עורכת הדין מאי פימה כהן הגיעה למשרד ERM לגמרי במקרה, בתום לימודיה האקדמיים בפקולטה למשפטים. היא בכלל הייתה אמורה להתמחות במשרד אחר, ול-ERM הגיעה לעבוד כטרום-מתמחה לחודשים ספורים, עד שתתחיל התמחות. אלא שאז היא הבינה באופן חד וברור שכאן, ב-ERM, היא רוצה להישאר. "הבנתי תוך כדי תנועה שאני לא יודעת מה אני מפסידה במשרד אחר, אבל יודעת מה אני מרוויחה ב-ERM. התחושה הראשונית כאן הייתה שכולם מסתכלים עליך בגובה העיניים, יוצרים תחושה נעימה ומקצועית מאוד. היה ברור לי שלכאן אני מיועדת, החוויה הייתה טובה מאוד", היא מספרת. בעקבות כך, היא שינתה את תוכניותיה ונשארה להתמחות ב-ERM. מאז חלפו כבר שבע שנים, וכיום היא משמשת כעו"ד במחלקת הנדל"ן, ההתחדשות העירונית והמלונאות במשרד ואף אחראית על המתמחים העובדים במחלקה זו, מעניקה להם מניסיונה ומקצועיותה.
משרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) נחשב ייחודי בנוף משרדי עורכי הדין. הוא הוקם ב-2006 על ידי שלושה עורכי דין שעבדו במשרדים מובילים בלונדון ובארה"ב וחזרו לישראל כדי להקים משרד עם אוריינטציה בין—לאומית, וצוות בינלאומי מוביל הכולל עורכי דין בעלי רישיון ממגוון מדינות. המשרד, שהחל את דרכו כמשרד בוטיק, צמח במהירות עם השנים, וכיום הוא נמנה ב-25 המשרדים הגדולים. המשרד מעסיק כ-90 עובדים, מתוכם כ-60 עורכי דין, ומדי שנה מעסיק גם 9-11 מתמחים.
עו"ד חן וייס, שותפה במחלקת האנרגיה והתשתיות במשרד ואחראית על תחום המתמחים בו, החלה גם היא את דרכה כמתמחה במשרד. "המשרד בחר במודע לגדול אורגנית עם השנים", מסבירה עו"ד וייס, "לפחות כל עו"ד שני כאן במסדרון התמחה במשרד וזה חלק מהאני מאמין שלנו. אנחנו פחות שמים דגש על כמות אלא יותר על איכות. יכולנו לצמוח בצורה מאסיבית, אבל בחרנו לעשות זאת בצורה איטית ומבוקרת, כדי להשקיע בהון האנושי, מתוך הבנה שהדרך הנכונה לגדול היא באמצעות האנשים שאנחנו מכשירים".
מהם תחומי הפעילות של המשרד כיום?
עו"ד וייס: "המשרד פועל במגוון תחומים ונוגע בכל העולמות המסחריים, בדגש על מסחרי בינלאומי, בין היתר, מיזוגים ורכישות, הייטק, מימון ובנקאות, אנרגיה ותשתיות, ליטיגציה, הגבלים עסקיים.
בנוסף, המשרד כולל מחלקת נדל"ן משמעותית שכוללת בתוכה יזמות, מלונאות, מימון נדל"ן, והתחדשות עירונית".
עד כמה אתם משקיעים בהליך גיוס המתמחים?
"מכיוון שאנו מגייסים בין 9-11 מתמחים לשנה, זה הופך את ההתמחות אצלנו לאקסקלוסיבית, והמשקל של כל מתמחה הוא חשוב מאוד. אנחנו מאמינים בצמיחה אורגנית ולכן משקיעים כל הזמן חשיבה, כדי לדייק את עצמנו גם בגיוס וגם בניהול. הערך של כל מתמחה הוא קריטי מאוד, לכן אנו מנסים להגיע להתאמה מקסימלית ולגייס מתמחים שמחפשים עתיד ב-ERM. מעבר לעובדה שאנו מחפשים סטודנטים טובים ומשפטנים טובים, אנחנו מחפשים את מי שבעוד מספר שנים יהיה השותף או השותפה שיובילו את הפירמה. בשורה התחתונה אנו מנסים לקרוא את האדם שמולנו – האם הוא מתאים לדנ"א הייחודי של המשרד, שמגדיר את עצמו כמשפחתי מאוד עם אווירה טובה, פורייה ושיתופית. אנחנו משקיעים בקדם סיורים כדי להציג את עצמנו בצורה מדויקת כמשרד מול הסטודנטים, כי חשוב לנו להביא לכאן לראיון א.נשים שאותם נבחר בפינצטה. הבחירה היא משמעותית מאוד, וברוב המקרים זה עובד, למעלה מ-70% מעורכי הדין במשרד התמחו בו".
