"אנחנו עמוד השדרה של התעשייה הישראלית - בלי טיפול בבעיות המחסור בכוח אדם והפקקים בנמלים המשק כולו ייפגע"

ראשי איגוד תעשיות מתכת, חשמל ותשתית בהתאחדות התעשיינים לא מרשים לעצמם להתבשם מהנתונים בעליית התוצר בענפי המתכת ומתריעים מפני המחסור החמור בכוח אדם מיומן, בעיות בשרשרת האספקה, הפקקים בנמלים ועליית מחירי חומרי הגלם. "הקורונה המחישה את הצורך בייצור עצמי ועל הממשלה לחזק את התעשייה"

יואל צפריר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פלדה היא החומר הממוחזר ביותר
פלדה היא החומר הממוחזר ביותרצילום: shutterstock
יואל צפריר
תוכן שיווקי

מה משותף לטנקים, טילים, תחמושת צבאית וארגזים למשאיות? מה מחבר בין מצברים לרכב ורדיאטורים לכבלי חשמל ותקשורת? בין מדחסים ומשאבות למתקני התפלה לבין קונסטרוקציות וגדרות הפרדה? התשובה לשאלות אלה היא מתכת. או יותר נכון, סוגים שונים של מתכות: טיטניום, פלדה, נחושת, ניקל, אלומיניום. המתכות הן חומר גלם קריטי בייצור כל המוצרים הללו ומי שעושה בהם שימוש הם מאות מפעלי מתכת, שפועלים בישראל לרוחב כל גזרת התעשייה.

יוסי אשכנזי צילום: יח"צ

"כשאתה בוחן את עומק והיקף התשומות שלנו במגוון רחב של ענפים, אתה מגיע למסקנה שענף המתכת הוא עמוד השדרה של התעשייה הישראלית, ובמיוחד של ענפי הביטחון, הבנייה, התשתיות, המים והתחבורה", אומר יוסי אשכנזי, יו"ר איגוד תעשיות מתכת, חשמל ותשתית בהתאחדות התעשיינים, המכהן כמנכ"ל ובעלים של דאקרים טכנולוגיות, המשלבת בתוכה עוד שתי חברות תעשייתיות, רשיונל סיסטמס וגריפין טכנולוגיות.

יהודה הימן צילום: יח"צ

"אנחנו מהווים ספק, קבלן משנה או מרכיב מכלולים לשורה ארוכה של ענפים במשק: תעופה וביטחון, בנייה ותשתית, מוצרי רכב, רפואה ומכשור רפואי, ציוד דפוס, מכונות וציוד הנדסי ועוד, זאת בנוסף להיותנו ספקי תשומות לתעשייה", הוא מפרט. "יש לנו משקל קריטי בתעשייה בכלל ובענפים שציינתי בפרט. אני חושב שתחום התעופה ממחיש זאת מאוד, כי הוא כולל גם מטוסים צבאיים וגם אזרחיים, גם טילים וגם הסבות של מטוסי נוסעים למטען - תחום שישראל מובילה בו - ובכל אלה לתעשיית המתכת יש משקל סגולי גדול. עבור חלק גדול מהחברות אנחנו גם קבלן ראשי וגם מבצעים עבורם הרכבות של מכלולים. חברות בתחום המדיקל למשל, הוציאו החוצה את הרכבת המכלולים ואת תתי-המערכות ומקבלות מאיתנו את המערכות מוכנות כשהן מוסיפות עליהן את התוכנה.

"אך המעורבות שלנו בתעשייה גם מטילה עלינו אחריות רבה - הן כלפי המשק והן כלפי הענף - ולכן אנחנו פועלים למען שיפור הסביבה העסקית של יצרני המתכת, החשמל והתשתיות, ברמה הרוחבית, הענפית והפרטנית".

