רעות: שיקום בזמן חירום / יובל בן משה
עם פרוץ המלחמה, נערך בית החולים השיקומי רעות תל-אביב לקליטת פצועי מלחמה, בוצעו עבודות תשתית להוספת עשרות מיטות והתאמת הציוד המקצועי הנדרש לטובת אשפוז חיילים ואזרחים.
ברעות תל-אביב נמצאות 15% ממיטות השיקום בישראל עם 125 מיטות לאשפוז שיקומי. מערך אשפוז היום השיקומי, מספק 1/3 מעמדות האשפוז בישראל.
"אופי הפציעות מאופיין בפגיעות אורתופדיות ופציעות טראומה רב מערכתיות. מתוך אלפי פצועי המלחמה, מאות יזדקקו לשיקום רפואי ונפשי כדי לשוב לתפקוד גבוה וליהנות מאיכות חיים עצמאית.
רפואת השיקום מערבת רופאי שיקום לצד מטפלים מכל מקצועות הבריאות: סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד. המטרה היא הסתכלות על מכלול צרכיו של המטופל וסביבתו הקרובה ומענה מיטבי לשיפור יכולות מוטוריות, קוגניטיביות ורגשיות.
"מדובר באנשים שחייהם השתנו ללא היכר, ולכן המעטפת השיקומית הרב מקצועית היא חיונית לחזרתם לחיים", מספרת ד"ר אורית שטיין רייזנר, מנהלת בית החולים.
אייל יונג (36) הפצוע הקשה ביותר מכיתת הכוננות של קיבוץ עלומים, מאושפז כעת ברעות:
"לא ידענו לאיזה תסריט אנחנו נכנסים ומה שעמד לנגד עיניי זה קרב על הבית. ניהלנו קרב עיקש במשך שעות והצלחנו לדחוק אותם לאחת הפינות בקיבוץ, עד שצה"ל הגיע. חטפתי כדור בכתף, צלעות מרוסקות, חור בריאה. נשארו לי גם רסיסים בגוף. יד ימין מאוד מוגבלת בתנועה, יש קשיים בנשימה, הגוף מאוד מותש. החלום שלי הוא לחזור להרים את הילדים. אני מאמין שבסוף נצא מחוזקים ומאוחדים יותר".
***************************************
שערי צדק: מיון נפשי/ צוות המיון
ההתקפה הרצחנית והברוטלית, שחוותה המדינה, הותירה רושם עצום וזעזוע עמוק בחברה הישראלית. כבר באותו ערב הוחלט במרכז הרפואי שערי צדק לפתוח מחדש חדר מיון נפשי, באישור משרד הבריאות.
בדיוק כפי שמטופלים מגיעים למיון בבית החולים לטיפול רפואי, כך הם מגיעים למיון הנפשי, כדי לקבל טיפול נפשי והתערבות ראשונית ממוקדת בתסמיני הפוסט טראומה והחרדה. בהמשך רבים מהם ממשיכים בטיפול ארוך יותר, בהתאם לצרכים ולרצונותיהם.
מודל המיון הנפשי הוקם על ידי פסיכולוגית יחידת הטראומה במרכז הרפואי לאחר "אסון מירון" ונלמד בקרב מרכזים רפואיים אחרים בארץ, לטובת פתיחת מרכזי מיון נפשי דומים.
***************************************
איכילוב: שיקום בשביל"ם / ד"ר אורלי ברק
אני עומדת בין בנייני איכילוב הגבוהים. על בניין אחד תולים שלט חדש "בשביל"ם" – בית החולים לשיקום פצועי מלחמה. על הגג ממול נוחת מסוק יסעור עם חיילים פצועים קשה. אני סומכת על האנשים שלנו, שהחיילים יגיעו אלינו לשיקום.
