הגבעה י.ח.: מפגן עוצמה בתעשיית הפלדה הישראלית

רשימת הפרויקטים עליהם חתומה חברת הגבעה מאז הקמתה מרשימה ומגוונת וכוללת בין השאר ייצור מבני פלדה אזרחיים ותעשייתיים, גשרים, מיכלים ועבודות מתכת עבור גופים רבים. יצחק ג'אן, הבעלים ומייסד החברה, מספר על הדרך שעברה החברה, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בעבודתה והאתגר בייצור ספינות המשלב את הידע והניסיון שצברה החברה

אסף לבנון, בשיתוף הגבעה י.ח
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אצטדיון בלומפילד
אצטדיון בלומפילדצילום: אורן אלון earthbyoren.com
אסף לבנון, בשיתוף הגבעה י.ח
תוכן שיווקי

כשיצחק ג'אן מסתכל על "הגבעה י.ח" הוא לא רואה רק את החברה שבנה, אלא גם את המשפחה שבנה. שלושת בניו עובדים בה לצידו ומסייעים להפוך אותה למה שהיא: מהחברות המוערכות בתעשיית הפלדה הישראלית.

יצחק ג'אןצילום: אורן אלון earthbyoren.com

הכל התחיל בקטן, אפילו קטן מאוד. ב-1976 השתחרר יצחק מהצבא וכמו כל חייל משוחרר חשב מה לעשות הלאה. הוא רכש כמה כלי עבודה והחל לבצע עבודות מסגרות על בסיס פרטי. זמן קצר לאחר מכן נמצאה גם החברה ששמחה להעסיקו, אך יצחק החרוץ לא זנח את אפשרות העצמאות והמשיך לבצע במקביל משימות של לקוחות פרטיים, מעבר לשעות העבודה. לבסוף החליט שייעודו להיות אדון לעצמו, עזב את עבודתו כשכיר והחל לבצע עבודות פלדה כבדה. "הייתי קבלן טנדר", הוא נזכר, "כזה שכל כלי עבודתו יושבים ברכב בו הוא נוסע מלקוח ללקוח. קיבלתי משימות מלקוחות בולטים כמו נמל אשדוד ומפעל נשר ולבסוף אזרתי עומס לפתוח מפעל משלי. מישהו נתן לי טיפ שזו תהיה דרך לקבל הרבה יותר עבודה - וצדק".

הגידול בעקבות המהפכה הטכנולוגית
יצחק שכר שטח באשדוד, מה שהגביר את נפח עבודתו עבור נמל אשדוד. במקביל החלו להגיע לקוחות חדשים מכל רחבי הארץ, ויצחק והפועלים, שבינתיים החל להעסיק, נסעו מדי יום למקום אחר: ממקומות עבודה הקרובים לבית העסק באשדוד ועד לירושלים ולבית שמש. "שם היו הרבה עבודות שיפוצים, לפעמים בלו"ז דחוק. היינו נאלצים לישון שם, בשטח, כדי להמשיך מוקדם למחרת בבוקר ולהספיק לעמוד בדד ליין", הוא נזכר.

אצטדיון נתניהצילום: אורן אלון earthbyoren.com

מאז עברו הרבה מים בנמל אשדוד ו"הגבעה" עברה ממשכנה בעיר לאשקלון, שם הזדמנה לחברה עסקת שטח טובה שאפשרה למפעל להתרחב. היא החלה לעבוד עם רבים ממפעלי התעשייה הגדולים בישראל ובמקביל לבצע עבודות קונסטרוקציה אזרחית. עם השנים שעברו המשיך העסק להתבסס ולהתרחב וב-1992 קיבל פוש נוסף: העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר הביאה לארץ כוח אדם מקצועי בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה. יצחק מיהר לשכור מספר מהנדסים עולים ואלו הקפיצו מדרגה את יכולות המפעל. המהפכה הטכנולוגית שהגיעה גם כן הפכה את עבודת התכנון הידנית לממוחשבת ושרטוטים בנייר ועט הפכו לקבצים. פרויקט עם אלפים רבים של פריטים שיש לקחת בחשבון הפך לקל יותר לניהול הודות למערכות מחשוב יעילות שעושות סדר בנתונים.

"אבל עיקר כוחנו הוא באנשים", מדגיש יצחק. "תמיד צריך את מי שיהנדס ואת מי שיבצע: שיקדח, שיערגל, שירתך. וכמובן - את מי שינהל את זה". בתחום הניהול חווה יצחק קורת רוח רבה, שכן שלושת בניו בחרו להצטרף לעסק שהקים וכך הפכו אותו למעשה לעסק משפחתי. משה ויגאל מנהלים את מפעל הפלדה על כל פעילותו ואיתי אחראי על תחום הנדל"ן והבנייה. "לא הכרחתי אותם", אומר יצחק. "נתתי להם להתפתח לכיוונים שלהם אבל כבר מגיל צעיר הם נסחפו לכיוון העסק ונכנסו אליו אט אט, עד המצב כיום, בו הם מנהלי החברה ואני יו"ר ויועץ".

