עורכת דין מרב ניב-גבע בוגרת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב וסיימה בהצטיינות תואר שני במשפטים בבר-אילן, עורכת דין משנת 1996, עת הצטרפה לפרקליטות המדינה במחלקה האזרחית במחוז תל אביב. בשנת 2000 הצטרפה לפירמת עורכי הדין אפרתי גלילי ושות'.
הפירמה מעניקה שירותים משפטיים לחברות בארץ ובחו"ל ממגוון תעשיות, לרבות אנרגיה, קלינטק, תשתיות, הון-סיכון וטכנולוגיה. שירותי המשרד מכסים יריעה רחבה של היבטים עסקיים כמו מימון פרוייקטים, הצעות רכש, הפרטות, נושאים בנקאיים ועוד. כמו כן, עוסק המשרד בתחום המקרקעין, צוואות, דיני עבודה, משפט מינהלי ועוד.
הפירמה פועלת למעלה מארבעים שנה בליווי לקוחותיה במגה-פרוייקטים בישראל ומחוצה לה, בעסקאות בינלאומיות, מיזוגים ורכישות, הנפקות ציבוריות ופרטיות, מכרזים, פרוייקטים מסוג BOT ועוד.
הפירמה מכסה פעילות רחבה של תחומים משפטיים, ויחד עם זאת משמרת אופי של משרד אקסקלוסיבי-בוטיקי. כיצד אתם מצליחים לשלב בין הגישות?
"המשרד משמר ידע שנצבר במשך 40 שנה של ניסיון, ידע המסייע לטפל במגוון רחב של עניינים הרלוונטיים לעולם העסקי של היום, ידע שצברו השותפים המייסדים דוד אפרתי ואלון גלילי והנחילו אותו בקפדנות לדור הביניים. לא צריך להיות משרד גדול כדי להבין את המומחיות הרבה הנדרשת לעיסוק בתחומים הללו. צריך כן לאהוב אתגרים. אנו אוהבים ליזום ולחדש. עריכת דין היא סוג של התמכרות. אתה לא הולך בסוף יום העבודה הביתה ושוכח מה היה במשרד אלא ממשיך כל הזמן לחשוב ולבדוק מה יותר נכון לעשות עד שאתה אומר לעצמך 'יוריקה'".
לפני השתלבותך באפרתי-גלילי שימשת כעוזרת פרקליטת מחוז תל אביב בנושאים אזרחיים. מה היה השוני בעינייך במעבר מהשירות הציבורי לפרטי?
"בשירות הציבורי עבדתי עם יועצים משפטיים פנימיים ופקידי ממשלה. גם היום, חלק משמעותי מהעבודה הוא עם יועצים משפטיים של מוסדות, חברות ומנהליהם. אבל אם בפרקליטות המבחן העיקרי הוא מבחן בית המשפט הרי שבשוק הפרטי עורך הדין נמצא במבחן מתמיד, לא רק של בית המשפט, אלא גם ובעיקר של הלקוח".
פרטי.
"הלקוח מפקיד בידי עורך הדין את העניינים החשובים ביותר לעסק שלו - גיוס מימון, מכירת העסק, שיתופי פעולה עסקיים מהותיים, זכייה בפרויקט בינלאומי או תביעה שהפסד בה יגרום לעסק נזק רב ואולי בלתי הפיך. בנסיבות אלה, חייב להיות אמון רב מאד ביושרה ובמקצועיות של עורך הדין, שכן במקרים רבים ניתן ללמוד על איכות השירות רק זמן רב לאחר שהעסקה הסתיימה או כאשר ניתן פסק דין בליטיגציה. בשירות הציבורי, המערכת עצמה, ככל שהיא זוכה באמון, מעניקה מטריה לפרקליטים. בשוק הפרטי האמון הוא אישי ונבנה עקב בצד אגודל".
משרדכם מייצג גם חברות וגופים ממשלתיים בפרויקטים מסוג BOT. כיצד תורם לך הידע שרכשת בעבודתך בעבר בייצוג המדינה לייצוג לקוחות בנושאים אלה?
"הידע וההכרות תורמים להכנה נכונה של מסמכים, להבנת הניואנסים אשר בדרישות, להצגת הדברים בצורה המתאימה ולמניעת טעויות מיותרות. ברגע שעבדת בשירות הציבורי אתה מבין כיצד הדברים עובדים, מה מותר ומה אסור בשום פנים ואופן לעשות, אתה מכיר מקרוב את תרחישי הפעולה השונים על מנת להגיע לתוצאה הרצויה. זו מלאכה מאתגרת, מעניינת ומורכבת".