באיכילוב פעלה עד לאחרונה מחלקת שיקום כללי בת 52 מיטות אשפוז ו-50 עמדות אשפוז יום שיקומי. לאור הצפי לצורך משמעותי במענה שיקומי בעקבות המלחמה, הוחלט להרחיב את יכולות בית החולים השיקומי, הושקעו מאמצים ומשאבים רבים, מחלקות השיקום הגריאטריות הועברו לאתרים חלופיים בבית החולים, וכעת מוקדש בניין השיקום כולו, על כל 120 מיטותיו, לקליטת פצועי המלחמה. לאלה מתווספות 100 עמדות אשפוז יום, מרפאות מומחים ו-Tele-Rehabilitation.
התפיסה השיקומית שלנו קובעת שהפצוע נכנס למעגל השיקומי עם יציאתו מחדר הניתוח. מתאמת שיקום מלווה אותו לאורך האשפוז החריף, ויחד עם רופאי השיקום וצוות מקצועות הבריאות, נתפרת עבורו החליפה השיקומית המותאמת לו אישית: טיפול שיקומי במחלקה האורתופדית, אשפוז שיקומי, שיקום יום, מכונים ועוד.
בשל היותנו חלק מבית חולים כללי שלישוני, המערך שלנו מותאם ומיועד לשיקום הפצועים המורכבים ביותר, שזקוקים לשיקום במקביל לטיפול כירורגי, אורתופדי, נוירוכירורגי ועוד.
אנחנו לא משקמים רק את הגוף, אלא שמים דגש משמעותי על השיקום הנפשי, בכל אמצעי השיקום הקיימים, לרבות אמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים חדשניים.
חלק מוקדם בתהליך, כולל שיקום מקצועי ותעסוקתי, הקניית השכלה וכישורים שיאפשרו למשוקם לחזור לחיים פעילים, יצרניים ומשמעותיים.
ד"ר אורלי ברק, מנהלת בית החולים השיקומי ובשביל"ם (בית החולים לשיקום פצועי מלחמה) המרכז הרפואי איכילוב ת"א
לתמיכה: בשביל"ם - בית החולים לשיקום פצועי מלחמה, 03-6974238 cynthiash@tlvmc.gov.il
התמיכה מוכרת על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
***************************************
מאוחדת: נלחמים על הנפש / פרופ' ערד קודש
האירועים הקשים של המערכה אותה אנו חווים, פגשו את כל תושבי המדינה בדרך זו או אחרת. תושבי העוטף שחוו זוועות קשות, נפגעי המסיבה ברעים, משפחות שיקיריהם נחטפו, תושבי הצפון שפונו מבתיהם, וגם כל אחד ואחת מאתנו שחוו, ועדיין חווים, מנעד רחב של רגשות כמו הלם, חרדה, חוסר שליטה, קשיי שינה, פחד קיומי ועוד. כל אלה מתבטאים גם בעלייה מדאיגה בצריכה של תרופות הרגעה וכדורי שינה, ילדים שחווים רגרסיה שמתבטאת למשל בהרטבות לילה, הסתגרות בחדרים ועוד.
במאוחדת, ידענו שמדובר גם באירוע של מערך בריאות הנפש, ושמחובתנו לתת מענה גם לנפש, ואולי בעיקר לנפש. מוקד הסיוע הנפשי של מאוחדת, שפועל בשעות חירום ונותן מענה באמצעות פסיכולוגים ועובדים סוציאליים במשך כל שעות היממה והלילה, נפתח שעות ספורות בלבד לאחר תחילת הלחימה, והוצף במאות פניות של אנשים ששיוועו לשוחח עם אנשי מקצוע. בשונה ממצבי לחימה שחווינו בעבר, היקף הפניות היה גדול פי כמה, ואופי השיחות היה קשה. כל שיחה פתחה צוהר לעולם ומלואו של קושי, לחץ, חרדה וכאב, ודווקא בימים כאלה חשוב לנו להיות שם עבור האנשים, כשהם הכי זקוקים לנו.