אנחנו עמוד השדרה של התעשייה הישראליתצילום: shutterstock

"באיגוד תעשיות מתכת, חשמל ותשתית, חברים כיום כ-500 מפעלים המייצרים מגוון רחב של מוצרים במגוון טכנולוגיות - משֶתֶל לשיניים בעובי של מ"מ ועד טנק המרכבה ששוקל 70 טון", מוסיף יהודה הימן, מנכ"ל האיגוד וסמנכ"ל התאחדות התעשיינים. "התעשיות כוללות חברות ענק המייצרות עשרות מוצרים ומעסיקות אלפי עובדים מחד גיסא, ומפעלים משפחתיים המייצרים לשוק המקומי בלבד, מאידך גיסא. ההטרוגניות היא רבה".

אתם מייצרים לשוק המקומי או מייצאים לחו"ל?
אשכנזי: "שאלה טובה. חלק גדול מהלקוחות שלנו פועל בשוק המקומי. מדובר במשרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות הגדולות, חברת החשמל, מקורות וגופי תשתית נוספים. עם זאת, יש לנו עשרות לקוחות שהן חברות רב-לאומיות, אמריקאיות ואירופאיות, שרכשו חברות ישראליות ומקיימות כאן פעילות תעשייתית, כשרוב רובם של המוצרים המתוחכמים שהם מייצרים מיועד לייצוא. כדוגמה ניתן לציין חברות כמו GE, פיליפס, HP שרכשה את אינדיגו ועוד. במקרים אלה אני נחשב לייצואן עקיף".

החטא הקדמון - ביטול בתיה"ס המקצועיים
ניתוח של המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים מאשש את דבריהם של אשכנזי והימן לגבי חשיבותה ועוצמתה של תעשיית המתכת. מהנתונים עולה, כי בשנת 2021 צמח התוצר התעשייתי בשיעור של כ-5.9% ביחס לשנת 2020, זאת בין היתר הודות לצמיחה של כ-7.2% שנרשמה בתוצר ענף מוצרי המתכת. ענפי המתכות היוו יחד כ-8% מהמכירות ו-9% מהתוצר התעשייתי, ומעסיקים 13% מסך העובדים בתעשייה.

גם בתחום הייצוא ענפי המתכות התבלטו לטובה: בעוד שסך הייצוא התעשייתי רשם צמיחה ריאלית של כ-9.7% בשנת 2021, ענף המתכת הבסיסית רשם גידול של כ-16.7% בייצוא, לצד עלייה של כ-13.8% בייצוא ענף המתכת. בסך הכל, ענפי המתכות ייצאו ב-2021 בנפח של כ-7.9 מיליארדי דולרים.

בלי טיפול בבעיות המחסור בכוח אדם והפקקים בנמלים המשק כולו ייפגעצילום: shutterstock

אך הנתונים הטובים מאוד הללו, מזהירים מנהלי איגוד המתכת, עלולים להטעות. ענפי המתכת, לדבריהם, מתמודדים מול אתגרים מורכבים ולגמרי לא פשוטים, כמו מחסור חמור בכוח אדם, עליית מחירים דרמטית של חומרי הגלם - אותם מייבאת ישראל מחו"ל - בעיות בשרשרת האספקה, אי הוודאות הפוליטית, איכות הסביבה (נושא המחזור מעסיק מאוד את ענפי המתכת) והצורך לאמץ טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה מסורתית.

בואו נפרק את הסוגיות הללו אחת-אחת. בנושא המחסור בכוח האדם, עד כמה הוא חריף וכיצד אפשר להתמודד עם הבעיה ברמה הלאומית?
אשכנזי: "צמצום כמות העובדים הזמינה לתעשייה בכלל ולתעשיות המתכת בפרט היא בעיה ארוכת שנים, שהחלה עם ההחלטה השגויה מלפני כ-30 שנה לסגור את בתי הספר המקצועיים. לא הרגשנו את הבעיה באופן מיידי, כי בינתיים הגיעה לכאן העלייה המבורכת ממדינות בריה"מ לשעבר והביאה עימה עובדים מיומנים וטובים שהשתלבו היטב בתעשייה. הבעיה היא שכיום עובדים אלה יוצאים לפנסיה והמחסור בכוח אדם, שהתעצם בתקופת הקורונה והחל"ת - מהלך שהתאחדות התעשיינים התנגדה לו - רק החריף. אין כוח אדם. אגב, לא רק אצלנו, כמעט בכל ענף כלכלי בישראל יש כיום מחסור בכוח אדם. אני עושה הכל כדי להשאיר אצלי את העובדים שאמורים לצאת לפנסיה, באמצעות הטבות ותמריצים ורובם עדיין ממשיכים, אבל זה לא פתרון לטווח ארוך".