כמי שהתמחתה במשרד לפני קצת יותר עשור, מה השתנה מאז ועד היום?
עו"ד וייס: "המשרד אז היה משמעותית קטן יותר, ושיטת ההתמחות הייתה אחרת. באותו הזמן כולם עשו הכל. היום זה השתנה, ועל אף שהמשרד גדל מאוד, שני דברים לא השתנו: הערך של המתמחה בצוות – שנותר משמעותי מאוד, והאווירה החיובית במשרד".
שיטת ההצמדה הנושמת
כיום, בראיונות ההתמחות, הסטודנטים מתבקשים לבחור באחת משתי המחלקות המרכזיות של המשרד: נדל"ן, מסחרי, ובנוסף יש גיוס ייעודי למחלקת הליטיגציה. "ההפרדה כאן היא ברורה והסטודנטים יודעים לבחור בין שני התחומים", מסבירה עו"ד וייס. בכל אחת מהמחלקות יש עורכת דין שאחראית על המתמחים, הן בפן המקצועי והן בפן והאישי.
ולאחר החלוקה בין המחלקות, מה קורה?
עו"ד וייס: "בתוך המחלקה מתקיימת שיטת הצמדה נושמת, המתמחה עובד בפול בתתי המחלקות ונוגע בכל התחומים הקיימים בהן, כדי שהוא יוכל לראות היכן הוא יוכל להתמקצע. למשל, אם הוא במחלקה המסחרית, הוא מלווה עסקת מימון, נוגע בהייטק, במיזוגים ורכישות, ואז באופן טבעי הוא לומד לגלות מה התחום הספציפי שבו הוא בוחר לייצר התמחות".
עו"ד פימה כהן מסבירה כי המשרד מדייק את השיטה כל הזמן. "אם כבר בשבוע הראשון נשאל את המתמחים במחלקה המסחרית מה הם רוצים לעשות, רובם יכולים לצורך הדוגמא לומר הייטק. אחרי חצי שנה של עבודה בפועל ונגיעה בעסקאות מגוונות, מגלים שרבים מהמתמחים דווקא מצאו עניין ומיקוד בתחום אחר שיצא להם לגעת בו. לכן בתחילת ההתמחות הם נוגעים בכל התחומים במחלקה. כך אנחנו מאפשרים גמישות למתמחים שלא תמיד קיימת במשרד גדול. זו המשמעות של הצמדה נושמת: הם מוצמדים למחלקה מסוימת, אבל לא קובעים עבורם את תת המחלקה. הם זזים עד שהם מוצאים חיבור טבעי לאחד מהנושאים. אם מתמחה עסק בכמה נושאים במסחרי, ובסוף בחר באנרגיה – מאותו רגע הוא יעסוק באנרגיה. יש הרבה הזדמנויות לערוך תיאום ציפיות ולדייק רצונות".
עו"ד פימה כהן מוסיפה כי "אנחנו גם לוקחים בחשבון שרובם מגיעים מהלימודים, הם כמעט ומעולם לא עבדו בעבודה משרדית בחיים האמיתיים, ועבורם להגיע כל יום לאותו מקום לשעות ארוכות של עבודה, זו קפיצה מאתגרת. לימודי משפטים מעניינים, אבל הפרקטיקה היא אחרת לגמרי. אנחנו מסייעים להם במעבר הזה, שיהיה קל יותר. השבוע הראשון להתמחות הוא שבוע קליטה בו הם מקבלים הרצאות מכל ראשי המחלקות ותתי התחומים, ומקבלים מושג על המשרד – כדי לרכך את הכניסה לעולם האמיתי".
התנאים המפנקים זהים לאלה של המשרדים הגדולים: ערבי מתמחים, גיבושים, משכורת גבוהה, חניה, חדר כושר, מימון קורס ההכנה לבחינות לשכה, מענק הישארות, תכנים מקצועיים, טיולים, נופשונים, עבודה מול לקוחות ישראליים ובינלאומיים מהשורה הראשונה, ועוד. "האופק המקצועי כאן למתמחים הוא לא סיסמא", מסכמת עו"ד וייס. "המתמחים באמת גדלים יחד איתנו".
בשיתוף משרד עו"ד ERM