בנוסף אנחנו פוגשים את האנשים פנים מול פנים במלונות אליהם פונו, ובמרפאת בריאות הנפש באילת. את המענה לצלקות הנפשיות יצטרכו אנשי מערך בריאות הנפש לתת משך תקופה ארוכה אחרי שהלחימה תסתיים, ומערכת בריאות הנפש שהייתה במשבר עמוק ערב המלחמה, תצטרך להכיל ולטפל בכל מי שזקוק לה ולנו. לצורך כך נדרשים שינויים במערכת הבריאות, ובכללם לא רק תקציבים ראויים, אלא גם שינוי פרדיגמות.
פרופ' ערד קודש, פסיכיאטר ראשי ומנהל מערך בריאות הנפש, מאוחדת
***************************************
גהה: מטפלים בטראומה / פרופ' גיל זלצמן
המרכז לבריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית, גייס צוותים במהירות ונתן מענה של 24/7 מהשבוע הראשון, למפוני העוטף באזורנו המתגוררים במלונות הרצליה, פתח תקוה ועבר הירקון. המענה ניתן לכ-6,000 אנשים שסבלו מתסמיני חרדה קלים ועד לתסמינים פוסט טראומטיים חמורים שהצריכו טיפול מקצועי. קבוצה של מטפלים ומתנדבים הצטרפה למשימה לאחר שעברה הכשרה מהירה על ידי טובי המומחים מהעולם. במהלך נובמבר המקל עובר לקופות החולים, אך בית החולים ממשיך ללוות את המפונים ולתת מענה גם למעגלים רחבים יותר.
כחלק מהפעילות בית החולים מקים בכספי תרומות מרכז מרחבי לטיפול בטראומה אזרחית בילדים ובמבוגרים בפתח תקווה. המרכז ייתן מענה לאנשים מכל אזורי המגורים. תושבי העוטף ותושבי הצפון יוכלו לפנות גם ללא הפניה, גם אם אינם גרים באזור בית החולים. המענה יכלול שורה של טיפולים מקצועיים שהוכחו כיעילים במצבי טראומה ומשבר. מחמם את הלב לראות את ההתגייסות העולמית ובכללה את יהודי ארה"ב שתרמו לבית החולים כספים רבים תוך פרק זמן קצר, ושני רופאים מומחים מארה"ב, שהגיעו לארץ והחלו לעבוד כמתנדבים, להקל על הלחץ הגדול שעובר על בית החולים בעקבות גיוס המילואים הנרחב.
פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית
***************************************
לאומית: אומנות ומשחק בחול / ד"ר מרים פינק לביא
קופות החולים ומערכי בריאות הנפש הקהילתיים והאשפוזיים פעלו באופן מיידי לייצר מענה לאוכלוסייה במישורים השונים ליצירת מענים פרטניים ומערכתיים. בתוך כך, פתחנו קווי חירום מאוישים על ידי אנשי בבריאות הנפש, אליהם פנו מאות לקוחות שחשו מצוקה שאופיינית לאחר אירוע של חשיפה טראומתית קשה. במקביל, התחלנו לעסוק בהכשרות לצוותי לאומית למתן מענה ראשוני של חוסן והפחתת סיכון להופעת PSTD. קופת חולים לאומית כמו הקופות האחרות, נכנסה למערך מלונות המפונים והקימה מרפאה ייחודית שכללה מענה פרטני, קבוצתי, סטודיו לטיפול באומנות וטיפול באמצעות ארגז החול.
הבנו כי החיבור לקהילות ולנותני השירות השונים קריטי ליצירת מערך הוליסטי והקמנו צוות מערך רגשי במלון שכלל את שירותי הרווחה, החינוך, הבריאות, השלטון המקומי, מנהיגי קהילות וקופות החולים. מצאנו כי הכלי העוצמתי של טיפול באומנות מאפשר חיבור אינטואיטיבי בין הרצון ליצור ולקבל מעט רגעים של שקט ונחמה, לבין הצורך לנסות ולעכל צעד אחר צעד את ממדי האסון. במרחבים רבים, בתוך מלונות המפונים הוקמו סדנאות אומנות המאפשרות לילדים, הורים ומבוגרים להשתתף.