אתה מודע לביקורת שהייתה על בתי הספר המקצועיים והטענות על הסללה?
אשכנזי: "הייתה אכן הסללה והיה צריך לנהל את זה אחרת, אבל בישראל החליטו שלא צריך תעשייה. גם החברה הישראלית השתנתה: היום כל אמא רוצה שהבן שלה יהיה רופא, עו"ד או שיילך להיי-טק. אבל מה לעשות, אנחנו עדיין צריכים תעשייה. אני מבין שזו עבודה לא קלה לעמוד שעות אל מול המחרטה ורבים מעדיפים לעבור לעבודות קלות יותר. אנחנו רואים מה קורה כשכולם רצים להיות שליחים בוולט ועובדים מתי שנוח להם למרות שאין להם תנאים סוציאליים ופנסיה. אבל, אני רוצה לספר לך, שהיום, פחח מרוויח לא פחות ואולי אף יותר מהמקצועות הללו. אגב, המחסור הוא גם של עובדי שירותים בתעשייה. חסרים לנו גם אנשי שיווק, רכש ולוגיסטיקה. לכל זה צריך להוסיף את המחסור במהנדסים והנדסאים במפעלים הגדולים, כמו התעשייה האווירית ורפאל. ביטול בתי הספר המקצועיים הוא החטא הקדמון ואנחנו משלמים על כך ביוקר היום. ראה מה קורה בגרמניה ובדנמרק - בגילאי התיכון כבר עובדים בבתי מלאכה ובסדנאות ועובדים גאים במקצוע שלהם. רתך מתגאה שהוא 'מייסטר' בריתוך. יש שם כבוד למקצוע. אצלנו נוצר דימוי בעייתי לתעשייה וחייבים לטפל בכך באמצעות הסברה. זו בעיה".

מה היקף הבעיה?
הימן: "בענפי המתכת קיים כיום מחסור של כ-5,000 עובדים, מקצועיים ובלתי מקצועיים, והתחום כולו משווע לידיים עובדות. בסקר הציפיות האחרון שעשינו בקרב המפעלים, 80% מהם מתלוננים על מחסור קיים או צפוי בכוח אדם ואי אפשר לומר שהשכר אצלנו לא מספיק אטרקטיבי - השכר הממוצע בענפי המתכות בשנת 2021 עמד על 13,217 שקלים, גבוה פי-2.5 משכר המינימום בישראל".

מה לגבי ההכשרות המקצועיות?
אשכנזי: "הקורסים להכשרה מקצועית הם מועטים ולא מספיקים. בעיה נוספת היא שהלומדים לא זכאים לשכר במהלך הלימודים ורבים מהם נושרים. צריך להפסיק את ההכשרות האנכרוניסטיות, כמו של טבחים, לחבר בין חניכים לתעשייה ולשתף את המנהלים בתעשייה באיפיון הצרכים שמהם יגזרו תוכניות הלימודים. אנחנו הרמנו את הכפפה בעצמנו, כאשר הקמנו מרכז הכשרות מרכזי לעיבוד שבבי יחד עם 'ציונות 2000' ו'גלגל התנופה' כך שכל חניך יימצא עבודה בסוף הדרך. אבל זה לא מספיק. כל נושא ההכשרות המקצועיות צריך להיות מוגדר כפרויקט לאומי".

