים ורכישות, הגנת הפרטיות ועוד. המטרה שלנו היא שעורכי דין צעירים יטעמו ויכירו כמה שיותר נושאים".
פירמה גדולה עם אווירה משפחתית
מי שעוברת כיום את שלב ההתמחות בפירון היא נעה כהן, המתמחה במחלקת ליטיגציה. נעה היא בת 28, בוגרת תואר ראשון במשפטים במסלול האקדמי המכללה למנהל, תושבת המושב צלפון, מושב עובדים הממוקם באזור השפלה, צפונית לבית שמש. "אני מושבניקית בנשמה, שחווה כיום גם את האווירה התל אביבית", היא מעידה על עצמה, ומספרת שהיא מגיעה למשרד יום-יום ברכב. גם כהן רואה יתרון בשיטת ההצמדה ובראיונות עם הגורם איתו תעבוד.
מה גרם לך לבחור בפירון?
"רציתי להתמחות במשרד גדול, שמעורב בתיקים גדולים ועובד עם חברות מוכרות. זה היה חלק מהחזון האישי שלי ללכת למקום שיאפשר לי להתפתח אישית ומקצועית. הבחירה הזו הוכיחה את עצמה. גם ברמה המקצועית וגם ברמה החברתית. זו אמנם פירמה גדולה, אבל האווירה כאן היא משפחתית. המחלקה היא מאוד מגובשת ויש לנו קשרים חברתיים עם כל מי שעובד בקומה שלנו - שותפים, עורכי דין ותיקים, מזכירות. כולם נגישים מאוד ומסבירי פנים. מדברים בגובה העיניים. הנושא החברתי היה מאוד חשוב לי. בסוף, אתה מבלה פה חמישה ימים בשבוע. מהרגע הראשון שנכנסתי למשרד הרגשתי בנוח".
עד כמה העבודה היא מהותית?
"העבודה היא מאוד מהותית, אם כי ברור שנדרשת גם עבודה טכנית. אני עובדת באופן ישיר עם השותפה ומתלווה אליה לכל תיק ולכל דיון בבית המשפט, כולל דיוני הוכחות, ואף לוקחת חלק בהכנת החקירות הנגדיות. ממש יד ימינה. השותפים משקיעים בנו ורוצים שנהיה עצמאיים. כמתמחה, אני כותבת כתבי הגנה, תביעות, מכתבים, בקשות ועוד. בהתמחות שלי, הייתי שותפה לייצוג של לקוח מאוד גדול מתחום הנדל"ן, בהליך בוררות שעסק בסכסוך עסקי בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. התיק עסק בסוגיות מעניינות מאוד מתחום הנדל"ן ודיני החוזים. הייתי שותפה מלאה להליך ואף סייעתי בהכנת הסיכומים. הטענות שלנו התקבלו ע"י הבורר. זה היה מאוד מעניין, למדתי רבות ומה שחשוב - הרגשתי סיפוק מקצועי עמוק".
בשיתוף פירון משרד עורכי דין