אצטדיון סמי עופרצילום: אורן אלון earthbyoren.com

עבודה עם משפחה יכולה להיות מאתגרת.
"עסק משפחתי זה באמת דבר לא פשוט אבל אני מאמין שצריך לתת לבני המשפחה ספייס גדול בעסק ובתוכו הם ימצאו את מה שנכון עבורם. תוך כדי תהליך כניסתם ל'הגבעה' לא כל דבר הם אהבו ולא בכל דבר התעניינו. אני שחררתי ונתתי להם להתפתח לכיוונים בעסק שהם הרגישו שנכונים עבורם. במהלך העבודה נתתי להם לנסות ולטעות מבלי לשפוט אותם על כל דבר, כך שילמדו מהטעויות במקום שאלו יהיו טראומטיות עבורם".

"ואז באיזשהו שלב, כשכבר שלושתנו עבדנו עם אבא - הוא החליט לעשות אמנה משפחתית", ממשיך משה הבן את דבריו של יצחק. "הלכנו למומחה לעסקים משפחתיים ויצרנו מסמך שמגדיר אג'נדה: איפה הדברים נמצאים, מה גבולות הגזרה של כל אחד ומה אנחנו מסכימים לגבי העתיד. כך תכננו למנוע מקרים של בעיות וחיכוכים"

יצחק: "היום, שנים אחרי, אני אפילו לא יודע איפה המסמך הזה יושב. הוא תקוע באיזושהי מגירה בלי שאף אחד מסתכל עליו. לא הזדקקנו לו. התברכתי בילדים שעובדים בלב שקט ובאמונה שלמה, יודעים כל אחד את מקומו ומתקשרים בינם לבין עצמם ואיתי בצורה ברורה וטובה. אבא שהוא גם בעל עסק צריך הרבה מזל כדי להגיע למצב כזה. וכמובן - צריך גם את הילדים הנכונים", הוא צוחק.

גשר נופים ציפוריםצילום: אורן אלון earthbyoren.com

פרויקטים בכל רחבי הארץ
בין הפרויקטים הבולטים שביצעה "הגבעה" במהלך שנותיה נמצאים מגדלי זיקוק עבור בתי הזיקוק בחיפה, מנופי נמל עבור חברה גרמנית גדולה ועבור נמל חיפה ("השינוע מאשקלון לחיפה היה מאתגר", נזכר יצחק), מיכלי לחץ, ייצור והתקנת "גשר יהודית" בתל אביב ועבודות גגות הפלדה באצטדיונים המושבות בפתח תקווה, בלומפילד, נתניה, וסמי עופר.

"בכל נקודה בארץ מאילת ועד ראש הנקרה - יש עבודות של 'הגבעה'", מתגאה יצחק. "אבל אם אני צריך לסמן את העבודה שנתנה לנו את הקפיצה הגדולה ביותר קדימה זה מפעלי מלט 'נשר' ב-1998. בנינו עבורם תחנה גדולה ומודרנית לטחינת חומר גלם. זה היה פרויקט שלקח שנים והם נתנו בנו אמון שנוביל אותו לקו הגמר בזמן ובצורה הטובה ביותר. כשעשינו זאת בתעשייה שמו לב לכך והתחלנו לקבל עוד ועוד עבודות משמעותיות, דוגמת האנגרים שבנינו לתעשייה האווירית, מבנה המטכ"ל בקריה - בו ביצענו את כל הפלדה, קניונים, עבודות בהיכל התרבות באשדוד ובסינמה סיטי בראשון לציון".

משה: "גם פרויקט בלומפילד היה מאתגר, כי לוחות הזמנים בו היו קצרים מאוד - פרויקט של שנה אחת בלבד. כל אוהד כדורגל יודע מה זה שהאוהדים יושבים על ראש העיר. התכנון וההרכבה היו סבוכים ואת ההנפה של הגגות ביצענו עם המנופים הכי גדולים בארץ: שני מנופי זחל. כל אחד הונף ב-36 שעות של הנפה משולבת על ידי 6 מנופים, אשר הניפו את הגג שמשקלו 550 טון".

