מטופלים רבים הנוטלים תרופות להורדת רמת הכולסטרול מאמינים כי חומר הסטטין הוא הגורם העיקרי להופעת תסמינים שונים כמו כאבי שרירים, התכווצויות ואי נוחות. בכתב העת המוביל של ארה"ב Journal of the American College of Cardiology פורסם לאחרונה מחקר חדשני מאת פרופ' ג'יימס האוורד מבית חולים אימפריאל קולג' בלונדון, בתמיכה של האיגוד הבריטי לקרדיולוגיה, בנוגע לתרופות המכילות סטטין.
המחקר, שנערך בבריטניה, כלל 60 מטופלים אשר הפסיקו ליטול סטטין בעקבות תופעות הלוואי. במהלך המחקר תיעדו המשתתפים מידי יום את חומרת תופעת הלוואי שלהם בעזרת אפליקציה שהתקינו בסמארטפון האישי שלהם, כשהמטופלים מדרגים את חומרת מצבם בסולם הנע בין 0 ל- 100. כל מטופל קיבל 12 בקבוקונים לנטילה לפי חודשי השנה. ב- 4 בקבוקונים לא היו כלל טבליות והם נועדו כדי לעקוב אחר תסמיני המטופלים במהלך אותם 4 חודשים בהם אין שום טיפול. ב- 8 הבקבוקונים האחרים היו טבליות, וכל משתתף התבקש ליטול טבליה ליממה. המשתתפים לא ידעו כי התרופה הפעילה נמצאת רק ב- 4 בקבוקונים כאשר 4 האחרים נראו זהים, אך ללא החומר הפעיל. סדר השימוש בבקבוקונים היה אקראי ושונה בין מטופל ומטופל.
תוצאות המחקר הראו כי התלונות אינן נובעות מהתרופה כלל אלא בעקבות הציפייה לתופעות לוואי שכאלה. בחודשים בהם המשתתפים לא נטלו טבליה, ציון התסמינים עמד על ממוצע של 8, אך בחודשים בהם נטלו טבלייה, הרף הגיע ל - 15.4 בחודשים בטבלייה ללא הסטטין ול- 16.3 בחודשים בהם נלקחה הטבלייה המכילה הסטטין. אומנם הציון ללא טבליה היה נמוך משמעותית משני הציונים האחרים, אך בשתי הטבליות, עצם לקיחת התרופה הביא לעלייה ברף הכאב, ללא קשר האם הטבלייה הכילה את הסטטין או לא.
פרופ' אריאל רוגין, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר כי מעצם העובדה שהמטופלים נטלו את "התרופה" הם דיווחו על חומרת התסמינים ותופעות הלוואי הידועות לה, על אף שמרבית מהבקבוקונים לא הכילו כלל את הסטטין. למעשה 90% מעוצמת התסמינים שחשו המטופלים שנטלו את הטבליות (עם ובלי הסטטין) ניתן לייחס לאפקט ה"נוצבו" (NOCEBO ). "זוהי למעשה תגובה אוטומטית המופיעה בעקבות הציפייה לתופעה שלילית, כאשר אותה ציפייה מביאה בפועל לתוצאה שלילית עוד יותר. עצם הציפייה להופעת התסמינים גרמה לאותם משתתפי המחקר להרגיש את תופעות הלוואי הידועות להם".
למעשה ניתן להשליך תופעה זו למגוון רחב של תרופות. אדם אשר נוטל תרופות, בין אם באופן זמני או קבוע, ונאמר לו על היתכנות של תופעות לוואי, שרובן בדרך כלל לא חמורות, עלול (בגלל האפקט) לסבול מהחמרה בתופעות ואף לקבל תופעות לוואי חדשות", מסביר פרופ' רוגין.
בתום המחקר, לאחר ששמעו את המסקנות שעלו, חזרו מרבית משתתפי המחקר ליטול שוב את הסטטין, וכך לאזן טוב יותר את רמת הכולסטרול שלהם. "מקובל שחולים מפסיקים ליטול את הסטטינים בגלל כאבי שרירים מתוך אמונה שהתרופה עצמה גורמת לכך", מציין פרופ' רוגין. "לעיתים זה אכן נכון, אך מחקר זה הגיע למסקנה כי תסמינים אלו הם בדרך כלל אפקט נוסבו, דהיינו עצם הידיעה על נטילת הטבלייה שמכילה את הסטטין היא שגורמת להרגשת תופעות הלוואי ולא כתוצאה מהחומר עצמו. חשוב להדגיש כי הפסקת נטילת התרופה עלולה לגרום לאוטם שריר הלב, אירועים מוחיים, טרשת עורקים שעלולה לפגוע בשריר הלב, במוח וגם בכליות, בגפיים התחתונות ובאיברים נוספים".