מורכבות הפרוייקטים בהם מעורב משרדכם דורשת לעתים קרובות להרחיב את הסקאלה של השירות גם לשירות שאינו משפטי. תוכלי להרחיב בנושא זה?
"אנו מעניקים רק שירותים משפטיים. אך חלק מהשירות המשפטי - למשל כאשר על הפרק עסקת רכישה של חברה, פרויקט או טיפול בסכסוך - מחייב ניהול וריכוז התהליך, ובכלל זאת, עבודה משותפת עם בעלי מקצוע אחרים, ובהם רואי חשבון, כלכלנים, מהנדסים, עורכי פטנטים, מומחי ביטוח ועוד. כדי לבנות תמונה שלמה ונכונה חייב עורך הדין להעמיק, להבין ולשאול את בעלי המקצוע האחרים את השאלות הנכונות. זהו אחד הדברים האהובים עלי בעיסוק המשפטי, והוא ההזדמנות ללמוד מלקוחות על התחום שהם עוסקים בו וללמוד מבעלי מקצוע אחרים בתחום מומחיותם".
את עוסקת גם בתחום המשאבים הטבעיים ובתחום המימון. חיפוש אחר משאבים טבעיים מטבעו אינו מבטיח תוצאות ודאיות. מימון, מצידו, לא אוהב סיכון, אבל ככל שהסיכון גדול יותר, מן הסתם, המימון המתבקש גדול יותר. כיצד מיישבים בין שני אלה?
"האמרה כי 'מימון, מצידו, לא אוהב סיכון' אינה מדויקת, שכן, גם במימון, ככל שהסיכון גדול יותר, הריבית או התשואה גבוהים יותר. החל מבנקים, דרך גיוס כספים מהציבור, גיוס מקרנות שונות ועד להשקעה של אנג'לים, מידת 'אהבת הסיכון' משתנה מאד. בגיוס מהציבור בדרך של הנפקת ניירות ערך או בדרך של גיוסי המונים, מספר רב של אנשים יכולים להשקיע כל אחד סכום שאינו מהותי עבורם ולכן, הם עשויים להסכים לסכנו, כאשר בדרך זו עשוי להצטבר סכום מהותי עבור החברה המגייסת, אשר יספיק לפיתוח מוצר, לביצוע ניסויים בדרך לפיתוח תרופה או לחיפוש אוצרות טבע.
עם זאת, קיומו של סיכון בהחלט מהווה חסם כניסה משמעותי בחיפוש אוצרות טבע כמו בכל פיתוח המחייב השקעה גדולה לפני שהוכחה הצלחה של הפיתוח. לכן, מרבית המכרות המשמעותיים בעולם שייכים לקונצרנים ענקיים ופרויקטים של תשתיות נעשים אף הם על ידי מספר מוגבל של חברות שיש להן את יכולות המימון הנדרשות. בפרויקטים של תשתיות, במקרים רבים, אין טכנולוגיה מיוחדת, לכן, על פניו, חברות רבות יכולות לבצע עבודות בתחום, וניתן היה לצפות להצעות רבות מאד במכרזים. אבל העדר יכולת מימון מהווה חסם משמעותי לתחרות במכרזים בהם נדרשים המתחרים לממן עבודות בהיקפים גדולים לתקופה ארוכה. הצורך מייצר פתרונות וגם הבנקים רוצים לממן כדי להרוויח, לכן, הבנקים וגופי המימון האחרים למדו להעריך ולממן גם פרויקטים ארוכי טווח בתשתיות כאשר בצדם תמורה נאותה עבורם".
את עוסקת גם בליטיגציה וגם ביישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט. האם יש כלל אצבע מתי עדיף לנהל את המחלוקת בבית המשפט ומתי בהליכים מחוצה לו?
"קיים תמריץ להגיש תביעות כאשר התובע מצפה שהנתבע יעדיף לשלם לו בפשרה במקום להשקיע בניהול ההליך כאשר קיים סיכון שהתביעה תתקבל ולו בחלקה. כאשר הסיכון הוא הדדי, היינו, כאשר התובע מסתכן שתביעתו תידחה וייפסקו נגדו הוצאות, התובע ישקול היטב לפני שיגיש תביעה. לכן, יש לבחון כל מקרה לגופו. אין להיכנע לתביעות סחטניות, אך במקרים הנכונים בהחלט כדאי וצריך למצוא פתרונות עסקיים יצירתיים ליישוב סכסוכים ולא בבחינת 'ייקוב הדין את ההר'".