איך בעצם ניגשים למשימה בתחום הזה?
משה: "הלקוח הוא זה שקובע את ההתנהלות. אם, למשל, מדובר באצטדיון, הצורה הרי כבר נקבעה מראש על ידי האדריכל והחוזקים נקבעו על ידי קונסטרוקטור. אלינו זה מגיע להנדסה ואנחנו מורידים את התכנון לייצור בתוכנות תלת ממד חכמות שיודעות לעשות את כל הפרטים בדיוק גבוה. מהתוכנה זה עובר לביצוע ושם הכל מסונכרן. יש הזמנת חומרים, מעקב אחר הייצור והדרך מהשרטוט אל המוצר המוגמר, כשבדרך יש ביקורת של המזמין ושלנו. בקרת איכות היא חלק אינטגרלי וחשוב ויש לנו מחלקת איכות רחבה".

עד כמה הטכנולוגיה משנה את העבודה?
יצחק: "במתכת אין הרבה לחדש בנושאים כמו קידוח, ערגול, היתוך ו-CNC. מה שהטכנולוגיה שינתה הוא את היעילות והחדשנות שמביאות התוכנות למיניהן. אם ב-1978 כשעבדתי כקבלן משנה אמרו לי: 'יש 50 טון עבודה' וזה נחשב להרבה, היום זו עבודה קטנה ליומיים אצלנו במפעל. כך שאפשר לומר שבתחום הזה עדיין עובדים בידיים אבל הוא גם עבר כברת דרך בזכות הטכנולוגיה".

גשר יהודיתצילום: אורן אלון earthbyoren.com

משה: "תוכנת ה-ERP בה אנו משתמשים מאפשרת עבודה יעילה ומהירה שעוטפת את כל התהליך, משלב הצעת המחיר עד המסירה ללקוח. יש בה מודולים של הנפקת הצעות מחיר, רכש, ניהול פרויקטים וניהול ייצור. כבר כמעט ואין ניירות שעוברים ידיים, הכל דיגיטלי. מפעל עדיין נראה כדבר שהוא Low Tech, אבל רוב המרכיבים בו כיום הם מרכיבים טכנולוגיים מתקדמים יחסית".

המעבר לבניית ספינות
היעילות המשופרת הזאת איפשרה למשפחת ג'אן לפנות זמן כדי להגשים חלום: להיכנס לתחום הספנות. יצחק לקח תחביב שלו והפך אותו לחלק מעבודתה של החברה שהקים, לאחר שהבין שבישראל ישנו רק שחקן אחד בתחום בניית הספינות: מספנות ישראל. ב-2019 החליט להכניס את "הגבעה" לתחום, כשכהוכחת היתכנות החברה תכננה וביצעה כלי שיט מאלומיניום. ה"קטמרן", שאורכה 21 מטרים, רוחבה 10 מטרים ומשקלה 40 טון, היא ספינה מפרשית שניתן לשוט איתה בכל מקום. "היא ההוכחה שלנו שאנו מסוגלים לייצר ספינות עד רמת הבורג הקטן ביותר", אומר משה. "במהלך בנייתה שמעו במפעלי ים המלח על הפרויקט ופנו אלינו כדי שנעשה הנדסה הפוכה לספינת עבודה בה הם משתמשים. יצרנו עבורם שתי ספינות כאלו וכיום אנחנו בקשר עם גורמים נוספים בשוק המתעניינים בהפיכה ללקוחות פוטנציאליים. בנוסף, קיימנו פגישות עם גורמים בשוק הביטחוני".

מספנהצילום: אורן אלון earthbyoren.com

יצחק: "המעבר לבניית ספינות עבר בצורה חלקה כי זה תחום שמשלב בתוכו את כל הידע שצברנו לאורך כל השנים. אף אחד מהתחומים הקשורים לנושא אינו זר לנו. הכל זה דברים שאנחנו רגילים לעשות: עבודות הידראוליות, חשמל, בקרה, פיקוד. כל זה קיים בפרויקטים הסטנדרטיים שלנו. כך שלקחת את הכל ולאגד את זה לתוך ספינה אחת הייתה משימה פשוטה יחסית עבורנו. לקחנו את האדריכל הימי יניב מס כיועץ ואת אלון בן יעיש כמהנדס ראשי ויחד איתם יצרנו את ה'קטמרן' תחת הפיקוח של רשות הספנות. כעת אנחנו בשלבים אחרונים של קבלת הקצאה להקמת מספנה, אותה נקים באזור התעשייה הדרומי של אשקלון. ה'קטמרן' תצא בקרוב לתצוגה במספר תערוכות בתחום. אנחנו כבר מתכננים שלושה דגמים חדשים שיתבססו עליה".

hagiva.co.il | טל. 08-6719017

בשיתוף הגבעה י.ח