אמצעי נוסף ששילבנו בעבודת המרפא הוא טיפול במשחק בחול. הטיפול לא מילולי ומאפשר למטופל לבטא את עולמו הפנימי במרחב בטוח דרך בנייה של סצנות בארגז חול. הטיפול מיועד לבני כל הגילים.
ד"ר מרים פינק לביא פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת בריאות הנפש מחוז ירושלים בלאומית, מובילת הקמת מרפאת חוסן והתערבות במלונות המפונים
***************************************
הדסה: מסע השיקום / יובל בן משה
למעלה מ-220 חיילים ואזרחים פונו לטיפול בבית החולים הדסה, רבים מהם עם פגיעות קשות ומורכבות, שדרשו ניתוחים מצילי חיים או פרוצדורות כירורגיות מתקדמות. כעת, החלו רבים בשלב הבא במסע בדרך להחלמה מלאה - שיקום גופם ונפשם במחלקת השיקום בהדסה הר צופים.
"תהליך שיקומי הוא הליך ממושך, שמגשר בין הרפואה האקוטית, המידית, לחזרה לבית, לתפקוד מקסימלי ולאיכות חיים גבוהה", אומרת פרופ' איזבלה שוורץ, מנהלת מחלקת השיקום בהדסה ומומחית ברפואה פיזיקלית ושיקום. "השיקום, נועד להשיב יכולות שאבדו בשל טראומה קשה לגוף, מצריך גישה רחבה, רב תחומית ורב מקצועית. מערך השיקום בהדסה כולל צוות גדול שמשלב מגוון התמחויות, ביניהן: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה".
לדבריה, בהדסה ישנה מודעות מאוד גבוהה לצורך בשיקום הוליסטי – כזה המתייחס לא רק לגוף הפצוע אשר איבד מיכולותיו הקודמות, אלא גם לנפש הפגועה.
"בשל מיקומנו האסטרטגי, בירושלים, אנחנו מנוסים בטיפול בנפגעי איבה והצוות התמודד עם פצועים קשים מאוד אשר השבנו אותם לחיים תפקודיים מלאים. יחד עם זאת, מציאות שכזו, אותה פגשנו לנוכח המלחמה הזאת - עוד לא ראינו. פגיעה בעוצמה אחרת לגמרי, ברמה הפיזית ולא פחות – ברמה הנפשית".
בימים אלה עסוקים במרכז הרפואי הדסה על סיום בנייתו של מרכז השיקום החדש בהר הצופים, שיכיל פי 3 מיטות למשוקמים באשפוז מלא ופי 4 באשפוז יום.
***************************************
יוספטל: כשהנפש באילת / יובל בן משה
עם פרוץ המלחמה, הגיעו למלונות באילת מעל 60,000 מפונים, כך שאוכלוסיית אילת יותר מהכפילה את עצמה. רבים מהמפונים, חוו טראומה קשה ונזקקו למענה נפשי. צוותים מבית החולים שלוותה התגייסו למשימה והגיעו לסייע לצוותי מערך בריאות הנפש של כללית באילת. יחד ובתאום מעניקים הצוותים את הטיפולים הנפשיים הנדרשים למפונים ולתושבים והם ניתנים למבוטחי כול הקופות. צוותי בריאות הנפש של כללית, מגיעים אל המפונים במלונות, ופוגשים מפונים ב"מרפאת הדקל" ובמתחם "מרפאת השלום" שנפתח בהתאמה לצרכים.
ד"ר אריאל גאון, פסיכיאטר ראשי ומנהל מערך בריאות הנפש באילת מסביר: "אנחנו מטפלים יחד במבוגרים ובילדים שעברו טראומה קשה מאוד. טראומה שקשורה בפציעות, במראות קשים, בבני משפחה נעדרים, חטופים ונרצחים. הסיפורים רבים וקשים מאוד".