עו"ד דוד אפרתי התייחס באחת ההזדמנויות לעבודתו כעורך דין כאל עבודה 'יצרנית'. הגדרה זו הפוכה להתייחסות שרווחה בזמנו על מקצוע עריכת דין כ'לופט געשפט' (עסקי אוויר). להבנתי, מה שעו"ד אפרתי אומר זה שכדי שתוכל לסמן לעצמך V בסוף היום אתה אמור לייצר משהו שלא היה קודם. מה דעתך?
"אני מסכימה עם דוד שמקצוע עריכת הדין הוא מקצוע יצרני ומאוד יצירתי. עורכי דין יצירתיים יוצרים יש מאין, מקדמים חקיקה והסדרה, מביאים בעיות שאינן פתירות בין בני אדם וחברות לכדי פתרונות יצירתיים ומסייעים לצדדים להיערך, לנהל ולמנוע סיכונים באופן מושכל ומוצלח. עורך הדין יוצר לעסקה או לסכסוך את הפתרון המתאים למידותיו ולאופיו של הלקוח הספציפי, לאפיוני העסקה ולנסיבות העניין. כתיבת סיכומים דומה לכתיבת מאמר או ספר אלא שהעובדות אינן יציר הדמיון. כתיבת סיכומים מחייבת מיון ואיתור העובדות הרלוונטיות והראיות המוכיחות אותן, הבנת המשמעות המשפטית העולה מהעובדות וכתיבת הטיעון המשפטי באופן ברור ומשכנע. כל אלה מחייבים מחשבה רבה ומלוּוים בחבלי יצירה של ממש. הלקוח רואה דיון קצר וענייני או מקבל תשובה לשאלתו אחרי שעורך הדין בדק, חשב, שאל שאלות ורק אז ריכז את המידע לתשובה קצרה וברורה".
פירמת אפרתי-גלילי ושות' הייתה פורצת דרך בישראל במספר תחומים כגון הקמת קרנות הון סיכון, גיוסי הון של חברות ישראליות מחוץ לישראל, הנפקות בחו"ל ועוד. מלבד יתרון הבכורה, אילו סיפוקים נוספים מקבלים הפירמה ושותפיה מהיוזמה והמקוריות?
"התשובה מתחברת לתשובתי לשאלה הקודמת. הסיפוק של יוצר הוא היצירה עצמה והתרומה שלה לציבור. גם הסיפוק של עורך הדין הוא ההצלחה ליצור משהו מקורי שיש בו תרומה לציבור. אי אפשר לעבוד 14 שעות ביום בלי שיהיה בעבודה דבר מה נוסף, ערך ציבורי משמעותי, מעבר לשכר הטרחה".
משרדכם מייצג שנים רבות מזמינים ומשתתפים במכרזים ופרוייקטים בישראל ובמדינות נוספות באירופה, דרום אמריקה, אוסטרליה ומזרח אסיה. האם במסגרת עבודתך עם גופים בחו"ל את יכולה לסמן הבדלים בולטים בין דרישות, גישה ודרך התנהלות של גופים ישראלים לעומת זרים?
"אנחנו נוהגים להלקות את עצמנו בהשוואה לגופים זרים, אך אני יותר ויותר מוצאת שגופים ישראלים לומדים מהר ומיישמים שיטות עבודה והתנהלות בינלאומיים בלי לפגוע ביכולת הישראלית לפתח מהר יותר או לנהל פרויקט מהר יותר. ארגונים זרים מאורגנים מאד ונוקשים מאד במשא ומתן ובעמידה בתנאי החוזה, אך קיימים תנאים מקובלים בעולם בנושאים שונים שהיכרות איתם מאפשרת להגיע לעמק השווה ולפתור מחלוקות במהירות ובצורה טובה לשני הצדדים".
מה דעתך לגבי הכללת סעיף גישור או סעיף בוררות בחוזים של פרוייקטים ממושכים ורבי משתתפים, כאשר סביר שיתעוררו מחלוקות וסכסוכים בחיי הפרויקט?