אי הוודאות הפוליטית פוגעת בתעשייה
בעיה אחרת המטרידה את תעשיית המתכת היא עליית מחירי חומרי הגלם וההובלה ימית, כאשר במקביל נוצרו פקקים גדולים של מכולות בכניסה לנמלי ישראל, שגורמים לפגיעה אנושה בשרשראות האספקה. מדד האוניות היומי שממתין לפריקה בנמלים, מדד שמפעילה התאחדות התעשיינים, עומד כרגע על 67. "אנחנו איכשהו יודעים להתמודד עם בעיית עליית מחירי חומרי הגלם, באמצעות הזמנות לטווח ארוך, גידור מחירים וצבירת מלאים, אבל עם בעיית הפקקים קשה לנו להתמודד וזה מתסכל", מדגיש אשכנזי. "זו בעיה חריפה ביותר. אוניות עוזבות את הנמלים בחיפה ובאשדוד ונוסעות לפרוק ביוון ובקפריסין. לכאורה, נפתחו פה נמלים חדשים, נמל המפרץ ונמל הדרום, אבל הכל מתנהל בקצב איטי".

מה אתם עושים בנדון?
אשכנזי: "הפעלנו לחץ על משרד התחבורה שיאפשר לפרוק מטען כללי בנמלים החדשים כבר עכשיו והלחץ הזה נשא פרי. בנוסף, פנינו ללקוחות הגדולים, כמו משרד הביטחון וחברת החשמל, וביקשנו שיתחשבו באותם תעשיינים שכבר זכו במכרזים ויפטרו אותם מקנסות בגין איחורים".

המעורבות שלנו בתעשייה גם מטילה עלינו אחריות רבהצילום: shutterstock

נחזור לעלייה של עשרות אחוזים במחירי המתכות, כיצד אתם יכולים לסייע?
הימן: "קודם כל בוא נציג את הנתונים. מדובר על עלייה של עשרות אחוזים במחירי חומרי הגלם ואלה מהווים 20%-50% מעלות ייצור המוצר. זה כמובן משליך על ההתייקרות במשק בכלל. הבעיה היא לא רק בעליית המחירים, אלא גם בהקטנתכמויות חומרי הגלם הזמינים לתעשייה. המלחמה באוקראינה החריפה את הבעיה. רוסיה ואוקראינה הן ספקיות חשובות של ניקל, פלדה ואלומיניום. פיתחנו שירות מיוחד עבור התעשיינים, באמצעות חברה חיצונית, שסוקר את מחירי המתכת בשווקים נבחרים בעולם ובבורסת לונדון וכן בוחן את כל המלאים כדי להבין לאן הולכים המחירים, אבל בעיקר כדי לתכנן את הרכש".

כיצד השפיעה אי היציבות הפוליטית של שלוש השנים האחרונות על הביקושים של הסקטור הציבורי בענפי המתכת?
אשכנזי: "היא פגעה קשות. קודם כל במובן הבסיסי ביותר של היעדר תקציב מדינה. ברגע שאין תקציב, משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות וסוכנויות הביצוע שקשורות לממשלה לא יכולות להתחייב לספקים ואני מזכיר לך שאנחנו ספקים של כל הגופים האלה. כשעוצרים תקציבים אז אין פרויקטים חדשים וכשאין פרויקטים חדשים אז צבר הזמנות מהתעשייה קטן. מעבר לכך, כשהמערכת הפוליטית לא יציבה, עם סבבי בחירות תכופים וממשלות שמתחלפות בתדירות קבועה, אי אפשר לתכנן. זה פוגע בענפים כמו שלנו, שתלויים בפרויקטים גדולים של תשתיות, מים ותחבורה, שמחייבים תכנון ארוך טווח, כמו הרכבת הקלה או המטרו, שאלה פרויקטים בהיקפים של מיליארדי שקלים".