עמיתו ד"ר אורי גנור, מומחה לפסיכיאטריה מוסיף: "האתגר הארגוני העצום בהתמודדות עם אירוע כזה, מצריך סנכרון ושיתוף פעולה בין גורמים רבים, לשם כך הקמנו מערך טיפולי בשיתוף פעולה עם מחלקת הרווחה בעיריית אילת, עם מערך בריאות הנפש באילת וגורמי חוסן מקהילות המקור של המפונים".
***************************************
הלל יפה: נפש חזקה / רויטל בן מוחה
הפצועים שהגיעו מאירועי ה- 7 באוקטובר היו כואבים, המומים וחרדים. יש שרצו לדבר ולשתף אודות הזוועות שראו, הפציעות, החברים והמשפחה שאיבדו. אחרים העדיפו לשתוק ולהשאיר את המחשבות והרגשות לעצמם.
המענה שניתן השתנה בין מטופל למטופל. נבנה מודל לפיו הצוות עובר מידי יום אצל מהפצועים, מתרשם מהם, ומציע מענה נפשי מתאים, לרבות לבני המשפחה. לא תמיד מדובר בבעיה נפשית, לעיתים רק בשיתוף ובניית נרטיב לסיפור שלהם.
יש שהאירוע כל כך קשה שאין מילים וצריך לדובב כדי להביע את החוויות. השיח חשוב כדי לעבד את מה שקרה. חשוב להבין שתגובה קשה לטראומה היא טבעית.
תגובה כרונית לאירוע שכזה מתרחשת בדרך כלל כעבור שנה, ויותר מכך - רוב האנשים לא מפתחים "פוסט טראומה". המקום שלנו היה לעזור להם להבין את ההבדל בין תגובה אקוטית ראשונית לאירוע למצב פוסט טראומתי.
רויטל בן מוחה, הפסיכולוגית האחראית במערך בריאות הנפש, המרכז הרפואי הלל יפה
***************************************
לוינשטיין: הזמן קריטי / גיא פישקין
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נקלטו במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין כ-30 מטופלים בדרגות פציעה אורתופדיות שונות, חיילים ואזרחים, זאת מתוך כ-250 מטופלים המאיישים אותו בשגרה.
השיקום מתבצע על ידי צוות רב-מקצועי הכולל למעלה מ-1,000 עובדים: רופאים, מערך אחיות, בריאות הנפש, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, דיאטניות ועוד. כולם מכוונים לטיפול ממוקד בסוגי הפגיעות השונות של מטופלים בכל קשת הגילים. שירות נוסף אותו החלו להפעיל במרכז לאחרונה כולל מחלקה ייעודית לשיקום קדמי הממוקמת בין כתליו של המרכז הרפואי בילינסון. המחלקה כוללת 16 מיטות אשפוז, מופעלת על ידי צוותים מיוחדים ונועדה לספק מענה שיקומי מיידי.
"המטרה היא להתחיל את מלאכת השיקום כבר מרגע האשפוז", מבהיר ד"ר חגי אמיר, מנהל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. "הצוותים שלנו מגיעים ישירות לבתי החולים כדי לספק בהקדם תכנית שיקום מקיפה, שכן הזמן הוא משתנה מאוד קריטי".
***************************************
פוריה: מרכז שיקום חדש בצפון / מיכל אסף
במרכז רפואי צפון (פוריה) יסיימו בשנה הקרובה הקמת מרכז שיקום בן 5 קומות בגודל של 24 אלף מ"ר שיוסיף 162 מיטות שיקום לילדים, שיקום נוירולוגי, שיקום אורתופדי, שיקום גריאטרי, שיקום לב, שיקום ריאות ושיקום יום.
המרכז החדש שייפתח ב-2024, ייתן מענה לחיילים ואזרחים שנפגעו במלחמה ולכל הזקוקים לשיקום בצפון.
"מרכז השקום החדש יהווה מהפכה אדירה בשירותים הרפואיים הניתנים ל- 1.4 מיליון תושבי הצפון. פתיחת המרכז בצפון תהיה אירוע משנה מציאות לא רק בתחום הרפואי. מרכז השיקום יוסיף למעלה מ-400 משרות חדשות וישמש גם מרכז מחקר והכשרה בתחום רפואת השיקום.