"ברוב המקרים, מזמינים וקבלנים מנוסים מסוגלים ליישב ביניהם את מרבית המחלוקות. בחוזי רכש וקבלנות נהוג לכלול סעיף הקובע מנגנון פנימי ליישוב מחלוקות. המנגנון המקובל הוא הידברות בין מנהלי הפרוייקטים מטעם המזמין ומטעם הקבלן. אם הידברות זו אינה מצליחה מנסים הידברות של מנהלים בכירים ורק אם גם זו אינה מצליחה, פונים לליטיגציה. אני מאד בעד גישור, אך אין טעם לקבוע הוראת גישור מראש, כאשר ספק אם ניתן לאכוף הוראה כזו. הרי הרציונל של גישור הוא הסכמה והכרה בצורך להיעזר בצד שלישי כדי לקדם משא ומתן, והכל ללא כפייה. הכללת חובת גישור מראש חותרת תחת הרציונל הזה.
לגבי בוררות, היתרון שלה הוא הפרטיות. היכולת של הצדדים לחשוף את פרטי הפרויקט הסודיים ולדון בפתיחות בלי להיזקק לצווי הגנה מעניקה בהחלט יתרון משמעותי. הדיינות בפני בורר בעל ניסיון בתחום מהווה אף היא יתרון".
כמי שמלווה עסקאות מורכבות בתחום התשתיות, אילו אלמנטים רווחיים או נחוצים כיום להבטחת הצלחתו של פרויקט?
"הביטוי 'הכל אנשים' נכון גם כאן. אם כלל העובדים בפרויקט מקצועיים ומנהלי הפרויקט של המזמין והקבלן שומרים על הידברות והבנה - גדל הסיכוי להצליח. אם לעומת זאת, הקבלן נוקט שיטה של להציע מחיר נמוך כדי לזכות ואז לבקש תוספות, גדל הסיכוי למחלוקות. אם מנהל הפרויקט מטעם המזמין מכחיש קיומן של עבודות נוספות כדי לעמוד בתקציב, גם כאן יגדל הסיכוי למחלוקות. כמו כן, קריטי לטפל בבעיות בזמן אמת ולא לקוות 'שיהיה בסדר'".
ספרי על פרויקטים מסוג Turn Key - מה מטרתם ומה צריך להתקיים כדי שיהיה להם סיכוי טוב להצליח?
"כאשר מזמין זקוק לעבודה קבלנית שאין לו מומחיות בה, הוא יעדיף לרכוש את העבודה בתמורה למחיר כולל, קבוע וידוע מראש, שכן, אין לו אפשרות אחרת להעריך ולתקצב את העבודה מראש. דוגמה פשוטה לכך היא של בעל קרקע המבקש להקים את ביתו על הקרקע. הוא יקטין את הסיכוי להיקלע לקושי במימון הקמת הבית אם יידע מראש את עלות ההקמה הכוללת שלו. מאחר שבעל הקרקע אינו מומחה בהקמת בתים, הרי שאם יסכים עם קבלן על מחיר לכלל העבודות הדרושות להקמת הבית מראש, יוכל בעל הקרקע להיערך כראוי למימון ההקמה. הצלחת הפרויקט תלויה ביכולת של הצדדים להבהיר מראש מהן העבודות שיבוצעו בתמורה למחיר. אם למשל, הצדדים הסכימו מראש שהקבלן יבצע בבית עשר נקודות חשמל, ובעל הבית יידרש לנקודות נוספות, הרי שיהיה עליו להוסיף ולשלם עבור הנקודות הנוספות. לכן, טוב יעשה המזמין אם ידאג מראש לאפיון ולהגדרת התוצאה הנדרשת בצורה הברורה והמדויקת ביותר, וידאג שהקבלן יתחייב לעשות כל שנדרש כדי להשיג את אותה מטרה".
את מלווה חברות היי-טק החל משלב ה-seed שלהן, המשך בהבשלתן ועד למיזוגן או רכישתן. אילו סיכונים ניתן לגדר בדרך חוזית כדי למזער אפשרות כישלונה של חברה?