אחרי כל זה, האם יש סכנה למעבר מפעלים או קווי ייצור לחו"ל?
הימן: "סכנה? זה כבר קורה. מספר המפעלים החדשים שנפתחים בישראל מידי שנה נמצא בירידה תלולה בעשור האחרון. לצערי הרב, יש מדיניות של שנים של הזנחת התעשייה המסורתית ובעקבות זאת קיימת סכנה מוחשית לעתיד התעשייה המקומית. המדינה צריכה להתניע ולחזק מנועי צמיחה נוספים מעבר למנוע הצמיחה של ההיי-טק. צריך לחזק את התעשייה המקומית, ואם יש לקח שלמדנו מהקורונה הוא הצורך בייצור מקומי חזק כדי שלא נצטרך לקושש מסכות ומכונות הנשמה בחו"ל. כל מדינות המערב עוסקות בכך כיום ומנסות להחזיר הביתה מפעלים שנדדו למזרח. יש הכרח לאומי בתעשייה מקומית חזקה ויש לנקוט במדיניות תעשייתית כוללת, שמקדמת את התעשייה ומעניקה תמריצים והטבות לטובת פתיחת מפעלים חדשים. חיזוק תעשיות המתכת, שמעורבות בכל כך הרבה ענפים קריטיים, היא צורך לאומי וצו השעה".

להעלות את קרנה של התעשייה
אתגר נוסף הניצב לפתחו של האיגוד הוא השתלבות של המפעלים הישראלים במגמת החדשנות בעולם הייצור, המכונה תעשייה 4.0. אשכנזי מברך על מדיניות משרדי הכלכלה והאוצר למתן תמריצים למפעלים שיטמיעו חדשנות בתהליכי הייצור כדי להגדיל את הפריון ולהגביר את רווחיותם. "אנו שותפים למהלכים ומברכים על התמריצים שמספקת הממשלה כדי לקדם חדשנות בתעשייה המסורתית. יש היום כ-150-200 מפעלים בענפים שלנו שמשתמשים בכלים של ייצור מתקדם והתוצאות הן יפות מאוד. התודעה בענפי המתכת לצורך בהטמעת חדשנות היא גבוהה. אנחנו חשופים לייבוא מתחרה ומבינים שבלי להטמיע חדשנות, לשלב רובוטיקה ולהבטיח ייצור מתקדם, לא נוכל להתמודד עם התחרות העולמית ולא נשרוד".

עד כמה המפעלים בתחום המתכת פועלים לקידום הקיימות?
הימן: "התעשיינים מבינים שזה עניין קריטי ולכן הם מקדישים משאבים רבים למיחזור. פלדה היא החומר הממוחזר ביותר. אנחנו אוספים מכל מקום מכונות כביסה, מכוניות וציוד צבאי ושולחים לגריסה או לגריטה. הוא הדין באלומיניום. זה חשוב גם בגלל המחסור בחומרי גלם".

כמה מילות סיכום.
הימן: "אנחנו דוגלים בתחרות חופשית, אבל אני חושב שנדרשת מעורבות של הממשלה בחיזוק התעשייה והייצור העצמי. זה חשוב לעצמאות הכלכלית שלנו. חשוב לטפח את התעשייה המסורתית ולפעול לשינוי תדמיתה. אנחנו גם קוראים לממשלה להחיל את חוק חובת המכרזים, בדגש על תקנות העדפת תוצרת מקומית, על כל הפרויקטים הביטחוניים הגדולים של מעבר צה"ל לנגב וכן על עיריות ורשויות מקומיות, קופות החולים וכמובן משרדי הממשלה. חשוב מאוד שזה יחול על כל אותם פרויקטים שבהם מעורב הסקטור הפרטי, כמו BOT, PFI ו-PPP. זה יאפשר לנו, כספקים וכמבצעים, להגדיל את המעורבות שלנו באותם פרויקטים".

אשכנזי: "אני קורא לממשלה להעלות את קרנה של התעשייה ולהדגיש את חשיבותה למשק ולכלכלה. לא תהיה לנו מדינה בלי תעשייה ובפרט תעשיית מתכת. אנחנו ציונים גדולים ואופטימיים גדולים ולמרות כל האתגרים והקשיים אנחנו ממשיכים להשקיע. גם מתוך אמונה בעתיד של המקום הזה. גם הילדים שלי עובדים במפעל. אנחנו צריכים לדאוג לדור ההמשך. כל העשייה הזאת לא צריכה להיות אירוע חד-פעמי אלא מהלך מתמשך".