"עד לפתיחתו הוחלט לפתוח כבר בחודש הקרוב מחלקה לשיקום יום שתפעל בצמוד ליחידות ולמחלקות השיקום הקיימות: שיקום גריאטרי ושיקום לב וריאות", מספר פרופ' ארז און, מנהל מרכז רפואי צפון.
ניתן לסייע למרכז שיקום הלמסלי בתרומות דרך עמותת הידידים של מרכז רפואי צפון:
***************************************
שניידר: שומרי נפשו של ילד / מיכל אסף
ילדים, הורים ובני משפחה המתמודדים עם אירועי המלחמה, אזעקות והיעדר מסגרות חינוכיות, מהווים כעת חלק משגרת המלחמה. מרכז שניידר לרפואת ילדים, פועל למתן סיוע נפשי וטיפול רפואי מיידי למשפחות אלה. באילת נפתחה מרפאת ילדים ייעודית, המתופעלת על ידי צוות רפואי וסיעודי מבית החולים, להענקת שירותי רפואה לילדים מכל הקופות. כדי לתגבר את הצוותים הרפואיים בבית החולים יוספטל באילת, שמטפל בימים אלה במשפחות מהעוטף, הצטרפו לאחרונה לבית החולים רופא מהמחלקה הכירורגית בשניידר ורופא מהמחלקה לרפואה דחופה (מיון).
בקיבוץ שפיים פועל צוות פסיכו-סוציאלי, המעניק טיפול נפשי לילדי משפחות עוטף עזה, ובמרכז שניידר החלה לפעול יחידת חירום לסיוע נפשי לילדים ומתבגרים במחלקה לרפואה פסיכולוגית, המיועדת לילדים ומתבגרים הנמצאים במצוקה נפשית בעקבות המצב הביטחוני.
זאת לצד וובינרים ייעודיים להורים בזמן מלחמה, שמועברים על ידי פסיכולוגים ורופאים מומחים בטיפול בילדים. הוובינרים פנו לגילים שונים של ילדים, וכללו העברת מידע גם להורים לילדים עם צרכים מיוחדים, מתן כלים טיפוליים ומענה לשאלות למאות הורים מרחבי הארץ.
"דואגים לילדים – קבוצת תמיכה להורים בזמן מלחמה" – זו קבוצת פייסבוק מיוחדת ובה מומחי המערך הפסיכולוגי והפסיכיאטרי בשניידר, המשיבים לשאלות הורים בנושאים הקשורים להתמודדות נפשית של ילדים ונוער במלחמה.
***************************************
איכילוב: עוטף את הנפש / ד"ר אורן טנא
במערך הפסיכיאטרי באיכילוב, בראשות ד"ר רננה איתן, הבנו מיד שאין לנו ברירה אלא להיענות לאתגר הנפשי הניצב בפני החברה הישראלית כולה. מכאן קבענו שם למרפאה החדשה שהקמנו: "איכילוב עוטף". בזמן שיא גייסנו פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאות בעיסוק, אחיות ועוד. מיד העלינו לינק להרשמה: "איכילוב עוטף - עזרה ראשונה נפשית לנפגעי קו ראשון ללחימה. אל תישארו לבד עם האימה". הפניות החלו לזרום. צוות הסינון מיהר לחזור לפונים תוך 24 שעות; צוות השיבוץ שידך מטופל למטפל. אנשים שאיבדו הכול התיישבו בלאות בכיסאות הטיפול; מולם תפסו את מקומם עשרות מטפלים, מכל מסגרות המערך הפסיכיאטרי. עם המון חשש בלבבות, אבל עם עין טובה, אוזן קשבת ויד מושטת. עד כה התקיימו מאות שעות טיפול דרך מרפאת העוטף שלנו. לנוכח הצורך הגואה הרחבנו את המסגרת והקמנו את "עוטף ילדים" שנותן מענה גם לילדים ובני נוער. ככל שאנחנו עובדים יותר אנחנו יודעים יותר: בריאות הנפש היא בחזית המלחמה הזו. ואנחנו כאן, מזועזעים ומטולטלים כמו כל כך הרבה ישראלים, אבל גם חזקים ויודעים: אנחנו נעמוד במשימה.