"הצלחה או כישלון של חברה תלויים ביכולת הטכנולוגית, השיווקית והניהולית של החברה. חוזים יכולים לעזור לה לנהל את הסיכונים שלה ולהימנע מהיקלעות למצבים של התממשות סיכון שיגרום להתמוטטותה. עורכי דין יכולים לסייע לחברות הזנק בארגון מסד החוזים המהותיים של החברה לקראת בדיקות נאותות מקובלות, וכך להקל במשא מתן עתידי להשקעה או רכישה. בחברות הזנק בתחומי האינטרנט, האלקטרוניקה והביו-טק קיימים תנאים מקובלים. דווקא בתחומים שבעבר לא נחשבו כהיי-טק אך היום מחייבים אף הם פיתוחים חדשים וחדשנות, בכלל זה בתחומי התשתיות והתעשייה המסורתית, עדיין קיים צורך לקבוע נהלים ולהתוות מדיניות חוזית שתאפשר השקעות או רכישות של החברות הללו. רוב חברות בתחילת דרכן עסוקות בהישרדות, ולכן אינן משקיעות בניהול מערך ההתקשרויות שלהן. אך ניתן היום לתת גם לעניין זה מענה זול ויעיל. נדרשת אך ורק מוּדעות".
יש לא מעט תחומים בהם החקיקה לא עמדה בקצב המציאות. למשל, דיני האינטרנט, דיני העבודה ותחומים נוספים. אילו ניתן היה בידייך, מה היו השינויים הראשונים שהיית רוצה להכניס בחקיקה?
"תחילה, הייתי מפשטת את תחום דיני העבודה בקשר לעובדים בעמדות ביניים. קשה מאד להסביר למשקיעים זרים את מורכבות דיני העבודה בישראל, כל שכן, באשר לעובדים שהביקוש להם עולה על ההיצע. קשה לראות בעובדים ששכרם עולה משמעותית על השכר הממוצע במשק כעובדים חלשים שאינם מסוגלים לשמור על זכויותיהם, שהרי הצליחו לדרוש ולקבל שכר גבוה מהממוצע. לגבי עובדים אלה ניתן וצריך לפשט את דיני העבודה.
כמו כן, מדינת ישראל צריכה לפעול במישור האמנוֹת הבינלאומיות כדי לייצר האחדה מסוימת בדינים, שתקל על הסחר בין המדינות, בכלל זה, בקשר לכללי ברירת הדין, סעדי ביניים ואכיפת פסקי דין זרים. האחדת דינים בתחומים מסוימים יכולה לאפשר בנוסף לייבוא השירותים המשפטיים גם יצוא של שירותים משפטיים למשל על ידי קיום בוררויות בינלאומיות בישראל".
למשרדכם מודעות חברתית גדולה המתבטאת הן במתן שירותי פרו-בונו והן בסיוע כולל לגופים כמו עמותת "בעצמי" וע.ד.י - עמותת דושן ישראל. הראשונה מסייעת למובטלים להשתלב בשוק העבודה והשנייה תומכת בילדים החולים במחלת דושן הגורמת לניוון שרירים. פרנסה ובריאות הם לכל הדעות שני נדבכים הכרחיים לניהול חיים תקינים. להשקפתך, איזה נדבך נוסף היית כוללת בשלישייה הפותחת?
"זכויות יסוד לפרט וסובלנות".
את שותפה בפירמה שנים רבות, לאחר שהצטרפת לשני מייסדי המשרד, עו"ד דוד אפרתי ועו"ד אלון גלילי, שהטביעו את חותמם האישי בו. מה הצבע והמרקם שנוספו למשרד בהיותך חלק ממנו?
"ביחד עם עורכי הדין אריאל בן-חור וטל צוק העמקנו את תחומי הליטיגציה, התשתיות, ההגבלים עסקיים והמקרקעין, בנוסף לתחומים העיקריים של מימון, מיזוגים ורכישות. כאנשי דור הביניים התרומה שלנו היא לקדם ככל הניתן את תחומי הפעילות לאורם של דוד ואלון. במובנים רבים אנו ממשיכי דרכם, שאם לא כן לא היינו מצליחים לעבוד בשיתוף פעולה מוצלח".
כיצד את צופה שהפירמה תפעל בעוד 20 שנה?
"אני צופה שמוניטין המשרד ימשיכו להאמיר בדומה למוניטין של מנתח ותיק, שגם אם זהו ניתוח חדשני שאף אחד עוד לא ביצע אותו, נסמוך עליו שהידע המצטבר שבידיו ויכולתו יאפשרו לו לבצע את הניתוח החדשני בצורה הטובה ביותר. אני מאמינה שגם בעוד 20 שנה נצליח לשמר את רוח החדשנות ואהבת האתגרים שלנו".
הראיון עם עו"ד מרב ניב-גבע, שותפה במשרד עורכי הדין אפרתי גלילי ושות',
נערך על ידי עו"ד פנינה מרפיש - נובמבר 2014.