ד"ר אורן טנא, פסיכיאטר, מנהל מכון לבריאות הנפש למבוגרים וסגן מנהלת המערך הפסיכיאטרי
***************************************
שמיר (אסף הרופא): טראומה בתא לחץ / מיכל אסף
המרכז לטיפול בטראומה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) חוקר ומטפל בלוחמים עם פגיעה פוסט טראומטית בעקבות אירוע צבאי. עם פרוץ המלחמה בעזה, הורחב המענה והותאם לצרכיהם של האזרחים שנפגעו. בזכות תרומתם הנדיבה של קרן אריסון, משפחת סגול ונוספים, יתאפשר כעת הטיפול באלפי אזרחים נפגעים.
המערך הטיפולי כולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עו"ס ורופאים, ומאפשר מתן משולב של טיפול נפשי ופיזי לנפגעים ובניית הליך שיקומי שיאפשר חזרה מהירה ככל האפשר לתפקוד. בשלב זה, נקלטים למרכז נפגעים שהיו בחשיפה ישירה לטראומה במסגרת אירועי הלחימה, ושפיתחו תסמינים בעקבותיה.
"אנחנו יודעים היום כי באמצעות פרוטוקולים ייעודיים של טיפול בתא לחץ, ניתן לטפל במרכיב הביולוגי של PTSD", מסביר פרופ' שי אפרתי, מנהל מרכז סגול.
ד"ר קרן ברק-דואניס, מנהלת יחידת ה- PTSD מציינת כי לצד הטיפול בתא לחץ, נעשה שימוש באמצעי אבחון מתקדמים ותפיסות טיפול חדשניות שמטרתם לאפשר עיבוד של הזיכרון הטראומטי, ולתרום לריפוי ביולוגי של רקמת המוח הפגועה.
***************************************
מכבי: הנפש לא מפסיקה / יובל בן משה
מתוך הצורך המיידי במתן מעטפת טיפולית עבור המפונים, הקימה מכבי מרפאה לבריאות הנפש באזור ים המלח, שם מתארחים אלפים מתושבי הדרום הנזקקים לסיוע נפשי ותמיכה צמודה בתקופה קשה זו. המרפאה ממוקמת במלון "נבו", בו ומיועדת גם למפונים השוהים בשאר המלונות בים המלח. היא מאוישת על ידי צוות של פסיכולוגים, פסיכיאטריים ועובדות סוציאליות וכן כוללת מענה לגיל הרך, לילדים ולנוער. המטפלים דואגים לעבור באופן אישי בין המפונים במלונות השונים, ליצור מעגלי שיח עבור הקהילות והיחידים הזקוקים לשיחה ולהקשבה שלא במסגרת טיפול רשמי.
לצד מרפאת בריאות הנפש, מכבי מפעילה במתחם שירותי רפואה נרחבים, כולל שירותי רפואת משפחה, רפואת ילדים ושירותי אחיות ומעבדה. במרפאה ניתנים במהלך השבוע גם שירותי רפואה יועצת מתחומים כמו נשים, עור, עיניים, קרדיולוגיה ואף אוזן גרון.
נוסף לפעילות בים המלח, מכבי מעניקה סיוע רפואי מותאם במלונות ברחבי הארץ המארחים מפונים, וכן עיבתה את השירותים הרפואיים באילת לטובת המפונים השוהים בעיר.
"מאז פרוץ המלחמה אנו פועלים להמשיך ולספק שירותים רפואיים בכל הארץ ולהעניק תמיכה נפשית לכל המבוטחים, תוך מציאת פתרונות יעילים ומהירים בימים קשים אלה", מציינת סיגל דדון-לוי, מנכ"לית הקופה.
